הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר מפוליטיקה ובלוג יוצא הפלוג. כי פלוגתאות בפוליטיקה הן דבר טוב
זה מצער לפרט, אך בכנסת ה 20 מפלגת הליכוד בראשות נתניהו עברו מהיותם מפלגה ממלכתית למפלגה אנרכיסטית.
אנרכיזם, במובן המילוני, כקבוצה של אנשים שמתנגדת למוסדות השלטון ולהיררכיה של נורמות שלטוניות. ביטול מוסדות המדינה ולעתים גם בביטול כלל המבנים ההיררכיים בחברה.
יש כמה אינדיקציות מלפני כהונת הכנסת ה 20 (אפרט להלן), אך בשנתיים האחרונות התופעה גברה. ההצהרות של בכירי הליכוד, בראשם ראש הממשלה חורגות מנימת ביקורת כלפי מוסדות המדינה ועברו מזמן להשתלחות בכל מה שמהווה (בעיניהם) נציגות של איזה שמאל-אליטיסטי-מיושן-מנותק מן העם.
ביטול ערכי של פסיקת בית דין צבאי
אני תומך במתן חנינה לאלאור אזריה. pic.twitter.com/Cfa8L0yU89
— Benjamin Netanyahu – בנימין נתניהו (@netanyahu) January 4, 2017
ההודעה של נתניהו אתמול ״אני תומך במתן חנינה״ לפני שבית המשפט סיים את הפסיקה היא ביטול מוחלט של המהלך השיפוטי. אם אדם עבר עבירה והורשע, מדוע הפוליטיקאי הבכיר במדינה מאיין את משמעות הפסיקה תוך כמה שעות? האם אדם שפשע לא אמור לרצות את עונשו? היכן עקרון ההרתעה לשאר החיילים, הצורך ללמד לקח מפסק הדין? ביטול מוחלט של מהלך משפטי מעמיק שנמשך יותר מחצי שנה.
בכירי מפלגת הליכוד צייצו וכתבו באותו הקו.
השרה רגב: ״משפט שלא צריך היה להתחיל״ (וזאת על אף שמפקדי החייל העידו שהוא פעל בניגוד לפקודות)
אפעל למתן חנינה לחייל אלאור אזריה. כך לא מתנהגים לחייל של כולנו.
זה משפט שלא היה צריך להתחיל. אירוע לחימה בו… https://t.co/ohM8PeCbu6
— מירי רגב (@regev_miri) January 4, 2017
סגנית שר החוץ: ״משפט החייל אלאור אזריה התנהל כמשפט ראווה עם סוף ידוע מראש״. האם היא מרפררת לעידן ׳הטיהורים הגדולים ומשפטי מוסקבה׳?
אמירתה חותרת תחת התיפקוד של בתי הדין הצבאיים בישראל. בכל דיון משפטי צבאי, בו מוגשות ראיות ונחקרים עדים, האם גם שם השופטים יודעים את הסוף מראש? ואיך אמירה כזו תשרת את המדינה כאשר תוצג בבית הדין בהאג? (למשל)
ביטול ערכי של מעמד בג״צ
השר יריב לוין, שלא הסתיר מעולם את רצונו להיות שר המשפטים מושך אחריו שלל התבטאויות מפחידות בנוגע למעמד של מערכת השיפוט הגבוהה ביותר בישראל: בגצ מסכן את יכולת קיומנו, שופטי בג״צ הם שמאל רדיקלי, הם מונעים מן הממשלה לבצע את תפקידה, ״אני מערער על הלגיטימיות של ההחלטות בעליון״, ״אין להם סמכות״ ועוד.
אחד השיאים הוא בפסיקת בגצ שניתנה לפני שנתיים (עמונה) והמדינה דוחה את ביצועה. אכן, מותר לבקש דחיות, אך ההליך לווה באינסוף השתלחויות שרי הממשלה נגד שופטי בג״צ. אפילו היועץ המשפטי כינה את החוק שהוצע על ידי הממשלה כ״לא חוקתי״ ובדרך לשם הגישה הממשלה בקשות דחית פינוי למשך 7 חודשים, שנדחו על ידי בג״צ, עד לבקשת הדחיה האחרונה שהעבירה את כל הויכוח לחודש פברואר.
האנרכיסטים ימלאו אחרי הוראות בג״צ או לא ימלאו אחריהן? תלוי בחוק הבלתי חוקתי שהאנרכיסטים רוצים להעביר. הישארו איתנו.
ביטול ערכי של חקירות משטרה
זה חדש חם חם מן התנור האנרכיסטי. זה עוד לא השתלט על כל הליכוד, אבל ח״כי מן הליכוד כבר מראים את הכיוון.
שני ראשי יאח"ה הצטרפו לפוליטיקה מיד כשפרשו מהמשטרה.מזרחי לעבודה, סגלוביץ ליש עתיד.מה היו אומרים אם נשיא בית המשפט העליון היה מצטרף לליכוד.
— דודי אמסלם 🇮🇱 (@dudiamsalem) January 3, 2017
עיתונאים וגולשים אחרים תקנו את אמסלם והעמידו אותו על טעותו. אבל הציוץ נותר שם. הטיעון של פוליטיזציה של הדרגים הממונים אינה חדשה למסרים האנרכיסטיים בליכוד. הנה השר לוין, הפליא וטען ששופטי בג״צ יכולים לפשוט את גלימתם ולהפוך לח״כים.
אף אחד מהם לא היה ראש יאח״ה אבל בכיף, זה יביא לך קצת לייקים ואהדה; עובדות פחות הולך
— ברוך קרא (@baruchikra) January 3, 2017
ביטול מוסד הנשיאות
לפני כשנתיים, כאשר ראה ראש הממשלה שסיכוייו של רובי ריבלין להיבחר לנשיא המדינה גדלים, הוא הניע מהלך לביטול חוק יסוד נשיא המדינה. לא ניתן לטששט זאת כיום, כל עיתונאי שעסק בנושא וקיים שיחות רקע עם בכירי הליכוד יודע שהעניין הזה לא היה רק ׳טוקינג-פוינט׳ אלא הצעה ממשית. זכורה לי שיחה בהירה עם בכיר בקואליציה שהסביר לי על מהות החקיקה המהירה, לשינוי/ביטול חוק יסוד שתועבר תוך זמן קצר (מאי 2014) וכאשר ניסיתי לברר אצלו מדוע לא יתבצע מהלך חוקתי מסודר שיכנס לתוקף רק החל מכהונת הנשיא ה11, הוא הסביר לי שאם לא חקיקה מהירה, הרי שזה כבר לא יהיה רלבנטי. ובקיצור: בליכוד עמדו לשתף פעולה עם גחמה פוליטית של ראש הממשלה נגד ריבלין כיוון שחששו מאופיו הביקורתי. על הדרך ביקשו לחסל מוסד שלטוני וסמלי הקיים מקום המדינה.
נתניהו נגד מבקר המדינה יוסף שפירא
לשכת ראש הממשלה מתדרכת עיתונאים שונים שיוסף שפירא (אשר מונה על ידי נתניהו) רודף את נתניהו מטעמים פוליטיים. מדוע? בשל פרסום (המבושש לבוא) של דו״ח צוק איתן. ״דו״ח לא רציני שמדיף ריח פוליטי״, זו התגובה שאנשי ראש הממשלה העבירו לערוץ 2, ולעיתון הארץ. אותם הניסוחים. מה הלאה? הצעת חוק לבטל את מבקר המדינה?
פגיעה במוסדות תרבות
החל מביטול פרס ישראל על ידי ראש הממשלה אחרי שהדיח את שופטי הפרס בשבתו לזמן קצר כשר חינוך, וכלה במאבקי התרבות השונים שמנהלת מירי רגב, שגם אם בחלקם מונעים על ידי כוונות לגוון את השיח התרבותי, הרי שהם מדירים מראש קבוצת אוכלוסיה שלמה שלא זוכה לשוייון וגיוון בו מנפנפת השרה.
ויש עוד: נתניהו נגד רשות השידור, נתניהו נגד החקיקה של עצמו, נתניהו נגד הקניין הפרטי (של פלסטינים), נתניהו נגד העיתונות כולה.
משווה ומעלה:
נתניהו כבר סידר חנינה בעבר ל1027 רוצחים שפוטים.
כמי שמראה בקיאות בהגדרות המילוניות – היה עליך להבהיר שאנארכיזם אין בו דבר כנגד ערכי מוסר והתנהגות!! נורמות מוסר הרי קדמו לקיומו של מוסד המדינה
חותם על כל מילה. רק אוסיף: “לצערי”.
תודה טל. הדברים חשובים ונכונים, אבל בתור אחד שתמיד רחש אהדה לאנרכיזם, אני חש להגן על כבודו מפני ההשוואה הזאת.
רעיון בסיסי באנרכיזם הוא פיזור וביזור של מוקדי הכוח (אולי הרעיון הכי בסיסי), כך ששום גוף בחברה – כנסיה, צבא או ממשלה – לא יחזיק בידיו יותר כוח מכל התארגנות חופשית אחרת של אזרחים. לצורך כך יש כמובן להחליש את המוסדות הקיימים, אבל זאת רק לצורך העצמתם של ארגוני גרסרוט עממיים.
כל זה כמובן הפוך לכוונת כנופית נתניהו. הכנופיה הזאת מתנכלת למוסדות החוק לא על מנת ליצור ביזור של הכוח אלא להיפך, להשיג *ביצור* של כוח בלעדי בידיה. מה שאנו רואים הוא רשות מבצעת שגמרה אומר לחסל את שאריות הבלמים והאיזונים על פעולתה בדמוקרטיה. לקרוא להם אנרכיסטים זה לבלבל שיטות עם מהות.
הכינוי “אנרכיסטים” עבר השללה וביזוי ואולי הגיע הזמן שנתקן את זה. כתבתי פעם על כך:
https://idanlandau.com/2012/07/11/ignoramus-and-anarchismus/
תודה על התגובה. מבינה את ההערה. השימוש במונח נעשה כמובן כדי להמחיש את האופן שבו מפרקים את המוסדות המוכרים של החברה.
היטבת להגדיר את מעשי בית המשפט העליון ב-25 השנים האחרונות.
לא. העליון שומר על דמוקרטיה ליברלית – כלומר הגנת זכויות אדם וזכויות אזרח של המיעוט בפני עריצות הרוב. דמוקרטיה היא לא רק זכותו של הרוב לעשות מה שהוא רוצה – כמו שגילו לצערנו בני עמנו שלנו. ממליץ לקרוא בויקיפידה על דמוקרטיה ליברלית – מושג שמשום מה לא מלמדים בבתי הספר בשיעורי אזרחות ובטח ובטח לא מוזכר על ידי פוליטיקאים
העליון ״שומר״ בעיקר על הסמכויות שנטל לעצמו ולא מופיעות בחוק יסוד השפיטה.
לתת חנינה אחרי הרשעה זה כמו שבגץ פוסל חוק אחרי שהוא נחקק (בלי להתחשב כלל בכל עבודת הכנסת..)
פוליטקאים שעותרים לבגץ נגד חוקים דומים לפוליטקאים שתומכים במתן חנינה.
אני אגב תומך בשני הדברים
לא אמרתי שאסור לתת חנינה. זה בהחלט חלק מן השיטה. אבל אולי שווה לחכות שיגמר המשפט? יש עוד גזר דין, ולאחריו יש התחלה של ריצוי דין. וכאשר נמצאים בשלב הזה בהחלט מותר לבקש חנינה וגם אז יש הליך (התייעצות עם משרד המשפטים או כל מיני פרוצדרות צבאיות).
בארץ יש דוגמאות לחנינה לפני ההליך המשפטי (למשל בקו 300). לא מובן לפיכך מדוע אפשר לתת חנינה לפני הכרעת דין ואפשר אחרי גזר דין אבל לא באמצע, ולא נראה שיש לכך הצדקה כלשהי (מלבד הפוליטית).
אפשר לטעון שלהכרעת הדין יש מעמד מסוים כי היא עוזרת לבסס את עובדות המקרה (ולמרות זאת, אפשר לחון בלעדיה), אבל גזר הדין לא משנה דבר במקרה חנינה. מה זה משנה כמה עונש היה מקבל אם הוא לא ירצה אותו?
חנינה צריך לתת בתנאים מסויימים – לדוגמה שהנאשם הביע חרטה. הנאשם הזה שינה גרסאות, האשים את כל העולם ואחותו , זיגזז וסמך על ההפגנות. לחניניה תהיה גם השלכות אולי על המשך הדרדרות מעמדה המדיני של ישראל בעולם. תוספת נאה להסברה הפלסטינית והערבית לפיה בישראל מותר לחיילים לרצוח חופשי חופשי.
ההסברה הפלסטינית ידועה במיוחד בתשומת הלב הזהירה שלה לעובדות.
חחח לא כי הישראלית
מסכים עם הניתוח. אבל אז נזכר שאנחנו חוזרים וטועים כשאנחנו מתייחסים לתוכן של דברי אנשי הימין. התוכן הוא רק הכלי. המטרה היא למשוך מצביעים. ואין בלתה.
לא מדוייק בעליל. הם מיטיבים לרחשי לב הציבור. נסה להבין את התחושה של לחטוף פסקי דין מוטים שוב ושוב. תחושה שהאישים של למעלה במערכת המשפט מנותקים בעליל וחיים בבועה הפרטית שלהם.
קח את דו”ח גולדסטון למשל. מבחינתך (כנראה) מדובר בחוצפה ושנאת ישראל. מבחינת שאר העולם הנאור- מדובר בדו”ח מעולה ותקין.
דו”ח גולדסטון אינו תוצר של מערכת המשפט בישראל, לכן הבאתו כדוגמה אינה רלבנטית.
הטענה שפסקי הדין “מוטים” דומה לרחשי ליבו של כל מי שהפסיד בהליך אזרחי, שהשופט משוחד.
הבעייה עם הימין היא ששלטון החוק טוב בעיניו כל עוד הוא משרת את האג’נדה שלו.
ברגע שאינו עושה זאת, הוא הופך להיות “מוטה”.
אגב, השמאל טוען מאז 1967 כנגד בג”צ וערכאות אחרות את הטענה ש-“זכויות האדם נעצרות בקו הירוק”, כך שלא רק הימין “חוטף פסקי דין מוטים”, כטענתך. עדיין איש מהשמאל לא הציע לעלות עם D9 על בג”ץ.
ברור.
השמאל מסתפק בכינוי השופטים ״עבריינים״.
יעני, פושעי מלחמה.
http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2971729
אז רגע, בג”צ כבר לא שמאלני?
“פסקי דין מוטים שוב ושוב?” מדהים שאפשר לכתוב האשמה בוטה כל כך בלי שום צורך לפרט או אפילו לרמוז למה הכוונה. לא סתם טוענים שהימין נגוע בפאשיזם, האמירה הזו מדגימה כיצד תמיכה ב-“שלטון החוק” (הגם שבשטחי יו”ש אין חוק ואין שלטון) נהיה משול להתנגדות ל-“רצון העם”- אותו מושג חמקמק שמנחה את הפאשיסט. מי שמדבר בשם “העם” הוא המנותק והוא המסוכן.
טל אפשר להסתכל על זה בצורה אחרת אם אנשים במחנה הימין מתבטאים כנגד כל הגופים במדינה בחוסר אימון זה אומר דרשני
חלקים רחבים בעם במיוחד במחנה הימין סמוכים ובטוחים שבית המשפט לא מייצג אותם שהמשטרה היא מושחתת וכהנה וכהנה
תגידו לי אתם
אם אנחנו שומעים שניצב יצחקי אוסף ראיות נגד 120 חברי כנסת המכונה מסמך יצחקי מה אתם רוצים שהעם ומהפוליטיקאים יחשבו
תבינו אדם בכיר במשטרה קם בבוקר ומכנס חוקרים שיאספו תיקים או כל דבר אחר כנגד 120 חברי כנסת שמייצגים אותנו את העם
שאנחנו שומעים סיפורים כמו תת ניצב ברכה אם איזה מסקנות נילך הביתה
כנ״ל בית המשפט ברוב המיקרים פוסק נגד הימין אני לא מזלזל בפסיקתות מערכת המשפט אני אישית מאמין במערכת המשפט כי כל צריך להיות מדינה מתוקנת אבל אך תרגיש אוכלוסייה שכל יום מערכת המשפט מכניסה לה סכינים פעם ראשונה אני מאמין שכוחם קיבלו בהבנה שיש פסיקה וצריך לקבל פעם שניה גם כן פעם שלישית התחילו לחשוד וכן וכן הלאה עד שציבור שלם מרגיש שמערכת המשפט לא אוהבת אותו בלשון המעטה
ועוד שמערכת המשפט נותנת לשופט את הכלים להחליט לבד יש לה את מרחב החשיבה ברור לי שבתחומים אפורים זה נתון לשיקול דעת השופט השופט מביא איתו את חוויותיו מהחיים שלו כי מבחינתו זה הנורמלית וזה בסדר אם הם לא היו חושבים כך הם היו צרכים אישפוז לכן הפסיקות שלהם מגיעות מאג’נדות אישיות וכך יוצא מצב שהפסיקה היא נגד העם
פרוק מוסדות המדינה מתחיל עוד קודם.
א. בעקיפת משרד החוץ ונסיון של נתניהו להיות משרד של איש אחד. נסיון לקשירת קשרים עם רוסיה, ועם מדינות באפריקה – עבד מאד טוב בהצבעה מול האו”ם. האיש פשוט מאמין שהוא כל כך מוכשר שהוא יכול לעשות הכל יותר טוב מאחרים. וגם מאמין כנראה בשיטה שבה הורגים שליחים שבאים עם בשורות רעות ( המערכת הדיפלומטית שאמרה לנתניהו שישראל לא במצב מזהיר)
ב. פרשת ייצוא הגז – התעלמות מהדוח של מיכאל שראל , הכלכלן הראשי של האוצר שמצא שלא משתלם לייצא – אז קוברים א הדוח.
ג. פרשת מתווה הגז- עקיפת הממונה על הגבלים עסקיים בוועדה עם מעמד לא ברור, ולאחר מכן חוסר תמיכה בו עד כדי התפטרות שלו, סגירת רשות החשמל ופיוטרית העומדת בראשה משום שהעיזה להגיד שהמתווה מותיר מחיר גז גבוה מידי שיתגלגל על הצרכנים, הזמנת דוח”ת דפוקים ממשרד החוץ והמל”ל ששניהם אומרים שהמצרים “משוועים לגז” (חודשיים אחר כך – המצרים מוצאים כמות גדולה של גז במאגר זוהר, בקידוחים עליהם דווח בעיתונות הבינלאומית). נסיון למנוע משר בממשלה להופיע בפני הכנסת, אי דיוקים (מאות מילאירדי שקלים שאמורים להגיע ממיסוי הגז שהפכו פתאום לעשרות מילירדים). וספינים אינסופיים (בלי יצוא, הגז ישאר בים)