ביום חמישי בערב, לפני כשלושה שבועות כינס ראש הממשלה פורום של צעירי הליכוד בביתו בירושלים. נתניהו, מלווה במשפחתו, נטל מיקרופון, הסתובב בין האנשים ושוחח איתם על מערכת הבחירות. נכחו שם נציגי אגודות סטודנטים של הליכוד, שני צעירים שדורגו במקומות 31 ו 32 ברשימת הליכוד לכנסת, אמיר אוחנה ושרן השכל, יו״ר המטה החרדי של הליכוד יעקב וידר וצעירים אחרים מכל הארץ.
בשלב השאלות והתשובות, שאל אחד הצעירים בקהל את ראש הממשלה – מדוע תנועת הליכוד ניגשת למערכת הבחירות ללא מצע כתוב?
׳ללא תכנית כלכלית, ללא רעיונות יותר מפורטים בתחום הדיור ויוקר המחיה׳ -נשאל נתניהו (דיווח על כך בזמן אמת: עקיבא לם שגם נכח שם)
הנוכחים במקום יודעים את תשובת ראש הממשלה משנת 2013. לשיטת נתניהו (אז) הביצועים של הליכוד בשנות שלטונו הן המצע הקובע, ולכן אמרו הצעירים לנתניהו, כי על אף שניתן היה לראות יישום ממשלתי (לדוגמא) בתחום פיתוח הכבישים והרכבות בישראל, אך אין בפני הציבור הצעות של הליכוד בתחום התחבורה הציבורית, ועם כל הכבוד לתחבורה ותשתיות, מה יהיה עם מחירי הדירות הדוהרים מעלה? עם יוקר המחיה? מדוע לא להתייחס באופן כתוב וברור לנושא משק הגז והאנרגיה בישראל?
למעשה, חלק מן הצעירים לא הסתפקו בשאלות ותשובות במפגש אצל ראש הממשלה. קבוצה של אקדמאיים, אנשי פורום מנוף של הליכוד ואחרים עוסקים בנושא באופן אינטנסיבי מזה זמן. אותה הקבוצה, שעליה נמנים אנשים כמו ברק הרשקוביץ ואחרים (חלקם התראיינו בטלפון וביקשו שלא לפרסם את שמותיהם), קיימו התייעצויות עם מכון המחקר קהלת, ישבו וכתבו מצע בתחום הכלכלי, והגישו אותו כטיוטה רעיונית. איני יודעת מי מתוך פורום קהלת סייע להם לכתוב את המצע, אך בפורום קהלת חברים אנשים כמו פרופ׳ אבי בל, אברהם דיסקין, צביקה האוזר, מיכאל שראל (הממונה על הכנסות המדינה עד לאחרונה, שהתפוצץ על יאיר לפיד ועזב בגלל חוק אפס מע״מ), מיקי איתן, עמנואל נבון ועוד.
חברי פורום מנוף, בתמיכת הרכבים פנים ליכודניקיים אחרים (חרדים בליכוד, הליכודניקים החדשים) החליטו בשלב הזה, שלא להגיש הצעה כתובה בנושא המדיני-דיפלומטי, ולא לעמת את נתניהו עם הפער העמוק שנוצר בין הטקסט של נאום בר-אילן בשנת 2009 לעובדה שהוא עשה כמעט כל דבר מאז כדי לפגוע בסיכויים להסדר, אבל הם הרגישו שחשוב שהליכוד, כמפלגת שלטון, יגיש לציבור הישראלי תכנית כלכלית כתובה.
אגב, בשבועות האחרונים זועק ראש הממשלה על השימוש שנעשה באשתו שרה נתניהו כדי לתקוף אותו אישית. אחרים בצמרת הליכוד מזדעקים על העיסוק בטפל וברכילויות – אבל הליכוד כמפלגה, כתנועה, כמי שמובילים את המדינה רצוף בשש השנים האחרונות, לא הניחו בפני הציבור הישראלי שום תכנית או חזון לשנים הבאות. תכנית כלשהי, שתאפשר לכלי תקשורת ולשיח הציבורי להתקדם אל עבר תכני אמת.
במידה מסוימת, תנועת הליכוד יכולה כיום להאשים גם את עצמה באותה הביקורת שאנשיה מטיחים לכל עבר. הם בוחרים שלא לשוחח עם הציבור הישראלי על מהות וכגוזק הנגזל מזדעקים שאין שיח רציני.
על כל פנים, חזרה למצע:
חברי פורום מנוף, החלו בתהליך כתיבת מצע למן הרגע שהיה ברור שפנינו אל הבחירות. הם הלכו לחוקת הליכוד, ולחומרים אחרים, בין השאר תוך הישענות על עבודות שנעשו בפורום קהלת והכינו קובץ כבד משקל. עם המסמך הנ״ל קבעו פגישות עם השר גלעד ארדן, עם יו״ר הכנסת יולי אדלשטיין וגם פנו לח״כ זאב אלקין. בכירי הליכוד העניקו להם את ברכתם לקדם את המהלך בתוך המפלגה.
באותו הערב, בבית ראש הממשלה הוזמן אחד הצעירים (שמו שמור אצלי) לשיחה נפרדת עם נתניהו. השיחה נסבה על נושאים אחרים, אך אותו צעיר ציין בפני ראש הממשלה שיש מצע כתוב, שהנושא מטריד אותם, שהם חשים בנטישת דרכו של ז׳בוטינסקי והוא הגיש את המצע לנתניהו, ביקש ממנו לקרוא ולקיים דיון בנושא.
והנה, אתמול, בסיומו של שבוע בו תנועת הליכוד התייצבה בסקרים במצב מעט יותר טוב, הגיעה התשובה הרשמית: גם בבחירות 2015 הליכוד יתמודד ללא מצע כתוב.
שוחחתי היום (יום ו׳) עם כ 15 אנשים שונים שעסקו בנושא, מי בלב העניין ומי בשוליים. התובנה המרכזית שעלתה אצל רבים הנה שראש הממשלה לא מעוניין, ולא יניח תכנית כתובה לבחירות בשנת 2015, היא (מצטטת)
״ראש הממשלה אמר לנו שמצע כתוב ותכנית כלכלית סדורה רק תשמש כלי לתקשורת הישראלית לנגח אותי באופן אישי״
״זו טענה שאני שומע יותר מפעם אחת״ אמר לי אדם אחר שהיה מעורב בניסוח המצע ״גם אם הטענה נכונה, היא לא אמורה לשמש תירוץ לאי התקדמות עם תכנית כתובה בנושאים שונים״.
לפחות שניים מן האנשים עמם שוחחתי ציינו, שעל אף ההודעה שהגיעה השבוע מן המטה הראשי של הליכוד (צוות יומיומי שמנוהל על ידי שרים בכירים בליכוד ובהובלת ניר חפץ, מומו פילבר ויוסי דרוק) – שלא יהיה מצע כתוב, הם סבורים שההחלטה עוד עשויה להתהפך, תלוי בעד כמה עניין המצע הכתוב ימשיך להעסיק חלק מן העיתונות.
ולסיכום העניין (ולמרבה הצער) כל הפוסט הנ״ל נכתב אחרי הרבה שיחות טלפון, אבל מבלי שהצלחתי אני אפילו לקבל הצצה קטנה לטיוטת המצע הכלכלי הנ״ל. מה שבטוח הוא, שיש הצעה, היא כתובה, היא הונחה בפני שני בכירים ליכוד (ארדן ואדלשטיין) והיא אף הוגשה לראש ממשלה נתניהו.
תוספת:
פורום מנוף ביקש להוסיף תגובה רשמית: ״הציטוטים המובאים בכתבה אינם מייצגים את עמדת פורום מנוף. הפורום מגבה את החלטותיו של ראש הממשלה באשר לניהול קמפיין הבחירות של תנועת הליכוד, ובימים אלה חבריו נוטלים חלק פעיל בהצלחתו ברחבי הארץ.״
השר יובל שטייניץ התראיין לפני מספר ימים ואמר שהליכוד יפרסם עקרונות של תכנית כלכלית.
וגם, המועמד למקום 19 בליכוד, יואב קיש התראיין בקבוצות הווטסאפ של הפלוג והשיב לאחת הגולשות, מצביעת ליכוד, שהנושא הוא חשוב ושהליכוד צריך להציע תכנית כתובה.
אז כרגע מתמודדות על השלטון שתי מפלגות שלשתיהן אין שום מצע מלבד כמה ססמאות שטחיות וכלליות מאוד (שאפשר להחליף בין המפלגות). יופי של דמוקרטיה.
לא. מפלגת העבודה הגישה תכנית כלכלית כתובה ויש להם בלו״ז חשיפת מצע, השבוע נדמה לי.
כן, הם הגישו תכנית כלכלית. תכנית כלכלית שבה רוב הכסף שישמש כמקור למימון היוזמות שלהם, הוא כסף שייחסך תודות ליוזמות שלהם. מעבר לבלבול הקל אצלם בין עבר לעתיד (הכסף שבעזרתו יממנו את היוזמות שלהם, עדיין אינו קיים), התכנית שלהם מצויינת וראוייה. אין ספק – מצגת מזהירה.
להכין מצגת פאואר פוינט, זה לא נקרא להכין מצע. עדיף היה לו אמרו שהם יביאו את הכסף בעזרת מכירת חדי קרן לסין, מאשר ה”תכנית הכלכלית” שלהם (שלפי מה שהבנתי, גם עליה כבר יש אצלם מכות…).
http://hamahanehazioni.co.il/money_back_program/
ואז נשאלת השאלה – האם מותר לראש הממשלה לערוך כנס בחירות בבית ראש הממשלה?
בתקנות הבחירות לראשויות מקומיות אוסרות על ראש עיר להשתמש במתקני/בניני העירייה למטרות כנסי בחירות. אני לא בקיא בהוראות לבחירות לכנסת אך נראה לי מוזר שכנס מפלגתי יעשה שימוש בבית ראש הממשלה.
אני חושבת שמותר. זה המעון הפרטי שלו כיום. זה לא משרד ממשלתי.
שי – מסתבר שאסור היה או גבולי והוא פנה ליועץ המשפטי של משרד ראש הממשלה כדי לקבל אישור מיוחד לכך בטענה שיש לו קושי כיום לצאת למקומות בחוץ בגלל איסורי אבטחה וכך אושר הנושא.
אכן תמונות קשות.
בהתחשב בכך שבכל פעם שהיה לליכוד מצע, תבעו ממנו כלי התקשורת, להתעלם מהבטחותיו לבוחר ו”גלות אומץ ומנהיגות” (דהיינו לשקר לבוחריו ולשבור שמאלה), היה מקום לקוות שהאינטגריטי יגרום לעיתונאים להימנע מביקורת על כך שהליכוד נמנע מלפזר הבטחות. אלא מה? כאשר כל דבר שביבי יעשה (יפרסם מצע, לא יפרסם מצע, יילך לישון, יתעורר בבוקר, יאכל ליד שולחן, יאכל בעמידה, או כל דבר אחר), יביא לביקורת קטלנית נגדו – הרי שאין לו סיבה לספק תחמושת למי שבכל מקרה מנהל קמפיין נגדו.
התקשורת היא חלק מקמפיין השמאל, גם אם אינה חלק פורמאלי מהמטה של איתן כבל. הם רוצים בתבוסת נתניהו בדיוק כמו, ואולי אף יותר, מסתיו שפיר. ההתייחסות שלו לתקשורת כאל יריב פוליטי, היא לא פרנויה, אלא מציאות עובדתית פשוטה – ואין בדל של סיבה שיעזור להם לתקוף.
אני מודה שלא הכרתי את פורום מנוף ופורום קהלת עד לפוסט הזה, וממה שמצאתי עליהם, הם נראים כמו גורמים חיוביים (להבדיל מתופעות חשודות בסגנון הליכודניקים החשודים, שמכיל אנשי ליכוד אותנטיים, לצד פעילי שמאל שהשתחלו פנימה, במטרה להזיז אותו שמאלה), אבל גם גורמים חיוביים עושים טעויות. למצע אין כל ערך – כפי שיודע כל עיתונאי פוליטי, שרק מחכה לרגע שבו יוכל לזעוק ש”המפלגה הפרה התחייבותה לבוחר”. במקרה של ביבי, זה יקרה עוד לפני שיירדו המצעים הראשונים ממכבשי הדפוס…
הליכוד יצטרך להתמודד עם האסון הגדול של ריצה לבחירות “מבלי שמישהו יודע מהן עמדותיו”, כפי שיגדירו זאת פרשנים פוליטיים רציניים בכלי התקשורת, אשר לא יצביעו ליכוד בכל מקרה, ובוודאי שכרגע אין להם כוונה שכזו.
אתה מנסה לשכנע למה זה טוב שאין מצע, ולא מצליח
אחת מסיסמאות הבחירות הבולטות של הליכוד בקמפין הזה היא “שינוי שיטת הממשל”. יש למישהו מושג קלוש מה המהלכים שהולכים להתבצע?
אין ספק שיש בעיה כיום עם מחירי הדיור. בוצעו הבטחות “סופר טאנקר” וכיו”ב. בזמן שהבית היהודי קידמו את תוכנית מטרה, ויש עתיד את מע”מ אפס, הליכוד לא הציגו מהלך בנושא. אם מה שהליכוד פעל בנושא הינו המצע שלהם לבחירות הנוכחיות אין סיכוי שאצביע בשבילם.
פירסום מצע ישמש כלי ניגוח? נכון, התקשורת נוטה שמאלה. איך יצא שליברמן ובנט מפרסמים מצע מפורט ורק הליכוד לא? אותם התקשורת התחילה לאהוד בלי ששמתי לב?
חוסר היוזמה של הליכוד נהיה בולט בממשלה האחרונה, ולדעתי אי פירסום מצע משריש את חוסר היוזמה. נכון לעכשיו לא החלטתי אם כחלון או בנט, אבל ביבי זה לא יהיה. הרי ביבי יהיה רה”מ כמו שנראה, והוא יקים ממשלה עם החרדים, הבית היהודי כחלון וליברמן ככה”נ. אני מעדיף לחזק גורם בקואליציה שאני יודע איך הוא הולך לפעול בשבילי.
יש נאום מאוד מסיבי של נתניהו מ 2011 עם מדיניות מפורטת בתחום הנדלן. הוא לא יישם את דבריו אז. או שניסה ליישם ולא הצליח. והוא גם לא מעוניין להתראיין בנושא או לפתח אותו. גם אם עשה טעות בתחום, יש מקום לבחינה לאחור איפה היתה טעות או התעלמות ולהסביר מה יש לתקן. אין אדם ללא טעויות והעובדה שראש הממשלה לא מוכן להיכנס לשיח בנושא הזה – היא מעציבה.
ראה על נאומו המפורט כאן –
http://www.talschneider.com/2014/11/16/dailypoliticsnov16/
אורי, אם התקשורת מנגחת את נתניהו בין אם יש מצע ובין אם אין, אז עניין התקשורת הוא בכלל לא פקטור. לעומת זאת, הצורך של העם לדעת מה העקרונות שבעולם אופטימלי יובילו את הליכוד – דווקא קיים.
גידי, ברשותך, אענה כן לך וליוב:
מי שיש לו צורך לדעת מה יעשה הליכוד בעולם אופטימלי, צריך לפתוח ספרי ילדים בשורה האחרונה – “וכולם יחיו באושר ועושר”…
מצע כפלטפורמה שמישהו מתכוון לקיים, הוא כבר מזמן לא רלוונטי לצערי. רוב אלה שדורשים מביבי מצע, לא מתכננים להצביע עבורו בכל מקרה, ובכל מקרה ידרשו ממנו להתנער מהמצע, ולאמץ מדיניות מנוגדת (סליחה, “מדיניות אמיצה”), מבלי לראות בכך כל עיוות מוסרי (בדיוק כפי שתמכו בהתלהבות בזיגזג של שרון, שאמר שאמר לפני הבחירות “דין נצרים כדין ת”א”, ותוך שנתיים עקר את נצרים ועוד 20 יישובים אחרים).
יוב, אני לא מנסה לשכנע למה זה טוב שאין מצע, אלא שזה לא משנה אם יש או אין מצע. מה שביבי לא יעשה, יגרום להתקפות עליו משמאל, ואין כל תועלת בלתת עוד התחייבויות, שאם לא יצליח לעמוד בהן, יירדו לחייו עוד יותר.
אני לא חושב שיקרה אסון אם הוא יפרסם מצע, אבל אני משוכנע שזה לא יועיל לו בכלום, ופוטנציאל הנזק גדול מהתועלת האפשרית.
בנט פרסם מצע (וכמותו גם ליברמן וכחלון, שאת מצעו המדיני רק אללה יכול להבין, אגב…) מהטעם הפשוט שהמצע שלו לא משנה כלום, בדיוק כמו המצע של מרצ – שכן הוא לא ירכיב את הממשלה, ולא הוא יקבע את המדיניות. הליכוד כן, ולכן למצע שיכתוב, כן יש משמעות, ברגע שיסטה ממנו.
באשר להצבעה – כחלון, מרגע שהוא מסרב להתחייב על שייכות לגוש הימין אחרי הבחירות, לא שווה פתק, לדעתי. זה חבל כי הוא איש ראוי, שעשה המון טעויות בחודשים האחרונים.
אתה חושב שאי שם במוחו של ביבי קיים מצע, אבל הוא לא רוצה לפרסם אותו? או שהליכוד מאמין שהדרך לנהל את המדינה היא בקבלת החלטות אד-הוק ללא חזון? מצע הוא לא אוסף של הבטחות לבוחר, המצע הוא העקרונות המנחים של המפלגה, שמותר לסטות מהם מכורח הנסיבות אך אמורים להדריך את פעולתה בטווח הארוך.
אני חייב לומר שגם התירוץ של הליכוד (ושלך) שלא מפרסמים מצע מפחד התקשורת לא מאיר אתכם באור חיובי במיוחד. מחר ביבי לא יתקוף באיראן למרות שזה נחוץ, או לא יעשה רפורמה בבריאות או בחינוך בגלל שהוא חושש ממתנגדיו בתקשורת? שישים פס ויעשה מה שהוא חושב שטוב ונחוץ למדינה.
אתה צודק במאה אחוזים.
אני מסרב לעימות תקשורתי מול המועמד לראשות הממשלה של מפלגת
המחנה הציוני
אני מסרב שלמפלגה בראשותי יהיה מצע ותוכנית סדורה לדיון ציבורי
ובכדי שהתקשורת לא תעסוק בי ותתנגח בתוכניות שאין לי אסית את הדיון
של מערכת הבחירות לאירן לדעאש לחיזבלה לטרור ואנאם בפני הקונגרס האמריקאי
על אפו וחמתו של נשיא ארצות הברית.
“אסיט את הדיון של מערכת הבחירות לאיראן ודאעש ואנאם בפני הקונגרס האמריקני על אפו ועל חמתו של נשיא ארצות הברית”.
משפט בודד ומרתק בשתי הנחות היסוד השגויות שיש בו:
1. איראן ודאעש (או חמא”ס חזבאללה/אל-קאעדה/ג’א”פ וכד’) הן סוגייה ביטחונית אמיתית, ולא איזו אגדה שביבי המציא אותה לכבוד הבחירות – גם אם זה מה שהתקשורת מספרת…
2. ביבי הוזמן לנאום בפני הקונגרס האמריקני ע”י אדם שיש המספרים שיש לו הסמכות להזמין את ביבי לנאום בקונגרס (יו”ר הבית, ג’ון ביינר), בתמיכה נלהבת של מנהיג הרוב בסנאט, מיץ’ מקונל. אובמה אכן לא אוהב את זה, ולאובמה אין כלל מה לומר בנדון, בגלל שבניגוד למה שמספרת התקשורת פה, בארה”ב יש הפרדת רשויות, והקונגרס רשאי לבחור את מי להזמין לנאום בפניו. נושא הנאום מתחבר לאותו חלק ראשון ולא מדוייק – הלא הוא הגרעין האיראני. השאלה אם נשיא ארה”ב מעוניין שישראל תיאבק ברצון שלו לחתום בכל מחיר על הסכם שיהפוך את איראן למדינת סף גרעינית, הוא דיון עקרוני – אבל בוודאי לא כזה שהתשובה לו היא: “מרגע שאובמה רוצה לחתום עם איראן, חובתנו לתמוך בו, בלי קשר לעובדה שאנחנו המדינה היחידה בעולם שאיראן מצהירה שהיא רוצה להשמיד”…).
ביבי לא באמת צריך להתעמת עם הרצוג. יותר מעניין יהיה לצפות בעימות בין איתן כבל לשמעון בטאט (ואחרי הבחירות יהיה מעניין לצפות באינספור העימות בין בוז’י לבין רוב מי שאינו בוז’י, במפלגת העבודה…). מי שמתנגד לביבי, לא באמת צריך עימות כדי לחשוב שאינו כשיר, ומי שחושב שהוא ראוי, או לפחות הרע במיעוטו, גם הוא אינו זקוק לעימות כדי לחשוב כך. בוז’י עצמו אינו רלוונטי, כפי שמוכיח כל הקמפיין של השמאל, שעוסק בשאלה “ביבי כן או לא”…
ביבי לא צריך מצע או תכנית סדורה – הנה, את מצליחה להתנגד לו גם בלי מצע או תכנית סדורה, רואה?:)
האמת לא חשובה לשמאל, אלא השלטון. והם יעשו כל דבר, כולל לשקר, כדי לתפוס את השלטון.
מצע זה כלי מיושן שאין לו כבר מקום בתקשורת המודרנית , עדיף ללכת על סלוגנים קצרים וממצים שמעבירים את המסר, למשל – “בוחרים ליכוד- כי מיליון ילדים רעבים לא טועים” או אפילו קצר יותר – “ממשיכים לגנוב – מפסיקים להתנצל”. קצר מדויק ותמציתי.
אהבתי את הרעיון. הניסוח והעובדתיות דורשות שיפור, אבל הכיוון טוב מאוד.
“יש מועקה? שומרים על זכות השתיקה!”
“קדימה בתנועה – ארבע מפלגות בתשע שנים!”
“רוצים שחיתות בשיא? הצביעו לפואד כנשיא!”
“ההמנון נשמע לכם גזעני? הצביעו מייד למחנה הציוני!”
“מחנ”צ – כי נמאס לנו מחוק השבות!”
“בואו ניתן להם רובים!”
“איראן גרעינית? נשמע לי להיט!”
גדול!
לגבי איראן הייתי מציע לליכוד את הסלוגן:
“בדרך למלחמה עם איראן עוצרים להפציץ את ארה”ב”.
אבנר, שוב אתה מצליח להפתיע בבקיאות מופלאה, והפעם במערכת הפוליטית בארה”ב. אני מניח שאתה חושב שביבי בחר את יו”ר בית הנבחרים ואת מנהיג הרוב בסנאט, נכון?
ועכשיו כמה סיסמאות נוספות עבור מפלגת לבני הנוכחית:
“המדינה בסכנה? מסתודדים עם ביידן בפינה”
“לחזבאללה יש רבבות טילים? בואו נשחרר עוד כמה מחבלים”
“תמכנו פעם בירידה מהגולן? למי אכפת, זה היה מזמן”
“אוסלו הביא לאסון גדול? ננסה שוב, ונמסור הכל!”
לגבי החיזבאללה אולי כדאי לנתניהו לפנות ישירות לתושבי הגליל :”זוכרים שהבטחתי למגר את החמאס? אז עכשיו אני מבטיח למגר.. ..שנייה..רגע..לאן אתם בורחים… אני צוחק.. לא התכונתי…תחזרו לבתים…
אבל באופן כללי נראה לי שהמסרים של נתניהו צריכים להתרכז בהישגים (במיוחד בתחום הביטחוני הכלכלי המדיני והחברתי) ולכן להלן הרשימה המלאה של המסרים המתאימים:
דברים קשים ונכוחים, אבנר. נראה שביבי הולך לקבל מעט מאוד קולות בגליל העליון, הא?:)
ובוז’י פונה לתושבי המדינה בנאום בחרוזים:
מהרמה בעבר רצינו לרדת
בתמורה לפיסת נייר מיוחדת
כזו שתביא פרס על שלום
ולהרבה תמימים, תגשים ת’חלום
למרבה המזל הסורים סירבו
את מדינתם, הם לגמרי חירבו
לו ירדנו אז מהגולן
דאע”ש היה ליד קיבוץ דן
עכשיו אני מתנגד לנסיגה
לרדת מהרמה זה מעורר דאגה
דאע”ש, אל קאעדה וחזבאללה
אלה חבר’ה מעוררי בהלה
אך על אבו מאזן, אנו סומכים
ניתן לו עוד נשק, כסף, שטחים
הוא בטוח ישמור עלינו
כי פת”ח רוצים, את טובתינו
ואחרי האתנחתא המוסיקלית נחיתה כואבת לקרקע המציאות –
ביבי היה מוכן לרדת מהגולן
http://news.walla.co.il/item/1270462
בקיצור ביבי ביש-גדא – איפה שלא צריך לוותר הוא מוכן לוותר איפה שצריך לוותר הוא לא מוכן לוותר.
אבנר שלנו כותב עקשן
מכפיש את ביבי כל הזמן
טוען שביבי הציע מהגולן לרדת
ומביא עדות מאוד מיוחדת:
מזכיר צבאי לשעבר
שעל התקופה הרלוונטית, לא יודע דבר
ואגב, גם לבנה עצמו לא טען מעולם,
שביבי הסכים לרדת מהגולן
בוז’י וביבי לחלוטין לא דומים
שכן לביבי ישנם קווים אדומים
בוז’י מציע את תרחיש סוריה לשחזר
ועל יהודה ושומרון לוותר
באבו מאזן בוז’י בוטח
שישמור על חיי כולנו לבטח
אם רק נעקור מספיק יישובים
ייגמר הסכסוך עם הערבים…
צודק אורי – אסור להסתמך רק על מקור אחד
http://news.walla.co.il/item/561131
ועכשיו לפזמון – הכפשות.. אבו מאזן.. הכפשות אבו מאזן.. הכפשות.. אבו מאזן.. הכפשות.. אבו מאזן.. הכפשות.. אבו מאזן…
“לחזבאללה יש רבבות טילים? בואו נשחרר עוד כמה מחבלים”.
רגע, מי האחרון ששחרר מחבלים?
אה, דני דנון. נכון.
יואב, אתה צודק במאה אחוז. שחרור המחבלים היה כתם. לו הייתה אלטרנטיבה לביבי שמתנגדת לשחרור מחבלים, הייתי מצביע לה ללא היסוס.
אלא מה? בוז’י וציפי תומכים בשחרור מחבלים כחלק מהאידיאולוגיה שלהם (השלמה היסטורית עם הצד השני), ומוכנים לשחרר מישהו כמו ברע’ותי, על מנת להגדיר אותו כפרטנר למו”מ.
שחרור המחבלים הקודם היה כתם, על ביבי, בנט, בוגי וכד’ – בעיקר בהתחשב באפס תמורה שקיבלו (“הסכמה פלסטינית למו”מ”מ), אלא מה? השמאל מציע את כל זה, ואפילו יותר.
בכל מקרה, אני שמח שאתה קורא בעיון את סיסמאות הבחירות שלי…
אבנר הצליח עם עצמו להסתבך
מביא מקורות עליהם אין להסתמך
עכשיו הביא עוד נציג מהשמאל
שיטען שביבי ויתר על הכל
הבעייה כמובן לגמרי ברורה
לשניהם יש אג’נדה פוליטית סדורה
אורי שגיא היה איש של ברק
שרצה לטעון שגם ביבי נשחק
על הפועל “לרדת” נסוב הויכוח
האם גם ביבי התקפל לו ברוח
ושום הוכחה לכך לא ניתנה
ומצבנו ברמה, כלל לא השתנה
זה לא מקרה שאצל כל השאר
ידוע בדיוק היכן המו”מ נגמר
בעוד שאצל ביבי זה נותר מעורפל
כי לא הגיעו למפות בכלל…
ביבי הוא לא נסיך מושלם
הוא פשוט גרוע פחות מכולם
זה לא כזה הישג אימתני
בהתחשב בשני היריבים בצד השני…
ןכדי שאבנר לא יתבאס מדי
אזכיר עוד דבר אחד ודי
אני מנצחון השמאל מודאג
לא רוצה פצמ”רים על נתב”ג…
ואוו טל, נראה לי שאורי הולך לקבל בונוסים על כל תגובה שלו כאן, את מעניקה לו תעסוקה רבה.
אורי הוא הקלאסה של ה”אנטי”
אין לו מה לכתוב מעצמו, לכן הוא לא פותח בלוג.
כשרונו הגדול (והוא מוכשר ושנון, בהחלט) זה לקרוא כתבה שמישהי כתבה- ולהגיב עליה…
יום אחד עוד נגלה שאורי זה בעצם אלטר-אגו של טל ושרק רוצה לעורר את הגולשים
טל לא שנונה וצינית כמוהו.
אולי כן, אבל היא לא מרשה להתבטאות כמוהו.
נתי – לא שנונה כמוהו? נפגעתי… 🙂
אם היא מסוגלת לכתוב בשני סגנונות כל כך שונים, היא במקצוע הלא-נכון
אורי הוא לא אני. אני גם לא יודעת מי זה. לפי הסגנון לאורך השנים והנחישות אני מנחשת שזה שמו האמיתי ושהוא מאמין בכל מה שהוא כותב.
אז שמי האמיתי אינו יונתן?:)
ומן הסתם אני מאמין במה שאני כותב, שכן אני כותב עובדות. לו כתבתי דברים לא מדוייקים, או דברים שאין לי מושג לגביהם (ממאפייניו הבולטים של מקצוע העיתונות בימינו), אזי היה לי קשה יותר להאמין במה שאני כותב…
קשה שלא לחייך כשמישהו מעלה ספקולציות לגבייך, מהסוג שאת העלית לגבינו.
נתניהו מדבר מתוך גרונו של אורי
אורי, למיטב זכרוני, שרי הבית היהודי ושרי ישראל ביתנו הצביעו נגד שחרור המחבלים. אמנם הם לא התפטרו כשההחלטה התקבלה בממשלה, אבל הם בכל זאת הצביעו נגד, אז הכתם שלהם קטן יותר. בתור ימני, ברור שבוז’י וציפי הם לא אופציה בשבילך, אבל למה לא הבית היהודי או ישראל ביתנו?
מי אמר שהבית היהודי הם לא אופציה עבורי? עד לפריימריס שלהם, הם היו האופציה המועדפת עליי, אפילו.
לצערי, מועמדים שרציתי, נדחקו מטה, ומועמדים שיש לי הסתייגויות מדרכם, התברגו גבוה, והכתיבו אופי דתי יותר ממה שמתאים לי. אחרי כל זה, בא סיפור אלי אוחנה (לא אכפת לי מוצא, מעמד סוציו אקונומי וכד’ – אלא הרעיון של רכש סלבס למפלגה, מבלי שיש מאחוריהם משהו מלבד היותם סלבס), והקטין עוד יותר את הסיכוי להצבעה עבורם.
עם זאת, הסיכוי אינו אפס – ואני מניח שאחליט מי משתי המפלגות יותר זקוקה לחיזוק, ממש בסמוך לבחירות (אם למשל אחשוד שביבי שוב זומם על ממשלה עם לבני, אבלע את הצפרדע ואצביע למוטי יוגב וסלומיאנסקי).
ליברמן מעולם לא היה אופציה להצבעה, ולעולם לא יהיה אופציה להצבעה. האיש הוא שבשבת נטולת אידיאולוגיה עם מפלגה שכל-כולה רבב אחד גדול. שני אנשים איכותיים שהיו במפלגתו עד לאחרונה (לנדאו ושמיר), עזבו. מה שנשאר מאחור מייצג רשימה גרועה בהרבה מהרשימות הגרועות הקודמות. אין לי אמון באיש, אין לי אמון ב”דרך” הבלתי ברורה שלו, ולא רואה סיבה לבזבז עליו את מעט ההשפעה שיש לי על הצורה של השלטון במדינה.
אני, לצערי, לא מצביע בעד, אלא מצביע נגד. אין מפלגות טובות. יש מפלגות גרועות פחות, ואותי מעניין להצביע עבור המפלגה שלדעתי תזיק פחות מאחרות לסיכוי של ישראל להמשיך לקיים ריבונות יהודים בא”י, בעידן שבו הדבר הזה הופך לפחות ופחות מובן מאליו (וממש לא באשמתנו או בגלל נסיבות שתלויות בנו).
“זומם על ממשלה עם לבני”? יש לך בכלל ספק? להזכירך, תוכנית ההתנתקות נבראה מתוך הליכוד וזכתה גם לתמיכתו של ביבי, כל עוד זה התאים לו. יש מישהו בין, נניח, יריב אופנהיימר בעבודה לבין משה פייגלין בליכוד (לא כולל שני אלה) שאינו “שבשבת נטולת אידיאולוגיה”? כל המרכז, כולל שתי המפלגות הגדולות, מבוסס על התכופפות לכיוון שאליו נושבת הרוח. גם אלה שציינתי בסופו של דבר סרים למרות התנועה שלהם – או מועפים. אם (יותר נכון, כאשר) תוצג ממשלת האחדות והשיתוק הלאומי, כולם יצטרפו בשמחה.
שוב, הניתוח שלך נכון לגמרי ברוב המקרים. אני אחכה לראות לאן נושבת הרוח בימים האחרונים של הקמפיין. אם באמת אהיה משוכנע שביבי ינסה להתחמק מהממשלה של אלה שבחרו בגוש שלו, אזי אתביע בנט, בלית ברירה.
אין לי אשליות לגבי הרצוג – הוא ינסה להשתחל פנימה מייד (ולא רק כדי למנוע הדחתו), ויעמוד מול אופוזיציה של שמאל קיצוני, שאותה ניסה להסתיר כל הקמפיין. אין לי מושג איך זה ייגמר. כך או כך, לביבי אמורה להיות קואליציה נוחה בהרבה מזו הנוכחית, מייד אחרי הבחירות.
משום מה שכחו שתוכנית “0% מע”מ על מוצרי יסוד” היא תוכנית של נתניהו במקור, והוא הכריז על זה עוד לפני הבחירות. ודרעי מדבר על זה כאילו זה התוכנית שלו… (לאלו שמחפשים מצע כלכלי לליכוד)!!!!