מי אוסף הכי הרבה תרומות בחו”ל? הליכודניקים

דו”ח מבקר המדינה בנוגע למימון הבחירות המקדימות במפלגות סיפק השבוע כותרות בגזרתו של יו”ר הבית היהודי נפתלי בנט: חוקרים פרטיים ברמת תפקוד נמוכה במיוחד. מישהו שמתחזה לסוחר נדל”ן אמריקאי בתוך מסדרונות הכנסת ומנסה לברר פרטים פיננסיים אישים על הח”כ (לשעבר) זבולון אורלב. מה זה? באיזה סרטי מתח פוליטי צופים שם, בבית היהודי, בשעות הפנאי?

חריגה חמורה מחוקי מימון המפלגות, נסיון להפיל הוצאות החוקר הפרטי על קופת המפלגה, כאילו שעסקאות הנדל”ן המפוקפקות האלה היו יוזמת המפד”ל. מי יודע איזה עוד דמונים מסתתרים  אצל יזם ההייטק האמיץ שסחף את הבית היהודי בסערה. כעת מסתבר שבנט, כבר לא כל כך אוהב את שיטת הפריימריז, אותה השיטה שהביאה אותו לשליטה במפלגה. “יש לזכור כי מדובר במערכת פריימריז ראשונה אי פעם בתולדות הבית היהודי” נאמר מטעם המפלגה בתגובה לדו”ח החמור של המבקר “עקב ריבוי הקנסות שניתנו למחצית מכלל המועמדים יבחן יו”ר המפלגה את נכונות שיטת הפריימריז”.

לפי התגובה בנט מנסה להסיט את האש ממנו (65 אלף ש”ח) לשאר אנשי הבית היהודי (קנסות של בין 1,000 ש”ח ל 5,000 ש”ח  – לחלקם בלבד). הוא פתאום הוא כבר פתאום לא כל כך אוהב את השיטה של הפריימריז וזהו תמיד כלל היסוד אצל פוליטקאים – הם יצביעו ויתמכו (במקרה של בנט, מבחוץ) בשיטה שתעניק להם את הכסא ויצביעו, מבלי להניד עפעף, נגד אותה השיטה, אם ביטולה ישמר להם את כסאם לעוד זמן מה.

זו אחת הסיבות שמומלץ להתייחס בחשד רב כלפי כל אלה המנסים לשנות את שיטת הבחירות בישראל. מניעיהם אגואיסטיים. החוקה והדמוקרטיה אינם מזיזים להם ככל הנראה.

* * * * * * *

מעבר לעוונותיו של בנט, מעניין לצלול לתוך דו”ח המבקר על תהליך הפריימריז. זהו אירוע מימוני-פוליטי רחב היקף והמועמדים אינם מקבלים סיוע ולכן הם יצירתיים בהבאת הכספים. הם יצירתיים בעיקר ביצירת קשריהם בחו”ל, כי מסתבר שלפחות רבע מן הכסף שהגיע לישראל השנה בתרומות פוליטיות בא מאמריקה, קנדה, רוסיה, אוקריאנה וספרד. הדבר נכון למי שמנסה להיבחר לראשונה וגם עבור חברי הכנסת והשרים המכהנים.

ומה המסקנה הכללית?

בליכוד – מביאים את הכסף מאמריקה.

בעבודה- מי שיכול מביא מן הבית.

במרצ – בקושי מביאים כסף

ובבית היהודי – מביאים מן הבית ולא מקפידים על החוק.

ומיד יאמר: הליכוד היא המפלגה עם מספר הגדול ביותר של מתפקדים, כ 130 אלף איש, יותר מפי שתיים מן הבאה בתור, העבודה (65 אלף מתפקדים) ואף יותר מן הבית היהודי המונה כ 57 אלף מתפקדים. כלומר, להיבחר בליכוד עולה יותר, אך גם תקרת ההוצאות המותרת גבוהה יותר בהתאמה (כ 500 אלף ש”ח).

מבקר המדינה, יוסי שפירא מציין בדו”ח שהוא מאוד מודאג מתופעת הכסף הזר במיוחד שאצל חלק ניכר מחברי הכנסת והשרים, שיעור התרומות מחו”ל עולה בהרבה על שיעור התרומות מישראל. והוא קובע בדו”ח: “בכמה מקרים קיים ספק רב אם קיימת זיקה כלשהי בין התורם לבין המועמד, דבר המעלה חשש שתרומות אלה התקבלו באמצעות מתווך או בעסקה אחרת שאינה ניתנת לאיתור. כמה מועמדים קיבלו תרומות ממדינות חבר העמים לשעבר, אף שזיקתם למדינות אלה מוטלת בספק.”

שפירא ממשיך ומדגיש, כי אין דרך לעקוב אחרי אזרחים זרים הנותנים כספם, שכן אינם תחת מערכת הפיקוח הישראל ומסכם: “אני סבור כי יש לאסור על מועמדים לקבל תרומות מחוץ לארץ“

מתוך המועמדים כולם (כלומר גם אלה שלא נבחרו), 48 קיבלו מחו”ל סך של 5.3 מליון ש”ח, כלומר 23% מסך ההכנסות. לגבי 13 מן המועמדים, ההכנסות מחו”ל היוו יותר ממחצית מן הכסף שתרמו להם. עוד מציין שפירא שמבין אלה שגייסו תרומות בסך של יותר מ 50 אלף ש”ח – רובם חברי כנסת או שרים מכהנים.

כלומר, והדברים ברורים, פוליטיקאים על הכסא, מביאים כסף זר בקלות יתרה. הם מסתובבים מטעמנו ועל חשבוננו בעולם, יוצרים קשרים ומממנים את המשך ההתמודדות שלהם. פיס אוף קייק.

 “גיוס תרומות מחוץ לארץ משמעו קבלת תמיכה מגורמי חוץ אשר לא אחת הם נעדרי זיקה וקשר למדינת ישראל, אך מבקשים בזכות תרומתם להיות מעורבים בקביעת סדר היום הציבורי בישראל. אני סבור כי מהבחינה הערכית אין להתיר השפעה אפשרית כזו, שכן יש בה כדי לחתור תחת היסודות הדמוקרטיים של שיטת המשטר בישראל. “

 * * * * * *

המצעד

מי גייס הכי הרבה כסף בחו”ל?

כאמור, הליכוד שולט:

סגן שר הבטחון דני דנון – 689 אלף ש”ח מחו”ל (83% מסך תרומותיו הגיע מזרים)

ח”כ צחי הנגבי – 345 אלף ש”ח מחו”ל (53% מסך תרומותיו הגיעו מזרים)

שר הבטחון משה יעלון – 336 אלף ש”ח מחו”ל (68% מזרים)

השרה לימור לבנת – 227 אלף מחו”ל (46% מזרים)

השר סילבן שלום – 200 אלף מחו”ל  (41%  מזרים)

סגנית השר ציפי חוטובלי – 170 אלף ש”ח מחו”ל (65% מזרים)

ח”כ חיים כץ – 167 אלף ש”ח מחו”ל (87% מזרים)

ח”כ משה פייגלין – 119 אלף ש”ח מחו”ל (51% מזרים)

אגב, הח”כית היחידה בליכוד שלא גייסה תרומות בחו”ל – היא מירי רגב. אפילו לא dime

ומי הביא הכי הרבה כסף זר במפלגת העבודה? (למרות שלפי האורחות בליכוד, יש להם לאן לשאוף)

ח”כ נחמן שי – 204 אלף ש”ח מחו”ל (76% כסף זר)

ח”כ יצחק הרצוג – 132 אלף ש”ח מחו”ל (47% כסף זר)

ח”כ אבישי ברוורמן – 116 אלף ש”ח (37% כסף זר)

* * * * * *

מצעד המימון הפרטי

עוד מעניין לדרג מתוך דו”ח המבקר: מי הם הפוליטיקאים שהצליחו להביא סכומים יפים מן הבית. בראשית המצעד ניצבים שר הכלכלה נפתלי בנט והשר לשעבר, זבולון אורלב. הם נבדלים מן הקבוצה שלאחריהם בכך שהתמודדו על ראשות מפלגה בקמפיין ארוך שחייב, מן הסתם, הון עצמי גדול יותר. בהמשך הרשימה, נמצאים גם אנשים שהביאו הון מרשים, אך זה לא עזר להם להיכנס לכנסת:

ח”כ לשעבר זבולון אורלב (התמודדות ליו”ר הבית היהודי, לא נבחר) – 858,351 ש”ח

השר נפתלי בנט (הבית היהודי) – 617,861 ש”ח

 ח”כ לשעבר זלמן שובל (ליכוד, לא נבחר) – 446 אלף ש”ח

איילת נחמיאס-ורבין (העבודה, לא נבחרה) – 310 אלף ש”ח

ח”כ שולי מועלם (הבית היהודי) – 299 אלף ש”ח

ח”כ אראל מרגלית (העבודה) – 250 אלף ש”ח

ח”כ מוטי יוגב (הבית היהודי) – 242 אלף ש”ח

ח”כ מיקי רוזנטל (העבודה) – 203 אלף ש”ח

עופר קורנפלד (העבודה, לא נבחר) – 190 אלף ש”ח

גבי אביטל (ליכוד, לא נבחר) – 182 אלף ש”ח

ג’רמי גימפל (הבית היהודי, לא נבחר) – 168 אלף ש”ח

ח”כ יוני שטבון (הבית היהודי) – 158 אלף ש”ח

 סגנית השר לשעבר לאה נס (ליכוד, לא נבחרה) – 165 אלף ש”ח

ח”כ יריב לוין (ליכוד) – 135 אלף ש”ח

 * * * * *

את הפוסט ניתן לקרוא גם בפלוג, באתר הארץ