21 גוונים של ליכוד

המו”מ בין ישראל לפלסטינים מתקדם לו. מספרים לנו, שמזכיר המדינה ג’ון קרי, מגיע להישגים כלשהם. מעטים האנשים שמאמינים שמשהו יצא מזה. אף אחד לא עוצר נשימה. בפגישות במהלך היום (ויהיו עוד בהמשך הערב) נכחו גם שרת המשפטים, ציפי לבני ושר הבטחון משה יעלון.

בינתיים בליכוד יש שקט תעשייתי אך פה ושם מפעפע לחץ מתון מלמטה. פעילי ליכוד מנסים לכנס ועידה מפלגתית כבר חודשים ארוכים. בשבועות האחרונים נערכו דיונים בועדת החוקה של המפלגה על שיונים תקנוניים, אך דיון אידיאולוגי, מדיני, אסטרטגי לא נערך שם. ראש הממשלה מחליט, ראש הממשלה מזיז ומבצע ואין בליכוד שום ערעור על מנהיגותו.

בסיומה של שנה בה נערכו בחירות כלליות, במהלכן תנועת הליכוד לא הציגה מצע פוליטי-מדיני (או מצע בכלל) ומרבית בכיריו התחמקו מאירועים פומביים, על מה בדיוק ידברו שם בועידה, אם וכאשר תתקיים? שתי מדינות, שלוש מדינות, מדינה אחת, פדרציות, קנטונים? אין לדעת.

כרגע מתכווננים בליכוד לשני ימי ועידה: ב17-18 לדצמבר, אך התאריך לא סופי. סגן שר הבטחון דני דנון הוא זה שמנסה לדחוף להליכים פנים מפלגתיים. גם השר כץ (אבל בשום פנים ואופן הם לא משתפים פעולה).

מאחר והליכוד אינו מפלגת-איש-אחד, ורבים שם לא מסכימים עם עקרון שתי המדינות, עליו חתם ראש הממשלה בנימין נתניהו בשתי ידיו, מעניין לעקוב אחר מגוון הדעות המדיניות של נבחרי הליכוד.

על כן, ליקטתי (ככל יכולתי) את התבטאויותיהם של חברי הכנסת בנושא וסידרתי יפה יפה על גרף/קשת:

בצד הימני הירוק – בעלי הדעה הקיצונית ביותר ימינה.

בצד השמאלי האדום – בעלי הדעה הכי קיצונית שמאלה. לא שזה משהו קיצוני, ההפך, זה נוטה לעבר המרכז הפוליטי הישראלי.

הוספתי לתוך הציור היפה שלי גם את השר לשעבר דן מרידור, לכבוד התבטאות האפרטהייד האחרונה שלו, למרות שאינו שר/ח”כ של תנועת הליכוד אבל ככל הנראה מייצג איזה ציבור שנמצא בצד המתון ביותר בספקטרום הנ”ל.

לכל שר/ח”כ חיפשתי לינק, אך לא לכולם מצאתי. לעיתים אותרה התבטאות שנאמרה לפני יותר משנה. אתם מוזמנים להוסיף או לתקן אותי אם הסידור על פני הגרף אינו מדויק.

משה פייגלין – מדינה פלסטינית היא מתכון לחיסול עם ישראל, אין עם פלסטיני

ציפי חוטובלי – סיפוח כל השטחים, מתן אזרחות שראלית לכל הפלסטינים

דני דנון – פתרון שלוש המדינות שהוא בטווח קצר אוטונומיה פלסטינית אזרחית כשישראל נושאת באחריות לבטחון ובשלב המשכי, הסכם איזורי שיכלול את הפלסטינים, ירדן, מצרים וישראל

אופיר אקוניס – הסכם ארוך טווח שמקבע שלטון עצמי פלסטיני ונותן העצמה לפלסטינים

מירי רגב – רעיון שתי המדינות לא מקובל עלי, אין פרטנר, הקונספט הוא בעייתי, אז מה אם תקום כאן מדינה דו-לאומית

יריב לוין – מימוש זכותנו בהתיישבות בכל רחבי ארץ ישראל, רק כך יהיה שלום.

ישראל כץ – מדינה פלסטינית היא דבר בלתי קביל

לימור לבנת – לא איתרתי התבטאויות מן השנה האחרונה

רובי ריבלין – בין הירדן לים תוכל להתקיים רק מדינה אחת (לא מצאתי התבטאויות מפורשות יותר עדכניות, אם למישהו יש, אשמח לתקן)

משה (בוגי) יעלון – אי הנכונות של הפלסטינים להכיר בזכותנו להתקיים כעם יהודי היא שורש הסכסוך

 גילה גמליאל – חושבת על פתרונות מגוונים, אולי כדאי לדבר על פדרציה בתיאום עם הירדנים, בינתיים החליטה לא לאטום אוזניים והצטרפה לשדולה לפתרון שתי המדינות של ח”כ חיליק בר,  רק כדי להקשיב (לולי הראיון המצ”ב ברשת ב’, של אופיר ברק ואילה חסון, הייתי ממקמת אותה אי שם באזור דנון).

גלעד ארדן – כולם מבינים שבסופו של דבר יהיו ויתורים (גל”צ, 4 בדצמבר, אין לי ציטוט מדויק ואין לי לינק, אבל הקשבתי לשידור) + אם בצד השני יהיה פרטנר יש להקים מדינה פלסטינית.

גדעון סער- התבטא במהלך הבחירות נגד מדינה פלסטינית, אבל לאור ההתייצבות הפומבית שלו לאחרונה בנושא שחרור האסירים ואמירות מתונות יחסית, אינו בקצה הימני של הסקלה.

סילבן שלום – נותן הצהרות מתונות (יחסית) בתקופה האחרונה ופועל לקידום פרויקטים של תשתיות בשטחי הרשות הפלסטינית.

יובל שטייניץ – ישראל מוכנה לויתורים משמעותיים.

בנימין נתניהו –מחויב לפתרון שתי המדינות

צחי הנגבי – גם ירושלים נתונה למשא ומתן

הערה 1: חבר הכנסת חיים כץ מזוהה באופן מוחלט עם נושאים חברתיים-כלכליים עד שלא הצלחתי לאתר אף התבטאות משמעותית שלו בנושא הפלסטיני.

הערה 2: אין שום משמעות לגודל הבועות בגרף. זה הגרף היחיד שהצלחתי למצוא באתר-שקר-אינפוגרפיקה-כלשהו ולהתמודד איתו, בלי להכביד על עצמי. באידיאל, הייתי מעלה פה גרף מסוג המכוונים/מחוג (Gauge) , מאפשרת לו להיות אינטראקטיבי, כך שכל הקוראים יוכלו לשחק איתו ולכל שמו של שר/ח”כ מצמידה את ההיפר לינק ההולם.