מפלגות הליכוד-ביתנו, העבודה, הבית היהודי, ש”ס, יש עתיד, התנועה ומרצ נשאלו על ידי “העין השביעית” באשר למצעם בענייני תקשורת ועיתונות. מסתבר שרק במרצ יש כזה
קשה לדעת מה כוללים מצעי המפלגות המתמודדות בבחירות הקרובות. באתרי מרבית המפלגות אין מצע מסודר, אלא לכל היותר רשימת הבטחות כללית. אלה מתייחסות בדרך כלל לענייני ביטחון וכלכלה. נושאים שוליים יותר, כגון חופש העיתונות, כמעט ולא מוזכרים, אולם השנים האחרונות הוכיחו כי לחברי הכנסת השפעה מכרעת על מידת חופש העיתונות במדינה. הצעת חוק להפרדת רשות השידור מהממשלה סוכלה, ומסתמנת מגמה להכפיף את הערוצים המסחריים לרגולטור חדש שיישלט אף הוא בידי הממשלה. הצעת חוק להגדלה משמעותית בפיצוי על לשון הרע הועלתה, ומנגד ניסיונות לשנות את החוקים המחייבים פרסומים בעיתונות הדפוס נבלמו.
כדי לעמוד על השקפות המפלגות ביחס לנושאים אלה, שלחה מערכת “העין השביעית” למפלגות בולטות סדרת שאלות: “האם ראוי לתקן את חוק רשות השידור כך שהרשות תופרד מהממשלה ותהיה גוף עצמאי?”; “האם ראוי להבטיח שהגוף הרגולטורי שיאחד את הרשות השנייה ומועצת הכבלים לא יישלט על ידי הממשלה?”; “האם ראוי לבטל את הממד הפלילי מלשון הרע בישראל?”; “האם יש להעלות את סכום הפיצוי על לשון הרע בלא הוכחת נזק?”; ו”האם יש להעביר את הפרסום המנדטורי, בחלקו הגדול, מהעיתונות המודפסת לאינטרנט בלבד, כפי שמבקש משרד האוצר?”.
דוברי הליכוד-ביתנו, העבודה, הבית היהודי, ש”ס, יש עתיד, התנועה, ומרצ קיבלו את השאלות לפני ארבעה שבועות. בתוך זמן קצר נמסר מדוברות התנועה בראשות ציפי לבני כך: “הרמנו מפלגה ותנועה בשבוע. על נושא התכנים ומצע נוכל לדבר רק בעוד כמה ימים… הכל ב’תנועה’…”. עד היום לא הגיעו תשובות מתנועתה של לבני. מיתר המפלגות לא התקבלה כל תגובה, למעט מרצ. דוברות מפלגה זו העבירה בתוך כמה ימים תשובה מפורטת לשאלות שקיבלה.
“מרצ תומכת בשידור הציבורי, ורואה חשיבות בשידור ציבורי שיהיה משוחרר משליטה של טייקונים”, נמסר מטעם זהבה גלאון, יו”ר מרצ, בתשובה לשאלה על רשות השידור. “דווקא בעת הזו, כשאנו עדים להשתלטות של הטייקונים על כלי תקשורת רבים, דבר המביא בהכרח לדירדור הרמה והימנעותם של אותם כלי תקשורת מעיסוק בנושאים שהם לכאורה ‘כבדים’ ו’משעממים’, חשוב שיהיה כלי תקשורת אחד חזק שיהיה משוחרר מהלחצים הללו, וזאת בתנאי שלא יהיה נתון ללחצים פוליטיים גסים וקיצוניים.
“במשך שנים לרשות השידור היה דין משמעתי עצמאי שלה, אך היום הוכפף הדין ברשות לנציבות שירות המדינה, הכפופה אף היא למשרד רה”מ. זה מצב מביש שבו יש התעמרות ממשית ושיטתית בעובדים, זימונים לחקירות משמעתיות, נגד כל מי שהם ‘טרבל-מייקר’ס’ בעיני משרד ראש הממשלה. מרצ רואה חשיבות בבלימת הירידה של רשות השידור.
“השידור הציבורי הוא אינטרס כדי לממש דמוקרטיה, ומימונה של הרשות צריך להיות חלק אינטגראלי מתקציב הממשלה. אנו מאמינים כי נדרש ביטול של מחלקת הגבייה ברשות השידור, וקביעת סכום קבוע ואוניברסאלי לתשלום, בלא כל קשר לקריטריונים לא רלוונטיים (מצב משפחתי, גובה הכנסת וכו’). אנו רואים באגרה מעין ‘מס דמוקרטיה’, כדי לאפשר שידור ציבורי בלתי תלוי. קביעת הסכום תעשה לפי קריטריון נוקשה וקבוע, שלא ייקבע על-ידי גוף פוליטי אלא ע”י גוף מקצועי”.
באשר לגורל חברות החדשות של הערוצים המסחריים, נמסר כי המפלגה בהחלט תומכת במניעת מצב שבו רגולטור מאוחד יישלט על ידי הממשלה. “אנו מתנגדים למעבר מזיכיונות לרישיונות”, נמסר עוד בהקשר זה. “השידור הוא מכשיר דמוקרטי, ואסור שינוצל לרעה למטרות מסחריות, ולכן חשוב מאוד שיהיה פיקוח ציבורי. באמריקה, למשל, בכל שנה נדרשים לחדש את הרישיון שניתן לחברה, ולא כל 10 שנים כמו בישראל. כל תחנה נבדקת אם שירתה את הציבור, אם היתה מאוזנת, ונתנה ביטוי למיעוטים. כך צריך להיות מונהג גם כאן”.
“יש לבטל את הממד הפלילי מלשון הרע בארץ, ובוודאי שלא צריך להעלות את סכום הפיצוי”, מסרה גלאון בהמשך תשובתה. “שני הללו מרתיעים את העיתונות החוקרת מלעשות את עבודתה נאמנה”. ובאשר לפרסומים המנדטוריים, נמסר כי מרצ אינה תומכת בהעברת המודעות מעיתונות הדפוס לאינטרנט. “זו דרך שבאמצעותה המדינה יכולה לסבסד את התקשורת המודפסת, שנמצאת כרגע במשבר, ובכך להבטיח תקשורת איכותית, טובה ובלתי-תלויה”, הובהר.
עוד מן העין השביעית:
השפלת מרואיין אינה הטקטיקה העדיפה לראיון פוליטי מוצלח, מאת אבנר הופשטיין
אחד הפתרונות למשבר העיתונות יכול להיות החייאתה של העיתונות המפלגתית, מאת חנוך מרמרי
כמה מפתיע שהמפלגה הזעירה ש90 אחוז מהמועסקים בתקשורת תומכים בה, היא זו שהגיבה בהרחבה הגדולה ביותר לשאלון של העין השביעית…גם תוכן התגובה הוא הצפוי ביותר: בתור שמי שרוב העיתונאים עובדים עבורה (או היא עובדת עבורם – אף פעם לא ברור אם מרצ מנהלת את התקשורת או להיפך…), ברור שהם יזעמו נורא על כל ניסיון לכפות איזון בתכניות טלוויזיה ורדיו שמרצ התרגלו לראות בהן את האחוזה הפרטית שלהם. למרצ ברור שקרן נויבך קיבלה מאללה בכבודו ובעצמו את שעות השידור מדי בוקר, וכל אדם אחר שיוכנס לשם, הוא בחזקת פולש שיש לגרשו לאלתר.
האמת היא שבהארץ פורסמה על מצעו של הבית היהודי בעניין התקשורת (שכמובן מגנה אותו בחריפות רבה, עקב טענתו המוזרה שהתקשורת מוטה שמאלה, במקום להבין שהתקשורת היא “מרכזית-ימנית-לאומית”…).
כך או כך, אני לא חושב שצריך להיות כתב של “העין השביעית” כדי לדעת שהשמאל די מבסוט מהתקשורת ורוצה לשמר בדיוק כפי שהיא (לא מאוזנת ומוטה אינהרנטית לטובתו), בעוד שהימין סבור שיתר פלורליזם בתקשורת יהיה דבר נחמד, ויכול להיות מעניין לשמוע מישהו בגל”צ/רשת ב’ שלא חושב שהג’נוסייד בסוריה הוא עניין פנימי, בעוד שבנייה בירושלים היא קטסטרופה עולמית…).
לדעתי צריך לבטל לגמרי את רשות השידור והשידור הציבורי. אין הצדקה שלמדינה תהיה ערוץ תקשורת משלה. מה שצריך זה ריבוי של קולות, של כל מי שרוצה להקים ערוץ או רדיו, שיוכל, ללא רגולציה מטופשת, פרוטקציוניזם, ופיקוח פאשיסטי.
אני איתך – אבל כל זמן שקיים שידור ציבורי, שבאמת יבטא את מגוון הדעות במדינה, ולא רק את מה שבין לבני לגלאון…
אין דבר נלעג יותר מזעקות “ביבי משתלט על השידור הציבורי” כאשר מדליקים רדיו בבוקר ושומעים את אריה גולן וקרן נויבך, אז עוברים תתחנה השנייה (זו של הצבא), ושם ממתינים יעל דן, רזי ברקאי ומיכה פרידמן…). או שסוגרים הכל, או שבונים לוח שידורים שייתן ביטוי גם לעמדות שמייצגות את אותו אחוז זעיר מהציבור שמתעקש לקבל רוב גדול בבחירות פעם אחר פעם…
אורי ויונתן, יש לכם משהו ענייני לומר? הליכוד לא רוצה להסביר האם צריך לחזק את יותר את חוק לשון הרע? האם צריך להגביר את הפיצויים? יאיר לפיד לא אמור להתמודד עם נושא הרגולציה? העבודה לא יכולה למצוא זמן לענות לשאלות של גוף ביקורת תקשורת? האמת שהתשובות והתגובות שלכם נראות כאילו אתם חלק מן המפלגה בעצמכם.
אישית, מעודי לא השתייכתי לאף מפלגה. נראה מיותר, ואפילו די מכאיב (המון כאבי לב ואכזבות…). אני מסתפק בהצבעה כשמגיעה העת (צריך להזהר ממשטרת הקיטורים…).
אין לי מושג למה המפלגות לא ענו לפנייה של אורן פרסיקו, אבל האמת היא שלפחות עבור מפלגות הימין, אין טעם לענות. אם יענו מה שהם חושבים – יגידו שהם פאראנואידים שמדמיינים הטייה שמאלה של התקשורת, ויציינו שהם פאשיסטים שרוצים לסתום לתקשורת את הפה (גם אם יגידו בדיוק ההיפך, ויציעו לחלק רשיונות שידור לכל החפץ בכך…). אם יגידו ההיפך ממה שהם חושבים – הרי שאין טעם לתשובתם.
אני לא יודע למה העבודה או יאיר לפיד לא ענו, אבל האמת היא שהמפלגה היחידה שיש לה רלוונטיות אמיתית בתקשורת הישראלית (כמה חבל שלא בקרב הציבור הישראלי…) היא זו שענתה. יהיה נחמד אם במסגרת כל הפרוייקטים של קלפיות דמה שמציבים גופי תקשורת, יציבו אחד גם במערכות החדשות השונות בארץ….
למה טל ? יש חוק שמחייב מפלגות לענות לשאלות של אורן פרסיקו ? יכול להיות 1000 סיבות למה לא ענו, מזה שלא היה להם זמן, עד שהנושא לא מגובש אצלם – וזה לגיטימי, זה נושא די משני, הם לא חייבים להיות מגובשים על כל פרט ופרט.
אין דבר נלעג יותר מהטענות המזוייפות שלכם על תקשורת שמאלנית. וגם הרדיפה האישית שלכם את קרן נויבך היא חלק מהאירוניה. אם לדבריך, מגישה בעלת אוריינטציה חברתית מובהקת, שזוכה לפופולאריות רבה אצל 99% ממאזיניה, הופכת לאוייבת הממשלה, רק כי הממשלה רוצה להשתיק קול חברתי: אז סיפרת על רגל אחת את הסיפור של הימין במדינת ישראל. ימין שלא מוכן לקבל ביקורת ומשתיק אותה בברוטאליות. (ואל תיתמם עכשיו איפה הברוטאליות. ברוטאליות זה הרדיפה של קרן נויבך ואחרים).
זה באמת זעקת הקוזק הנגזל. השמאל משתיק כל כקול אחר כבר עשרות שנים. אין כמעט שום דעה אחרת בתקשורת מלבד הדעות של ה”מרכז-שמאל”. עכשיו עד כמה שידוע לי, רשת ב’ לא שייכת לאבא של קרן נויבך. אלא לנו האזרחים. אף אחד לא הציע להעיף אותה – למרות שלמה לא, אין שום בעיה עם זה – אלא להוסיף אנשים עם דעה שונה כדי שחלילה המאזינים יוכלו לשמוע דעות קצת שונות מהתעמולה המטומטמת והשקרית שלה. ואז קמתם ובשם חופש הדיבור צעקתם נגד שעות שונות.
ממש טיפוסי.
רק 99%? למה לא 140%? אין לי שום בעייה עם קרן נויבך, לו הייתה מקבלת תכנית אישית, כחלק ממתן תכמיות אישיות לפובליציסטים מכל הקשת הפוליטית. התדר שקרן נויבך משדרת ממנו את עמדותיה, הוא משאב ציבורי. אם היו נותנים לה שני ימי שידור, ונותנים למישהו מהצד השני שני ימי שידור – לא הייתה שום בעייה עם ההטייה הבוטה שלה. כאשר אין אפילו ניסיון למראית עין של איזון, אז כן, יש עם זה בעייה. אני משלם מסים ואגרה בדיוק כמוך, ומפריע לי שהכסף שלי מממן תקשורת ציבורית מוטה. אם כבר יש תצקשורת ציבורית – שלפחות תהיה מאוזנת.
כל גלגולי העיניים על “רדיפה” של נויבך (שמצליחה להמשיך לשדר, חרף הרדיפה הנוראה…), לא יכולים לשכנע מישהו שאינו מלכתחילה מזוהה עם העמדות שנויבך משדרת מדי יום (על אותו תדר ציבורי). ספר נא לי מי ממגישי תכניות האקטואליה הקבועים בקול ישראל או גל”צ, אינו מזוהה עם השמאל.
לך זה לא מפריע, כי התקשורת מוטה לצד שלך (וכשמישהו מציע לאזן, אתה מזדעק על “רדיפה”), אבל להרבה אחרים זה נורא מפריע.
“דוברי הליכוד-ביתנו, העבודה, הבית היהודי, ש”ס, יש עתיד, התנועה, ומרצ קיבלו את השאלות”
זה לא חוכמה. מול מפלגות כאלה גם מפלגת כלכלה, הפיראטים ועוצמה לישראל נראים טוב.
איפה התגובה של חד”ש? עלה ירוק? ארצ חד”שה? דע”ם?
כי לעלה ירוק, ארץחדשה ודעם יש סיכוי להיכנס לכנסת? לגבי חדש – צודק, אבל לא שאלו עוד כמה מפלגות.
כן לעלה ירוק יש סיכוי טוב להכנס לכנסת. יש להם גם תשובה טובה מאוד אבל הרבה אנשי תקשורת לא יאהבו אותה: לנתק את שוק התקשורת מהתקצוב הממשלתי ולפתוח אותו לתחרות.
בתור אחת מהקהילה את בטח יוכלה להעיד יותר טוב ממני, יש הומוגניות פוליטית בתחום? כמה אנשים מהברנז’ה שאת מכירה ישמחו לראות את ביבי שוב בתפקידו הנוכחי?
בתור אחת מהתחום אין שום הומוגניות. זה מיתוס שהימין (גם בישראל, גם בארה”ב) מטפח בכשרון רב, כדי להיבנות ממנו. התקשורת בישראל היא לאומית-מרכזית, תומכת צבא, עושה יד אחת עם צנזורה ופופוליסיטית. אין בה שמאלניות יתר ואף לא חתרנות או ביקורתיות מספקת. ככל שאתה עולה בדרגים הניהוליים בעולם התקשורת והעיתונות, אתה רואה התאמה מושלמת לעמדות הממשל המכהן (בימינו, ימין). אבל נוח לכל העולם לקחת כמה עיתונאים זוטרים, ראשי ועדים ולצרוח, הנה התקשורת שמאלנית, אז בהנאה להם (או לכם). כי אם מישהו חלילה יודה שהתקשורת כבר מזמן לא שמאל, זה ישמוט את הקרקע מתחת לרוב טענותיו (אוי אוי, אני איש ציבור פרסמו את זה עלי, לא כי זה נכון, אלא כי התקשורת היא שמאל)
דוברי הימין ברחבי הרשת, פשוט מגחיכים את עצמם לדעת.
האמת שלא רק הם. שימי לב לתגובות הפתטיות של הליכוד לכל תחקיר עיתונאי בתקופה האחרונה. כל תגובה כוללת את המסר הבא: “מדובר בניסיון לפגוע בראש הממשלה ערב הבחירות”. וואו. צרפי את זה ל”מזימה” של האופוזיציה להפיל את השלטון, ותקבלי דמגוגיה צרופה ורטוריקה עבשה שמזכירה מדינות מסויימות בעולם.
עוד פעם את מבלבלת בין השמאל לשמאל הקיצוני ? לתמוך בצה”ל – זו עמדה של השמאל. לתמוך בצנזורה זו העמדה הכי שמאלנית בעולם. ולהגיד שאין ביקורתיות על הממשלה או על הימין בדרך כלל, הכי יום שקיבלנו את הכתבות הדביליות, אין מילה אחרת, על המורה של תשדיר הליכוד ?
זו באמת עמדה לא רצינית. הרי אפילו העיתונאים עצמם לא מכחישים את זה.
בתור איש ימין אני יכול להעיד על עצמי – החוויה בשמיעת רוב כלי התקשורת, היא של אנשים עם ראיית עולם שמאלנית. זה יהיה אוף טופיק יותר מדי גדול לחפור בנושא, אבל אזכיר 2 דוגמאות בולטות: רבין/שרון והאינדיפאדה השניה:
אוסלו – בעניי ישראלים רבים מדובר בקטסטרופה מנהיגותית שהובילה למאות נרצחים ישראלים. עובדתית, ממשלת רבין העבירה כסף ונשק שאח”כ שימשו לרצח יהודים. מצד שני שרון, מואשם שלא עצר בזמן קרבות בין ערבים נוצרים לערבים מוסלמים בדרום לבנון.
עדיין בתקשורת הישראלית מאוד ברור מי מוצג באור חיובי ומי באור שלילי.
האינדפאדה השניה – לרוב, בכלי התקשורת מוסבר לצעירים שההתפרעויות התחילו בעקבות או כתוצאה מהביקור של שרון בהר הבית. כלומר, האחריות על כל המתקפות הרצחניות מוטלת על אותו ביקור.
כל פעם שאיש ימין שומע את זה, הוא מתעצבן, ההתעלמות מהמציאות מפריעה ומרגיזה. הוא
ומקווה שיום אחד תהיה תקשורת בשמדברת בשמו ובנתיים משתף את החברים בלאטמה.
לא מיתוס ולא נעליים. ההטייה התקשורתית היא כ”כ בוטה, שכל פעם שמישדהו מנסה להכחיש אותה, הוא סתם מביך את עצמו.
מי שקובע את תכני השידור בישראל זו קבוצה לא גדולה של כמה עשרות עורכים בעיתונים (מודפסים ודיגיטליים כאחד), בתחנות הרדיו ובערוצי הטלוויזיה. אם את טוענת שלימין יש רוב בקבוצה הזו, מבלי לגחך, אשרייך.
אגב, ההטייה הזו אכן קיימת גם בארה”ב. אובמה זכה, בשני הקמפיינים שלו, לתקשורת אוהדת ברמה של פראבדה…
מרצ אכן רציניים. זו המפלגה הכי אידיאולוגית בישראל.
אפרופו עיתונות, ראיתי את המקור בערוץ 10 אתמול. התמקד בנפתלי בנט וחשף את פרצופו כמי שלא מתמודד עם שאלות קשות.
אז ככה: קל מאוד להתלוות לבנאדם במשך ימים, לשאול אותו עשרות שאלות בכל נושא, ואחר כך בעריכה של חצי שעה להדגיש רק מה הבנאדם לא רוצה להתייחס אליו. פסיקות לא רלוונטיות של רבנים הוא לא רוצה לפרשן. בסדר גמור. על כסף שאולי ביבי העביר למאהל המחאה הוא לא רוצה לדבר, כי זה לא קשור אליו בשום דרך. בסדר. הנה! נתפוס אותו על חם! המטה שלו שלח חוקר פרטי! אה, זה רק היה כדי לאסוף חומר על ההתנהלות של זבולון אורלב איש הממסד והשיטה הישנה בקמפיין, לא על מנת לחטט בעברו, למצוא עליו מידע מכפיש ולהטיח בו בוץ. רגע, אז ממה בעצם “התאכזב” רביב דרוקר, שאמר על בנט שהוא “סך הכל איש חכם, ערכי ואמיתי”? שהוא לא בסדר כי הוא לא רוצה לדבר על מה שקרה בלשכה עם ביבי ושרה. מסתבר שלא רק מהיום הוא לא רוצה. גם בשיחות סגורות שערך לכל אורך השנים האחרונות הוא לא עשה את זה. וגם איילת שקד לא רוצה לדבר על זה. חצופים באמת. ואיזה מין תירוץ יש להם? שהדברים הם בינם לבין ביבי, והם לא צריכים לרוץ ולספר לחבר’ה. שיש בעיניהם ערך למילה, לאמינות, לנקיון כפיים. אז נכון שזה מתסכל את רביב דרוקר, אבל זה לא עושה את נפתלי בנט מישהו ש”מתחמק משאלות קשות”.
עדיין מדובר רק בתגובת מרצ ולא במצע. אני מזכיר לך ששלי יחימוביץ פעלה לקדם את החוק להצלת העיתונות, והציגה תוכנית מפורטת לא מכבר להצלת העיתונות והתקשורת הישראלית. היא גם מתבטאת בנושא לא מעט, למיטב זכרוני. אז אולי תגובה לכתבה ספציפית לא הייתה, אבל מכאן ועד לומר שאין לה מצע, הדרך רחוקה.
נכון יונתן. רשת ב’ לא שייכת לאבא של קרן נויבך. היא שייכת לנתן אשל שבאמצעות יוני בן מנחם עושה בה כרצונו. גם ישראל היום לא שייך לנויבך. וגם לא גלי ישראל. וגם לא גלי צהל באמצעות מינויים מטעם. וגם לא עיתון מעריב. ואתה מה? גם ערוץ 10 לא מאויים מאבא של קרן נויבך אלא יותר מחתנו ובתו של בן ארצי.
כרגיל, איש שמאל שלא יודע להבדיל בין כלי תקשורת פרטיים – שיכול להביע כל עמדה שבא לו – לכלי תקשורת ציבורי שאמור להיות נייטרלי. אני יודע, מבחינתכם אין דבר כזה כסף פרטי, הכל שייך למדינה, כלומר לכם כי נולדתם להנהיג אותנו.
אבל עד שנגיע לימי המשיח השמאלני, משלמי המיסים מצפים שכספם לא ינוצל לתעמולה פוליטית. ולהגיד שגל”צ משרת את הממשלה, חחחחחחחחח.
אגב ממש אהבתי שהזכרת את ההצעה של יחימוביץ. כן התקשורת הביקורתית והעצמאית תינצל על ידי הממשלה. ואתה אפילו לא רואה את הסתירה. מדהים !
טוב, אני יכול להיגרר איתך לפינה הזאת ולהתווכח איתך מאיפה אתה שואב את הידע שלך שאני איש שמאל. אבל אני אבחר לענות לתוכן הדברים בתקווה קלושה שתנסה להקשיב.
מה שבדיוק אמרתי, זה שהתקשורת הממלכתית נשלטת בידי הימין, וגם כלי התקשורת הפרטיים והמרכזיים מאויימים על ידה.
2. חשוב שתבינו בימין, שעיתונאי חרוץ שמבצע את תפקידו וחושף שחיתויות בצמרת או עוולות של הממשלה, עדיין לא הופך לפסול.
3. אני רוצה להזכיר לך שאותם אנשי תקשורת שאתם מתקוממים נגדם, דוגמת רביב דרוקר ואחרים, הם אלו שכבר ‘מכרו’ את מערכת הבחירות לפני חצי שנה והכתירו את ביבי למנצח.
4. אין לי מושג לאיזה פלח של ימין אתה בדיוק משתייך. אבל גם אתה מאוד לא תרצה שיבא יום ובו זרם שולט של ימין מרכזי ישתיק קולות של ימין חזק. מספיק שתסתכל מה הם עושים לבנט ומפלגתו כדי להבין שסתימת פיות היא חרב פיפיות.היום אתה משתיק שמאל, מחר אתה משתיק ימין. היום אתה משתיק ערבים, מחר אתה משתיק חרדים או דתיים.
אני נגד השתקה – גם אם ההשתקה מתבצעת ע”י מניעת פתחון פה מלכתחילה…
אתה מוחה על “השתקה” של מישהי ששקיבלה במתנה מונופול על משאב ציבורי – ואנחנו מוטרדים מזה שהיא קיבלה מונופול. מה דעתך שלפחות יומיים בשבוע ישדרו אנשים שאינם מהמחנה של אריה/קרן/מיכה/רזי/’יעל? מה כ”כ מפחיד אותך בגיוון?
פעם אחר פעם תחזרו על אותה מנטרה. יש כאן עיתונאים שהגיעו למעמדם אחרי עבודה עיתונאית ראויה ומפרכת של שנים. הם עושים את מלאכתם העיתונאית בצורה אובייקטיבית לחלוטין, וההוכחה היא שכמוך בדיוק גם אני מוצא את עצמי לפעמים כועס עליהם.
2. מי ששולט בפריים טיים להזכירך הם גם עמית/רינה/איילה ואחרים שאתה יכול להגיד עליהם הכול רק לא שמאלנים.
3. שוב: לדעתך קרן נויבך שמעלה לסדר היום מצוקות חברתיות אמיתיות של אנשים זה בזבוז כספי המיסים שלך? אתה רוצה שבכספי המיסים שלך יאדירו את שמו של המנהיג מבוקר עד ערב? יש בעיות במדינה. במקום לטפל בהן אתה מציע לטפל במי שמציף אותן?! באמת הגזמת.
“כמוני בדיוק”? 🙂 נו, באמת…
אתה אמנם יכול לספר לעצמך שהעובדה שאני חש שהתקשורת מוטה ואתה לא, נובעת מכך שאתה ליברל נאור ואני פאשיסט נמוך מצח, אבל האמת היא שהתוכן המשודבר פשוט קרוב הרבה יותר למה שאתה מאמין בו.
מסתבר שאם אני רוצה שברדיו הציבורי יביעו עמדות שונות מאלה של נויבך אז זה סימן שאני רוצה ש”יאדירו את שמו של המנהיג שלי”… מצוקת טיעונים היא בדר”כ המניע הישיר לדמגוגיה, וכגודל המצוקה – גודל הדמגוגיה. כאמור, אני משלם מסים בדיוק כמוך – זכותי שהמשאב הציבורי שאני מממן, ייצג גם עמדות שאני מאמין בהן.
באשר לדוגמאות שהבאת: למעט עמית סגל (שהוא בסה”כ כתב פוליטי, והשפ]עתו על תוכן מהדורת חדשות היא מוגבלת להחריד), כל השאר מצביעים למפלגות מה”גוש”, מן הסתם (אתה יודע, הגוש הזה, שמתאחד כל הזמן כדי להפיל את המנהיג שאני רוצה להאדיר את שמו…). מעבר לכך, הבאתי דוגמאות מהרדיו, וציפיתי שתדהים אותי עם דוגמא נגדית אחת. דוגמא נגדית מסכנה אחת…
האמת היא בדיוק הפוכה ממה שאתה מציג. זה לא שהימין רוצה לסתום פיות – אלא שהימין רוצה פתחון פה, ולו זעיר, בכלי תקשורת שהוא משתתף במימונם בדיוק כמו השמאל. השמאל, מצידו, רואה באובדן המונופול, איום מזעזע על הדמוקרטיה. זה עצוב, אבל כבר אורוול שם לב לבעייה הקשה אצל השמאל בין הדברים שאומרים, למשמעותם של הדברים בפועל. ובברכת “מלחמה היא שלום, חירות היא עבדות”, נאחל בוקר מושלג לכולם:)
תשמע אורי, העיוורון המוחלט של השמאל לצביעות שלהם לא מפסיק להדהים אותי. אם כל התקשורת הייתה ימנית, והשמאל היה קובל על כך, לא הייתי מעז לחלום להאשים אותם בפאשיזם ובסתימת פיות. כלומר, יש גבול לחוסר המצפון ולציניות. אבל להם – אין בעיה. הם לא מרגישים רע, הם לא נבוכים מהשקרים. כי מבחינתם אין סתירה – הם הם התגלמות הדמוקרטיה וכל דעה אחרת היא בהגדרה אנטי דמוקרטית. יש להם תסבוכת משיחית כזאת.
אבל בסופו של דבר יש צדק בעולם הזה, והציבור מאס מהם ובועט בהם וזורק אותם לאט לאט מכל עמדות הכוח. לאט מדי אבל עוד קצת מאמץ ונחיה באמת במדינה דמוקרטית.
השתכנעתי סופית. אני קורא לקרן נויבך להביא לידיעת הציבור שרק הליכוד הוריד לנו גשם, הציף את החרמון בשלג, והעלה את מפלס הכנרת…
אין צורך, פוליטקלי. פשוט תקרא ךקרן/מיכה/יעל/רזי/אריה, לאפשר שני ימי שידור שבהם ישדרו עיתונאים שלא ינצלו את שעות השידור שלהם כדי להגיד רק שבנט הוא פנאט משיחיסט הזוי, ושביבי הוא פאשיסט תאב מלחמה…
לא מבקשים שנויבך לא תשדר, לא מבקשים שפרידמן לא ישדר, אלא שלא ר-ק הם ישדרו…
חבל שלא פורסם תגובתה של מפלגת “עלה ירוק – הרשימה הליברלית” שתפתיע את כולם ותיכנס לכנסת ובגדול.
בסקרים של אבי דגני (גיאוקרטוגרפיה) שהוא היחיד שסוקר גם משתמשי סלולר המפלגה קבלה 3 מנדטים.
בפייסבוק 51,500 משתמשים עשו לייק.