היום בגני התערוכה, בקלפי הגדולה ביותר של הליכוד היה נדמה שאין מדובר ביום הבחירות בליכוד אלא ביום הבחירות במירי רגב. הכל התנהל בנמנום יחסית עם מצביעים מבוגרים בעיקרם עד שרגב הגיעה בסערה, הלהיבה את אנשי הליכוד מחוץ לקלפי, נכנסה עם שובל מצלמות אחריה ויצאה החוצה (גם כאן בסערה) תוך שהיא מכריזה ״בעזרת השם אני אהיה שרה בממשלה הבאה״. רגב, גם הביעה מילות תמיכה בראש הממשלה נתניהו, בניצחון הליכוד בבחירות הכלליות ולא שכחה את ״לחיי עם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל״ לפני שזינקה החוצה ליעד הבא שלה.
מתפקדי הליכוד זה בהחלט עולם משל עצמו. 96 אלף איש שכרוכים בליבם ובהתלהבותם אחרי הפוליטיקאית מראש העין. בכל מקום שהיא מגיעה, מחיאות כפיים נלהבות, רעש והמולה. מצד שני, בכל מערכת בחירות מייצרת רגב התלהבות מן הסוג הזה. השאלה היא עד כמה מיקום של רגב במקום מאוד גבוה ברשימת הליכוד, אפילו מעבר לכל השריונים, יהיה לשביעות רצונו של יו״ר הליכוד נתניהו. רגב, שרצתה לפני כמה שבועות לראות את גדעון סער מתמודד במערכה הזו מול ראש הממשלה המכהן, מכינה כבר את הקרקע לשלב שני, והיא גם רואה את עצמה בצמרת של הנהגת הליכוד, אם לא ראשת הליכוד בעצמה.
בשעות בהן הייתי בגני התערוכה, אפשר היה לראות זרם דק של מתפקדי ליכוד מגיעים להצביע. ללא תורים, ללא המולה וזאת בניגוד להצבעה שם בשעות הבוקר, כשהגיעו המוני מצביעים באוטובוסים ובמקום התפתחה מהומה. בהתאם לשעה ואף גם לאופי המתפקדים באזור הזה (תל-אביב), נראה שהליכוד היא מפלגה מבוגרת ומזדקנת. לפני כחצי שנה, כשעדיין לא חשבו שיהיו בחירות תוך זמן כה קצר, דיווחו מתוך הליכוד על הצטרפות של 8000 מתפקדים ועל כך שהליכוד הגיע לכ 120 אלף איש. אבל בליכוד עשו ניקוי של הרשימה, לרבות סינון החוצה של מתפקדים של עברו עדיין את תקופת האכשרה בת ה 16 חודשים. התוצאה היא 96 אלף מתפקדים. כאשר שאלתי היום אחר הצהריים, איפה כל ה 120 אלף נאמר לי מן הליכוד: ״זו גם מפלגה די מבוגרת וצריך לקחת בחשבון שברשימות הקודמות גם היו לא מעט אנשים שנפטרו מאז״.
השרים, הח״כים והמועמדים של הליכוד, כמעט כולם, נקטו בטקטיקה דומה. הצבעה בשעה מוקדמת בבוקר ומאותו הרגע התרוצצות. מקלפי לקלפי בכל הארץ. ללא הפוגה כמעט. חלקם (אבי דיכטר, יולי אדלשטיין) פרסמו מראש לוחות זמנים ממש מטורפים. 7-8 ערים שונות. אבל בגני התערוכה, ראיתי את סגן השר החריג. שלא כמו כל עמיתיו, נעמד צחי הנגבי מחוץ לקלפי, ממש בפתחה, וכאילו היה עדיין סטונדט המחלק פליירים באוניברסיטה לפני המון שנים, לחץ הנגבי את היד לכל מי שנכנס, דיבר איתו אישית וניסה לשכנע אותו לבחור בו. פוליטיקה ישירה הכי פשוטה וישירה. בלי עוזרים (רק טובי ירוחם הותיק בצד), בלי זרקורים, תוך שהוא עם הטלפון מחובר לאוזן מדבר עם המון אנשים. ככה במשך כארבע שעות (שאני הייתי שם).
למה דווקא בתל-אביב, שאלתי את הנגבי? ״הצבעתי בבוקר בירושלים וידעתי שזה מה שאני אעשה, פה או בירושלים שזה שני הסניפים הגדולים. בסוף באתי לכאן. יש כאן את הליכודניקים הותיקים של פעם, המבוגרים מאזור תל-אביב שמגיעים להצביע ואני מדבר עם כל אחד ואחת שנכנסים״
תמונות נוספות שצילמתי היום במהלך הפריימריז –
ראשית, ברכות על הבאנרים.
אין ספק שמירי רגב זוכה אצלך להתיחיחסות בהיקף שעולה בהרבה לזה שח”כ במעמדה מקבל בדר”כ, כשלרוב מדובר בהתייחסות שלילית ולגלגנית. זה כמובן לגמרי לגיטימי ותקין, אבל אני משער שלו עיתונאי גבר נהג כך, היו עיתונאיות שהיו טוענות שמן הסתם יש משקל להיותה אישה, ביחס השלילי שהיא מקבלת…
אני גם משער שניתן להרים גבה למקרא המשפט הנחרץ הקובע ש”96 אלף איש שכרוכים בליבם ובהתלהבותם אחרי הפוליטיקאית מראש העין”, ובעצם אומר שכל מי שהתפקד לליכוד ורשאי להצביע בבחירות אלה, מסור למירי רגב בכל מאודו. מכיוון שאני מכיר באופן אישי מספר חברי ליכוד שתיבש ידם לפני שיתמכו במירי רגב, אני יכול לקבוע באחריות שהמשפט שלך הוא לא נכון…
זכותה לשנוא את מירי רגב. תכלס’ היא מסקרת אותה במסירות ובאכפתיות…
חוצמז’ה שאני מחבב מאוד את מירי רגב והדרמה שהיא מייצרת.
מצד שני- אל תחשוד בי שאני יצביע לה…
אין עוררין שזכותה לשנוא את מירי רגב, והיא מיישמת זכות זו בעקביות מעוררת השראה…
הבעייה שלי היא שבדר”כ כאשר ישנה ביקורת על פוליטיקאית משמאל, ישר מתחילות הצעקות ש”אם היא הייתה גבר, לא היו עושים לה את זה” – והנה, כאשר מדובר במירי רגב, הכל מותר.
בניגוד, אין בי בדל של אהדה למירי רגב, והדירוג הגבוה המסתמן שלה, הוא לדעתי פאדיחה לליכוד, בדיוק כמו הדיל נגד פייגלין.
מה שכן, אם חיים כץ ייצא בחוץ, אזי בכ”ז קרה כאן משהו טוב בפריימריז האלה…
אני הצבעתי בירושלים בשעות הערב, ובניגוד למה שאת אומרת שרק צחי הנגבי לחץ ידיים לכל מי שנכנס אני לחצתי ידיים בכניסה לשטייניץ, יריב לוין וישראל כץ. לו רציתי הייתי לוחץ ידיים גם למירי רגב, אלקין, דנון ועוד אחרים, אבל אני ממש לא אוהב את הפעילות שלהם ולכן לא לחצתי יד ולא הצבעתי להם.
ושוב, גם זה בניגוד למה שאת כותבת…
(ואני ימני קיצוני. הכי הייתי שמח לפגוש את פייגלין שאותו אני מעריץ כפוליטיקאי ישר, אינטליגנט ותומך בחופש).
ושיהיה ברור לכל אנשי הדילים – פייגלין בחוץ אני בחוץ. וגם רבים מחבריי.
האיש היה הח”כ הכי עקבי, חרוץ ורהוט בכנסת. היחיד שהביא רוח חדשה של חזון אמיתי שיכול לאחד רבים בעם – כולל בשמאל.
והכול נופל בגלל דילים מלוכלכלים של עאלק אידיאולוגים ימניים.. איכס.