הערות מתונות על רשימת הליכוד הקיצונית

יותר משהיה אתמול בלילה מהפך מתונים-קיצוניים בליכוד, ניתן היה לראות היפרדות של מתפקדי הליכוד מן המבוגרים. השרים דן מרידור, בני בגין, מיכאל איתן שמזוהים עם העבר הליכוד נפלטו על ידי המפלגה. זלמן שובל דורג במקום לא ריאלי. צחי הנגבי דורג במקום סביר, 16, אך לבטח לא חזר לקדמת הבמה. לימור לבנת, אחת מתוך קבוצה מצומצמת של חברי כנסת המכהנים ברציפות מאז הכנסת ה 12 (“השכבה” של  פואד בן-אליעזר, רובי ריבלין, ומיכאל איתן), נשלחה למקום ה 17. אחרי תוספות ישראל ביתנו, היא תמוקם הרחק בספספלים האחוריים.

מנגד, פוליטיקאים חדשים יחסית כמו יריב לוין, משה פייגלין, דני דנון, מירי רגב, זאב אלקין וציפי חוטובלי מקשטים את ראשית הרשימה.

לא שכחתי את השר סילבן שלום ורובי ריבלין, ובכל זאת נדמה שהם חריגים למגמה. הראשון, מסיים 4 שנים של עימותים סמויים וגלויים עם ראש הממשלה. מישהו מאמין שנתניהו יצ’פר אותו בממשלה הבאה בזכות האהדה שקיבל מן השטח? וריבלין, בסך הכל שם, כדי להיבחר לנשיא המדינה בעוד שנתיים. וגם את זה ידעו אתמול הפעילים.

מה יהיה עם איתן? אני לא יודעת אם בליכוד מרגישים את האובדן, כי שמו של איתן לא הוזכר אתמול מעל הבמה על ידי ראש הממשלה. אבל אם יש אובדן ענק, גדול, מצער לפוליטיקה הישראלית זה הדחתו של השר איתן מרשימת הליכוד. בניגוד, לאמירות שמפזרים פה ושם בתקשורת (כך שמעתי) הוא לא היה שר בלי תיק, אלא שר פעלתן ויעיל, עם ערכים דמוקרטיים מוצקים, והבנה מעולה של מהות השירות הציבורי ותפקידו של איש ציבור. אני לא יודעת פרטים, אך כאזרחית המדינה הייתי מקווה שאדם מן הסוג הזה היה משולב באחת הרשימות האחרות. הוא נכס.

מה יהיה עם מרידור? אתמול שוחחתי ארוכות עם אדם המלווה ומכיר אותו היטב וכואב את דירוגו הנמוך. לדבריו מרידור לא ידלג הלאה כדי להמשיך, לא עם ציפי לבני ולא עם אחרים. הוא פשוט יפרוש בשקט. אותו אדם הזכיר לי, שמבחינה אידיאולוגית לא אמורה להיות בעיה. מרידור הצביע לקדימה בשנת 2006, כאשר היה מחוץ לתנועת הליכוד.

והערה אחרונה לעניין הנשים בליכוד: המפלגה הזו אינה טובה לפוליטקאיות. בעשיריה הראשונה יש רק אישה אחת, ציפי חוטובלי, וגם היא הוקפצה לשם, כי זכתה למספר הקולות המדרג אותה במקום ה 12. עד למקום ה 20 יש 4 נשים, ואם סופרים גם את קטי שטרית, המדורגת במקום ה 24 השמור לנשים, אנחנו נמצאים בשיעור של 20%, שהוא רחוק מאוד משיעורן של נשים באוכלוסיה. זהו עיוות נוראי שבליכוד אפילו לא מנסים להתמודד איתו.

אתמול שוחחתי בערב עם ח”כ ציפי חוטובלי, שהסתובבה במקום מרחפת על ענן (כיוון שלפי כל השמועות המוקדמות, היא נידונה להעדר תמיכה ברשימות הנכונות ונמצאה בבעיה קשה). בניגוד לח”כ דני דנון, שכבר אתמול אמר בגלוי שהדירוג הגבוה שלו צריך לקבל ביטוי בתפקיד שר, חוטובלי, (אישה אלא מה) לא מוכנה לצאת בהצהרות כאלה מיד אחרי היבחרה.

למה לא? היא דורגה הכי גבוה מבין הנשים, היא צריכה להיות שרה, צריכה לשבת בקבינט הבטחוני-מדיני (שמתוך 14 שרים כיום אין בו ולו אישה אחת), היא צריכה לדרוש שבקבינט יהיו לפחות שליש נשים ושבממשלה ישבו לפחות שליש נשים. היא צריכה להפשיל שרוולים ולהתחיל להזיז דברים מלמטה עבור נשים בליכוד. דווקא בזכות היותה אישה דתיה, היא צריכה מעתה גם להתחיל לומר דברים מפורשים למענן של הנשים בציבור הדתי, במפלגות הדתיות (וכן, ידועה לי עמדתה בנושא שירת נשים בצבא ואיני מסכימה איתה, אך היא נמצאת היום במקום מיוחד מבחינת הדוגמא האישית).