הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר מפוליטיקה ובלוג יוצא הפלוג. כי פלוגתאות בפוליטיקה הן דבר טוב
במהלך סיור באוניברסיטת UCLA בקליפורניה, אחרי מפגש עם סטודנטים יהודים בתא הלל המקומי, חלפנו על פני בניין מנהל ארגוני סטודנטים, אחד הבניינים המעניינים ביותר בקמפוס. הבניין ניצב על גלגלים, הקבורים בתוך האדמה, כך הסביר לנו ראש מנהל ארגוני הסטודנטים, מייק קוהן, בחור יהודי שבחר ללוות את קבוצת העתונאים והבמאים מישראל (הסיור נערך במסגרת סמינר של עמותת גשר ומשרד התפוצות). הבניין העתיק מחובר לגלגלים, אך הוא נייח. במקרה של רעידת אדמה הבניין יכול לנוע, והוא יכול גם להישאר ולהמשיך להיות הסמל לוותק ויציבות אקדמית. בין הצורך לנוע לבין הרצון לשמר את הקיים התנהל הסמינר ללימוד יהדות התפוצות.
ראש מנהל קבוצות סטודנטים, מייקל קוהן, UCLA
בניין על גלגלים, בין החדש לישן, UCLA
יצאתי ללוס אנג׳לס לבדוק וללמוד את הקשר בין הישראלים לבין קהיליות יהודיות בארצות הברית ולהשתתף בסיעור מוחות בנוגע להתכווצות הקהילות היהודיות בארצות הברית. ומה מצאתי? בדיוק כפי שסיפרו לנו, הקהילה היהודית בארצות הברית הולכת ומצטמקת, בעיקר בשל נישואים בין בני דתות שונים. היהודים החיים בישראל אולי מודעים לכך, אבל מתקשים להסתגל למציאות הזאת ולהתגלגל עמה.
היהודים המקפידים על מצוות האורתודוקסיה בארצות הברית מרכיבים שיעור קטן שבקטן בקהילה היהודית, בין 7%-10% מכלל יהודי ארצות הברית. והשאר? קונסרבטיבים, רפורמים וחילונים. רובם (כ־75%) מעדיפים בכל רגע נתון את המפלגה הדמוקרטית על פני הרפובליקנית. הצעירים שבהם נמשכים לג׳יי סטריט, לחינוך רפורמי, למעורבות קהילתית ולשימור על קשר עם ישראל; לא לפי הגישה שמייצג השגריר האמריקאי החדש בישראל, דיוויד פרידמן (מינויו עדיין מצריך את אישור הסנאט).
נציגי מרבית יהודי ארה”ב דופקים ראשם בקיר
אם מדינת ישראל ומשרד התפוצות רוצים לשאול, בשיא הרצינות והעומק המחשבתי, איך משמרים את הקשר עם הקהילה היהודית הגדולה ביותר מחוץ לישראל, כדאי אולי לכל הפחות להתחיל לקחת את ג׳יי סטריט ברצינות. נציגי ג׳יי סטריט או ארגונים שמאלניים, ליברליים ופרוגרסיביים נוספים אינם חלק מן השלטון. לא שם, לא כאן. אבל הם מייצגים באופן אותנטי נתחים עצומים של יהודי ארצות הברית.
שגריר ישראל בארצות הברית רון דרמר מפנה להם עורף. השגריר האמריקאי החדש מכנה אותם ״קאפו״. בנסיעה קודמת שלי השנה לארצות הברית סיפר לי אחד מבכירי ג׳יי סטריט שהשרים הבכירים ביותר בישראל מסרבים לפגוש אותו, ולו רק לפגישת היכרות אישית, בלי שמישהו מן הצדדים יצא עם כך לעתונות. גם בסודיות הם לא נועדו עמו.
נציגי מרבית יהודי ארצות הברית דופקים ראשם בקיר. הדלתות חסומות בירושלים. הם אוחזים בגישה החינוכית, החברתית, ההלכתית והפוליטית הנוגעת ללבם של שיעור גבוה מיהודי ארצות הברית. הם מצליחים לקרבם לתוך הקהילות ולהשפיע במידת מה על עצירת דלדול הקהילה. ובעוד הדרג הפקידותי של משרד התפוצות מלאי כוונות טובות לחזק את הקשר עם התפוצות, הדרג הפוליטי בישראל עוצם עיניים.
הבניין היהודי נטוע עמוק באדמה. מי שרוצה בניין מודרני שיתאים למציאות המתהווה, צריך להניח בתוך הקרקע גם את הגלגלים. עליו ללמוד כיצד אפשר לשמר את המבנה העתיק, ועם זאת לגלגל אותו להווה. זאת כדי להקל על הבניין להכיל את כל הזרמים, כדי להתמודד עם רעידות האדמה שעלולות לקרות גם בעולם היהודי.
הכותבת, בעלת הבלוג הפוליטי “הפלוג”, הוזמנה למפגש עם הקהיליות היהודיות בלוס אנג׳לס במימון משרד התפוצות ועמותת גשר
שגריר ישראל בארה”ב “מפנה להם עורף”? מה בדיוק מדינת ישראל חייבת לגוף שונא ישראל שממומן ע”י ג’ורג’ סורוס?
שמירת הקשר עם הקבוצה המצטמקת והאנטי-ישראלית שממוקמת בשולי השמאל. ג’יי סטריט לא מייצגת את רוב הקהילה הידוית בארה”ב, מהטעם הפשוט שרוב היהודים החילונים בארה”ב כלל לא מתעניינים בישראל, בטח לא ברמה כזו שתגרום להם לאותה עויינות עקבית שמאפיינת את ג’יי סטריט (שמתעקש באופן אורווליאני וחינני לכנות עצמו “לובי פרו ישראלי”, גם כשהוא מפעיל מאמצים עצומים לגבש תמיכה בהסכם עם מדינה שמדברת מדי יום על רצונה בהשמדת ישראל).
נכון, זה מאוד לא יפה להתעלם מנציגי ג’יי סטריט כשהם מבקשים פגישות, והרבה יותר מנומס יהיה להגיד להם “לא”, באופן מפורש, אבל ההתנהגות הלא-מנומסת הזו, עדיפה על המסר הבעייתי שטמון בהתייחסות לג’יי סטריט כאל פרטנר למשהו, בהתחשב בכך שפעם אחר פעם ממשלת ישראל הנבחרת מוצאת עצמה נאבקת מול יוזמות אנטי-ישראליות, שברובן ג’יי סטריט תומך בהתלהבות משום-מה.
אין ספק שאנחנו נסבול קשות אם ג’יי סטריט והיהודים שמזדהים עימו, יחליטו לעשות איתנו ברוגז, נסבול אפילו יותר מכפי שסבלנו בצונאמי המדיני הגדול של ספטמבר 2011, או בימי הנקמה הגדולה של אובמה בביבי, אחרי שזה בא לנאום בקונגרס, בניגוד לרצונו של אובמה…
אין ספק שמאכזב לראות את הקהילה היהודית בארה”ב מתעקשת להצביע נגד האינטרסים של עצמה פעם אחר פעם (על כל אנטישמי שתומך בטראמפ, יש עשרים אנטישמים תומכי מפלגה דמוקרטית, שחורים ברובם, עם מספר גדל והולך של מוסלמים), אבל זה לא כזה מפתיע. חבל לראות את הקהילה היהודית השנייה בגודלה בעולם, הולכת ונעלמת, הולכת ומתפוגגת – אבל זה היה צפוי. ברגע שהיא בחרה במודע לוותר על כל סממן שמייחד אותה בהשוואה לליברלים שבמקרה נולדו אפיסקופאלים או פרסביטריאנים, די טבעי שהנכדים שם לא יהיו יהודים, ולגמרי טבעי שהם יסתכלו על ישראל באותה צורה שטחית שכלי התקשורת שלהם מציירים להם.
האורתודוכסים בארה”ב הם מיעוט לא גדול, אבל חלקם הולך וגדל, גם בגלל שיעור התבוללות אפסי, וגם בגלל שריבוי טבעי בעיניהם אינו סוג של מיקרו אגרסיה נפשעת… מתוך האוכלוסייה הזו מגיעה כמעט כל העלייה שמגיעה לכאן מארה”ב (לולא עליית רבבות אורתודוכסים לארץ, חלקם בקרב יהודי ארה”ב היה גדול יותר), כך שתרומתה לישראל היא משמעותית גם כשהם פה וגם כשהם שם. שוחרי ג’יי סטריט בין כה וכה לא מתכננים עלייה (אלחמדאללה…), ופועלם שם, הוא בדיוק מהסוג שמצדיק התעלמות מוחלטת שלנו מהם.
לא יכולתי שלא לשים לב למכיוון שמאל מגיע גל תקשורתי עכור, שעלול לסבך את היחסים שלנו עם בעלת בריתנו הגדולה, כאשר רבים מהעוסקים בנושא זה, הם אלה שהסבבירו לנו כיצד ביבי משמיד את יחסינו עם ארה”ב. הקריאות בגנותו של השגריר הנכנס, שהוא מקורב (מאוד) לנשיא הנכנס הן התערבות בענייניה הפנימיים של ארה”ב, וזה דבר שהוסבר לנו שהוא מסוכן מאוד, ושאסור לעשותו. לולא ידעתי שהתקשורת הישראלית מורכבת ממקצוענים קרי מזג, הייתי חושב שכל ההתקפות על ביבי אז, נבעו מרצון לנגח אותו, ולא מתוך אמונה כנה שהוא באמת מסכן את יחסינו עם ארה”ב…
כל זה אינו חשוב, כמובן. מה שחשוב זה שלמשרד התפוצות שלנו יש המון כסף כדי לארגן טיולים לעיתונאים בחוף המערבי בארה”ב. ציניקנים היו תוהים האם העיתונאים שנסעו לטיול הזה, ישאלו בעתיד למה לא מעבירים כסף לנגב ולגליל…:)
משרד התפוצות היה מיטיב לעשות אם היה מארגן סיור לימודי לעיתונאים בקהילה היהודית של בת-ים.
אי אפשר להיות מומחה בהכל. יש כאלה שמתמחים בארה”ב הקרובה, ויש כאלה שמתמחים בבת-ים הרחוקה.
אשרינו שכ”כ הרבה עיתונאים מוכנים להקריב עצמם על מזבח המקצוע ולנסוע עד ללוס אנג’לס כדי להגדיל התמקצועתם בתחומים החשובים הללו, ואשרינו שממשלתנו עשירה דיה לעמוד בעלויות של משמימות חשובות כ”כ.
תיקון טעות – כתבתי “משמימות”, במקום “משימות”. אני מקווה שאיש לא ינצל זאת כדי לחשוד בי שאני סבור שאין עניין ציבורי עצום בלממן לעיתונאים טיולי כיף בחו”ל…
אחלה מאמר, תודה על הפוסט! יש בעיות אמיתיתיות ביחסים בין ארה”ב וכל התשובות של אידיוטים כמו אורי או הזקן לא יעזרו. ארה”ב מדינה ליברלית וזה מתנגש עם המדיניות הנוכחית של ישראל, בגדול ב-50 שנים האחרונות ואפילו לפני. ג’יי סטריט מייצג קו מיינסטרים בקרב אנשים בגילי, בגיל הקולג’, ומיעוט די גדול בקרב אנשים מבוגרים יותר, הוא ארגון יחסית מתון שלא מבקש יציאה מהגושים ולא מכפיש את ישראל מלבד הרצון לסיים את הכיבוש, ודברים סופר לא דמוקרטיים שנתניהו עושה. לא נגד המדינה.
בדיוק אופק. רק בישראל בחסות ההיסטריה מכפישים אותם כאילו הם לא ציונים ועוד כל מיני שטויות. זה מאוד עצוב לראות את הפערים ואת החוסר הבנה וסבלנות של אנשים בישראל כלפי דעות ששונות משלטון הרוב פה (וגם שלטון הרוב, צריך להגיד, הוא רוב כרגע, אבל הוא לא בעל כשרות סופית על הצדק והאמת המוחלטת)
אדיוטים כמו חייל וכמוני זה בקטנה – הבעייה היא האדיוטים בארה”ב שהתעקשו לבחור בית נבחרים, סנאט ונשיא שמשתייכים לזרם האידיוטיסטי הבינ”ל. שם מתחילה הבעייה האמיתית! מסתבר שהאדיוטים בארה”ב בכלל לא יודעים שהם צריכים להיות אנשי שמאל!
אני רוצה לחזק דבריך בעניין הכיבוש והדברים הלא-דמוקרטיים שנתניהו עושה, ובראשם כמובן העניין הזה של לנצח בבחירות, למרות שברור שלכיבושיססט פאשיסטי שכמות,ו לא צריכה להיות זכות להתמודד.
הדברים שטל כתבה לך, בדבר ההיסטריה כאן, הם דברים נכוחים ביותר. טל, בניגוד להיסטרים פה, יודעת כיצד לא להיות היסטרית, והיא אכן הסבירה היטב בעת ביקורה בבריסל עד כמה ההיסטריה בישראל נראית מגוחכת, בכל הנוגע לסכנות הטרור שם. ומה התסבר? מלבד כמה עשרות פיגועים שהתחוללו מאז, ובהם כאלה שהתרחשו בבריסל עצמה, הכל שם שקט ופסטוראלי להפליא…
ג’יי סטריט הם ארגון לא-ציוני. אפשר לאהוב את זה, ואפשר לא לאהוב זה, ואפילו אפשר להתכחש לזה. זה לא משנה את העובדה שמדובר בארגון שהוקם במטרה אחת ויחידה, לעודד לחץ בינ”ל על ישראל כדי לכפות עליה מדיניות שרוב אזרחיה מתנגד לה, וסבור שהיא מסכנת את קיומה. זה לא רקק העניין הפלסטיני (“הכיבוש”) אלא גם בעניין האיראני. העובדה שהשמאל הציוני הצטמק כ”כ עד שהוא נאלץ לעצום עיניים ולהסכים לקבל תמיכה גם מגורמים שהם במובהק לא-ציוניים, היא טרגדיה גדולה – אבל זו המציאות. בדיוק כמו שהשמאל הציוני לא הפסיק לייצר תירוצים בשנתיים האחרונות עבור האיחוד הנאצריסטי-אסלאמיסטי-קומוניסטי, כך הוא גם מייצר תירוצים עבור עמותות וקבוצות לחץ שנמצאות באותן עמדות. ג’יי סטריט נתמכת ע”י סורוס, דבר שהם הכחישו בשעתו. מי שמאמין שארגון שסורוס תומך בו, הוא ארגון ציוני, הוא בדיוק האיש שיחשוב שלתת נשק לעראפת, זה צעד שיקדם את השלום באזורנו…
יש לך מספרים?
קבל: Dramatic Orthodox Growth Is Transforming the American Jewish Community
http://forward.com/opinion/357517/dramatic-orthodox-growth-is-transforming-the-american-jewish-community/?attribution=home-hero-item-text-3