טור שלי במעריב
בתל אביב הרימו כוסית פרידה מהשגריר האמריקאי דן שפירו. ראש הממשלה ושר החוץ בנימין נתניהו לא טרח לכבד בנוכחותו את האירוע, ואפילו לא שיגר ברכת וידאו. ואולי עדיף שכך. מי צריך את כל הצביעות הזאת, הרי כולם ירדו מהפסים הדיפלומטיים לטונים צורמים. שפירו הנרגש מחה דמעה בעת שדיבר. מאורעות השבועות האחרונים עמדו באוויר כמחנק. דיפלומטיה ב־2017 אינה רק חיוכים וקוקטיילים. היא כשדה קרב.
באירוע מקביל בפריז התייצב הנשיא פרנסואה הולנד למסיבת הפרידה משגרירת ארצות הברית בצרפת, ג׳יין הארטלי. בדברים שנשא הולנד לא כיבס מילים. “אירופה לא זקוקה לעצות מן החוץ ולמי שיגיד לה מה לעשות”, אמר הולנד, מתייחס לעצות הטוויטר וראיונות הנשיא הנכנס דונלד טראמפ בנוגע לצורך בפירוק האיחוד האירופי והיות נאט”ו “פג תוקף”. הולנד אומנם בדרך החוצה, אבל האם צרפת בדרך החוצה מהאיחוד כפי שטראמפ מייחל? לא בטוח.
https://twitter.com/USAmbFrance/status/821349852126781440
בסין העצבים חשופים לגמרי. “יומון העם”, עיתון המפלגה הקומוניסטית המבטא את עמדות המשטר, התייחס לטראמפ באומרו: “מדהים עד כמה הוא בטוח בידע שלכאורה הוא חושב שיש לו, וזאת אף שהוא מתבטא כמו טירון”. גם בעיתון “צ׳יינה דיילי”, שמנוהל בידי פקידי ממשל, הזהירו מפני “תקופה של הרס הדדי שבמהלכה לסין לא תהיה ברירה אלא להסיר את הכפפות”.
דיפלומטיית “למי יש הכי גדול” הגיעה לעיר
בברלין, בלונדון ובטוקיו משפשפים עיניים. לא יודעים מה לחשוב ואיך לתכנן. זה עשורים מוסדות דיפלומטיים משוחחים זה עם זה. בכולם – מוושינגטון, דרך פריז, איסטנבול וקהיר ועד ירושלים – הורבצה תורת “פאבליק דיפלומסי”. דיפלומטיה ציבורית. פרוטוקולים סדורים של שיח דיפלומטי, שבאמצעותו מדינה אחת מסבירה את עצמה לאזרחי מדינות אחרות. זו תורת יחסי הציבור, אך במובניה המורכבים והעדינים. אלא שאת תיאוריות הדיפלומטיה הציבורית, שנלמדות באקדמיות לממשל ופוליטיקה ובמסדרונות משרדי החוץ בעולם, אפשר לזרוק לזבל. מה הטעם במהלכים דיפלומטיים? הכל ממילא ייסגר בוויכוחי טוויטר של מילים גסות ואמירות נמהרות, וצבא מגיבים בתשלום והאקרים שנרכשו בהון יקמבנו את המסרים.
כמה זמן ייקח למהלכים הגלובליים להתבהר? לא ידוע. בגרמניה, שגם בה הולכים לבחירות השנה, לא יחכו עד שטראמפ יתגבש על עצמו. “עלינו, האירופאים, לקחת את גורלנו בידינו”, אמרה הקנצלרית אנגלה מרקל בשבוע שעבר בתגובה לראיונות טראמפ, שבהם חזה שאחרי פרישת בריטניה כל האיחוד יתפרק. דיפלומטיה ציבורית אאוט. מה תהיה תיזת הקשרים הגלובלית החדשה? בוטות להמונים, שחיטת פרות קדושות, אגרסיות פומביות, ופלטפורמות לשחרור כעסים. דיפלומטיית “למי־יש־הכי־גדול” הגיעה לעיר.