לקראת השנה החדשה טור וכולו דבש. לא ביקורת, אין תסכול, בלי ציניות. לאחר שנים של הקשבה למנהיגים בנאומיהם, ולאמירות שחוקות בחרתי להחמיא לשלושה אישים – צמד ועוד אחד – שדבריהם אינם בנאליים יותר בעיני ומבין שורותיהם מבצבצת השראה.
הצמד: האפיפיור פרנציסקוס והנשיא ראובן ריבלין נפגשו לפני כשבוע בותיקן. האפיפיור, הקתולי הסוציאליסט הראשון מפיץ אור כאילו היה מגדלור החג 360 מעלות ללא הפסקה. הזרקור חזק ומעניין ואינו נח. הוא פותח צוהר להומוסקסואליים, קובל על אפליה מגדרית בשוק העבודה, רוגז על המעצמות שלא הפגיזו את המסילות אשר הובילו את היהודים להשמדה, מכנה את רצח העם הארמני ׳רצח עם׳, מבקש מהורים להיות אחראים ולא להתרבות כמו שפנים, מתכסח עם הקפיטליזם וקורא לצדק סביבתי. האם זה הוא הנציג של המוסד השמרני ביותר בעולם?
אל המגדלור-פרנציסקוס מפיץ האור הפליג בשבוע שעבר האור לגויים הפרטי שלנו, הנשיא ריבלין. כשישראל נמצאת באחת התקופות הקשות עם גילויי שנאה בתוך החברה, מעשי אלימות וסממני נסיגה לדמוקרטיה הפריכה שלנו (כשנבחרי הציבור אינם מבינים ומוקירים את הזכות לחופש הביטוי), נותר לשאת עינים לנשיא המדינה. הוא קרן האור.
הפגישה בין שני המנהיגים היתה מתבקשת. איש איש וצנעתו, פסגת האלומות לא סוקרה בהרחבה. הראשון בירך את השני. מתנות הוחלפו, טקסים וסעודות. מה ניתן לקחת משני האישים, המחזיקים במשרות רמות אך בעלות משמעות סמלית יותר מאשר ביצועית? אפשר לזנק לתוך הטקסטים והנאומים שלהם ולראות איך באמצעות המילים, הם מחוללים שינויים עדינים. שניהם מפיקים פנינות ומייצרים קידמה.
אחרי שני המנהיגים הגלובליים, בחרתי עבור טור נוטף הדבש באישיות שלישית, יותר מקומית. השגריר האמריקאי דן שפירו שחי פה מאז 2011, הוא מקור להשראה. לפני כמה ימים בהרמת כוסית לכבוד החג בביתו הוא כינס את כל נפגעי מצעד הגאווה בירושלים, האירוע המזוויע בו נרצחה נערה צעירה. למעט אותה נסיעה אומללה באמבלונס אחרי המצעד, היה זה כינוס ראשון של ״הדקורים״ והם עמדו נבוכים עם כוסות יין ביד. על מה מברכים? גם משפחת בנקי נכחה אצל שפירו וכמאמר הקלישאה שפירו נשא דברים מרגשים. ממש.
הוא ציטט את הנשיא ג׳ורג׳ וושינגטון בביקורו בבית כנסת עתיק עם ״אב הרחמים המפיץ אור ולא שנאה ומאיר לנו את הדרך״, הוא דיבר בכנות נדירה על ״השנה שעתה באה לסיומה ואשר אינה מייצגת נקודת שיא ביחסי ישראל ארה״ב״. הוא הגיע גם לערך ״עריכת חשבון נפש״, אך לא קשר בין הערך לבין הנקודה.
אנשים (כמוני) המאזינים לדיפלומטים ונואמים פעמים אינספור ממעטים למצוא פינות של כנות או אמיתות מעוררות השראה. אולי זו השנה שעברה על שפירו, שנה בה נדרש לנווט בזהירות וחרדה את ספינת הדיפלומטיה האמריקאית-ישראלית, שנה אשר סיכם בהתייחסות קודרת ואמיתית. ועם האוירה החגיגית על הדשא של השגריר, שפירו מקווה שתכלה שנה וקללותיה ושבאהבתו הרבה לציבור הישראלי, הוא ינווט את המדינות החוצה מן המשבר.
שפירו זה לא השגריר שנציגים שלו התערבו פה במתווה הגז לרעת הציבור ולחצו על ח”כים להצביע בעד? ממש “אהבתו הרבה לציבור הישראלי”. זה הגיבור שלך?!
אכן נוטף דבש: “ישראל נמצאת באחת התקופות הקשות עם גילויי שנאה בתוך החברה, מעשי אלימות וסממני נסיגה לדמוקרטיה הפריכה שלנו”. אז שיבחת שלושה אנשים (שניים מתוכם, היהודים שבהם, לא ראויים לבדל שבח), וקטלת, שלא בצדק, במקרה הטוב מאות אלפי אחרים, עם ההשפרצה הרגילה על “גילויי הגזענות”. אכן נוטף דבש…
רובי ריבלין הוא צנוע בערך כמו שהוא מצחיק. האיש מלא בכ”כ הרבה אוויר חם, שלו קשרו מתחתיו סל, ניתן היה לעשות ימי כיף לילדים ולהטיסם בשמי ירושלים, עירו האהובה (הוא כבר ביקר בארמון הנציב וגינה את “גילויי הגזענות” בדמותם של עשרות בקת”בים שפלסטינים מג’בל מוכאבר מיידים בשבוע האחרון אל הבתים ברחוב מאיר נקר?).
השגריר שפירו, נאמנו של ידיד ישראל ברק אובמה, הוא כמובן פומפוזיוס מסוג אחר: בלב ליבו של האזור המסוכן ביותר בעולם להומוסקסואלים, הוא מנסה לצייר את ישראל, המקום היחיד שבו אלימות נגדם מטופלת בידי רשויות האכיפה (המחדל הנוראי באבטחת המצעד הוא לא ישקוף של רדיפת הומוסקסואלים, מהסוג שקיים בחברה הערבית, גם כאן אצלנו, וששפירו, משום-מה, לא טורח לגנות).
אני, לעומת זאת, חושב שכן יש מקום לנטוף דבש, ולקרוא לסתיו ולג’מאל להגיד “שלום” זה לזו, גם במסדרון, וגם באולם המליאה. לראות התכסחות של שני לא-ציונים, זה דבר שובר לב, בעיקר כשזה בא על רקע נושא שכ”כ חשוב לסתיו שפיר, כמו עניין הגז (אגב, כפי שציין מבקר, איש-הדבש שפירו נמצא בצד של “הרעים” בהקשר זה…), שלמדה לדקלם עליו את כל המשפטים הנכונים של עמותות הקרן…
אויש תנוח כבר. נראה שזה אתה שצבעת את האוויר בחרא.
תמיד תענוג לקרוא את התגובות המנומקות והכתובת היטב להפליא של שירלי ולנטיין. כל פעם שהיא כותבת אני זוכר למה אנחנו הימניים כל כך נחותים ומטומטמים בהשוואה לשמאלנים העילאים כמוה.
https://www.youtube.com/watch?v=cYfNDHSqrEA
שירלי, רק מתוך חשש שאת רצינית, ובאמת חושבת שיש לי כאלה כוחות – דעי לך שיש לי אליבי לגבי עניין האובך…
בכל אופן, תודה על מנת הדבש – שנה טובה גם לך:)
מהיכן שלפת “עשרות” בקת”בים?
באתר “הקול היהודי” מדובר, ב- 4.9, על “לפחות שישה (6) בקת”בים.”
בישראל היום, בטור מהיום, מספר תושב על ארבעה-עשר (14) בקת”בים בעשרת הימים האחרונים. באותו טור מובאת תגובת המשטרה, לפיה מתחילת השנה (!) היו 6 אירועים של השלכת בקת”ב לעבר רחוב מאיר נקר. מהמשטרה אני לא מצפה להרבה, ויחד עם זאת – שישה מתחילת השנה?
בדו”ח השב”כ לשבוע האחרון (http://www.terrorism-info.org.il/Data/articles/Art_20870/H_157_15_1979444251.pdf) יש רק אמירה כללית כי “הפעילות האלימה התבטאה בעיקר בהשלכת בקבוקי תבערה ויידויי אבנים לעבר כוחות הביטחון ולעבר אזרחים ישראליים”, בלי לציין מספר. כן מפורט אירוע של השלכת בקת”בים לעבר בית אל, לא ירושלים.
אני לא מתווכח עם שאר דבריך, שהם הבעת דעה לגיטימית; אני גם לא יודע אם אכן היו “עשרות” או רק מספר מועט. אני רק רוצה שתדבוק בעובדות ולא תמציא אותן. עניין של אמינות שנבנית לאורך זמן, אתה יודע. אם היית משמיט את המילה “עשרות” אני לא חושב שהטיעון שלך לגבי ריבלין היה נפגם. אבל אם אתה מתעקש להשאיר אותה ואין לך גיבוי… נו, כרגיל, שישפטו הקוראים.
ואם אכן מדובר בעשרות בקת”בים בשבוע, אני תמה על כך שאותם עשרות בקת”בים לא מופיעים בגאון בתקשורת הימנית. מהתקשורת הסמולנית ברור שאי אפשר לצפות לדבר. הגופים הרשמיים (משטרה, שב”כ), כמו ביבי, רועדים מפחד מפני אותה תקשורת סמולנית. אבל מה קרה לתקשורת הימנית?
LOL, כדי להתווכח עם הביטוי “עשרות” עשית את כל המאמץ הזה – וכל מה שיצא לך זה משהו בסגנון של “ארבע עשרה זה לא עשרות” (מה שנכון)…
בגלל שעשית את המאמץ האדיר הזה בליקוט חומר, אני אשקיע מעט זמן בלקדם את הבנת הנקרא שלך, שמן המפורסמות הוא שאינה מתכונותיך החזקות:
המשטרה מציינת ששה אירועי יידוי בקת”ב מתחילת השנה – אירוע ידוי בקת”ב, הוא כל מקרה שבמהלכו מחבלים השליכו בקבוק תבערה או מספר בקבוקי תבערה. העובדה שהיו ששה אירועי יידוי בקת”ב, לא אומרת שמחבלים זרקו ששה בקת”בים.
העובדה שהשב”כ מציין את בית אל בשם, לא מלמדת שבי-ם לא היו אירועי בקת”ב.
באתר הקול היהודי ישנן כמה כתבות על כמה אירועים נפרדים, ולא ברור איך הגעת רק למקרה אחד ב4.9…
התקשורת אכן מעלימה מהציבור את ניסיונות הרצח הללו, שאתה כ”כ מזלזל בהם, מהטעם הפשוט שהם מקלקלים את הפוזה של “קיצונים משני הצדדים”.
בכל מקרה, אני שמח שבזכותי למדת על קיומה של שכונת ארמון הנציב, על קיומו של רחוב מאיר נקר – ועל העובדה שתושבים שם נמצאים תחת איום טרור יומיומי. אם יש לך שאלות לגבי מיקומם של המקומות האקזוטיים הללו, אל תתבייש לשאול…
מובן שכהרגלך אתה חובט בי במקום לספק ממש הוכחה.
ברור לי שכשהמשטרה מדברת על 6 “ארועים”, לא כל ארוע זה בקת”ב אחד. ועדיין, בשביל שיהיו “עשרות” בשבוע אחד, הייתי מצפה שיהיו יותר משישה ארועים מאז תחילת השנה, דהיינו בשמונה חודשים. ובכל מקרה המשטרה לא מציינת כמה בקת”בים הושלכו בכל ארוע, אז איך אתה יודע? שוב, אני לא טוען שלא היו עשרות בקת”בים בשבוע, אבל באותה מידה היית יכול לומר “מאות” או “אלפים”. למה הסתפקת ב”עשרות”?
אם באתר הקול היהודי יש עוד כתבות, אתה יכול למצוא אותן? אני לא מצאתי.
האם גם התקשורת הימנית – למשל, ישראל היום – מעלימה מהציבור את נסיונות הרצח הללו? והיכן ראית שאני מזלזל בהם? אם כך הבנת, כנראה יש לי גם בעיה בהבנת הנכתב, לא רק הבנת הנקרא. אם כבר, נראה שזו התקשורת הימנית שמזלזלת בנסיון הרצח הללו.
ואתה באמת מוזמן להתייחס לנושא ולא אלי. נולדתי בירושלים וגדלתי בה, אני מכיר טוב את שכונת ארמון הנציב, ובכל מקרה, זה לא רלוונטי לנושא.
שוב, זה פשוט: תביא גיבוי לדבריך – אפילו ממקורות מוטלים בספק כמו “הקול היהודי” – או שמבחינתי (ואני מניח שגם מבחינת חלק מהקוראים) אבדת עוד קצת מהאמינות שלך.
אוקיי, אני מבין שבגלל קשיי ההבנה שלך את הטקסט של המשטרה (שנכתב בצורה ברורה להפליא, אגב), אז אני לא בסדר שהשתמשתי במילה “עשרות”. הייתי כותב שזה מעניין, אבל האמת שזה ממש לא. זה משעמם להחריד.
אתר הקול היהודי כתוב בעברית פשוטה להפליא. אני מבטיח לך שהמאמץ למצוא יותר מכתבה אחת, יכול לנחול הצלחה גם אצל גדולי המתקשים…
העובדה שגדלת בי-ם לא אומרת שאתה מכיר את שכונת ארמון הנציב. כאמור, לא הצלחתי להתרשם שיש לך מושג על מה אתה כותב, לאור הפקפוק שלך במציאות של תושבי החלק המזרחי של השכונה (בעיקר הרחובות יעקב וייס, החלק התחתון של עולי הגרדום, ורחוב מאיר נקר).
גם אם זה לא נראה כך, אין לך מושג עד כמה אני מוקיר את האמון שלך בי, ועד כמה נצבט לבי כשאני קורא שהוא נפגע, רק בגלל שאתה מתקשה למצוא לינקים אודות המציאות בירושלים. אני מקווה שבסופו של דבר תתגבר על הקשיים, כך שגם תרחיב את הידע שלך, וגם האמון שלך בי (שכ”כ יקר לי) יישוב לקדמותו…
״ישראל היום״ הוא בפירוש לא תקשורת ימנית. הוא תקשורת ביביאית, ובאופן עקבי כבר שנים שהמטרה שלו היא להעלים אירועי טרור כדי לא להציג את ביבי כחלש מול הטרור. קרא סקירות של העין השביעית, הם יודעים שם יופי להצביע על כל המקרים בהם מצופה מתקשורת ימנית להציג משהו (למשל פרשת הבתים בבית אל) וישר״ה מציג ההפך כי לביבי לא נעים כשהוא פועל באופן לא ימני.
תמשיך, תמשיך, אני חסר הבנה, אין לי מושג, יש לי קשיים. אני ואני ואני. חלילה לא להתייחס לנושא. ואחרי זה תגיד שאני זה שטוען אד הומינם, נכון?
הטקסט של המשטרה אכן בהיר להפליא, ולא מופיע בו שום זכר ל”עשרות”.
מצאתי עוד כתבה ב”קול היהודי” בו מסופר על “מספר בקבוקי תבערה”. שוב, לא עשרות. לא מצאתי עוד כתבות בנוגע לשבוע האחרון.
אני בהחלט לא מפקפק במציאות של תושבי רחוב מאיר נקר, אבל אני בהחלט מפקפק בטענות שלך. אני חושב שבמקרה הזה לא המצאת לחלוטין – אין לי ספק שמושלכים בקת”בים מג’אבל מוכאבר לארמון הנציב – רק קצת הגזמת בשביל האפקט. אתה בונה על זה שאיש לא בודק אותך, אז אתה מעגל פינות בברור העובדות שלך. לפעמים זה נגמר בהגזמה קטנה; לפעמים בהמצאות חסרות שחר. ולא, זה לא אד הומינם – זו התייחסות לטקסט שלך, לא אליך. אין לי מושג אם אתה מכיר את ארמון הנציב או לא, וזה גם לא רלוונטי – אלא אם כן אתה עצמך חווית “עשרות” בקת”בים שם בשבוע האחרון (כלומר, הטענה שלך היא מעדות אישית).
באמת, אתה לא צריך להיות מודאג מהאמינות שלך כפי שהיא נתפסת בעיני. יש עוד כמה קוראים בבלוג.
חייל זקן, לגבי 0404, האתר שלהם לא מאפשר חיפוש, אין תגיות (כמו בקול היהודי) – אז לא הצלחתי למצוא כתבות בנושא (שוב, ספציפית: בקת”בים מג’אבל מוכאבר לארמון הנציב). אשמח ללינקים. ואני בכלל לא מתייחס לטענה של דורון לגבי 0404; הרי אורי אפילו לא מביא ראיות משם.
קבל תוספת קטנה:
“ארבעה בקבוקי תבערה הושלכו הערב על רכב אבטחה בכפר התימנים בסילוואן. לחדשות 0404 נמסר כי אין נפגעים בקרב אחינו.
בסילוואן, סובלים המאבטחים מהתקפות טרור קבועות. שלשום פגע מטען צינור ברכב המאבטחים וכן בקבוקי תבערה. אתמול הותקף הרכב בבקבוקי צבע והערב, כאמור, בארבעה בקבוקי תבערה.”
יפה. לא מדובר על ג’אבל מוכאבר ועל ארמון הנציב, ולא מדובר על “עשרות בשבוע” – ולכן זה לא מסייע לאמינות של אורי – אבל זו לפחות התייחסות לנושא ולא לדובר.
אשמח ללינק, אם אפשר. גזור/הדבק זה לגיטימי אבל כדאי לגבות גם ללינק למקור כדי שנוכל לראות את הדברים בקונטקסט, בדיוק בשביל שאורי לא יגיד שאנחנו רק גוזרים את מה שנוח לנו.
באתר 0404 מרבים לדווח על תקיפות.
http://www.0404.co.il/post/Article1441308364.html#
כאמור, חייל זקן, הלינק הזה הוא על ארבעה בקת”בים בסילוואן. הוא בוודאי לא מאשש את הטענה של אורי על “עשרות בקת”בים בשבוע האחרון בארמון הנציב”. אבל יש לי תחושה שאתה מאלה שנוטים להאמין לאורי בלי לבדוק אותו. אשריך.
אני אכן נוטה להאמין לאורי. לגבי זריקת בקת”בים בירושליים האמונה שלי באורי מתחזקת כשאני משוחח עם חברים שגרים בשכונות שחוטפות מדי יום. (וגם זכיתי להתנסות בכך בעצמי). רוב זריקות הבקת”בים אינן מדווחות כשאין פגיעה. (כמו רוב מעשי/נסיונות האונס)
לא מדובר בזריקת בקת”בים בירושלים או ב”שכונות שחוטפות מדי יום”. אורי היה מאד ספציפי – מדובר בבקת”בים מג’אבל מוכאבר לארמון הנציב, ומדובר ב”עשרות בשבוע האחרון”. האם באמת אותם חברים – וגם אתה – חוויתם “עשרות בקת”בים בשבוע האחרון” (דהיינו, מאז תחילת ספטמבר) – מג’אבל מוכאבר לארמון הנציב? או אולי מדובר במספר בקת”בים מעת לעת בשנים האחרונות ובכל מיני מקומות בעיר? ואולי משהו באמצע? לא שאני מזלזל – אפילו לא בבקת”ב אחד – גם לא בכאלה שאינם בארמון הנציב. אין כאן בכלל שיפוט ערכי. אבל הייתי רוצה לוודא שאורי אכן דובר אמת. כשאתה מעלה טענה בפורום כזה, כדאי שהיא תהיה מדויקת ומגובה, אחרת מי יודע איפה אתה עוד מגזים או סתם ממציא. אתה עוד עלול לזרוק טענות סרק כמו “גניבת חשמל במגזר הבדואי נפוצה מאד”, או “עקירת עצי זית בקרב המתנחלים נפוצה מאד”.
אם אכן חווית אתה או חוו חבריך “עשרות בקת”בים בשבוע האחרון מג’אבל מוכאבר לארמון הנציב” – אני חוזר בי.
נתחיל בתיקון קטן: “עשרות” זה לא “מאוד ספציפי”…
אני לגמרי מבין את הצורך הכפייתי שלך לתפוס אותי בטעות, אחרי שכשלת בכך בכל ניסיונותיך הקודמים. למרבה הצער, גם הפעם לא הצלחת בתחום זה, ואני מבין שהתסכול רב.
עם זאת, אני מקווה שתמשיך בכך. אתה לומד על קיומן של תופעות שליליות רבות שלא היה לך מושג לגביהן (גם אם אתה מתקשה לזהות את היקפן של התופעות), תודות למאמץ הגדול לעשות לי “נה נה בננה”…
בגדול אני מסכים שיש הרבה אירועים לא מדווחים – אבל 0404 הוא מקור בעייתי,רוב הדיווחים שלו מגיעים מחיילים. מקרה אחד שאני זוכר מקו איו”ש זה שהקפיצו אותנו לדיווח על ז.א ובקתב”ים על ברזיל (הציר הראשי באיו”ש) ובסוף זה התברר כלא נכון,אבל עדיין היה דיווח ב0404.
אני מבין שדיווחי אמת יש רק באתר הארץ ובשוברים שתיקה, ומה שלא דווח שם מן הסתם גם לא היה ולא נברא.
מת על אנשים שמחליטים מה העמדות שלי בלי שמץ מידע. לא קורא הארץ ומסיור של שוברים שתיקה כמעט העיפו אותי כי יצאתי מהכלים. 0404 מקור אמין לא כי הם מקדמים איזושהי אג’נדה,פשוט כי נוכחתי ממקור ראשון לראות איך הם מקבלים מידע וזאת,בלשון המעטה,לא דרך אמינה במיוחד.
צ”ל מקור לא אמין.
מתנצל על החשד בכשרים. על פי הקריטריונים שלך אין אף אמצעי תקשורת אמין בארץ שכן לכולם יש אג’נדה ואין בידוק עובדות ראוי.
ממליץבחום לקרוא את ההודעה לפני שאתה מגיב לה. כתבתי בדיוק ההפך-שהבעיה ב0404 היא לא איזושהי אידיאולוגיה שמנסה לקדם,אלא שצורת איסוף המידע שלו (שוב,מניסיון אישי) לא אמינה.
אוקיי,עכשיו ברצינות – הבנתי. אתה לא אוהב את התקשורת,טל,השמאל,האליטה וכו’. סבבה,לגיטימי. אבל אתה באמת מרוצה ממצב שראש הממשלה שלך לא עונה על שום שאלה קשה מזה קרוב לעשור? אני לא מדבר (רק) על שאלות מהמרכז-שמאל. אני מתכוון גם לשאלות מימין: מה עם הבנייה בE1? מה עם ההקפאה השקטה בשטחים? מה עם חוק עוקף בג”צ\פיצול סמכויות היועמ”ש? למה כסמן ימני כלכלי הוא מנהיג מדיניות של הגדלת הסקטור הציבורי\קצבאות? האם יש מו”מ עם חמאס?
הרי אם הבעיה הייתה באמת זהות המראיינים יש הרבה עיתונאים שהם אנשי ימין ועדיין יעמידו מולו שאלות קשות – יועז הנדל,אריאל כהנא,חגי סגל,עמית סגל,חנוך דאום ועוד ועוד. במקום זה הוא פשוט בורח מכל התמודדות עם ביקורת. זה באמת באמת לא מפריע לך?
אין כאן עניין של אוהב/לא אוהב. יש כאן עניין של העדר מוחלט של אמון. התקשורת בארץ מבליטה ומדחיקה אירועים, בהתאם לאג’נדה מאוד מסויימת שלה.
ביבי הוא ראש ממשלה מאכזב להפליא. היה לו פוטנציאל מצויין בהתחלה, והוא די הוכיח שהוא לא מממש את רובו הגדול. אלא מה? בהשוואה למה שמציב מולו השמאל, הוא ענק הענקים.
אני ממש לא מתלהב מהרעיון של ראש ממשלה שמתעלם מהציבור שהצביע עבורו. למעשה, זה הרבה יותר מטריד אותי הסוגייה הברנז’אית האם רביב יראיין אותו, והאם יונית שוב תקטע אותו ותראה לו מה זה. הרבה יותר חשוב לי שראש ממשלה יבצע מדיניות שהצהיר עליה, ושבזכותה נבחר לתפקידו. המזל שלו הוא שבתוך הימין לא מעזים לרוץ נגדו, ומצד שמאל המועמדים הם גרועים להחריד.
אתה מבין, אני לא חושב שזכות הציבור לדעת נפגעת מכך שיונית לוי לא תקבל הזדמנות לקטוע את ביבי, ומכך שרביב דרוקר לא יוכל לחפור על עובד תחזוקה מפוטר והממורמר. אותי מעניין לדעת האם אני מקבל דיווח על המתרחש, והאמת היא שהתשובה לכך היא שלילית, בין הוא מתראיין ובין אם לאו. אם הוא יתראיין, אנחנו נראה כמה זוגות של עיתונאים ששואלים אותו שאלות קלילות ברמה של הודעות דובר (במקרה הטוב), או שנראה כמה זוגות של עיתונאים שלא נותנים לו לדבר, ובאים אליו בטענות על כך שהעז לנצח בבחירות, אחרי שהם כ”כ השתדלו שיפסיד…
ביום שתהיה עיתונות ראוייה לשמה – אשמח מאוד אם זו תקבל הזדמנות לראיין כל פוליטיקאי או נושא תפקיד ציבורי, באשר הוא (למעט המסווגים, כמובן…).
אורי,בחייאת אורי – מראש אמרתי שאני בכלל לא מתייחס לדרוקר\יונית לוי\איזשהו עיתונאי עם עמדות מרכז\שמאל ואיכשהו 3 פסקאות אתה מדבר רק עליהם.
במקור ראשון אין עיתונאים ראויים מבחינתך? ברשימה (החלקית לגמרי,החסרתי למשל את יעקב אחימאיר) שנתתי בהודעה הקודמת אין אף אחד שיכול לייצג את המצביע הימני ועדיין לא לפחד לשאול שאלות קשות?
אם זאת הייתה פה הבעיה של נתניהו – היה מוצא עיתונאי מאוזן יותר ומתראיין אליו. אבל במקום זה הוא פשוט בוחר באופן עקבי,כמדיניות,להתחמק מכל ביקורת ושאלה קשה. ואת זה צריך לגנות בלי גמגומים ואבל-ים.
אתה שואל לגבי קיומם של עיתונאים מצויינים הראויים לשאול את ביבי שאלות קשות, והתשובה שלי היא “כמובן שיש כאלה”. הבעייה היא חוסר הסבירות שרק כאלה יוכלו לקבל את ההזדמנות. דמיין לך שביבי יסכים להתראיין רק ליעקב אחימאיר (עיתונאי מעולה, ומודל ומופת לעיתונאי שיש לו עמדה פוליטית שמעולם לא השפיעה על אופן הסיקור שלו) או ליעקב אילון (שאין לי מושג ירוק מה עמדתו הפוליטית – וזה רק לזכותו) – הרי שכל התקשורת תקפוץ על ביבי ועל שני העיתונאים האלה, ותעשה בהם שפטים, בטענה שביבי רוצה רק “יסמנים” שישאלו אותו שאלות. במצב כזה, בו האופציות הן או להתראיין לדרוקרים-חובבי-מני-נפתלי ולעוד עשרה כמותו וגם לאחימאיר ואילון, או לא להתראיין לאף אחד, לדעתי עדיף שלא יתראיין, אלא פשוט יעביר לציבור את המסר שלו באופן ישיר (דבר שבעבר היה בלתי אפשרי). לא רואה שום תועלת בכך שבאפיק שידור בודד, מתוך חמישה-ששה, יהיה ראיון נורמלי (שרוב הציבור בין כה לא יהיה מודע לו) בשעה שבכל השאר נצפה בכמה דקות של תעמולה והתגוששות של כמה פעילי שמאל, עם ראה”מ, בשם “זכות הציבור לדעת”.
אוף טופיק, אם כבר עוסקים בשאלה של עמדות פוליטיות: מעודי לא נתקלתי במישהו ש-א-י-נ-ו תומך שמאל, שמשתמש בביטוי “מרכז-שמאל”…;)
נו באמת. נתניהו לא ביקש מבן כספית לצאת מהאולפן בשידור חי ע”מ שיתראיין? לא סרב להתראיין אם דרוקר יראיין אותו? אם היה הולך ליועז הנדל (או כל אחד מהרשימה,לא עקרוני) ואומר לו – אני רוצה להתראיין אצלך,נראה לך שלא היו משדרים את הראיון הזה? אותה תקשורת שאחרי 6 שנים של ברוגז קפצה מאושר ברגע שנתניהו הסכים להתראיין (בסופ”ש האחרון לפני הבחירות) ונתנה לו 150 דק’ זמן שידור?
שורה תחתונה אורי,יש פה מעשה לא דמוקרטי (נבחר ציבור שלא עונה לשאלות כמדיניות) שרוכב על ספין – לא כי תקשורת המיינסטרים מסקרת את נתניהו בצורה הוגנת. היא לא. זו עובדה שגם דרוקר\נחום ברנע מכירם בה. זהו ספין כי יש אלטרנטיבות,יש מספיק אנשים שיכולים לראיין בצורה מאוזנת והוא לא הולך לשם כי הרבה יותר נח פשוט לצלם סרטון,להקריא סיסמאות בלי להתמודד עם שאלות קשות,נתונים סותרים וכו’.
התקשורת “נתנו לו” 150 דקות זמן שידור? התקשורת שמחה מאוד על ההזדמנות לריב איתו…
אם ביבי היה בוחר את המראיין שמתאים לו, סביר להניח שהיינו רואים לפחות חלקית, חרם על המראיין (ברמה כזו שביבי לא היה מצליח למצוא מראיין כזה מחוץ ל”ישראל היום”), וחרם על הראיון – דהיינו, לא היו מתייחסים לשידורו באף אפיק שידור מלבד זה ששודר בו מלכתחילה. כאמור, לו זה היה ריאלי (עיתונאי הגון שיראיין את ביבי וישאל אותו כל מה שעולה על דעתו), הייתי תומך בכך בשמחה. זה לא ריאלי, במצב הנוכחי, בו עיתונאים מתגייסים לכל קמפיין-בולשיט שמטרתו להציג את ביבי כארדואן ישראלי, בשעה שבתורכיה עיתונאים נמקים בכלא.
אם ביבי היה מונע דיווחי ביקורת עליו, הוא אכן היה לא דמוקרטי. הוא לא מנסה למנוע דיווחים כאלה (למרות שעיתונאים נורא נהנים לספר בלי הפסקה, כמה סותמים להם את הפה…), אלא סתם מעדיף לא לקיים עימותים פוליטיים עם נציגים של האופוזיציה. בשביל עימותים כאלה יש דיונים בכנסת…
ברגע שתהיה אפשרות אמיתית לראיון נוקב (שוב, נוקב באמת, לא המשחק המשעמם הרגיל על חשבון הגלידה וסוגיית המים בקיסריה – תוך התעלמות משעמון “הנוסע מתמיד” פרס), אני אומר כאן, שאני אתמוך בכך. לדעתי, כאמור, זה לא ריאלי, כי אין עיתונאי שיעז להסתכסך ככה עם הברנז’ה, ולהיות מוצג כ”משת”פ של ביבי”, ויראיין אותו, מלבד אנשי ישראל היום, שבכל מקרה לא יספקו ראיון נוקב (“אדוני ראה”מ, איך זה להיות כ”כ יפה, ומצד שני, כ”כ חכם?!”).
אני לא עוקב,נניח שמחר נתניהו מחליט שהוא מתראיין למקור ראשון ואליהם בלבד. אתה חושב שמקור ראשון לא יפרסמו את הראיון?
מקור ראשון (בבעלות שלדון) יפרסמו את הראיון – אבל להערכתי לא תמצא פולו-אפ לראיון הזה בשום מקום, מלבד ישראל היום, ועוד כלי תקשורת ימני כזה או אחר (ערוץ 7 וכיו”ב).
יפה. המשמעות היא שרה”מ יכל היה להתראיין ע”י עיתונאי שנחשב (גם על ידך) מהוגן בכלי תקשורת והראיון היה מתפרסם – אגב לפחות גם בNRG שמפרסם בד”כ כתבות ממקור ראשון. העדיף לצפצף על החובה הדמוקרטית שלו. בזיוני ומגונה.
אני לא חושב שזו “חובה דמוקרטית” שלו. אני חושב שקיום ראיון זה דבר טוב, במידה ויש עיתונאי ראוי שמסוגל לקיים ראיון נוקב, מבלי לחפש להפוך אותו לקרב בוץ תעמולתי שנועד לקדם אג’נדה פוליטית שהוא מאמין בה. אלא מה? אני סבור שזה בלתי ריאלי לחלוטין שיימצא כזה עיתונאי וכזו פלטפורמה.
גם NRG, אגב, הוא בבעלות של אדלסון, וזו הסיבה לקשרים שלו עם מקור ראשון – וגם הוא ייחשב כחשוד בכל מה שנוגע לראיון עם ביבי שיתפרסם בו.
כל זמן שהתקשורת היא סוג של מה שכינה אורי אורבך ז”ל בשם “מאפיה אסוציאטיבית (כלומר, כזו שלא צריכה לתאם עמדות עמדות, אלא ברור לכולם מהי העמדה שיש לנקוט בה), הרי שלא תימצא דרך לקיום ראיון עם ביבי שמחד, יהיה ראיון עיתונאי ראוי לשמו, ומאידך, יזכה ליחס הוגן מצד כלי התקשורת.
ביבי פוחד משאלות לא הוגנות וכעס על שהצליח להיבחר מעיתונאים סמולנים, אז הוא לא מתראיין אצל עיתונאים סמולנים. זה ברור.
לעיתונאי ימני הוא לא מתראיין, כי הוא מפחד שיחרימו את אותו עיתונאי? או, ר”ל, לא יעשו לו פולו-אפ? זה באמת מה שאתה אומר?
ומה עם לתת לאותו עיתונאי להתמודד עם ההשלכות הנוראיות הללו? האם יש לך ספק שכל אחד מהעיתונאים שדורון הזכיר – וגם אתה הסכמת שהם ראויים – יהיה מוכן להתמודד עם חרם סמולני עליו?
לא שאני חושב שיש טעם בראיון כזה. גם עם שאלות קשות הפוליטיקאים שלנו יודעים להתמודד היטב, ופשוט מתעלמים מהן (ראה כחלון ובוז’י). אני חושב שהמטרה של ראיון היא הנראות, לא המהות, ועל זה ביבי מצפצף כבר מזמן.
אני מנסה לבחון מאיפה להתחיל לתקן את פערי ההבנה האיומים שלך (גם אם נתעלם מ סילופים מכוונים כמו “סמולנים” שאתה מייחס לי בכל פינה, ושבחיים שלי לא כתבתי…), ופשוט לא יודע מאיפה.
כנראה שניאלץ להסתפק בכך שאתנצל על שאני ימני נמוך מצח שממציא בקת”בים בירושלים, גניבת חשמל בקרב בדווים בנגב, ומלא הזיות על הטייה פוליטית בתקשורת.
לכבוד החג אוסיף את נוטף הדבש שלי, הלא הוא האיש שזכר מה זה להיות יהודי, בוז’י הרצוג. סוף סוף קם לנו איש הגות ומעש שהעז לעמוד מול הגותו הפאשיסטית של אוהד ביתר חשוך בשם משה בן מיימון:
“ואתם אחינו, ידוע לכם שהקב”ה הפילנו במהמרות עונותינו בתוך אומה זו שהיא אומת ישמעאל, שרעתם חזקה עלינו, והם מתחכמים להרע ולמאוס אותנו, כמו שגזר עלינו יתברך “ואויבינו פלילים”. ושלא תעמוד על ישראל אומה יותר אויבת ממנה, ולא אומה שהרעה בתכלית הרעה לדלדל אותנו ולהקטין אותנו ולמאוס אותנו כמוהם. שאפילו דוד המלך ע”ה, כשראה ברוח הקודש כל הצרות העתידות לישראל, התחיל לצעוק ולקונן בלשון האומר מרעת בני ישמעאל ואמר תהלים ק”כ ה’ “אויה לי כי גרתי משך שכנתי עם אהלי קדר”. וראו איך זכר “קדר” משאר בני ישמעאל, לפי שהמשוגע הוא מבני קדר, כמו שהוא מפורסם מייחוסו.”
שוב מגלה הגב’ שניידר בורות מהדהדת. האפיפיורות אינה כהונה בעלת “משמעות סמלית.” רחוק מזה. ראשית, האפיפיור הוא המנהיג הבלתי מעורער של קהילת מאמינים שמספרה עולה על מיליארד נפש. שנית, הוא ראש מדינה (הוותיקן). שלישית, לוותיקן ולעומד בראשו יש כוח ממשי אדיר – כוח פיננסי, כוח נדל”ני, ועוד. ההשוואה בין האפיפיור לנשיא של מדינה כישראל (ואיני מתכוון להשוואת אישיותו של זה לאישיותו של זה אלא למשמעות הכהונה של כל אחד מהם) היא פשוט מגוחכת.
“הוא פותח צוהר להומוסקסואליים”
האם מעתה יערכו בוותיקן טקסי נישואים בין כמרים קתוליים לנערי מקהלה האהובים עליהם?
האם העיקרון הישועי “אאמין כי הלבן אשר אני רואה הוא שחור, אם הממונים עלי בכנסייה יגדירו אותו כשחור” בוטל?
אורי, יונתן, חייל זקן,
אני שואל את עצמי, בשביל בעצם את קוראים את הבלוג הזה ומגיבים בו?
הרי עד כמה שאני מבין, אתם בזים מעומק הלב לעמדות של טל שניידר, לעבודה שהיא משקיעה וגם לשותפים שלה כמעט לכל דעה שהיא מביעה כאן.
.
אז באמת, בשביל מה? אתם באמת מאמינים, שבכתיבה של עוד ועוד לעג והקנטה, תשיגו איזושהי הקשבה לדעות שלכם, ודווקא באתר הזה? בשביל זה כל ההשקעה?
.
כשלעצמי, אני חושב שאני יודע למה כתבתי לכם עכשיו. כי היה לי עצוב, על חוסר השיחה כאן, ובעיקר על שזה גמולה של טל שניידר על הפרסום כאן, באתר האישי שלה. על שבמקום שאפשר לדבר בנעימות בין אנשים, בוחרים לצעוק, לנאץ ולבייש, לפגוע.
.
אשמח לשמוע מה דעתכם – באופן מכבד, אם אפשר.
בוז לטל? מאיפה הבאת את זה?
מי שיזמה ומקיימת בכוחות עצמה אמצעי תקשורת ללא רגולציה וללא סיבסוד ראויה רק לכבוד. יזמות, אי תלות בממשלה, חופש דיבור ללא צנזורה – אין יותר ימין מזה.
ראשית, אני תמיד ממליץ לקרוא גם דברים שאינך מסכים להם. מי יודע? אולי תמצא שם משהו שלא חשבת עליו ושיכול לפתוח לך את החשיבה.
שנית, אני חושב שאי הסכמה היא עקרון חשוב בשיח על נושאים אקטואליים.
מה שאתה רואה כהקנטה ולעג, זו לא יותר מביטויים של אי הסכמה. עד כמה שאני יכול לשפוט, מי שסופגים כאן קללות וגידופים, זה הכותבים מימין (לא פעם, בעידודה הנלהב של טל, שבירכה את המגדפים על “דבריהם החשובים”).
פרט לכך, אין לי כל דרך לשפוט, אבל ההנחה שלי, היא שהנוכחות שלנו הרבה יותר תורמת לבלוג הזה, מאשר מזיקה לו – כושר הביטוי שלנו, הוא כנראה סביר פלוס, וגם העובדה שאנחנו תורמים לדיון קצת יותר מאשר “אמרתי לך כבר שאני מעריצה אותך?”, כנראה אינה מזיקה…
והאסימון שלי – זה לא “האתר האישי של טל”. טל היא עיתונאית עם תעודת עיתונאי והבלוג הוא לא פינקס הגיגים של תיכוניסטית אלא הפלטפורמה העיקרית שלה לפרסום מקצועי (ובשאיפה גם מקור פרנסה ראוי). הבלוג וטל זכו בפרסים והם די פופולריים. ככאלה, תגובות כמו של אורי ושות’ הן דווקא חשובות (ואפילו מהנות*).
שנה טובה.
*לא שאני מסכים איתו לגבי הזילזול בריבלין, בפופ או בקרצר (או בדברים אחרים). הם לא מושלמים ובעל זאת יכולות להיות להם התבטאויות חשובות (ריבלין, האפיפיור) או מעניינות (קרצר). לא הכל שחור ולבן.
שפירו בשבתו כקרצר
שניהם דן 🙂
זהו אורי, התייאשת? התשתי אותך? אתה אפילו כבר לא מנסה?
אז נסכם:
טענת ש”גניבת חשמל נפוצה במגזר הבדואי”. האשמה פרועה חסרת כל יסוד, ולא הבאת שביב של ראיה.
טענת ש”בשבוע האחרון הושלכו עשרות בקת”בים מג’אבל מוכאבר לארמון הנציב”. הגזמה. אני עצמי הבאתי את הראיות להשלכת בקת”בים, אבל אתה (כמובן) נמנעת מלעמוד מאחורי המילה שלך “עשרות”. לכתוב משהו זה קל; לגבות אותו? מה פתאום?
כתבת גם (בפוסט אחר) שלרשות השידור יש קוד אתי בן 41 שנה. ובכן, אתה ודאי מתייחס למסמך נקדי שנכתב והופץ ברשות ב- 1972, אז או שהתבלבלת בתום לב, או שטעית בחשבון – מדובר ב- 43 שנה. או אולי, חלילה, העתקת טקסט מאיזה אתר שנכתב לפני שנתיים ושכחת לעדכן…
בינתיים, אגב, יש לרשות השידור קוד אתי חדש, שמתיר תוכניות אישיות והבעת דעה, אבל למה לבלבל את הקוראים, נכון?
וכמו שאתה לא כתבת “סמולני”, אני לא כתבתי “נמוך מצח”, אבל אני מניח שעל ראש הגנב…? גם לא כתבתי שהמצאת בקת”בים”; כנראה שבכל זאת לא הייתי ברור (שים לב: אני לא מאשים אותך בחוסר הבנה כמו שאתה חוזר ומטיח בי, אני מאשים את עצמי בחוסר בהירות), אבל מילא.
אני מניח שאם הייתי סופר את מספר הפעמים שכינית אותי “בור”, “חסר הבנה” וכיוצא באלה, הייתי מגיע למספר הבקת”בים שהושלכו…
ודאי שלא התשת אותי, יואב.
ניסית להתווכח על שני נושאים שלא היה לך בהם מושג ירוק, ובזכותי שמעת עליהם לראשונה. הניסיונות שלך לנהל דיון על סוגיה סמנטית, כמו כמה בקת”בים יידו ערבים על יהודים הם די משעממים.
אגב, אתמול פורעים זרקו עוד בקת”ב, והפעם כוח מג”ב שהיה מוכן לקראתם, הגיב במהירות ואף תפס חשוד – הידעת? אני אתן לך לחשוב לבד מה פתאום כוח מג”ב חיכה דווקא במקום הזה לאירוע פח”ע…
אני לא מצפה ממך להכרת תודה על הרחבת הידע שלך, שכן ברור לשנינו שהיא ממש לא מכוונת. בסה”כ ניסית לתפוס אותי בשגיאות, ובמקום זאת, למדת קצת (כמה מצער…) על הבדווים ועל המצב בירושלים. על לא דבר:)
נ.ב.
ח”ח על התיקון הנכון (בשעה טובה!!) לגבי מסמך נקדי. רק אלוהים יודע כמה טקסטים שלי היית צריך לסרוק כדי לחפש מקום שבו שגיתי בנתון, ואני מודה לך על תיקון הטעות. עפ”י חוקי ההסתברות אפילו אתה צריך להיות צודק מתישהו, ואין ספק שהעבודה הרבה שהשקעת בלחפש, השתלמה לבסוף – ועוד בפרט החשוב להחריד של מתי נכתב מסמך נקדי…
היחס נשמר… בקת”ב נוסף, ופעם נוספת שאתה מתייחס לבורות שלי. איזה יופי.
הטעות הקטנה שלך בנוגע למסמך נקדי “מדברת כרכים”, כמו שאומרים באנגלית. מישהו כאן נוהג להתייחס לכל משפט שני של שמאלנים בביטוי “לעוס”. נראה לי שאין לעוס יותר מהעתקת טקסט מלפני שנתיים. לא הגיע הזמן שתחשוב קצת בעצמך?
והנקודה האמיתית היא שכל הטעויות וההטעיות שלך, גדולות וקטנות, מצביעות על מגמה. הטקסטים שלך מלאים בטענות סרק, הגזמות וספקולציות, אבל הטון האסרטיבי שלך והסרקזם הבריא שבו אתה מתבל אותם גורמים לך ולחלק מהקוראים לחשוב, בטעות, שכל דבריך מדויקים. כולם כאן (פרט אולי לחייל זקן) כבר יודעים שהם אינם מדויקים, השאלה היא רק עד כמה.
“כולם כאן” יודעים שדבריי אינם מדוייקים?:) אין כאן אחד שיודע יותר ממך עד כמה הדברים שלי מדוייקים. רבאק, הלכת עד מועד כתיבתו של מסמך נקדי, כדי למצוא אצלי אי-דיוק…
כל המאמצים האדירים שלך למצוא אצלי שגיאות, וההצלחה האפסית שלך בתחום זה, רק מלמדים עד כמה אני מדייק (האמת? אפילו אני לא חשבתי שאני עד כדי כך נקי משגיאות, ואני מודה לך על כך…;)). אבל לא רק אני מרוויח מההיסטריה שלך לחפש אותי, אלא גם אתה: למדת מעט (מעט מדי, אבל גם זה משהו) על נושאים רבים, וככל שתמשיך לשבת לי על הכתף ולחפש אותי בקטנות, כך תוכל ללמוד עוד. אני לא יכול, לצערי, לעשות דבר לגבי הבנת הנקרא, אוצר המלים והלוגיקה שלך, אבל אנא ראה את העובדה ששמעת בכלל על ארמון הנציב, בקת”בים, בדווים, מסמך נקדי ועוד, בתור מתנתי הקטנה לך לכבוד ראש השנה…
יופי, אז הוכחת שלושה דברים: א) אתה יודע להתנסח יפה, ב) אתה אוהב לחבוט באיש השיח במקום לדבר על התוכן, ו-ג) אתה יודע להעתיק טקסטים (לעוסים) ממקומות אחרים, שאתה כל-כך מתבייש בהם שאתה לא מוכן לחשוף אותם. לא הגיע הזמן שתתחיל לחשוב קצת בעצמך, להפעיל את התאים האפורים שלך?
אה, כן, ויש לך גם ביטחון עצמי בשמיים.
א. תודה.
ב. אני רק מגיב, ולעולם איני מגדף, בניגוד אליך, למשל…
ג. אפילו את עצמך אתה לא משכנע במשפט האווילי הזה…
ושוב, אני שמח על כך שבזכותי מתרחב הידע שלך, גם אם לא ברמה שמתקרבת למספקת…
א. אין בעד מה
ב. אפילו את עצמך אתה לא משכנע במשפט האווילי הזה…
ג. לא את עצמי אני צריך לשכנע. שישפטו הקוראים – וזה נכון גם לסעיף ב’. ממליץ לך לחזור ולקרוא את כל ההתכתבות. יאיר את עיניך.
אני מקווה שבזכותי תקפיד בעתיד להיצמד לעובדות ולא להגזים איתן או להמציא חדשות.
אוקיי, אז הטיעון שלך הוא “הכל עובר עליך וקקה בידיך”. האמת היא שהוא לא יותר גרוע מטיעוניך הקודמים…
מה שכן, המציאות כל הזמן מקלקלת לך. רק ביומיים האחרונים יצאה עוד כתבה לגבי ארמון הנציב, והאתר השנוא עליך 0404, הביא צילום וידאו של יידוי שלושה בקת”ב מהערב הקודם, ברחוב מאיר נקר (אחד המיידים נתפס, כלל הנראה).
בקיצור, התועלת שלי עבורך, היא ברורה לחלוטין. מתוך אובססיה לתפוס אותי באי-דיוקים, הידע שלך מתרחב…
למעשה, הידע שלך הוא זה שהתרחב. אתה עכשיו יודע שמדובר במספר מועט של בקבוקים, וככל הנראה בפעם הבאה כבר לא תדבר על “עשרות בקבוקים בשבוע”. והרי המטרה שלך באותו משפט הייתה התנגחות בריבלין, ולאו דווקא עניין הבקבוקים עצמו. אז כולי תקווה שבעתיד תצמד יותר לעובדות גם כשמטרתך היא ניגוח.
ומה שהכי מעניין הוא, כמובן, שכשאשר יש לך הוכחות (הנה, למשל, מאתר 0404) – אתה לא מהסס להביא אותן. ואני אגב לא מפקפק בהוכחה הספציפית הזו. אבל מה זה מלמד על אותם מקרים שבהם אתה מתחמק מלהביא הוכחות?
חזק! “מספר מועט של בקבוקים”.
עד לפני ארבעה ימים חשבת שארמון הנציב, זה בית השרד של הממונה על שירות בתי הסוהר (אני כמובן מפריז לטובתך – אין לחי ספק שבמציאות אין לך מושג שתוארו של הממונה על שירות בתי הסוהר, הוא “נציב”…), ועכשיו אתה מתיימר לעשות אומדנים של מה זה “מועט” ומה זה “הרבה”, ביחס לכמות הבקת”בים שמחבלים מיידים לעבר תושבי השכונה…
צר לי לבשר לך, אבל עשרות בקת”בים (שאכן מחבלים יידו אותם לעבר בתי רחוב מאיר נקר בירושלים) זה לא “מספר מועט”. אפילו היית צודק בניסיון הכושל להפריך את דבריי, הרי שזה לא “מועט”. אין לי מושג אם אתה יודע מהו בקבוק תבערה (אפשר לשער שלא, זה תמיד השערה סבירה יותר במקרה שלך…), אבל גם אחד זה הרבה, בעיקר עבור הצד שסופג אותו.
באשר לשטות על עניין ההוכחות: המסקנה שלך מכך שהצעתי לך לראות סרטון שירחיב אופקיך באשר למציאות בירושלים, לא מעלה ולא מורידה באשר לכל דבר אחר שאותו ניסית להפריך בכל הנוגע לדברים אחרים שכתבתי. עצם הניסיון שלך להסיק מכך שבגלל שכאן הפניתי אותך לסרטון טרי-טרי, שאליו נחשפתי כמה דקות קודם לכן, רק מלמד עד כמה אין לי עניין לשכנע אותך שאני צודק ואתה טועה. צירוף המקרים שראיתי את הסרט ממש טרם תגובתי אליך, והעובדה שהוא הופיע באתר חדשות שהשמצת אותו (כמובן בלי בסיס, תוך פרשנות מוקצנת ומסלפת של כותב אחר, שהעלה טיעון רציני ומנומק), הביאו אותי לציין שהאתר שאתה משמיץ, מחזיק בצילומים של התופעה שאתה ניסית (ועדיין מנסה – “בקבוקים”, עלק) לגמד.
טוב, אני אאלץ לרדת לרמה שלך, ובזאת אסיים, כי נמאס לי כבר לשמוע את הגידופים שלך. אתה תזכה לומר את המילה האחרונה, אני בטוח שזה יגרום לך היי כמעט כמו שאכטה טובה.
ענק! שלושה בקת”בים זה “עשרות”! איזה בור…
אין ספק שאין לך מושג מה משמעות המילה “שטות”, אתה בטח חושב שזה סוג של פרי. אין לך גם מושג מה משמעות המילה “הוכחה”, אתה בטח חושב שזה צליל של צחוק. אין לך שום מושג איך מתנהל דיון – ודאי לא פומבי – ואתה פשוט אטום מכדי להבין את השיטה הזו של טענה וגיבוי לטענה, לעומת הפצת שקרים (צר לי להשתמש במילה, אבל מסתבר שאתה קורא לי שקרן, אם אחרי שאמרתי שאני מכיר טוב את ארמון הנציב כתבת את הגבבה לעיל) חסרי יסוד. לומר שהשמצתי את אתר 0404 זה עוד שקר. וכן, שלושה בקת”בים זה יותר קרוב ל”מספר מועט” מאשר ל”עשרות” – שלא לדבר על כך שאמרת “עשרות בשבוע האחרון”, דהיינו לפני אתמול, דהיינו לא כולל השלושה הללו. אבל אנחנו כבר יודעים שאתה גם גרוע בחשבון, אז אנחנו לא מופתעים. אתה בטח חושב שגם אחד-עשר זה “עשרות”.
בניגוד אליך, אני לא חושב שהשמש זורחת לי מחור הישבן, ואני כמעט ולא טוען טענות החלטיות כמוך; אני מעלה שאלות וספקות (וצר לי מראש שאתה כה בור שאין לך מושג מהו “ספק”). אני לא טוען טענות ללא גיבוי, ומכיוון שאני ממעט לטעון טענות ומרבה לשאול ולדרוש הוכחות, הסקת מכך שאני בור. זו אווילות ויהירות. מכיוון שאין לך צל של מושג מי אני ומה היקף ידיעותי האמיתיות – כמו שאין לך צל של מושג לגבי רוב הדברים שאתה מדבר עליהם – לא מטריד אותי שאתה קורא לי בור, וברור לי שזו פשוט הדרך שלך להתחמק מדיון ענייני. ומכיוון שהבנתי כבר שדיון ענייני לא יהיה כאן, אז הנה, אני מגיב באותו מטבע.
אני אמשיך, במסגרת הזמן האפשרית, לדרוש (וכמובן לא לקבל) הוכחות לטענות שלך, ואני מניח שככל שתטען יותר טענות ללא בסיס, תאבד את האמינות שלך יותר ויותר. אבל אני בטוח שזה לא מטריד אותך; האמת שלך לא ניתנת לערעור. במסגרת תפיסת עולמך הפנאטית, כל מי שלא חושב כמוך הוא בור; כל מי שלא “יודע” את מה שאתה “יודע” הוא בור, גם אם ה”ידיעה” הזו היא שקר שקראת באיזה אתר איזוטרי. אני רק מקווה ומאמין שהאמינות שלך תיסדק במידה כזו שגם עדר הנוהים אחריך, אלה שחשים נעימים בגב כי אף אחד לא קורא להם “בורים”, יתחילו לפחות לשאול את עצמם שאלות לגבי הטענות שלך.
אתה יכול להיות רגוע, אגב; זה לא משום שאתה ימני. יש גם שמאלנים כמוך. אנשים יהירים ואווילים יש בכל מקום.
לסיום, כפי שכבר אמרתי מספר פעמים, ישפטו הקוראים (ואני מתנצל מראש בפניהם, כי אני מודע לכך שהתגובה הזו, כתגובה נוסח אורי, כנראה פחות אפקטיבית מכל תגובה אחרת שלי. ואולי בעצם אני טועה).
שוב, הניסיון שלך לחקות אותי (מינוס העובדות ובתוספת קללות כמו “אוויל”) לא משנה את העובדה שאין לך כל טיעון משל עצמך, וכל הטקסטים שלך הם ניסיון נואש וכושל למצוא אצלי שגיאות (לרוב שגיאות סמנטיות).
אתה לא אשם, כמובן, אין לך ידע מינימלי במהות, ועל כן אתה מנסה לחפש שגיאות מתחת לאדמה, וגם שם לא מוצא.
הניסיון האחרון שלך לטעך לטעון כאילו מחבלים זרקו רק שלושה בקת”בים לעבר בתי רחוב מאיר נקר, הוא לא סתם שקר, אלא שקר אבסורדי במיוחד. כאמור, הם יידו עשרות, ורק בסרטון, שמתאר אירוע בודד מתוך כמה וכמה אירועים, הם יידו שלושה בקת”בים.
אתה בהחלט רשאי להאמין שאם תגיב לכל משפט שלי ולדרוש “הוכחות”, הרי שזה ישכנע מישהו שדבריי אינם נכונים. אמונה היא דבר חשוב, ואסור לך לאבד אותה, גם כאשר אין בה שמץ הגיון…
אני אמשיך, במסגרת הזמן האפשרית, לחדש לך אודות קיומם של בדווים, שכונות בירושלים, טרור ערבי, מלים בעברית ועוד שפע נושאים שלא הכרת קודם. אין בעד מה:)