הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר מפוליטיקה ובלוג יוצא הפלוג. כי פלוגתאות בפוליטיקה הן דבר טוב
לא ניתן לשפר את המצב הכלכלי של ישראל ללא בחינה אמיתית של מצבם הכלכלי של הפלסטינים. אין צדק חברתי שהוא רק פנים-ישראלי
טור שפרסמתי במעריב הבוקר 1 בינואר 2014
שנת 2013 נפתחה בקול תרועה פוליטית. הליכה לקלפיות, עיסוק כפייתי בשיח הציבורי בדפי מסרים, הצהרות רדודות של פוליטיקאים וראש ממשלה שניצח בלי שהציג לציבור כל מצע פוליטי, חזון או יעדים.
מבעד לרעש ולצלצולים היה אלמנט אחד שליווה את הבחירות הללו: הפרדת הכלכלה והחברה מן הבעיות המדיניות. זה היה טיעון (יש מי שיאמר טקטיקה) מעניין ואולי אף אמיץ לתקופת בחירות, אך כושל במבחן המציאות. מצד אחד חברת הכנסת שלי יחימוביץ’ הובילה את הקו הזה בשמאל, תוך שהיא מנסה להזמין בוחרים מן הימין להצביע לה, והיא כשלה בקלפיות.
כעבור עשרה חודשים היא שילמה על כך מחיר פוליטי-אישי כשהפסידה את ראשות העבודה. מצד שני, דשדוש הרגליים המדיני של ראש הממשלה דחק את ישראל לפינה. הציבור בתוך ישראל אולי מסתפק בשיח על אתגרי הסייבר, צמיחתה הכלכלי של סין, יוקר מחיה ומשבר הדיור (מסתפק, כי בחר באותו ראש הממשלה שוב), אך הקהילה הבינלאומית לא נראית כמי שעומדת לוותר.
איום החרם האקדמי של האיחוד האירופי (הורייזן 2020) היה השלב הראשון, ואם ישראל לא תתחיל לצעוד לעבר הכרה במדינה פלסטינית, איומים נוספים יגיעו. החלטת האיחוד האירופי נתנה אישור לכל מי שמחפש את ישראל ברחבי העולם, להפעיל את הלחצים האקדמיים או הכלכליים שלו. כך שלא יוכל יותר להיות בישראל שיח ציבורי שעוסק בבעיות הכלכלה הפנימיות בלי להבין שהכל עשוי לקרוס אם ישראל תתבצר בעמדותיה ותבודד בעקבות זאת.
מכאן הדרך להחלטת האיחוד להחרים כלכלית את ישראל אינה ארוכה. אם לא יחול שינוי במערכת היחסים בין ישראל לפלסטינים, עוד יתגעגעו אצלנו לוויכוח על שיעור ייצוא הגז וכמה ממנו שייך לאזרחים או לדיון הקריטי על יוקר המחיה. בעיות הריכוזיות יהיו חלום רחוק, אם ישראל תשכון פה לבדה.
היסגרות ישראל מן העולם עשויה להפוך את חיינו ליקרים בהרבה. מעל לכל מרחף אלמנט ההדחקה בו לקו רבים בישראל בשנים האחרונות. לא ניתן לשפר את המצב הכלכלי של ישראל ללא בחינה אמיתית של מצבם הכלכלי של הפלסטינים. אין צדק חברתי שהוא רק פנים-ישראלי. התזה הזו קרסה. אולי 2014 תהיה השנה בה יצאו אזרחי ישראל גם מן האדישות המדינית.
תודה על הפוסט טלי ……
טוב את מעלה המון אושיות וקושיות והנושאים סבוכים . מה שצד את עיני , שני נקודות מוקשות במקצת :
תחילה , את כלל לא מפרידה בין התקדמות במשא ומתן המדיני , לבין הבעיה המשפטית בינלאומית של הכיבוש . אמנם זה נתפס כמכלול , אבל בתכל”ס , פרקטית , הבעיה היא הבניה בשטחים , הרחבת ההתנחלויות , ומעל הכל , הסירוב של ממשלת ישראל , ונתניהו במיוחד , לייצר עמדה ואמירה ברורה בדבר הפרספציה של ממשלת ישראל לגבי המעמד של השטחים ביהודה ושומרון . לפני נאום בר אילן נתניהו התנגד לשני מדינות . אחר כך בנאום הכריז מפורשות . אחר כך מתחילה התנעה של המשא ומתן , מתחילה פתאום בניה במעלה אדומים , מזרח ירושליים בתזמונים תמוהים . אחר כך , התפיסה הייתה שהוא מעדיף שחרור אסירים ( לאחרונה ) על פני הקפאת הבניה בהתנחלויות .
בקיצור , אין תוכו כברו . בכך , הוא נותן לגיטימציה עד הסוף לעולם ולאירופים ללכת על החרמות דנן . שהרי , אין מצב בעיקרון , שהכיבוש בשטחים , יכול להיות מוכר כחוקי על ידי מישהו בעולם , מתכוון רסמית , דה יורו , לא אבנגליסטים משיחיים בארה”ב .
כל זה טלי, יש להפריד במידה מסויימת מהמשא ומתן המדיני .
ועוד – החרמות ונידויים , יש לזכור , עמדת ארה”ב ( על כל הלובים בתוכה ) היא שעשויה להכריע מה יהא מצבנו , ולא תפיסות ערטילאיות בדבר עתיד קודר מדינית . בזמנו גם דיברו על צונאמי באו”ם ואבו מאזן עם ההכרה בישות הפלסטינית כמדינה חברה וכו….. . לא קרה כלום בגין !!
תודה
אל רום – זה טור שנכתב לעיתון ולכן הוא מוגבל במקום. הבעיה המשפטית של הכיבוש – זה חומר לספר שלם. הסיפור של המכללות ASA בארה”ב, שבסוף דווקא יצר backlash (כלומר יותר אוניברסיטאות תומכות ומתנגדות לחרם מאשר אלה שמחרימות) – הוא דוגמא קטנה להשפעה שיש להחלטת האיחוד האירופי. אז בארה”ב זה לא תפס וככל הנראה לא יתפוס. אבל באירופה הדברים לא פשוטים בכלל.
נכון טלי , ולצורך הענין , יש להפריד בין מוסדות האיחוד ( משמע – פאן אירופה ) לבין הלאומים עצמם . האבחנה הזו , יותר מהכרחית בשביל להבין המצב , ולדעת כיצד לנהוג . זאת בעוד בארה”ב , יש בעיקרון קורלציה די ברורה בין בתי הנבחרים והאדמיניסטרציה לבין התפיסה הציבורית של אזרחי ארה”ב .
תודה
ועוד טלי ברשותך : אני לא דיברתי על הבעיה המשפטית בשטחים , כמו על ההפרדה בינה לבין ההתקדמות במשא ומתן המדיני , הכל בקשר לחרומות ונידויים . שהרי – יש סימפטיה או הבנה מסויימת לישראל בעולם בנוגע למשא ומתן מדיני ( הג’יהאד האיסלאמי , המלחמה בטרור העולמי , בעיות הביטחון של מדינת ישראל , הסו קולד מלחמת הציויליזציות וכו….. ) . אבל לגבי הבעיה דה יורו של השטחים , אין ולא יכולה להיות מינימום של הבנה !! נקודה !! בעוכרינו הדבר !! שהרי אנו עצמנו מכירים והכרנו בכך !! על מה ועל מי אז נלין !!
תודה
יפה נכתב.אין צדק חברתי בלי פתרון מדיני.
מאמרי הדעה שלך מאלפים
יניב תודה. אבל אני חושבת שאני אולי האדם ה 1000 שכבר כתב ואמר זאת. כלומר, זה לא חידוש, אתה יודע.
סליחה אבל איזה מאמר שטחי. כרגיל תפיסה עיתונאית של העכשיו ללא שום ראייה לטווח ארוך. כבר עשרות שנים שאנו שומעים את אותה מנטרה שרק השלום יקדם את הכלכלה. בינתיים ללא שום שלום ואף בלי תהליך מדיני ישראל הגיעה להישגים מדהימים בכלכלה ונמצאת היום בקרב המדינות המפתוחות ביותר עם תוצר לנפש בשווי כוח קנייה כמעט זהה לצרפת ומעל איטליה.
בינתיים אין כל השפעה של שום חרם על ישראל. האיחוד האירופאי לא יחרים את ישראל כי זה לא חוקי, כי הוא גם תלוי בנו במידה קטנה – עשרות אלפי משרות תלויות בסחר עם ישראל -, וגם כי תתפלאי אל יש המון אירופאים שתומכים בישראל כולל ממשלות, וכמובן לא נראה את גרמניה מסכימה לחרם על המדינה היהודית. ואני לא מדבר על זה שארה״ב לא יתנו להם – אפילו אובמה הרשע שבכל מקרה לא יהיה כאן לעולם ובעוד שנה גם לא יהיה לא שום כוח לאחר ההפסד המוחלט בסנאט בנובמבר -, או על הגז הטבעי שנותן לנו כוח חדש ועצום ול אירופה.
בקיצור, אין קשר עם המציאות.
הקביעה שיחימוביץ’ הובסה ע”י בוז’י בגלל התעדוף של העניין החברתי-כלכלי, ולא בגלל התגייסות ממסדית ו”ארגזית” (אלון חסן ושות’) כנגדה, היא קביעה שטעונה הוכחה.
גם הקביעה שאזרחי ישראל אדישים מדינית, היא כזו שניתן לערער עליה: נכון, רובנו מוכיחים בחירות אחרי בחירות, שאנחנו מתנגדים לוויתורים שהוצעו ומוצעים לאורך העשורים האחרונים, ורואים בהם סכנה ביטחונית – אבל זה ממש לא מעיד על אדישות, אלא על מצב הפוך בדיוק.
אני חושב שתומכי הויתורים בכלל והעמותות שפועלות בעניין בפרט, יעשו בחוכמה אם לפני שיקראו לגורמים זרים להפעיל לחצים על הממשלה והציבור פה (דבר שבדר”כ רק מביא לתגובה הפוכה), הם יחשבו כיצד לגרום לכך שהצד השני יעורר טקצת יותר אמון (סתם רעיון – לא לנשק רוצחי ילדים ששוחררו במסגרת של מו”מ מדיני…).
יש צדק מסוים בדבריך, אורי. הטענה שהעבודה הובסה בבחירות האחרונות בגלל ההתמקדות בנושא החברתי, דומה לטענה שציפי לבני הובסה בגלל התמקדותה בנושא המדיני בלבד.
גם לגבי תבוסתה של יחימוביץ בפריימריז, הטיעון לא בהכרח מתיישב עם אותם מושבניקים חביבים ששוחחו איתי ערב הבחירות המקדימות והצהירו שייתמכו בבוז’י רק כי “אנחנו חייבים להיות מחוברים לשלטון”. זו אגב סיבה אחת, והיו סיבות רבות ומגוונות שכבר דשו בהן די והותר.
ציפי לבני לא הובסה בבחירות האחרונות – השכל הישר הובס בהן, כאשר שתי מפלגות כלום כמו יש עתיד ובעיקר “התנועה” (שהיא עוד פרוייקט יחצ”ני של אדלר ושות’, כולל הנקודה האדומה והשם חסר המשמעות…) הצליחו לקבל 25 מנדטים (מצד שני, זה אותו ציבור שכברכ הצביע בעבר ל”קדימה” כך שאפשר לסמוך עליהם שהם תמיד יתמכו בפלקט התורן…).
בבקשה לא לכנות את כחלון פלקט…
בהחלט לא. יש לי מלוא הרספקט לכחלון – ואני חש רק צער ואכזבה על כך שההתנהלות הכושלת של ביבי הרחיקה איש שכזה.
הקביעה בנוגע ליחימוביץ’ נובעת מסיקור שלי את מערכת הבחירות הפנימית במפלגה (שהסתיימה לפני חודש בשקט רב). זו המסקנה שלי. היא כמובן הפסידה מעוד כל מיני סיבות אך בגדול איבדה את הבייס של העבודה כשהכריזה שהעבודה מעולם לא היתה שמאל. אני מבינה שקשה לך עם עיתונאית שנמצאת בשטח ומפרשנת את המציאות כפי שרואות עיניה – אבל זה מה שיש פה בפלוג. מה לעשות.
לגמרי לא קשה לי עם זה – אדרבא, אני מאוד שמח על עמדות מקוריות (וכפי שכתבת בעצמך, המוני המונים של עיתונאים ועיתונאיות חשבו וחושבים שהמקור לכל צרות האנושות כולה הוא “הכיבוש”, וכל בעיותינו נגזרות ממנו – כך שמקוריות היא בוודאי לא העניין פה…), אבל מה לעשות שאפשר להתווכח על נכונות העמדה הזו.
הבייס של מפלגת העבודה אבד הרבה לפני שיחימוביץ’ הגיעה (ברק קיבל 13 מנדטים בפעם הקודמת שהמפלגה התמודדה), כאשר החלה הנדידה הקבועה של מצביעי המפלגה לכל מיני מפלגות מצברוח נוסח קדימה בשעתו (והם לא חזרו, אלא עברו לתנועה וליש עתיד – שגם היא לא בדיוק שמה את העניין המדיני במרכז, במהלך הקמפיין שלה).
אני יודע שתמיד מאכזב לגלות שהציבור שישראל לא מבין שאם רק נגרש עוד כמה מתנחלים, שאם רק ניתן עוד כמה רובים, שאם רק נשחרר עוד כמה מחבלים, אזי יבוא שלום מופלא וכולנו ננגב יחדיו חומוס ברמאללה וניסע לכנס מפנק בהילטון ברומא או משהו – אבל למרבה הצער, רוב הציבור חי במציאות מבאסת בהרבה, כזו שמפחיד לעלות על אוטובוסים, כזו שבמסגרתה הפרטנר אומר דברים שונים בערבית ובאנגלית, כזו שאפילו באנגלית הם מסרבים להכיר בזכות הבסיסית של היהודים למדינה משלהם.
הדבר המעניין ביותר בכל הסיפור הזה, זו האכזבה העצומה של תומכי הנסיגות מכל העניין הזה של דמוקרטיה, שמביא אותם לתקווה שגורמים חיצוניים יכפו על ישראל לעשות את המהלכים שהציבור הגזעני/פאשיסטי/מתלהם/בור שלה, לא מבין שחובה לבצעם על מנת להגיע לאותה אוטופיה חומוסית…
בסופו של דבר הדמוגרפיה תנצח וגם נתניהו יודע זאת בעודו טורח לבנות כאן את הגטו היהודי הגדול בהיסטוריה.
בעתיד תתקיים כאן מדינה דולאומית על כל השטח שבין הירדן לים התיכון עם רוב פלסטיני ומיעוט יהודי.
לטובת מי שיחליט למרות הכל להישאר צריך לקוות שזו תהיה מדינה דמוקרטית שבה המיעוט היהודי יזכה לזכויות אזרח מלאות וחייו יהיו טובים מחייהם של הפלסטינים תחת השלטון הישראלי.
אגב,הבייס של מפלגת העבודה נמצא בבתי הקברות ברחבי הארץ (לטובת מי שסבור שיום אחד העבודה תשוב להיות מפלגת שלטון).
בסך הכל יחימוביץ איבדה שני תארים אבל זכתה בחופש להמשיך להתנהל על פי האג׳נדה שהיא מאמינה בה ובמובן הזה השפעתה על השיח הציבורי לא השתנתה (בעוד בוז׳י מפטפט מדי פעם על הנושא המדיני).
אני מציעה לך להתעדכן בעניין הדמוגרפיה. הילודה הערבית בירידה חדה במתמדת ועוד מעט תהיה נמוכה מזו היהודית הן בישראל – ערבי ישראל כבר כמעט בתיקו עם היהודים – והן ביהודה ושומרון – גם כן עוד מעט. אין שום חשש שרוב ערבי, להפך.
אני יודע שכל פעם שאומרים את זה השמאלנים משוכנעים שזו ״תעמולה ימנית״ אבל אפשר לבדוק לבד, הן באתר הלמ״ס לגבי ישראל, ובכל מיני מקומות לגבי הפלסטינים – כמובן המספרים הרשמיים שלהם הם בדיחה אבל גם הם חייבים להודות בירידה המהירה של הילודה.
הבעיה שלנו בארץ זו כת יהודים משיחים של גורו כלב מאיירס אלו תולעים שמתרבים שונאי יהודים מסיונרים סוחרי אדם יותר גרועים מהערבים אלו עובדים בשקט ובחשיכה אלק אוהבי ישראל רמאים מזיקים ובוכים
את חושבת שיש מישהו שיכול לכפות עלינו לאזרח מליוני פלסטינים? באותה מידה את יכולה לטעון שניתן לכפות עלינו להתאבד באופן קולקטיבי…
אגב, אהבתי את היציאה המשעשעת של הבעת התקווה שאם תהיה כאן מדינה ערבית, שהיא תהיה דמוקרטית ושהיחס בה למיעוט יהיה טוב מהיחס של מדינת ישראל למיעוט הערבי. לא יודע איך לבשר זאת, אבל ב21 התקדימים של מדינות בעלות רוב ערבי, אין מי-יודע-מה דמוקרטיה, והיחס למיעוטים הוא לא משהו…
הזכויות שמהם נהנה ערבי אזרח ישראל הן רבות לאין שיעור מאזרח ערבי ממוצע בכל מדינה ערבית (לא רק זכויות פוליטיות – כמה ביטוח לאומי מקבל באלג’יראי הממוצע? או המרוקני? או הירדני?…).
המדינה הזו היא לא מושלמת, אבל בהשוואה לכל מדינה ערבית, היא המודל המושלם לזכויות אדם, דמוקרטיה, וגם לרמת חיים (למעט מדינות המפרץ שאללה מיקם אותן על חבית נפט, לא קיימת מדינה ערבית שאזרחיה מדגדגים את רמת החיים ותוחלת החיים של אזרחי ישראל הערבים – ובכל הנוגע לזכויות האדם שלהם, מצבם של ערביי ישראל טוב משמעותית גם מזה של אזרחי מדינות המפרץ. תבדקי מה קרה בהפגנות בבחריין ב2011…).
“מעל לכל מרחף אלמנט ההדחקה בו לקו רבים בישראל בשנים האחרונות. לא ניתן לשפר את המצב הכלכלי של ישראל ללא בחינה אמיתית של מצבם הכלכלי של הפלסטינים. אין צדק חברתי שהוא רק פנים-ישראלי.”
זו קביעה די נחרצת שחותמת את המאמר. רק הביסוס חסר (אבל זה נשמע טוב).
לספח את כל יהודה ושומרון. הערבים יצביעו לאוטונומיה ולא יקבלו בט”ל.מכל מקום שישראל נסוגה יש טרור:סיני,עזה,לבנון
לבנות 200,000 דירות ביהודה ושומרון,מעלה אדומים,אי1,ירושלים ליהודים ב400 אלף ש”ח לדירת 5 חדרים ורכבות מהירות ע”י סינים.
ועידת סן רמו ב1920 קבעה את גבולות ישראל והם כוללים את יהודה ושומרון ואת עבר הירדן מ1920 !
מאז המערב רק חיסל יהודים ומנע הצלתם אפילו לא לארץ ישראל המובטחת ע”י הקב”ה ואף ע”י המערב עצמו מ1920 !
המהלך של ג’ון קרי ובארק חוסיין אובמה לא יביא לשלום אלא לטרור ומלחמות וזה מה שהמערב הצליח לעשות במזרח התיכון, דרום אמריקה,אפריקה ודרום ומזרח אסיה.
הניסיונות של ג’ון קרי ואובמה לחידוש “תהליך השלום” הם כדי לגרום לטרור ומלחמות שוב ולא לטפל באירן המתחמשת והמתגרענת בתמיכת ארה”ב ואירופה מ1979 שהדיחו את השאה ועלו את חומייני ששמרו עליו באירופה והטיסו אותו לאירן !!