הליכוד (שוב) מפלגת הגברים

על אף ששתיים מן הח”כיות של הליכוד דילגו מעל למשוכות השריון, מפלגת הליכוד צועדת לקלפי עם אישה אחת בלבד בעשיריה הראשונה. טל שניידר (שוב) מתאכזבת

טור שלי בסלונה

תוצאות הבחירות של הליכוד בכל הנוגע לשיבוץ נשים ברשימה, מחדשת. על אף שבליכוד שיעור מאוד גבוה של גברים מבין המתפקדים ו -90% ממוסדות המפלגה השונים (מרכז, ועדות, צמרת לשכתו של ראש הממשלה) הם כמעט על טהרת הגברים, שתיים מהח״כיות המכהנות – ח״כ מירי רגב וח״כ גילה גמליאל – קיבלו שיעור קולות הגבוה מן המשבצת שנשמרה להן במקום ה- 15 ברשימה. הניסוח התקנוני של השיבוץ ה- 15 ברשימה חייב הצבת אישה ״רק אם אין אף אישה עד למקום הזה״ וכתוצאה מכך ח”כ חוטובלי נדחקת כרגע לתחתית הרשימה. ספירת הקולות נמשכת אבל שתיים מהן הצליחו להבחר בזכות עצמן ולא בשל השריון.

מירי רגב, אתמול בגני התערוכה. האופוריה כבר נרשמה סביבה אתמול אחה הצהריים

על פי התוצאות החלקיות שפורסמו עד עכשיו, ח״כ מירי רגב זכתה למקום הרביעי מבין כל המועמדים ותשובץ במקום החמישי ברשימה לכנסת, ח״כ גילה גמליאל זכתה במקום ה- 12 (ותשובץ במקום ה- 14 כתוצאה משריונים) וח״כ ציפי חוטובלי ירדה למקום ה- 24. יובהר, כי הפוסט הזה לא עוסק בתרומה או בהעדר תרומה של אותן הח״כיות לציבוריות הישראלית, כי ביקורת על התנהלותן – יש גם יש. אבל אם לח״כים גברים מותר להסב נזק או להועיל אז מותר גם לנשים.

הסיפור של הנשים בליכוד הוא מורכב. רק לאחרונה התפטרה השרה לימור לבנת מי שבמשך שנים ארוכות היתה האישה היחידה בליכוד ושימשה, במובן מסוים, עלה התאנה לשיבוץ נשים בליכוד. הרוח שנשבה מן הליכוד תמיד היתה כזו – ׳הנה, יש לכן אישה. מה עוד אתן רוצות׳. עם השנים הגישה השתנתה מעט לכ 4 – 3 נשים בקרב רשימת 25 – 20 הח״כים/יות של הרשימה. מס שפתיים. נשים משובצות אך לא מתקדמות. והנה הפעם, הן נבחרו מעל לשריונים בזכות עצמן.

נדמה שעל אף קפיצתן של רגב וגמליאל מעבר לשריונים, בליכוד עדיין הולכים כרגע, לפי איך שהרשימה נראית נכון לעכשיו, עם שתי נשים בלבד בתוך 20 הראשונים. במפלגה הרגישו לחצים חיצוניים בתקופה האחרונה. אחרי שב’בית היהודי’ מתנהלת מהפכה פמיניסטית ובמפלגת ׳יש עתיד׳ ו׳כולנו׳ של כחלון שיבוץ נשים נמצא בסדר עדיפויות גבוה מבחינת ההתארגנות למערכת הבחירות – בליכוד עוד לא התעוררו לגמרי.

שיטת השריונים בכל המפלגות, אם אני בוחנת את הדברים לאחור ביחס לעניין בעשור פלוס האחרון, לא היתה אמורה לתקוע נשים במקומות קבועים ולגרום להן להיאבק אחת בשניה על השיבוץ, אלא דווקא לבנות התקדמות הלאה, מתוך הנחה שנשים גם יכולות לשנות מבפנים, לפעול בועדות המפלגה, בתקנונים ובמוסדות כדי להביא עוד מתפקדות ופעילות, תוך שהן מראות  לציבור הרחב שנשים עובדות ומייצגות בכנסת בדיוק כמו עמיתיהן הגברים. לטוב או לרע. נראה שהחלק הזה, של שינוי מבנה מוסדות מפלגת הליכוד לא קרה. חברות הכנסת גמליאל וחוטובלי, אמרו לי שתיהן, לאורך השנים, שאין שינוי במבנה המפלגתי בליכוד.

הפמליה של רגב

גם השיבוץ למקום 15 בלבד, העלה חשש מסוים שח״כית אחת אולי תשיג תוצאה גבוהה ושאר הח״כיות ידחפו לתחתית הרשימה. זה לא קרה כי רגב וגמליאל, כאמור, הצליחו מעל למשוער. אך עדיין הליכוד תהיה המפלגה הגברית ביותר בבחירות הקרובות. בשתי מערכות הבחירות האחרונות הליכוד, והימין באופן כללי, קיבל יותר קולות של גברים מאשר נשים (הפער המגדרי) והשאלה אם בליכוד ינסו לשנות זאת, או להשלים עם המצב.

אצל משה כחלון ממשיכים לדבר כל הזמן על הריץ׳-רץ׳. הם רואים את רשימת הליכוד ולבטח ישאפו לתת קונטרה, גם בתחום הזה. אצל יאיר לפיד אפשר כבר לסמוך על התנהלותו עד היום. הוא רואה בנשים שותפות שוות ובכירות וכך הוכיח במהלך השנים מאז נכנס לפוליטיקה.

במפלגת העבודה לא רוצים להישאר מאחור ומדברים כיום, כמעט בגלוי, על השיבוצים שתוסיף ציפי לבני לרשימה (16, 23) כשיבוצים שהיא תשמור לנשים נוספות. בבית היהודי, מתקדמים יפה בקצב שלהם, בהתחשב בעובדה שזו מפלגה שעברה לשיטה הדמורקטית המלאה רק לפני כשנתיים, ושבמגזר הדתי, ההתעוררות הפמיניסטית היא ממילא תופעה טריה. אביגדור ליברמן לא אמר את המילה שלו בתחום הנ״ל, אך במערכות בחירות קודמות הוא הקפיד על לפחות 30% ומרצ, זו מרצ. שם מזמן כבר חיים עם 50%, לא פחות.

ומה לגבי הפנים של המפלגה? הצמרת של רשימת הליכוד, ארדן, אדלשטיין ושלום, הם פוליטיקאים קצת יותר ממלכתיים מאשר חלק מן עמיתיהם. ישראל כץ וזאב אלקין, שני מקורביו של נתניהו, מתנהלים בקמפיין הנוכחי כאגרופנים של נתניהו.

מה יהיה עם מירי רגב? אתמול בשטח הליכודניקי היה ברור שהיא הכוכבת של הפריימריז. לכל מקום שהיא הגיעה שובל של פעילים התרוצץ סביבה. הקריאות ומחיאות הכפיים סימנו את האישה שהליכודניקים רוצים ביקרה. הפער בין התדמית של רגב בציבור הרחב לבין ההערצה לה היא זוכה מן השטח היא אחת התופעות הבולטות ביותר כיום בסיקור של מערכת הבחירות ושל הליכוד.

 המיצוב שלה בטופ של הליכוד לא נוח לנתניהו. בבחירות הקודמות היא הביכה אותו ובבחירות השנה, אפשר לסמוך עליה, שלא תיתן להחביא אותה מאחורי הגברים. רגב ידועה בתוך הליכוד כמי שלא חששה לצאת נגד נתניהו בשורה של נושאים, כולל בנושאים כלכליים. לאחרונה היתה זו שניסתה לשכנע את גדעון סער לחזור ולהתמודד על ראשות המפלגה.

אז אחרי החיוכים הרחבים במצודת זאב ביום חמישי בבוקר, נתניהו צריך להתחיל לחשב את הקמפיין ואת ההתנהלות – האם האישה שפמפמה את העלייה על הר הבית, וממשיכה לדבר על זכויות ליהודים ורק ליהודים לפני כל דבר אחר, מי שהחקיקה שהובילה בנוגע למסתננים (יחד עם שר הפנים הקודם, גדעון סער) כשלה פעמיים בבג״צ, ובפועל בזבזה למדינה ולציבור הישראלי זמן וכסף על מהלכים חוקיים לא ראויים, ומי שחיבקה ראשי ערים שענן של אישומים פליליים מרחף מעליהם (גפסו) – האם זו תהיה הגברת הליכוד הראשונה?

מירי רגב, אתמול בגני התערוכה