הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר מפוליטיקה ובלוג יוצא הפלוג. כי פלוגתאות בפוליטיקה הן דבר טוב
– כמה זמן תחזיק מעמד הממשלה החדשה? קשה לי לנחש (וגם לא אוהבת הימורים) אבל בדמוקרטיות אחרות יש מי שמחזיקים אתרי הימורים פוליטיים חביבים, מעין שעשוע לציבור. סיפרו לי כי הבלוגר-אנליסט נייט סילבר שסיקר את מערכת הבחירות בבריטניה ציין אחרי הבחירות שההסתמכות על הסוקרים התגלה בעייתית (גם שם) ודווקא ההימורים הפוליטיים קרובים לעיתים למציאות יותר מאשר הסקרים (לא מצאתי את הלינק או ציוץ הספציפי)
– אז מי מהמר כמה זמן תחזיק מעמד הממשלה? ויותר מכך: מי הזריז שפותח אתר הימורים ישראלי בנושא? באחת מן הקבוצות ווטסאפ של הפלוג (החלוצות) פתחו גוגל-דוקס של הימורים. אני בינתיים לא מהמרת עם החברים מן החלוצות.
– ביום ב׳ יתחיל יום העבודה הראשון האמיתי של הכנסת ה 20. מוזר שאין עדיין חלוקה לועדות או מידע כלשהו באתר הכנסת לגבי השיבוצים.
הנה סידור הישיבה בכנסת (קרדיט: עידו בנבג׳י, גל״צ)
סידור הישיבה בכנסת ה 20
– מחר (יום ב׳), לפי דיווח בערוץ 1, אמור ראש הממשלה נתניהו להיפגש בארבע עיניים עם יו״ר הרשימה המשותפת איימן עודה. ברשימה המשותפת, ככל הידוע לי, עומדים על כך שהפגישה בינם לבין נתניהו תהיה בהרכב של עודה, טיבי, זחאלקה וגנאים, המייצגים את המנהיגות של ארבע הרשימות המרכיבות את המשותפת. האם יתקיים?
– לפי חוק המשילות החדש, הסיעה שמציעה אי אמון בממשלה צריכה הצבעה של 61 (כמו בעבר) אך החידוש בחוק שאמור היה לאפשר למשול יותר טוב (וקודם בעוז על ידי שניים: ליברמן ולפיד, החברים לספסל האופוזיציה כיום) – מחייב הגשת רשימה של ממשלה חלופית וקווי יסוד. ובכן, קווי היסוד של יש עתיד (זהירות פדף), מציעים את יאיר לפיד כראש הממשלה, עופר שלח כשר הבטחון ויעקב פרי כשר החוץ והממונה על המו״מ המדיני.
– ונקודה אחרונה בנוגע לממשלה החדשה. סיפור שנודע לי בדיעבד: במהלך ימי המו״מ הקואליציוני, כאשר נפתלי בנט חשב שהוא ימשיך בתפקיד שר הכלכלה הוא כבר תכנן את הרחבת משרד הכלכלה לתחום יחסי החוץ של המדינה.
איך לוקחים משרד ממשלתי שעוסק בנושא אבטלה, ועדי עובדי, קידום סחר, יצוא ויבוא – והופכים אותו למשרד עם ארומה של יחסי החוץ של ישראל? פשוט מאוד, הופכים את תיק ה BDS, לחלק אינטגרלי מיחסי הסחר של המדינה עם העולם. בנט כבר הכין קלסר BDS מוכן לשליפה. אחת הסיבות שהוא לא התחיל לדבר ולחשוף את תכניות האימפריאליזם הבידיאסי שלו (מעבר לעובדה שהתיק לא היה סופית שלו, כפי שהתגלה בדיעבד) היתה כי לא רצה לדרוך לשר החוץ המיועד, אביגדור ליברמן, על הבהונות. נזהר בכבודו לפני שידע שליברמן יבריז. שבוע לפני סוף המו״מ, חשפתי בפלוג (וגם חזרתי על כך בפירוט נוסף בשידור חי בערוץ 1, בתכנית פוליטיקה באותו הערב) שליברמן לא נכנס. המהלך של ליברמן סידר לבנט ולשקד אימפריה גדולה יותר וקלסר ה BDS יחכה לימים אחרים.
לאחר חוק המשילות, שמוזר שלא נחקק עוד כשהוגדרה הדמוקרטיה הישראלית, יהיה קשה עד בלתי אפשרי להפיל ממשלה מכהנת – הליכה לבחירות תצטרך לבוא מראש הממשלה (כפי שקרה עם הכנסת ה19)
גם אם הרצוג ירצה, אין לו איך לבנות קואליציה:
1.הערבים וכחלון הם שמן ומים – כחלון יודע שקואליציה כזו קוברת את עתידו
2. החרדים האשכנזים ולפיד הם נפט ומים – ואחרי הטרור שעשה להם הם נהנים לראותו מזיע וזועק באופוזיציה
3. שלי יחימוביץ כבר מכינה את המרד הפנימי בסיעה הרעועה של המחנצ, זה קרה בישיבה הראשונה של הסיעה והמשיך השבוע עם הפמפלט שקבר את ה’נאום הכביר’ שאנשי השמאל מכנים של רה”מ הבא הרצוג.
4. כבר בהצבעות על הסתייגויות משינוי חוק הגבלת השרים ראינו כמה האופוזיציה פריכה וחסרת דבק (כנראה ש’רק לא ביבי’ זה לא חומר חזק מספיק) כאשר ליברמן לא הצביע בעד ההסתייגות של הסיעה הערבית ולהפך (אם אינני טועה גם מרצ הדמוקרטית עלתה על עגלת השנאה)
נתניהו עשה מעשה ג’נטלמני ובנאום הכרזת הממשלה קרא להרצוג להצטרף, לא במחשכים ולא ע”י מקורבים, קבל עם ועדה, והרצוג החזיר בנאום נוטף שנאה ויוקד כאילו שראש הממשלה שמולו לא נבחר ע”י כמיליון איש.
הרצוג הוכיח שוב-שהוא עושה את הבחירות הלא נכונות בזמנים הלא נכונים.
כי יש פריימריז ויש ציבוריות… ופה הוא נפל.
לא יפתיע אותי אם שלי תיקח שליש סיעה לקואליציה, השמאל שבסיעה שלה הוא יותר מידיי… איך אמר הרצוג? ‘קרקס’
על-בסיס אילו קווים משותפים בדיוק תצטרף דווקא יחימוביץ’ לקואליציה הזאת?
טל היקרה ,קודם כל יישר על על כתיבתך והבנתי את המערכת הפוליטית לפי דעתי הבנה טובה מכל אלו המתיימרים להיות ״כתבים פוליטיים ״ לא נוקט בשמות אבל לא קשה לנחש מי אלה ,כל הנתונים שהבאת מוכיחים שכמה שהממשלה הזאת צרה אין אלטרנטיבה אחרת ,בכלל את אלופה ואני אוהב את הסגנון שלך . (המדבר האופוזיציוני היבש יחזיר את אלה הצמאים לספסלי הקואליציה,ליברמן ,יאיר ,שלי ,ואם אני לא טועה גם בוזי מאוד משועמם .
ג׳וד בר שב – תודה רבה רבה (רגילה כל כך לקבל פה רק ביקורת שלילית, שנעים לקרוא ולכן מעומק לב – תודה)
אין עדיין עבודה של הועדות, כי הסיעות לא החליטו עדיין מי יהיו נציגיהן בועדות.
(ביום חמישי אחה”צ אישרה הועדה המסדרת כמה מקומות תקבל כל סיעה בכל ועדה, אבל הסיעות עדיין לא נתנו שמות אז א”א להתחיל לכנס את הועדות)
שאלת תם: איפה יושב אדלשטיין כשהוא לא מנהל את הישיבה אלא אחד הסגנים שלו?
אני לא רואה שיש לו מקום במושבים של סיעת הליכוד
הוא יושב רק על הפודיום. הוא יו״ר הכנסת וזה שולחן העבודה שלו. כל מי שיושב שם בזמנים אחרים נמצא שם רק כממלא מקומו
יאיר לפיד אף פעם לא חשב שיגיע לאופוזיציה…
שימו לב לקטע הבא מתוך הראיון איתו לפני כ80 ימים… (לינק: http://www.themarker.com/news/1.2576469)
”
מה תעשה כדי שלא נמצא את עצמנו הולכים שוב לבחירות בעוד שנתיים?
“אנחנו הולכים להציע שינוי בחוק שאומר שהממשלה תשב ארבע שנים, ימות העולם. יש מודל שקיים אגב ברוב המדינות האירופיות, שאומר שלכנסת אין זכות לפרק את עצמה”.
זה רעיון טוב?
“אחרי שישבנו שם הגענו למסקנה שזה עדיף על הסיטואציה הנוכחית, שבה שרים אף פעם לא יודעים לכמה זמן הם באו. שר שלא יודע לכמה זמן הוא בא יעשה את המהלך הפופוליסטי המהיר לפני שיעשה את מהלך העומק המתחייב. אני חושב שאפשר להעביר חוק כזה. המערכת הפוליטית, קצת נקעה נפשה”.
“
מצחיק שהיום הוא העלה הצעת אי אמון.
הראשונה לאחר חקיקת החוק, שבו הוא ראש ממשלה.
הראיון איתו מצחיק בטירוף (אם מתגברים על הבחילה).
“בוא נדבר על ראשות הממשלה. אתה רוצה להיות ראש הממשלה, למה אתה לא אומר את זה?”
“אני אהיה מה שהציבור יחליט”.
ותחת התמונה שלו ושל ליהיא כתוב “לפיד ורעייתו ליבני”.
כן, במיוחד שחברי יש עתיד עצמם אמרו בזמן שינוי החוק שזה על מנת להימנע מהפארסות התדירות בהן ראשי סיעות מעלים הצעות אי אמון שהם יודעים שאין להן סיכוי…
56:58 להצעת אי אמון זה לא ׳חסר סיכוי׳ אמנם לא בעל סביבות מאד גבוהה, אבל לא חסר סיכוי
ולמה שהוא לא יציע הצעת אי אמון, כי הוא חושב שצריך לשנות את המנגנון? אם יש לך קלף ביד תשתמש בו, גם אם אתה חושב שצריך לשנות את חוקי המשחק
נכון. אם מציעים לי סטייק עסיסי אני אוכל אותו. מה זה משנה שאני צמחוני? אני איזכר שוב בעקרונות שלי כשאני אהיה בשלטון והאופוזיציה יגישו עוף מיובש…
יוב, אתה טועה.
58:56 זה ‘חסר סיכוי’.
הסיבה: מהות (חחחח).
וברצינות. הסיבה היא שגם אם האופוזיציה היתה מנצחת 56:0, ואפילו 60:0 זה לא היה עוזר לה כלום, והממשלה לא היתה נופלת.
אני לא אופתע בכלל אם סקרוב הקואליציה תודיע שהיא מתחילה להחרים הצבעות אי אמון (עם תירוץ כלשהו, שהן מבזות את הכנסת), וכך הן יהפכו לפארסה [נדמה לי שהיתה כנסת בה כבר הפסידה הקואליציה כמה הצבעות אי אמון ודבר לא אירע, חוץ מרעש באולפן החדשות בפעם הראשונה על ‘תחילת הסוף…’]. זו גם הסיבה שאני לא קונה את הטענות על ‘עוצר יציאות’. זה נכון רק לצורך להעביר חקיקה בכנסת ולוועדות החשובות.
אני מתפלא שהדברים לא הובהרו ע”י הפרשנים (על חלקם אני לא באמת מתפלא), ואני מצפה מטל שניידר ו/או מעמית סגל, שהם פרשנים יותר רציניים ומפוכחים (גם אם ציניים) שיבהירו זאת
שהקואליציה תחרים את הבחירות כי הן מבזות את העם ותישאר לשלוט וזהו.
סידור הישיבה:
1) בין איימן עודה לאביגדור ליברמן מפריד רק כסא אחד… סיבה טובה לליברמן להצטרף לממשלה 🙂
2) “יושבי הספסל האחורי” ידועים לשמצה בפרלמנטים ברחבי העולם בתור אלה שבדרך כלל גורמים כאב ראש ליו”ר הקואליציה. בינתיים הבעייתי היחידי שאני רואה שם הוא בצלאל סמוטריץ’, אבל הכינוי מחייב ויש להניח שיצטרפו אליו להצקות גם הח”כים החדשים של הליכוד…