ביום א׳ הקשבתי במשך שעות רצוף לשידורי ועדת הכספים/ערוץ הכנסת (דרך האינטרנט). מה למדתי? שח״כ אורן חזן הגיע לשם חולה וככל הנראה חלוש. אבל על אף שהרגיש לא טוב, הוא היה הפולטיקאי היחיד שם שבילבל בשכל ללא הרף. כל הזמן הפריע ועיכב את הדיונים ועשה זאת באנרגיות לא מבוטלות.
אין בכך כל חדש. הבריות התרגלו לנוכחות המעייפת שלו, אבל מעניין שמכשלות הח״כים הסוררים של הליכוד גדולות יותר, מבחינת גפני והנגבי, מאשר איומי האופוזיציה. החלק המעניין הגיע היום בפרסום של חזקי עזרא מערוץ 7. מסתבר שאחד הטריקים של הימים האחרונים, היה לזמן את חזן לפגישה עם נתניהו ולייבש אותו מחוץ ללשכה במשך שעות ארוכות. בזמן ההמתנה הודיעו בליכוד לח״כ השכל הצייתנית שעליה למלא את מקומו של חזן. וכך הושגה שוב יעילות בעבודת הועדה.
בינתיים, ח״כ מאושפז בבית חולים מאז יום ראשון בערב (יצא מן הכנסת סביב 17:45 באותו היום) והיום הוא צייץ שהוא כבר חש יותר טוב.
מחר (ד׳) החל מן השעה 14:45 אמורות להתחיל ההצבעות במליאה. האופוזיציה החליטה לסגת מן ההסכמות עם הקואליציה. הקואליציה, כדרך של קבע בשנים האחרונות החליטה להפעיל את סעיף 98 בתקנון הכנסת, כדי לקצר הליכים. מסתמן שיהיה לילה לבן בין רביעי לחמישי ובכל מקרה, לא יפסיקו להצביע בחמישי עד שיסיימו להעביר את התקציב.
עוד בליכוד:
אחרי שחברי הכנסת דודי אמסלם, צחי הנגבי, וירון מזוז החליטו להתמודד על תפקיד יו״ר מרכז הליכוד, מצטרפת היום גם נאוה בוקר לקבוצה. הנגבי ואמסלם, ערכו כל אחד כינוס פוליטי בו הודיעו שיתמודדו. על ההתמודדות של ירון מזוז למדתי ממנו כאשר פגשתי אותו במזנון לפני כמה ימים.
ח״כ מיקי זוהר שוקל אף הוא ברצינות להתמודד על יו״ר המרכז, אך טרם קיבל החלטה סופית.
בנוגע לאמסלם – עד עתה הוא קיבל את התמיכה הפומבית של השרים יריב לוין וגילה גמליאל והח״כים אברהם נגוסה וז׳קי לוי. מבחינת הפוקדים הגדולים של יו״ש, אמסלם גם נהנה מן ה״ירושה״ של דני דנון, דהינו תמיכת שטח של יוסי דגן ויעקב חגואל (אין הודעות רשמיות, אבל כך מספרים לי). האחרונים חוששים שהנגבי מתון מדי מן הבחינה המדינית.
תוספת: השר ארדן הודיע (18 בנובמבר) כי גם הוא תומך במועמדותו של אמסלם ליו״ר המרכז.
בנוגע לבוקר –
הנה ההודעת סמס של נאוה בוקר אשר נשלחה הערב לחברי ליכוד.
תזכורת: בוקר התמודדה בחודש יולי האחרון על שיבוץ בועדה למינוי דיינים (מטעם הקואליציה), אך בכנסת העדיפו לבחור בח״כ רויטל סוויד מן האופוזיציה. ביום ההצבעה, סיפרו לי אנשים בכנסת (אחד מהם ח״כ) שבוקר הסתובבה במסדרונות הכנסת ואמרה ש״אין לה בכלל כוח להתמודדות הזו״. בוקר הגיבה לפניייתי אז כך: ״כל הזמן רק מחפשים להכפיש אותי במקום הזה. זה ממש בית הקלפים פה״.
אם כן, החל מהיום בוקר משנסת מתניים להתמודדות מורכבת יותר. לפני שנה, בדצמבר 2014, כאשר בליכוד נערכו פריימריס בוקר הגיחה באופן מפתיע, שמונה ימים בלבד לפני הדדליין והתברגה מיד במקום ה 25, זאת על אף שלא היתה פעילת ליכוד מוכרת. אנשי ליכוד בכירים אמרו לי אז בשיחות סגורות, שהיא קיבלה תמיכה מסיבית של אשת ראש הממשלה שרה נתניהו דבר שסייע לקמפיין שלה.
ובנוגע להנגבי, הנתפס כסמן השמאלי בליכוד כיום – אם אכן הוא המועמד שאמור לזכות בתמיכה של נתניהו אל מול אמסלם, אז לאור הצטרפות בוקר, אולי הוא צריך לחשוב מסלול מחדש?
חברים יקרים החלטתי לעזוב את האתר, אני הולך להתפקד למרצ
תודה ולהתראות
פיהוק.
אני סקרן לדעת מי מהכוכבים הוא המתחזה השנון:)
אתה עושה גם בר-מצוות?
אז עכשיו הנגבי הוא שמאלני???
הבן של גאולה כהן שעמד על גגות ימית והיה בין מובילי ההתנגדות לפינוי ימית ולמדיניות של בגין….
הנגבי שמאלני מדי לתפקיד יו”ר המרכז אבל מי שהצביע בעד ההתנתקות, חתם על הסכם עם ערפאת, חילק את חברון, הקפיא בנייה בשטחים ושיחרר אלף מחבלים מתאים להוביל אותה?!?!?!
אין גבול לפארסה בימין….
הנגבי אולי עמד בגגות ב- 1982 אבל ב- 2005 הוא עזב לקדימה ונשאר שמה גם כשהציעו לחלק את ירושלים ולתת את הכותל. הוא בגד בליכוד ולמרות שהצליח לחזור יש עדיין המון אנשים שלא סולחים לא על זה.
יונתן, אבל לשחרר אלף מחבלים ב-2011 (אם אני לא טועה) והקפאת הבנייה בשטחים זה ממש “ימני”…..
ובוא לא נשכח שגם ביבי הצביע בסוף בעד ההתנתקות….
במעשים, ביבי הרבה יותר שמאלני מהנגבי.
יפה. אז אתה תצביע לו כי אתה מזדהה עם פועלו, ואנחנו הצבענו לו כי בוז’י מתכוון למסור הרבה יותר, והקואליציה שלו תבטיח מסירה של הרבה יותר…:)
במה הנגבי יותר שמאלני מביבי? שניהם תמכו בהתנתקות, שניהם היו יחד בהסכם וואי וחלוקת חברון, שניהם נמצאים בהקפאת בנייה בשטחים באותה מפלגה.
אבל ביבי עוד שיחרר אלף רוצחים בין הנתעבים ביותר בתולדות ישראל מאז ומעולם ולחץ יד לערפאת וחתם איתו על הסכם.
ואם אתה חושב שביבי ימסור יותר מבוז’י אז זה רק בגלל שלא לחצו אותו מספיק. שנינו יודעים שביבי הוא בין ראשי הממשלה הכי “לחיצים” שהיו פה מאז ומעולם. קצת לחץ מתון והופה, הוא שיחרר אלף טרוריסטים….
כנראה שמבחינתך שיחרור כל המחבלים זה מעשה “ימני”. גם אם הימין ישחרר את כל המחבלים הכלואים בבתי הכלא בישראל אז אתה תטען שהשמאל גם היה משחרר את כל האסירים הפליליים כמתנה לפלסטינים….
להגיד שהשמאל תמיד ייתן יותר זו איוולת. עובדה שהראשון שמסר שטחים ובניגוד מוחלט לעשרות שנים של נאומים היה בגין ה”שמאלני”….
הבעיה היא שהשמאל מפריע ללחץ להתגבר על הימין. ולכן לא הצבעתי לבוז’י ולא לאף אחד בשמאל (ובאופן אישי אין לו איכויות של מנהיג וחסר אידיאולוגיה מכל סוג).
השמאל הוא משת”פ של הימין ונמצא בתהליך התאבדות קולקטיבי. ואני לא מוכן לקשור את עצמי יותר למתאבדים פוליטיים.
עסקת שליטנ היא עסקה מתועבת. הסכם וואי הסכם מחורבן. הסכם חברון הוא כניעה מבישה.
כאמור, ביבי הוא לא משאת נפש. הוא הרע במיעוטו. ממשלה של בוז’י, בהשתתפות זהבה גלאון ובתמיכה מבחוץ של חנין זועבי – תוותר על הרבה יותר, מאשר ממשלה בראשות ביבי, שהוא הסמן השמאלי ביותר בה.
ואחרי כל מה שכתבתי למעלה (יותר נכון, ב-ג-ל-ל כל מה שכתבתי למעלה) אני שב ומביע תמיכתי בכך שתצביע עבור הליכוד:)
הצבעתי ימינה מהליכוד….
אורי, אני מבין מדבריך שמבחינתך אפשר לוותר על ה-כ-ל מלבד ממסירת ס”מ אחד מיהודה ושומרון, נכון? כל שאר הפשעים הם מינוריים וניתנים למחילה, נכון?
ממש ממש לא.
למעשה, די קרוב להיפך.
לו חשבתי שיש תקווה לשלום – הייתי בעד ויתורים טריטוריאליים ענקיים. ההנחה שלי היא שאם היה שלום אמת, אז בין כה הנגישות שלנו (ושל הצד השני) תהיה חופשית, ממש כמו באירופה של לפני שבוע שעבר…
אלא מה? מוכח אמפירית שנסיגות מגבירות טרור, פוגעות בביטחון, ומחזקות את ההבנה אצל הצד השני שאנחנו ארעיים פה (ראאד צאלח מרשה לעצמו להתנהל כפי שהוא מתנהל בגלל שהוא מניח שהוא יזכה לראות את מה שיבוא אחרינו).
אין כל מחילה על עסקת שליט – אבל לא ראיתי שהשמאל התנגד לה. למעשה, עיקר הלחץ לעסקה בא מהתקשורת. כתם שחור לביבי שנכנע ללחץ זה, כפי שנכנע והסכים לשחרר 76 רוצחים רק תמורת הזכות לדבר בעקיפין עם אבו מאזן. אלא מה? כל אלה קרו אצל השמאל באותה מידה – ואצלם לא היה מי שימנע את “הפעימה הרביעית” של שחרור הרוצחים עם התעודות הכחולות.
לממשלה של ביבי יש יתרון עצום על ממשלת שמאל – המבנה שלה הופך כל ויתור לקשה יותר. כל ויתור שביבי עשה (עסקת שליט, שחרור הרוצחים, חברון, וואי וכד’), השמאל היה עושה פי שבעים ושבעה (וניסה לעשות, כפי שראינו אצל דרוקר).
כשאני חושב על סיכויי ההישרדות של מדינת ישראל, נראה לי שעדיף לתמוך בממשלה שיותר קשה לה למסור את לב הארץ לידי מחבלים מוסלמים, בתמורה לפיסת נייר.
למה אתה אומר “ממש לא”? הרי לא סתרת אותי בכלל. לדעתך לא ניתן להגיע לשלום ולכן הפשע הגדול ביותר זה מסירת שטחים וכל השאר זה מובן כי תמיד ניתן לטעון שהשמאל היה מבצע פשעים גדולים יותר.
למשל, אולמרט ולבני לא הסכימו לאותה עסקה בדיוק שהחמאס קיבל מביבי אבל הם עדיין פושעים גדולים יותר מבחינתך כי הם רק דיברו על ויתורים (להזכירך, הם לא הביאו בסוף שום הסכם קונקרטי לבחינת הממשלה והציבור).
ושוב, העובדות ההיסטוריות שלא ניתנות להפרכה הם שרק הימין פינה יהודים מביתם (בגין ושרון). אף אחד ממנהיגי השמאל לא פינה יהודי אחד.
כן, מסירת שטחים מהווה סיכון ביטחוני נוראי.
אולמרט ולבני רצו למסור שטחים בהיקף עצום, ורק טמטום של הצד השני, מנע זאת. העובדה שזה לא הגיע לביצוע, היא לא באשמתם. מעבר לכך, מרגע שההצעה שלהם ניתנה – היאר הפכה, עפ”י הצד השני, לעמדת הפתיחה של כל מו”מ עתידי.
אולמרט ולבני לא דחו בדיוק את אותה עסקה שביבי הסכים לה (מספר המחבלים לא השתנה, אבל חמא”ס ויתר על שחרור המחבלים הכבדים בין, ובהם עבאס א-סייד, אברהאים חאמד ועבדאללה ברע’ותי). אין כל תירוץ להסכמת ביבי לעסקה האיומה הזו, אבל להציג את אולמרט ולבני כעשויים מברזל, די מתפקשש, כשנזכרים ששחררו את רב המרצחים סמיר קונטאר, בתמורה לשתי גופותיהם של לוחמי צה”ל אלדד רגב ואודי גולדווסר ז”ל.
באשר לעקירת יהודים (המילה “פינוי” מתאימה יותר לדיון על אשפה מאשר על בני אדם) : אכן בגין עקר יהודים ושרון עקר יהודים. השמאל לא הגיע לזה, אבל לא באשמתו. הוא פשוט לא שרד בשלטון מספיק זמן. הסכם אוסלו היה פתח מובהק לעקירה עתידית, ואין פוליטיקאי מהשמאל, שלא תומך בעקירה כמדיניות.
הטיעון של הצבעה לימין, כי רק הימין עוקר יהודים, הוא כזה שאני תומך בו, לא בגלל שהוא נכון עובדתית – אלא בגלל שהוא מחזק את המחנה שמתנגד לעקירה כפרינציפ…
אין בגידה יותר גדולה מאשר להתנגד לזה בפרנציפ אבל בפועל לבצע עקירה כזו.
לפחות השמאל לא מסתיר את עמדותיו בעוד שהימין (במיוחד ביבי) מזגזגים:
“לא נחזיר להם גרגיר של חול” ודקה לאחר מכן מחזירים להם 99% מסיני.
דין גוש קטיף כדין תל אביב ואחר כך מתברר שהדין שונה.
אוסלו זה פשע אבל לא נבטל אותו.
כן שתי מדינות לשני עמים ודקה לאחר מכן “לא” מוחלט לרעיון הזה.
אוסלו זה פשע אבל למדנו את הלקח ונחתום על עוד הסכם ונחלק את חברון.
אסור לנהל בכלל מו”מ עם טרוריסטים אבל בפועל נשחרר להם 1000 מהחברים שלהם.
והיד עוד נטויה….
העיקר שאתה חושב שברגע האמת לא יפנו את הגדה….
אין ספק שנסיון העבר מה”פרנציפים” של הימין מחזק את ההערכה הזו….
Keep dreaming….
נראה כאילו אתה מנסה לשכנע את עצמך למה להצביע ימין. אני האחרון שינסה לעמוד בדרכך בהקשר לזה.
אותי אתה לא צריך לשכנע…:)
צודק. אני התעוררתי והבנתי שהעבר הוכיח שרק הימין יכול וביצע פינוי ישובים יהודים והשמאל לא יוכל לעולם והשמאל גם עוזר לימין להוריד ממנו לחץ לבצע זאת.
אני באמת מקווה שהשמאלנים יתעוררו ויצביעו ימין.
הבעיה היא שאנשים מצביעים לרוב בגלל רגש ולא שכל וניסיון עבר.
זה אני -ddd – פה למעלה
It’s me, it’s me, it’s DDD
🙂
תתעלם, זה ריפרור לעולם תוכן אחר שאני מפקפק אם מכירים פה…
באמת, מאיפה הכינוי DDD?
והכי חשוב, נתת לי חומר למחשבה בנוגע להצבעה לימין ע”מ לבצע מדיניות שמאל… חיזוק הליכוד גם מביא למספר ח”כים גדול שחלקו יוכל לפרוש עם יו”ר המפלגה להולדת מפלגה חדשה(אע”פ שבינתיים נראה שכל ח”כ נוסף שאנו מתוודעים אליו הוא ימני יותר מקודמו) וגם מביא להגדלת פוטנציאל השחיתות בקרב חלק מהח”כים שנהנים זמן רב ממנעמי השלטון. נדמה לי שתהליך ההשחתה ממסמס גם את האידיאולגיה הטבעית של הח”כ אבל אני לא בטוח שאכן כדאי להשלים עם שחיתות שלטונית על מנת לקדם את מדיניות השמאל…
אופק, כח וכסף הם משחיתים מאוד. כל יום נוסף של אדם בעמדת שררה מגדילה את הסיכוי שלו להידבקות במחלת השחיתות.
גם השמאל – מפא”י – היו מושחתים מאוד.
לפיד וכאלה הם פחות מושחתים כי הם פשוט חדשים בפוליטיקה הלאומית.
גם ברבין פשתה השחיתות, בפרס בכלל ברמה גבוהה (ראה גובה הוצאות הנשיא שלו), פואד היה אחד המושחתים הגדולים וזה היה סוד ידוע לכולם עשרות שנים, בייגה שוחט המושחת שדקה אחרי שסיים את תפקידו הלך לדירקטוריון כי”ל שהוא עצמו הפריט…. ועוד רבים וטובים.
מבחינת השוואת רמת השחיתות בין העבודה לליכוד – זה נבלה וזה טרפה.
מסכים לכל מילה.
שחיתות היא האוייבת הישירה של האידיאולוגיה. ושל הדמוקרטיה. ושל הכלכלה.
לא סתם הימנים שנדדו שמאלה (שרון, אולמרט) היו כאלה שאופיינו במוסר גמיש להחריד.
מעבר לכך, שחיתות היא אסון מוסרי, ומהווה פתח לרקבון חברתי, שמאכל כל חלקה טובה במדינות שבהן הוא נפוץ.