בישיבת הנהלת מרצ שתיערך בהמשך החודש עומד לעלות לדיון סעיף מעניין המציע לשנות את תקנון הבחירות של מרצ, כך שהפריימריס של המפלגה יהיו פתוחים גם למי שאינם חברי מרצ. ההצעה, שהונחה על ידי אבי דבוש (כיום מועמד # 8 ברשימת מרצ לכנסת ה 20) זוכה גם לגיבוי של יו״ר מרצ זהבה גלאון.
״אני חושבת שזה יאפשר למרצ להיפתח לאנשים חדשים ולקבוצות מגוונות״ אמרה לי יו״ר מרצ זהבה גלאון בנוגע להצעה.
המודל של פריימריז פתוחים קיים בארה״ב ובמדינות נוספות, אך טרם נוסה בישראל.
דבוש מציע שהפריימריס הפתוחים יחולו על המועמדים על הבחירות לראשות המפלגה (בגרסה קודמת של הפוסט כתבתי שההצעה חלק רק על הרשימה, אבל סעיף נוסף בהצעה מחיל את הפריימריס הפתוחים גם על היו״ר/ית – טל״ח). לדבריו, ההצעה נועדה לייצר ״שייכות גם לתומכי מרצ שאינם חבריה ולאנשים העשויים להיות תומכי מרצ וזאת לפי הכלל הידוע ׳מתוך שלא לשמה בא לשמה. מסכת סנהדרין, כ״ה״.
דבוש אינו היחיד שדן בכך בימים אלה. ציפי לבני אמרה לפני מספר חודשים שמפלגות השמאל מרכז צריכות להיערך עם גוש רחב, תחת הכותרת ׳המפלגה הדמוקרטית׳ (קונטרה ל׳מפלגה הרפובליקנית שתכנן נתניהו להקים יחד עם סיעות דתיות ולאומיות) – ולקיים בגוף הרחב הזה פריימריס פתוחים.
לפי השיטה של מרצ, אם היא תעבור בועידה, לא רק חברי מרצ יוכלו לבחור, אלא גם ״אדם שחתם על טופס הצהרה לפיו הוא תומך בדרכה של מרצ ואיננו חבר במפלגה אחרת״. מי שירצה להשתתף בהצבעה יצטרף לחתום על הטופס המיוחד עד 14 יום לפני הפריימריס. כלומר, שלא כמו בחלק ממדינות ארה״ב (לדוגמא) לא ניתן יהיה להגיע לסניפי המפלגה ביום הפריימריס ולחתום באותו יום על תמיכה במפלגה.
הרעיון הוא כמובן לפתוח את מרצ לציבור רחב בהרבה מן הפעילים הרשומים. בפריימריס שנערכו בחורף 2015, הגיעה מרצ לכ 16 אלף מתפקדים רשומים. שיטת הבחירות של המפלגה – קודם בחירת צירי הועידה כ 1000 איש, ואז הצבעה של צירי הועידה על זהות המועמדים ברשימה – יצרה מצב בו יש במפלגה תחושה של מעגל סגור.
במרצ של 2015 נוהל קמפיין לחץ ׳אסור לאבד את מרצ׳, מתוך חשש שעם העלאת אחוז החסימה המפלגה עשויה שלא להיכנס לכנסת – חשבו כבר אז שעליהם לרענן את התקנון ולהזרים דם צעיר וחדש למפלגה. השאלה היא, האם פריימריס פתוחים אכן יביאו להם קהלים רחבים יותר, כמו ציבור שאולי תומך במפלגה מבחינה רעיונית, אך בוחר להצביע למפלגות מרכז.
דבוש כלל בהצעה הכתובה שלו גם מנגון ביטול – מתוך חשש להשתלטות עוינת מבחוץ. לפי ההצעה ״יו״ר מרצ רשאי/ת להמליץ לבטל את בחירתו של מועמד אם המועמד אינו ראוי בשל התבטאויותיו, השקפת עולמו, עברו או סיבה עניינית אחרת. הועידה תדון בהמלצת יו״ר לבטל ותתן למועמד להגיב. החלטת הועידה להדיח מועמד תהיה ברוב של 75%.״ הפחד מהשתלטות של אנשי ימין המעוניינים ללעוג ממרצ, הוא שעומד בבסיס הסעיף הנ״ל.
האוטובוסים של המורביטאט שמסיעים את הערביות של חורה להר הבית יכולים לעצור ליד הקלפי של מר”ץ. אפשר לקבל את הרשימות מהארגזים של פואד.
במימון עמותות השמאל!
התבלבלת. אנשי מרצ מגיעים לעבוד בעמותות השמאל לפני ואחרי שהם בכנסת, לא במקביל…
אם כבר אז בדיוק להפך – רק לבחור את היו”ר בפריימריז פתוח. כי זה מה שקובע
גלאון תומכת בשיטה שלא תחול על גלאון
ממש מפתיע
טיפשוני, היא תומכת בשיטה שחלה גם על יושב הראש.
מעולה שגלאון לומדת מטעויות. היא אדירה, רק חבל שכל שאר האנשים שם…
הבעיה בשיטה כזו זה שהיא מקדמת באופן משמעותי מועמדים קיימים ומוכרים יותר ומועמדים בעלי ממון על פני מועמדים צעירים וחדשים שיכולים להיבחר בועידת המפלגה על בסיס היכרות עם פעילותם, אבל לא יוכלו לפרוץ את המחסום הזה.
נכון, היכרות כללית יותר תעזור גם למפלגה, אבל שיטה כזו תחזק מועמדים שקופצים מבחוץ, גם אם הם תומכי מרצ, על פני מועמדים שהמפלגה מצמיחה מתוכה.
אם תיבחר שיטה כזו, היא מחייבת איזונים ובלמים בנושא זה בצורה של הגבלה משמעותית של סכום ההוצאות המותר וכן כלים שהמפלגה תיתן בידי המועמדים שיאפשרו במידה מסוימת להשוות את התנאים.
מוזר ומעניין. אז אחרי שיטת בחירות שגרמה למרכז הליכוד להיראות כמו פריימריס רחבים ומקיפים, החליטו במרצ לקדם שיטה דמוקרטית להפליא, למעט לתפקיד המזכיר הכללי, סליחה, היו”ר.
אהבתי גם את האזכור של ציפי לבני, שרוצה, כמה אירוני להקים “מפלגה דמוקרטית” אחרי שסיימה לעבור מפלגה בפעם השלישית ברציפות, ונכנסה לכנסת בשריון.
איען ספק “מחנה השמאל מרכז”, נראה כמו משהו רציני – עד כדי כך רציני שמרוב פחד שמכך שהמציאו מנגנון ביטול של מועמדים שייבחרו באופן דמוקרטי בהתאם לקריטריונים המקוריים – מחשש שהימין יריץ דאחקות על על מפלגת העמותות הזעירה, ויביא לבחירתם של מועמדים שחושבים שירושלים היא שטח כבוש, רחמנא ליצלן…
בכל מקרה, אין ספק שהתקשורת כמקרחה. מפלגה זעירה וחסרת חשיבות אלקטוראלית (כוחה של מרצ בא בזכות אותם מעטים שמחזיקים בעמדותיה אך מהווים רוב בתקשורת ובמערכת המשפט, ולא בגלל קהל התומכים הכמעט-לא-קיים) מחליטה לעשות ניסיון להתנהל באופן דמוקרטי-למחצה (לא לגמרי דמוקרטי, שכן, בדומה לאיראן, תהיה “מועצת מומחים” שתפסול כל מי ש”לא בראש שלנו”, וגם לא דמוקרטיה בבחירות למנהיג העליון (אשכרה איראן, למרבה השמחה, אין חשש שדבוש מודע לדמיון המשעשע של הצעתו לשיטת הבחירות הנהוגה שם).
הקטע על “דם חדש וצעיר”, לא כ”כ עולה בקנה אחד עם העובדה שצעירים נוטים לתמוך בשמאל הקיצוני, בערך שקשישים נוהגים להכנס לקרבות סכינים בעמק האלכוהול, אבל תקוות זה חשוב. זה מספק הומור ובידור (שכנגדו נבנה מנגנון הביטול שתיארת…). המנגנון היחיד שנבנה לא מפני חשש להשתלטות חיצונית עויינת – אלא מתוך חשש ל”לעג”. כן, עד כדי כך מתייחסים ברצינות לפלטפורמה המפלגתית של מרצ.
ועוד התקשורת והשמאל פה קוראים לביבי דיקטטור השכם וערב….
בדיחה עצובה, כמו מרצ… עליבות לשמה.
ביבי הוא אכן דיקטטור. רק דיקטטור נבחר בבחירות שליו”ר אין סמכות לפסול מועמדים שניצחו מחשש שמא התמודדו “רק כדי ללעוג להליך הבחירות”. במפלגה דמוקרטית כמו מרצ יש הליך בחירות מסודר עם גוף בוחר שמונה פחות משליש ממרכז הליכוד, אך כעת יורחב באופן משמעותי לכל מי שירצה בכך (ובלבד שהצביע נכון, אחרת אין ברירה אלא לפסול את הצבעתו, בשם הדמוקרטיה).
מה שיפה בשיטה הזו של מרצ, זה שהיא מתיימרת למנוע לעג. השמאל תמיד התברך במודעות עצמית מפוארת:)
טל, עם יד על הלב, את לא חושבת שיש מקום להעביר ולו ביקורת מסויגת על ההצעה לתת ליו”ר סמכות לפסול מועמדים שנבחרו? 🙂 מה דעתך על התרחיש הבא, נניח ששני מועמדים יפנו לשני מכובדים במגזר ויצליחו להביא “בלוק” של אלפיים מצביעים כל אחד. אלא מה, אחד המכובדים מקורב ליו”ר והשני לא… מה לדעתך תהיה התוצאה של מפקדי הארגזים הנ”ל? איזה מועמד יפסל ואיזה לא?
שוב ושוב, אני נתקל באנשים שמילה מרצ או שמאל גורמת להם לדחף לאו בר כיבוש להחיל להשמיץ, בלי לשים לב לעבודות, אז אנסה לסייע להם. ראשית, כדאי לשים לב שכמעט מחצית כנסת, נבחרת או על ידי ONE MAN SHOW או יל ידי מועצות חכמים, רק ביתר שי בחירה דמוקרטית. השיטה היא שיטה מבורכת בכך שהיא מפאשרת לכל איש שמאל להיות שותף לבחירת המעומדים של מפלגת המשאל היחידה בישראל, ואuלם אליה וקוץ בה. השיטה, בה כל שנדרש הוא להצהיא (כולל הצהרה שקרית) ואי חברות במפלגה אחרת יוצרת חשש (שייתכן שיתברר כחשש שווא) שיבחרו לרשימה אנשי ימין מובהקים. כשם שברור שגם הבית היהודי, בצדק, לא איפשר לאשני שמאל ליהחבר אצלם, כך גם לגיטימי שמרצ לא תאפשר בחירת אנשי ימין באמצעותה. בניגוד למה שנכתב בתוגבות ליו”ר אין זכות ווטו, אלא זכות המלצה שכפפופה ליאושר הוועדיה ברוב של 75%, ויש להניח שהוא ישתמש בה רק אם באמת יברחו אנשים שדרכם רחוקה מדרך מרצץ צריך זלכור שמדובר בשיטה חדשנית לפחות בישראל, ולכן קביעתה ללא ממנגנון לתיקון תקלוות/ טעויות היא דבר לא אחראי. לסכיום, לא רנאה ליש הביקרות כאן הם של אלה שרוצים את טובת מרצ או לחזק את השמאל בישראל. זה כמובן לגיטימי, רק ראוי להגיד זאת במפורש
למרץ יש את כל הפוטנציאל להפוך למפלגה המעניינת ביותר והגדולה ביותר אם תפתח את הפריימריז לכולם, זה יהיה מדהים. אך מאחר והבטן שלי אומרת שהם לא באמת דמוקרטים (כל אחד שם פוחד להעלם מזירה הציבורית, הרבה יותר מאשר הפחד שיש להם מפגיעה בעקרונות דמוקרטים, אז יש לי תחושה שגם אם יפתחו את השורות, יכניסו כמה תיקונים בתקנון, במסווה של התאמה לחברה הישראלית, אך, בעצם כדי לוודא שזהבה תישאר בעמדת מפתח ועוד כמה יישארו, והשליטה לא באמת תאבד להם, ללא קשר לתוצאות הבחירות). אז יש לי חדשות ישנות עבורם, העם, בני האדם לא טיפשים, לא כל כך טיפשים בכל אופן. אם הם באמת יפתחו, וייפתחו, גם אני אצביע להם, מחפש סיבה להצביע להם כבר שנים ארוכות, ואיני מוצא. כן הם אנשים בסדר, אז מה? הם לא באמת דמוקרטים, דמוקרט אמיתי, לוקח סיכונים אמתיים בעבור האמת והצדק. אמתיים.