אלי מויאל, ראש עירית שדרות לשעבר, אלי קורנפלד ראש חוג דרכך-דרכנו בליכוד וד״ר אלי מלכה, אחד מן הדמויות הליכודניקיות הבולטות באשקלון, יצאו היום לפגישות פוליטיות במטות המפלגות השונים. אחרי פגישה משותפת עם יצחק הרצוג וציפי לבני, התיישבו אנשי הקבוצה בבית קפה באיזור מטה הבחירות של המחנה הציוני ברחוב יגאל אלון ונתפסו במקרה בעדשת המצלמה של רן מלמד. משם המשיכו חברי הקבוצה לפגישה עם משה כחלון במטה מפלגת כולנו, גם הוא ממוקם ברחוב יגאל אלון והם כעת שוקלים את המשך המסע ומתכננים פגישות אפשריות עם נפתלי בנט ויאיר לפיד.
אחרי שנשלחה לי התמונה הנ״ל הרמתי טלפון למויאל כדי לשאול לפשר הסיבוב הפוליטי הנ״ל והנה מה שמויאל אמר לי:
״אני אוהב את הליכוד. אכן הייתי קודם אצל הרצוג ולבני ונפגשנו עם שניהם. אחרי ששמענו אותם, אנחנו עכשיו ברגע זה מדברים איתך בטלפון מן המטה של כחלון. אנחנו רוצים לשים לזה סוף. אולי עם ישראל יבין שפה זה מדינה דמוקרטית וכל אחד יכול לבחור מה שבא לו.״
ש: אתם הולכים גם להיפגש עם זהבה גלאון?
״לא. לא ניפגש עם גלאון. אולי ניפגש גם עם לפיד. עוד לא החלטנו על זה. התחלנו את המהלך היום, ואת ממש תופסת אותי בכניסה לכחלון. אנחנו מחכים לו, הוא עוד לא הגיע״
ש: אתה מוכן בבקשה להצטלם במטה של כחלון ולשלוח לי משם את התמונה של עצמך?
״כן. תכף״ (ברגע שמויאל אשלח לי -אעלה כאן, ט״ש)
ש: ״אתה החלטת לא להצביע ליכוד הפעם?״
״אני נולדתי בליכוד. בחיים לא בחרתי משהו אחר. אני חי במדינה הזו והפעם אני לא יכול, לא אצביע להם.״
ש: איך התרשמת מהרצוג ולבני?
״כולם ציונים. כולם מן העם שלנו. אני לא מקבל החלטה במי אבחר עדיין. אני בא לשמוע. זה לא איזה מסע מאורגן. אני לא איזה עמותה. אני לא מפלגה. אני לא רוצה תפקיד. אני רוצה פנים אחרות. אני לא שונא אף אחד. אחרי הדוח הזה שעומד לצאת (דוח מבקר המדינה בנושא עליית מחירי הדיור – ט״ש), זו סטירת לחי למדינה, לנו כליכודניקים. אנחנו שתמיד היינו הכי חברתיים. זו בושה וחרפה. מישהו צריך לשלם את המחיר על זה. אנחנו נתנו לליכוד מנדט כדי שהם יהיו חברתיים. צריך להבין – אני לא מתמודד בפוליטיקה. אני לא אהיה חבר כנסת. אני אזרח שאכפת לו. מעניינת אותי רק המדינה. אם הליכוד הצליח להביא אותנו למצב חברתי כל כך קשה אז אני לא יכול לבחור ליכוד״
ש: אתה עוזב את הליכוד היום?
״לא. אני חבר מרכז. לא עוזב את הליכוד. ולא הולך לשום מפלגה אחרת, אבל אני רוצה שאנשים יבינו שלליכודניקים יש יכולת חשיבה עצמאית. אני מאמין בליכוד ובחיים לא אעזוב את המפלגה. אני חושב שמנהיגיו של הליכוד הם האשמים הבלעדיים. הם הכשילו את הרעיון של הליכוד. אנחנו אנשים חברתיים, איפה נשמע דבר כזה שמחירי הדיור הוכפלו כך תוך כמה שנים? הם קפיטליסטיים שמכרו לנו את עצמם כחברתיים.
אלי קורנפלד, גם הוא אחד מן הקבוצה שיצאה לפגישות במטות. קורנפלד, הקים לפני כשני עשורים את החוג ׳דרכך דרכנו׳, שמטרתו בשלב הראשוני היתה לתמוך בנתניהו ולהריץ אותו לבחירות. הוא נותר תומך של נתניהו במשך שנים רבות אבל לא בשנים האחרונות. בפריימריז האחרונים, בדצמבר 2014, היה קורנפלד מבין האנשים שעתרו נגד מוסדות הליכוד וניסו לשנות את תאריכי ההתמודדות כשהוא יוצא נגד האופן שבו מתנהלים הדברים בצמרת התנועה.
״אני ליכודניק בנשמה״
ש: אז למה הלכת להרצוג?
״באתי לבדוק אם הם ציונים״
ש: מה מצאת?
״שהם עם ישראל. כמו כולנו. כולנו רוצים מדינה וכולנו רוצים שלום וכולנו דומים.״
״עכשיו אנחנו אצל משה. זה הילד שאנחנו גידלנו אותו לאורך השנים. באתי לבקר אותו.״
ש: מכאן אתה הולך ללפיד?
״אני מעריך אותו. אולי אני אלך גם אליו״
ש: אתה החלטת לא להצביע ליכוד?
״אנחנו אנשים פוליטיים. את כל החיים שלנו נתנו לליכוד. ואנחנו מרגישים שחל שינוי בעם ישראל, אבל הליכוד הוא לא אותו ליכוד של פעם. אני עדיין לא קיבלתי שום החלטה. הדרך עוד רחוקה. אני פשוט יודע שיבוא היום ואני אצטרך לעזור לשקם את הליכוד. אני אהיה הראשון להתגייס לשקם.״
ש: אתה פנית בעתירות נגד הליכוד, יחד עם פייגלין. אתה מזוהה איתו?
״חס וחלילה. אין לי שום קשר אליו.״
ש: מה עם נפתלי בנט, הוא גם בסיור שלך?
״כן. אני רואה בו אדם ראוי ואני אשתדל ללכת גם אליו״
נו באמת. חבורה של עסקנים סוג ז׳ שמחפשים תפקידים וג׳ובים. שום דבר לא מעניין כאן.
אם בארזים נפלה שלהבת…
מי יודע, אולי יש עוד עתיד למדינתנו.
וואו, איזה צירוף מקרים שהם צולמו בפגישה ליד מטה הבחירות של ציבוז’י. זה ממש כמו איזה כוכבת סלב שיורדת לשחות בביקיני של מעצב אלמוני, בדיוק כשצלם של טמקא/פנאי פלוס נמצא בסביבה.
אין, צרופי המקרים האלה זה משהו משהו…
ובהמשך לדבריו של יונתן על עסקנצ’יקים סוג ז’ שמחפשים כותרת, לצד מפלגה נואשת שיש לה גוש לא מספיק גדול, בדר”כ מביאים כותרות דרמטיות ומרגשות מהסוג הזה. לא מיחצ”ניאדה מגוחכת מהסוג הזה, יצליח אדלר לחולל מהפך. אגב, בכל קמפיין בחירות מביאים לנו את “מאוכזבי איקס”, שמספרים שכל חייהם תמכו במפלגה איקס, אבל הפעם רק וואי יביא מפנה.
האמת? די מאכזב שאלה השמות שהוא הצליח להביא, ומאכזב עוד יותר שאפילו אותם לא הצליחו להביא להגיד על ציבוז’י שום דבר מעבר ל”הם ציונים”. כמה עלוב הוא מצבה של הנהגת השמאל אם היא צריכה לקבל אישור מעסקני ליכוד דרג ז’, על הציונות שלהם. בן גוריון היה מקיא את נשמתו למראה יורשיו. לא רוצה לדמיין בכלל מה היו חושבים איתן ושרה לבני…
מויאל מופיע לפעמים בטלוויזיה בתוכניות אקטואליה שמבוססות על “שולחן עגול”.
אני דווקא התרשמתי ממנו לטובה – פעם אחת ראיתי אותו מתנפל על לאומנית ערביה שחשבה משום-מה שהוא יהיה בצד שלה (כנראה קראה יותר מדי קומוניקטים של “הקשת המזרחית”), ובפעם השנייה הוא התנפל על עסקן-הקיפוח רון חכלילי, שגם הוא לא הבין מאיפה זה בא לו.