עם השבעת הממשלה ה 34, וריבוי שמות התואר למשרדי ממשלה מגוונים חשבתי להתחיל ללקט (במקביל לכתיבה הפוליטית הרגילה) ביטויים ומילים מן הז׳רגון הפוליטי. מדוע שישראל כץ יעמוד בראש המשרד לתחבורה ומודיעין, נפתלי בנט יהיה שר חינוך ותפוצות וזאב אלקין יהיה שר הקליטה והאסטרטגיה – מבלי שאני אהנה קצת מחידושים לשוניים פוליטיים?
אז ליקטתי כמה אנקדוטות לשוניות. חלקן עבר זמנן אך כיוון שדגרתי על זה כמה שבועות, אני מעלה פה הכל:
על ארגזי הכלים שמענו הרבה בשבועות האחרונים. כולם מדברים עכשיו בכלים ובארגזים. זה תפס חזק. שיקחו להם מפצח אגוזים כדי להבין איך להתמודד עם רוב של 61.
צמד ה״כלים״ בארגז של נתניהו – יריב לוין וזאב אלקין – הביאו במו״מ הפוליטי של הליכוד את התוצאות הגרועות ביותר מזה כמה עשורים. לא אני אמרתי זאת כי אם ח״כ בכיר מאוד במפלגת השלטון אשר מנאץ את הצמד מאחורי גבם. השניים, שדווקא אינם דומים אחד לשני בשום צורה ואופן, זוכים כבר זמן ממושך לכינוי ״אלווין״. הם נעים במסלולים פוליטיים מקבילים ונדמה שהקריירות שלהם תלויות זו בזו.
השבוע לאור ההתחברות הרגעית של ראשי האופוזיציה הפנימית בתוך הליכוד – גדעון סער וגלעד ארדן – השתעשתי עם החיבור הבלתי ישים הנ״ל (הם הרי צהובים זה לזה): סערדן או גלעדון או ארנדגון. בעיתונות התייחסו לבחירה העומדת בפני ארדן, להיות שר או חכפ״ש. למי שלא יודע, בז׳רגון הפוליטי: חכפ״ש הנם ראשי התיבות של חבר כנסת פשוט.
מה הם ראשית התיבות העשויים להעסיק את שפת הח״כים במושב הקיץ הסוער?
דיו״ץ (או דיו״צ) = דיור ציבורי. ובתוך משפט: מדוע תקציב המדינה אינו כולל פרק ייעודי בתחום הדיו״ץ?
תחב״צ = תחבורה ציבורית. ובתוך משפט: שר התחבורה והמודיעין מטפח את בעלי הרכבים ומתעלם כבר שנים מן הצורך הבסיסי לתחב״צ בישראל. נראה אותו משיג מידע במודיעין של אגד לגבי התחבצ במוצש. כדי להמחיש לכם שלא רק בבלוגים פוליטיים מועלה המינוח הזה, אז הנה קטע ממזנון הכנסת השבוע. שר התחבורה והמודיעין ישב מוקף במקורבים ופטפט עמם. אחת מן היועצות שלו, ישבה בשולחן סמוך. כעבור כמה רגעים היא התרוממה, התנצלה ואמרה שהיא ״סלחו לי, חייבת לעבור לשבת ליד השר כדי לשמור על הנייד שלו שלא יתחשק לו פתאום להעלות סטטוס בנושאי תחב״צ״
הנה כמה פעלים/שמות תואר מעניינים ששמעתי לאחרונה –
שובז – לזכרו של שם העצם המפורסם ׳שבור זין׳ ו׳שבוז׳, עכשיו אנשים אומרים ׳מדוע אתה שובז אותי?׳
צלמסך – ׳תצלמסך את הסטטוס של השר ותביא כאן לקבוצה׳
את הפעיל הפוליטי ה״לקשן״ אתם מכירים? לא כדאי להכיר כי הוא גם לקקן וגם מלשן.
ליובל פינטר בלשן וחבר נמאס מן הקלקולים הלשוניים בקווי היסוד של הממשלה. לקראת השבעת הממשלה ה 34 הוא שיגר (דרך אתר משרד ראש הממשלה) את המכתב הבא:
״שמתי לב כי בקווי היסוד של הממשלה ה-34 המתגבשת, בדומה לאלה של הממשלה ה-32 משנת 2009, מופיעה הנקודה “להעמיד את החינוך במרכז סדר העדיפויות הלאומי”. ברצוני לציין כי ניסוח זה אינו מקיים את המשמעות המבוקשת: סדר עדיפויות הינו סולם ולכן מה שחשוב עומד בראשו. נושא המועמד במרכזו למעשה אינו חשוב. סבורני שכדאי לתקן את המשגה המביך, לא כל שכן כשהוא מופיע בסעיף המבקש לקדם את החינוך. בברכה, יובל פינטר״
הידעתם?
באתר הכנסת אוספים את הטעויות הלשוניות של חברי הכנסת ומתקנים. לפי סיכום השבוע של מערכת ׳כתקונם׳ של הכנסת מרבית הטעויות הלשוניות מגיעות משימוש לקוי במילה ״השעיה״ על כל היבטיה. מגוון המילים שצריכות להחליף את ה״השעיה״ הן: התליה, השהיה, הקפאה, ביטול, דחייה, שלילה, הרחקה, פיטורין, העברה. כי ״השעיה לצמיתות״ זה למעשה פיטורים.
ואייטם אחרון חביב. שיטוטי הרשת שלי הובילו אותי להיתקל גם בסוגיה הלשונית-דתית הבאה אותה העלה העיתונאי מענדי גרוזמן בעמוד הפייסבוק שלו:
את מגוון התשובות שמענדי גרוזמן קיבל אפשר לקרוא בסטטוס שלו.
מוצלח. ואם התחילו כבר להגות את ראשי התיבות תחב”צ, אפשר כבר לכתוב אותם תחב”ץ (צ’ סופית).
רצוי שהבלשן פינטר ילמד עברית. לא “סדר עדיפויות” אלא “קדימויות”
מה הכוונה? האם יש לומר “קדימויות” או “סדר קדימיות”? ומה הבעייה עם “סדר עדיפויות”?
בכל מקרה הטעות (אם אמנם ישנה כזו) היא במקור ולא בדבריו של פינטר, האם לא שמת לב למרכאות סביב המילים?
דבר עם האקדמיה ללשון, הם ישמחו ללמוד ממך עברית:
http://hebrew-academy.org.il/2012/11/13/%D7%AA%D7%99%D7%A2%D7%93%D7%95%D7%A3/
כוסית בלשון הקודש:ערוונית.
שאול ליהונתן: הלא ידעתי כי בוחר אתה לבן ישי (דוד) לבושתך ולבושת ערוות אימך.
ובלשון ימינו: כוס אמק יא הומו פדחן.
טל- אולי אפשר לעשות טובה לאנושות ולסלק את הכותרת הדוחה הזו מהאתר? זה לא נאה ולא יאה. (-איפה הפמיניסטיות כשצריך אותן?!)
ופטור בלא כלום אי אפשר, אז הנה תשובה לשאלה בכותרת.
בכל שפה ושפה יש ביטויים שבתרגום חופשי נשמעים מגוחכים וסרי טעם. הביטוי מסמל היטב את התרבות של דוברי השפה.
בדיחות רבות ביידיש מדיפות ניחוחות מסויימים, ואין פלא שאין למילה בכותרת תרגום לחסידית. צורת ההסתכלות הזו על אישה- כאדם שאין בו אלא מימד אחד בלבד- היא בושה.