הליכוד ביתנו סיים את מערכת הבחירות 2013 בגירעון של 21 מליון ש”ח. כך עולה ממצאי דוח מבקר המדינה שפורסמו לאחרונה באתר האינטרט של מפלגת מרצ. יש עתיד, העבודה, מרצ, חד”ש וקדימה הן המפלגות שסיימו את הבחירות ללא גרעון כשהן מוציאות סכומי כסף שווים או פחותים לסכומי הכסף שנכנסו להן כתוצאה ממימון הבחירות. יש עתיד וקדימה אף מסיימות את הבחירות עם עודף תקציבי מרשים.
מנגד: הליכוד ביתנו, ש”ס, התנועה, הבית היהודי, יהדות התורה, בל”ד, ורע”ם-תע”ל – סיימו כולן את הבחירות בגירעון כשסך ההוצאות עלה בהרבה על סך ההכנסות (ההכנסות הן בעיקר ממימון מפלגות ובשוליים תרומות קטנות).
ככל הידוע לי ממצאי הדו”ח שהועלו על ידי מפלגת מרצ, המתגאה בנתונים הכספיים שלה – מתפרסמים כאן לראשונה לפני כל אתר חדשות או עיתון אחר.
להורדת הדו”ח המלא, מסמך פידיאף באורך 87 עמודים, אפשר לפנות לאתר מרצ, בלינק הזה.
למי שמעוניין הנה טבלת השורה התחתונה המתפרסמת בעמוד 6 לדו”ח אשר הונח על שולחנו של יו”ר הכנסת יולי אדלשטיין בראשית חודש ינואר 2014, בדיוק שנה אחרי הבחירות. הדו”ח הארוך מכיל פרטים נוספים והתייחסות מפורטת של המבקר, יוסי שפירא, לסוגי הוצאות שונים במהלך הבחירות ולסנקציות השונות שהוא מטיל על המפלגות בהתאם לחוק. הוא מעיר שם על חוקי הבחירות המגבילים הופעות זמרים (עדיין), מימון באמצעות ערבויות (יש עתיד) ועוד.
מעניין במיוחד להתבונן על מצבה של מפלגת השלטון, הליכוד. קמפיין הבחירות שלהם נוהל כמעט ללא אירועים, כנסים או מגע עם הציבור. אחד מן היועצים הבכירים בקמפיין סיפר לי (כחודש אחרי שהבחירות הסתיימו, שמו שמור עמי) שעשרות הצעות ורעיונות ויוזמות שהוצעו על ידי הצוות הבכיר לראשי המפלגה נדחו על הסף. ראש הממשלה בנימין נתניהו הוביל באופן יציב בסקרים ולא גילה שום עניין או צורך ביציאה והתחככות עם הציבור או שיח פוליטי מול ראשי המפלגות האחרים. הוא לא הופיע בעימות, כמעט ולא התראיין ולא התיר לבכירי הליכוד להתעמת בפאנלים. באופן חסר תקדים אפילו מצע פוליטי לקראת הבחירות לא פורסם על ידי הליכוד לקראת הבחירות.
אז לאן הלכו 71 מליון ש”ח? מה עשו איתם?
מעניין שהשר ישראל כץ, אשר באירוע חג הסוכות הענק בביתו בספטמבר האחרון הבטיח לפתוח בועדת חקירה נוקבת בתוך הליכוד כדי לברר איפה הכסף. הוא אמר (אז) שמיד אחרי הבחירות לרשויות המקומיות תתחיל הבדיקה הפנים מפלגתית. ובכן, 22 באוקטובר בא והלך והשר כץ כבר לא הנמר השואג של הליכוד אלא החתלתול המהנהן. מה קרה? נתניהו וכץ עשו סולחה והעניין נשכח (כנראה).
סכומי המימון מושפעים, כמובן, ממספר המנדטים שהשיגה כל מפלגה בדיעבד. אשר על כן, מדובר בתהליך שיש בו מן ההימור. מפלגה מוציאה סכום כשהיא מצפה להכניס כך וכך מושבים לכנסת. אם הצליחה המפלגה ומספר המושבים עולה בהרבה על מה שתכננה (יש עתיד) – תוצאות דו”ח המבקר נהדרות. אם כשלה המפלגה ומספר המושבים פחות בהרבה מתחזיותיהם הפנימיות (ליכוד ביתנו) – נוצר הגירעון.
העובדה שהליכוד ביתנו נמצאים בגירעון כה גדול של 21 מליון ש”ח ממחישה שהם פנטזו כמעט עד לרגע האחרון על 40 מנדטים, לפחות. גן עדן פלוס פלוס כפי שהבטיח פינקלשטיין.
היבטים נוספים:
ש”ס + יהדות התורה – הסקרים חזו למפלגות הללו מספרים יציבים. הם יכלו לדעת, פחות או יותר כמה מושבים יכניסו לכנסת. מדוע לבזבז הון עתק כשאתם מפלגה יציבה? הגירעון שלהם דוקר את העין.
התנועה – כנ”ל. האם השרה ציפי לבני לא הביאה כבר מפלגה אחת קודם לכן לגירעון מטורף בשל הימורי בחירות מוגזמים?
הבית היהודי – תחזיות הסקרים בשלבים מתקדמים לקראת הבחירות (סוף דצמבר 2012) חזו להם כ 16-17 מנדטים. אבל בסוף המספר נחת על 12 (עם ח”כ מועלם נכנסת כמנדט ה12 ממש על חודם של כמה קולות) והנה גם הם בגירעון גדול. בכלל, למי שעיין בדו”ח המבקר של ניהול הפריימריס, הבית היהודי ממחישים מהי ההתנהלות הרעה ביותר בסביבה.
קדימה – הפלוס הוא גדול. שאול מופז הבין את הירידה בסקרים וידע שלא יכניס יותר משניים עד שלושה מושבים במקרה הטוב. יש לו עודף של מעל 6 מליון ש”ח (והוא לבטח עדיין צריך לסגור את גרעונות לבני מן העבר)
מרצ – מפלגה שככל הנראה תכננה על שלושה – ארבעה מנדטים והצליחה יותר ממה שדמיינה. מכאן מגיע העודף שלהם בסך חצי מליון ש”ח.
יש עתיד – שם נמצאת הבוננזה. 19 מנדטים של מימון. שווה להתעמק בדו”ח המבקר בפרק בנוגע למימון באמצעות ערבויות. המבקר לא מציין שמות של מפלגות, אך הדבר ברור. הוא מציע לפרסם שמות נותני ערבויות.
העבודה – כפיים ליחימוביץ’ על הדיוק.
תוספת:
יקיר הפלוג, והקורא הזריז והחריף ביותר יעקב לבי מיהר להכין טבלה המפרטת את ההשקעה הכספית בבוחר לפי מפלגה (סכום הכסף לחלק למספר הקולות הכשרים שאותה מפלגה קיבלה בקלפיות).
מעניין:
יופי של פוסט טלי . אני רק לא מבין : מחד את גורסת שהליכוד היו שאננים וצפו 40 מנדטים ומכאן הגירעון , ומאידך : ש”ס היו יציבים וצפויים , אז בשביל מה גירעון מכאן ?
ואם כך , את לכאורה גורסת דבר והיפוכו , באשר לפי דברייך אפשר לצפות , וגם אי אפשר לצפות ( התוצאה בבחירות ) . או , אולי התכוונת שש”ס מטבעה צפויה ( קהל מטרה נוקשה ומפולח היטב ) והליכוד יותר קרניבלי בכל הנוגע לקהלי המטרה שלו , ומכאן לא צפוי .
תודה
יש כאלה שיודעים שהמספרים שלהם לא יזוזו, פחות או יותר -ש”ס ויהדות התורה. יכלו לתכנן עצמם קצת יותר טוב. הליכוד, תכנן מעבר למה שיצא בפועל.
לגבי הליכוד אני חושבת שטל הביאה את השאלה של “אין קמפיין” אז לאן הלך הכסף.
טל, אני חושב שהשאלה החשובה היא מה יהיו עתה היחסים בין המפלגות הגרעוניות לבין הבנקים, להם הן חבות את המיליונים.
שווה לערוך מעקב במליאה ובעדות אחרי ח”כים מהסיעות הללו והצבעתם על חוקים ורגולציות על הבנקים.
אל תשכח שיש מימון שוטף שנתי גם אחרי שהסתיים קמפיין. כך שיש להם מקורות לכיסוי הגירעונות. אני לא רוצה להכריז פה משהו מוחלט מראש, אבל זה לא שהליכוד (עד כמה שאני מבינה) יפשוט את הרגל מן הגירעון הזה (בטח לא אם דגני ימשיך לספק להם סקרים עם ציפיות גבוהות, ראה לדוגמא כאן – http://www.talschneider.com/2014/01/22/oneyearpoll/
סוגיית מרצ היא מסובכת ומעניינת בהרבה, עפ”י הטבלה שהבאת. מסתבר שלמרצ היו 1.1 מליון ש”ח הכנסות מגורמים שאינם ממלכתיים – הרבה יותר מכל מפלגה אחרת בישראל (העבודה בלבד קרובה אליה עם 800 אלף ש”ח). מעניין לדעת מהו מקור התרומות של מרצ, שעולה כ”כ על אלה של כל מפלגה אחרת. האם זה מופיע אצלם?
למעשה, אם בודקים, מסתבר שלולא התרומות, הייתה מרצ מסיימת בגרעון נכבד של כחצי מליון שקל…
בטח מקור המימון של מרצ, אורי, זו הקרן החדשה. לא כך?
לא יודע. עצוב נורא שלא מסקרן אותך מיהם הגורמים שאחראים למימון של חלק כ”כ משמעותי מתקציבה של מפלגה פוליטית בישראל…
הסוגיה הזו ממש לא מורכבת. עיון קצר בדו”ח מעלה שעיקר הסכום נובע מכך שנציגי המפלגה בקלפיות העבירו את השכר שמגיע להם מהמדינה למרצ כתרומה.
כל תרומה חייבת להיות מדווחת באופן מפורט למבקר, ורק לאנשים פרטיים שהם אזרחי ישראל מותר לתרום. המבקר לא מצא כל רבב בתרומות שאספה מרצ, למה שנניח שיש כזה?
ראשית, תודה – נחמד לראות תגובה עניינית לשאלה מתבקשת.
שנית, אודה ואתוודה שהעובדה שמבקר המדינה לא מצא פגמים בהליך מתמיה כלשהו, לא אומרת שלא היו בו פגמים. משרד מבקר המדינה מורכב מעובדי ציבור מסורים וטובים, אבל גם הם אינם מושלמים.
אישית, אני לא יודע אם להתפעל או לחשוד בכך שמכל מפלגות ישראל, רק חברי מרצ הם מסורים עד כדי כך, שהפכו שכר עבודתם ביום הבחירות הארוך, לתרומה למפלגה…
מכיוון שאני ציניקן כרוני, ולמדתי שמרצ מדברת המון על דמוקרטיה ומינהל תקין, ובסוף מתנהלת ע”י גוף זעיר שבזעירים, אני חושב שיש מקום בכ”ז לחשוד…
הליכוד מפלגה שמבזבזבת כספים ללא אבחנה. זה עדיין ה-DNA הישן והרע של מרכז הליכוד והצורך של קברניטי המפלגה לפרנס את כל העסקנים בשעת בחירות. מי שעקב ב-ריל טיים אחרי התנהלות הליכוד אל מול מפלגות אחרות, ממש לא ידע להסביר לאן הלך הכסף, כי ממש לא ראו שום קמפיין שמתקרב ל-71 מ’ שקל – לא במדיה הפיסית, לא במדיה החברתית וגם לא בכנסים ופעילויות BTL.
כנראה שרוב הכסף הושקע ב-BTT
(Below The Table) או בעברית…מתחת לשולחן…
ולהבדיל אכן כפיים ליחימוביץ’ ששמרה על קופת המפלגה המסכנה פיננסית שלה בצורה מאוד יפה בבחירות האלה.
בני זונות ! גנבים ! מותר לכתוב ?
להעתיק טבלה שמופיעה באתר אינטרנט פתוח, גם אם הוספת פירוט טקסטואלי, זה לא פרסום ראשון. לכל היותר פרסום שני ובכל אופן לא איזה הישג עיתונאי שיש להתגאות בו – על אחת כמה וכמה כשהדוח הזה התפרסם באתר רשמי של מפלגה(!) כבר לפני כשבועיים(!).
בקיצור, לא צריך להציג ידיעה עיתונאית בסיסית כסקופ או פרסום ראשון, גם אם את משתוקקת למי מהם – ובוודאי לא ללכת ולהתלונן ברשתות חברתיות שונות שלא קיבלת קרדיט על “הפרסום השני” שאת מתעקשת שהוא ראשון. מדובר בזילות מקצוע העיתונאות והעבודה העיתונאית, ומי כמוך יודעת שהמצב לא טוב ממילא.
מאחל לך להמשיך לכתוב מעניין ולעניין כפי שאת עושה בד”כ, ואולי אפילו איזה סקופ ו/או פרסום ראשון אמיתי בעתיד הקרוב. עד אז, מומלץ להתהדר במה שיש ולא במה שאין.
למה לא? אתה קראת על זה בעוד מקום? זה פה. למה לא לפרגן ולתת לי לינקים? איזה עין צרה יאללה. איפה אתה רואה שכתבתי סקופ? ההפך. אמרתי מפורשות שזה מאתר מרצ. עובדה שאף אחד לא פרסם.
שיקולי הפרסום של אחרים כמו גם הנגישות שלהם לאתרי המפלגות – אינם העיניין.
לעניות דעתי, לתת כותרת של “פרסום ראשון” – שאמורה להעיד (בעיני הציבור) על הישג עיתונאי – למידע חופשי וסיכום שלו זה זילות המקצוע, ומשהו שהייתי מצפה מעיתונאי רציני להמנע ממנו. הרי אף אחד לא מפרסם הודעות דובר בתפוצה כפרסום ראשון רק מאחר שהיה הראשון להעלות סיכום שלהן לרשת, וכך גם ביחס להודעות המופיעות בהודעות הכנסת. הסיבה, כפי שציינתי, היא שאין כאן כל הישג עיתונאי משמעותי כפי שמשתמע מהמונח.
לגבי הפרגון – שוב, זילות. מפרגנים על הישג עיתונאי, ולא זה המצב לטעמי. נראה שהרצון לחשיפה בדמות לינק, לייק, פיברוט, שייר וריטווט השכיח את הבסיס הזה.
אני מבין שעיתונות עצמאית היא עבודה קשה וכפויית טובה, אבל דווקא כדי להעלות את קרנה של הנישה המתרחבת הזו ראוי לאמץ סטנדרטים של עיתונות רצינית ואף למעלה מזה. בד”כ אני חש שאת עומדת בכך באופן מעורר הערכה, הפעם (ובעוד מספר פעמים מועט), לדעתי – פספסת. מצטער.
אני חושב שאתה טועה דווקא בנקודה הזו.לפני כשבועיים עשתה טל עבודה עיתונאית מעולה כשחשפה את מיקום וקיום צוות המו”מ.
סיפור עיתונאי פיקנטי וראוי לשמו. למחרת הסיפור כבר כיכב בכל כלי התקשורת. כמובן ללא כל קרדיט לחושפת הסיפור.
אז כנראה שלפעמים לא קיימת ברירה ואתה חייב לקחת את מה שמגיע לך.
…פגישת צוות המו”מ…
מילה על מרצ: זהבה גלאון צריכה להתחיל לבדוק את עצמה איך דווקא בתקופתה קורה שמרצ הופכת ליותר ויותר רלוונטית. (בהומור, כן?)
בחודשים האחרונים מרצ חודרת ללב הקונצנזוס. יש עבודה תקשורתית יפה עם מנגנון תגובה יעיל כשגלאון מופיעה בראש המגיבים לכל התפתחות בתחום המדיני או החברתי. שאפו זהבה. בקצב הזה יצטרכו להוסיף עוד תאים של טלפון ציבורי כדי לכנס את מצביעי השמאל…
היי, טל, האם במקרה שמרת העתק של הדו”ח – נראה שבמרצ החליטו למחוק את העמוד באתר שלהם ואת הקובץ המקורי באתר scribd.
אני מקווה שתוכלי להעלות את הקובץ מחדש, אם הוא ברשותך… באתר רוטר החלו לתהות לאן הקובץ נעלם (פלוס קרדיט לך על הפרסום הראשון/שני של הדו”ח) –
http://rotter.net/forum/scoops1/76656.shtml