חמש הערות פוליטיות:
1.
זו מערכת הבחירות התזיזיתית ביותר הזכורה. כל רגע, כל דקה, כל סטטוס משנים את המציאות ואת הסיקור. אפילו הציוצים המהירים בטוויטר לא עומדים בקצב החדשות הפוליטיות.
2.
אין משמעות רבה לסקרים בשלב הזה. מספר החלקים החסרים בפאזל רב. המצב בסקרים של ש״ס, התמזגות הסיעות הערביות וזינוק פוטנציאלי בשיעור ההשתתפות במגזר ביום הבחירות עשויים להפוך את המפה הפוליטית. שני מכרים המעורים בפוליטיקה הפנימית של חד״ש ובל״ד שוחחו איתי השבוע וסיפרו על התעוררות חסרת תקדים ויעד שאפתני של שיעורי הצבעה של מעל ל 80%, אם וכאשר שלושת הרשימות יצליחו להתאחד (יעד מורכב בפני עצמו). בקרב המגזר הערבי מעוניינים להגיע לשיעורי ההשתתפות הקיימים בבחירות ברשויות המקומיות, שמגיעים עד כדי 90% בחלק מן הערים והכפרים. עלייה משמעותית במספר המנדטים של סיעה ערבית מאוחדת תשנה את יחסי הכוחות של המפלגות האחרות. מעבר לש״ס והמגזר הערבי, יש התפתחויות דרמטיות בגזרת ישראל ביתנו, וגם שם לא ניתן לדעת איך הנושא יתפתח.
3.
הדרום: לאור ההתרחשויות בדרום, מעניין להפנות את תשומת הלב לשני מועמדים שמגיעים מן הדרום. חיים ילין שהוא איש עוטף עזה שיהיה חלק ממפלגת יש עתיד (מעניין במקום מי הוא ייכנס ברשימה) ואבי דאבוש, שקיבוצו אמנם לא על הגדר, אך היה בטווח הירי המסיבי במהלך מלחמת צוק איתן המתמודד במרצ. שניהם קיבוצניקים. שניהם תוצר פוליטי של הקיץ האחרון.
4.
ישראל ביתנו: המציאות מלמדת שחקירות ובדיקות בנוגע לאישים של המפלגה לא משנים את התמיכה הציבורית במפלגה הזו ובעומד בראשה, אביגדור ליברמן. מנגד, ישראל ביתנו כמפלגה עצמאית לא נבחנה בקלפיות מאז 2009. בכל זאת חלפו שש שנים ולכן מידת התמיכה הציבורית בראשי המפלגה אינה ברורה.
בכנסת היוצאת יש לישראל ביתנו 13 ח״כים אך בסקרים האחרונים (אשר כאמור לעיל, מאוד בעייתים) ישראל ביתנו מגמגמת על 7-8 מנדטים. כדאי אף לשים לב לכך שבמשך השנים אביגדור ליברמן הוכתר כאשף פוליטי, אך יתכן והדברים הללו היו נכונים לפני חמש עד שש שנים.
במהלך 2013 ו 2014 קרו הדברים הבאים:
ראשית, ישראל ביתנו לא הצליחה בבחירות ברשויות המקומיות (ירושלים, ליאון, דימונה ועוד).
שנית, אביגדור ליברמן לא הצליח להגיע לתוצאה המקווה מבחינתו בהתמודדות על נשיאות המדינה. ראובן ריבלין נבחר על אף התנגדותו והמאמץ שלו מאחורי הקלעים לקדם מועמדים/ות אחרים כשל.
שלישית, פיצול סיעות ישראל ביתנו והליכוד, תוך כדי מלחמה אמנם לא הביא את ראש הממשלה לקרוא לליברמן ״חתרן״ או ״מי שמבצע פוטש״ כינויים שנתניהו הצמיד ליאיר לפיד וציפי לבני רגע לפני פיטוריהם, אבל מבחינה פוליטית קשה לראות איך היה המהלך ההוא מועיל עבור ליברמן.
רביעית, ההתרחשויות של הימים האחרונים יקשו מאוד על ישראל ביתנו ואביגדור ליברמן להימצא כאטרקטיביים עבור ציבור הבוחרים במרכז הפוליטי.
5.
עולה על סרטון
חזרה למדור ביקורת הסרטונים של בחירות 2013 ״עולה על סרטון״:
שני קטעי יוטיוב של מועמדי פריימריס מן הימין נשלחו ביממה האחרונה. מדהים לראות את ההבדלים בין הדור הימני המבוגר לדור הימני הצעיר.
אצל יו״ר הכנסת אדלשטיין -מדובר בפוליטיקאי שמפאת מעמדו אינו יכול להסיר כפפות ולהשתחרר. הוא מבוגר יותר וחייב לשמור על מכובדות. הליכוד כיום, על 95 אלף מתפקדיו לא מכוון לצעירים ונמרצים של הימין. על כן הסמלים והמסרים המתבקשים: מוזיקת לובי מלון ירושלמי מתנגנת, ירושלים הקלאסית מן המרפסת, טקסט קלישאתי, מינימום תזוזות גוף, ורק קצת פנים מישירות מבט למצלמה. האורך של הוידאו מדויק. מי שלא מסיים את המסר הפוליטי שלו תוך 30 – 45 שניות מאבד בימינו את הקשב של הקהל (כן, גם לקהל מבוגר אין זמן). והפאנץ אצל הימין המתבגר והכבד: ״אם נרצה אין זו אגדה״.
אצל רונן שובל, לשעבר ׳אם תרצו׳, המתמודד בבית היהודי המסר הפוליטי מנגן על נימי האגדות והסיפורים. בניגוד להפניות מן ההיסטוריה של אדלשטיין, בוידאו של שובל המסר הוא: אם תרצו אני אספר לכם אגדה. שובל, חי על המיתוסים שטיפח בקרב הימין בשנים האחרונות, שהשמאל הוא מפחיד, מאיים ונכלולי. והימין הוא הנרדף והמסכן.
אבל המסר של שובל מבולבל בעיקר כי בבת אחת הוא רוצה להיות קומי, מהיר, ומחובר. אם השמאל כל כך מפחיד אז למה הוא מצחיק? אולי כי הכל באמת היה חזיון תעתועים ועמותות השמאל לא כאלה מאיימות? זו האגדה של שובל: פעם סיפרנו לכם שהשמאל מפחיד, אבל בעצם זו היתה המצאה.
מה עוד מעניין בוידאו? הוא אמנם קצת ארוך (1:46) אך עדיין בתחום הסביר כי קצבי. מצד שני, עד לרגע בו שובל מגיח מכופתר מן היער, הוידאו אפילו קצת מותח. לרגע נדמה ששובל הצעיר יהיה הספורטאי הרכוב על האופניים ביער. מה רבה האכזבה לקראת הסוף כשמסתבר ששובל אינו הספורטאי הנמרץ ביער, אלא דווקא הגיק בחולצה כחולה מכופרת ומכנס מגוהץ המגיח החוצה מתוך העשבים הנמוכים. הוא בתפקיד הבחור שהגיע להציל? אגדה.
את צודקת לגבי האיחוד הערבי – זה יכול לשנות את המפה. מצד אחד זה רע לימין כי זה יקטין את החלק היחסי של המפלגות בכנסת – זה גם נכון לגבי השמאל היהודי. אבל יכול להיות שזה יהיה דווקא טוב לימין – אם הציבור יראה פתאום מפלגה ערבית ענקית שמגיעה ל- 15 מנדטים בסקרים זה עשוי להעביר המון קולות לימין.
אל דאגה יונתן. הימין ימשיך להתבשם מהסקרים של דגני שהוא כה אוהב לראות, ובמוצאי הבחירות יתעורר עם המהפך.
לא סתם מהפך, אלא מהפך! מהפך! מהפך! מהפך! מהפך! (עם אצבע מתנפנפת, כמובן…).
“תצעקו איתי !! ”
(למה הם לא צועקים איתי?!)
יש לי תחושה שזה הולך להיות סרטון שייכנס לתודעה להרבה זמן.
מה פך מהפך מהפך…
בכל מקרה, מגוחך שדוקא בגלל לחברמן והעלאת אלוז החסימה יהיו לירבים יותר מנדטים…
יש טענה של ביבי, לא בדקתי את אמיתותה אבל כך הוא טוען כבר זמן רב בתוקף, שיש מזימה של השמאל לזכות בבחירות ולהחליף את השלטון. דברים שהוא אומר. מזימה, אללה יוסטור. לא מספיקה המזימה של דאע”ש כעת גם השמאל עם המזימות שלו…
אכן אמירה אומללה. מזל שיש לנו את לבני שמספקת קלאסה אמיתית למערכת הפוליטית…:)
יונתן – אני בעיקר מרגישה שבאמת לא ניתן כיום לעסוק בתחזיות ותכנונים וגושים ברצינות
מסכים אתך לחלוטין. אבל ודאי גם את תסכימי שבניגוד לעבר, הטענה שהכול פתוח נכונה מאי פעם. זאת בניגוד למערכת הבחירות הקודמת בה הספקנות שייחסו אנשי תקשורת ליכולתם של מתמודדים לנצח את ביבי, יצרה בסופו של דבר את המציאות. עם היתרון הקל, כחוט השערה, שהבדיל בין יצירת הגוש החוסם הנגדי לבין הקואליציה שקמה בסופו של דבר.
אני לא מסכים שהכל פתוח. השמאל אינו יכול להרכיב ממשלה בשום תסריט. האפשרויות הן ביבי או כאוס מוחלט שיגרום לבחירות חדשות תוך זמן קצר.
טוב, אז אני מבין שאנחנו לא אוהבים את אוייב הקרן החדשה, רונן שובל, וכנראה לא נצביע עבורו בפריימריס של הבית היהודי?:)
אני לא רוצה לקבוע מסמרות, אבל עלה בדעתך שאולי את לא בדיוק קהל היעד של הסרט של שובל, מתוקף שנאתך לכל מה שהוא מייצג, ושאולי בקרב מחנה הימין הסרטון שלו דווקא עשוי להיתפש באופן חיובי ומשעשע, ומעבר לכך, שהוא עצמו עלול להיתפש כדמות חיובית?…
את חייבת לזכור שזה שאת טוענת שהעובדות ש”אם תרצו” ודומיה חשפו אודות הקרן החדשה ודומותיה, הן מיתוסים – לא אומר שגם ציבור מתפקדי הבית היהודי חושב כך, ולקהל הזה פונה רונן שובל. מה שכן, אני מסכים איתך, אגב, שלו רונן שובל היה ברץ במרצ (לו נערכו במרצ פריימריס, כמובן…), הסרטון הזה לא היה מביא לו הצלחה גדולה.
אין לי דעה מוצקה על רונן שובל (על הנייר, לפחות, יש לי פרופיל של מצביע פוטנציאלי) אבל אני חושב שהסירטון שלו עלוב בכל כך הרבה רמות. לא מצחיק (ציפי היא זומבי ומתייחסים אליה כמו אל חתולה?) ולא ברור (מי מפחד מליבני ומהזומבי השני שם?). ומי בכלל יוצא לרכיבת סינגלים עם סנדלים?!
בקטנה? יש קפה? שילך ללמוד קצת מבנט איך עושים סירטון אפקטיבי.
זה כבר עניין של טעם וריח…:)
אישית, דווקא סימפטתי את הסרט, אבל בהחלט ייתכן שהדבר נבע מהאהדה בסיסית שאני חד כלפי שובל באופן כללי, בדיוק כמו שטל לא אהבה את הסרט בגלל חוסר האהדה שלה לשובל.
בהחלט סביר שאתה, שאינך עויין את שובל באופן עקרוני, ועדיין לא אהבת את הסרט, משקף עמדה מאוזנת יותר מאיתנו בהקשר אליו. אני, בכל אופן, בהסתכלות שלי, מצאתי אותו לא מזיק בעליל ומעורר חיוך (בהחלט לא בליגה של “אני לא מתנצל”, אבל עדיין חביב לגמרי).
מה שמוזר אצלך אורי, שבדרך כלל כשחוזרים על שקר הרבה פעמים הוא נקלט (עד היום זה עבד לימין ולביבי לא רע), אבל דווקא בנוגע לטענות שלך כלפי הקרן החדשה, משום מה לא נקלט. זה רק אני או שיש לך הסבר אחר?
זה רק אתה.
כמו שכתב יונתן, זה אכן רק אתה. רוב הציבור אוהב את הקרן החדשה בערך כמו שהוא אוהב את שאר השמאל (סליחה, השמאל-מרכז, סליחה, המרכז-שמאל, סליחה המרכז, בעצם לא, המחנה הציוני…)
ברור שאני לא קהל היעד. מה חדש?
מה חדש? מישהו רוצה לתבוע אותי כי אני לא אוהב את הקרן החדשה (אם כבר מדברים על סתימות פה של אחרים…;) ). פרט לזה, הכל רגיל…
משום מה מקריאת הדברים עולה הרושם שאת לא כל כך מחבבת את רונן שובל. הייתכן?
אני לא אוהבת אנשים שנאבקים בחופש הביטוי של אחרים כמטרה נעלה בחייהם.
זו ממש הרמה להנחתה…:)
מי שתומך בחופש הביטוי של אחרים, לא אמור לתמוך בגוף שכל קיומו הוא עתירה מתמשכת אחת לבג”ץ שתכליתה לסתום ת’פה לרוב הציבור…
זה שוב עניין של הגמל והדבשת. את באמת חושבת שהקרן החדשה, הם אנשים טובים ונאורים ודמוקרטים וליברלים – אבל טבעי שתחשבי כך: הם מהמחנה הנכון…
אבי דבשו הוא תוצר פוליטי של הקיץ האחרון?
נו באמת…
הוא בטח מגיע להתמודדות ישר מהקבינה של הקומביין, לא?
כפי שכבר מכתב – דבוש הוא פעיל ותיקשל הקרן החד״שה, ולו דווקא א מהזוטרים.
ככזה, הוא היה מעורב בפוליטיקה עד צוואר בדיוק כמו שאר פעילי הקרן החד״שה הנכנסים ויוצאים מאור הזרקורים.