על ליברמן, על עיני

על אביגדור ליברמן:

שנה של היעדרות ממשרד החוץ מציבה בפני ליברמן כמה אתגרים:

– מלכתחילה, עוד בקדנציה הקודמת ליברמן היה אישיות לא מאוד אהודה בבירות מערב אירופה וצפון ארה”ב. למעשה, הוא התמקד בחימום היחסים עם רוסיה ושאר מדינות מזרח אירופה, דרום אמריקה ואפריקה. אולם גם חימום היחסים הנ”ל לכאורה, לא קידם את האינטרסים של ישראל, כאשר רוסיה התייצבה נגד העמדה הישראלית והאמריקאית בהחלטות מועצת הבטחון בנוגע לאיראן וסוריה. גם שיפור מערכות היחסים בין ישראל למדינות דרום אמריקה או אפריקה לא הועיל לישראל בפורומים בינלאומיים, כאשר נשיאת ברזיל דילמה רוסף לא שעתה לבקשות שונות וקיימה מפגש עם נשיא איראן הקודם וממשיכה להביע תמיכה פומבית בפלסטינים.

– על מערכת היחסים בין ישראל לתורכיה אפשר להכביר מילים נגטיביות מכאן ועד אנקרה. ליברמן שותף מלא להתדרדרות ההתבטאויות וחימום האווירה. האם יש לו כוונה להיות הדיפלומט הראשי של ישראל בתחום הזה? ספק.

– עוד במהלך שנת העדרותו של ליברמן  התקבלה החלטת האיחוד האירופי שהסכמים בין האיחוד לבין ישראל (תרומות למחקר, מענקים, מימון יוזמות משותפות) לא יחולו על ההתנחלויות, כך שישראל תאלץ לאשר בהסכמים רשמיים שאין שותפי מחקר הגרים בשטחים או מגיעים מאוני’ אריאל וכולי.

הטיפול בנושא זה מצריך כפפות של משי, דיפלומטיה עדינה ומערכת יחסים מורכבת עם אוזן הכרויה לניואנסים המגיעים מאירופה. ליברמן לא ניחן בתכונות אלה מלכתחילה ועדיין יהיה עליו להתחיל לטפל לעומק בבעיות מן הסוג הזה מולן ניצבת ישראל.

* * * * * *

על עופר עיני:

מכל שיחות הטלפון שעשיתי אתמול והיום – ויסלחו לי כתריסר פלוס המטולפנים אשר את רובם ככולם אני מחבבת ברמה האישית – אני חושבת שמבלשטים אותי.

 הנה קמצוץ תובנות שהצלחתי לחלץ מתוך מצולע רב השוקיים והבלתי סימטרי הזה:

 – בצלע אחת של הסיפור, אצל הרצוג, הרגישו שיש אצל עיני כוונת פרישה אבל התזמון הפתיע אותם. שבועיים וקצת לפני הבחירות הפנימיות במפלגת העבודה כשהרצוג נשען על תמיכה מסיבית של ראשי מרחבים בהסתדרות ועל המשמעת שלהם לעיני.

כשלחצתי ואמרתי שאין דרך להבין את התזמון של עיני למעט מהלך מכוון להזיק להרצוג, לא הצלחתי לקבל תשובה. אם היה כל כך תשוש מעבודתו הקשה בהסתדרות והצליח להמתין עד אתמול עם התשישות – מדוע לא יכול היה להמתין לסוף נובמבר? מוזר

– בצלע שניה של הסיפור, יחימוביץ׳ מבינים ובצדק, שעיני כבר לא מפזר הרס רק בקרבתם אלא גם אצל אחרים. בינתיים לא מבזבזים זמן ומכריזים על מועמד מטעם יחימוביץ’ לראשות ההסתדרות, חבר הכנסת מיקי רוזנטל.

האמת? לא ממש מבינה את רוזנטל. רק נכנס לכנסת, כבר להישכב על הגדר עבור יחימוביץ’ בגוף שאינו מכיר אותו מבפנים? זה לא ז’אנר בחירות שבו ה Name recognition של רוזנטל יתפוס. כמו כן, ה proxy-war בתוך מפלגת העבודה במלוא עוצמתו. רוזנטל הפרוקסי מטעם קבוצת יחימוביץ’. כבל הפרוקסי מטעם קבוצת הרצוג. מפלגה במלחמה.

 – הצלע השלישית של הסיפור (חכו, יש הרבה צלעות, זה כמו המצולעים העקומים רבי הזוויות שהילדים שלי מציירים) איתן כבל – נהג במה שמסתמן כמעין שיטה אצלו. קודם מכריזים על התמודדות אחר כך, קצת backpedalling. כמו בהתמודדות על ראשות מפלגת העבודה לפני כמה חודשים. כבל הכריז ואח”כ, לפחות בשיחת טלפון איתי, אמר שהיה רוצה להתמודד על הראשות אך המשמעות הכספית היא עצומה ולכן אין החלטה סופית (סוף דבר: לא התמודד, תומך בהרצוג). לזכותו יאמר שכבל הוא גלוי לב. הוא קצת פחות מבלשט מאחרים. וכך גם אתמול, קודם התראיין ברדיו (רשת ב’ נדמה לי), אך בהמשך הערב בשיחות טלפון סייג עצמו: מחכה להתייעצות עם המשפטנים. כעת, כבל מפרסם בפייסבוק שלו, שיש לערוך שם התמודדות דמוקרטית אמיתית. אבל איך יעשה זאת אם חוקת ההסתדרות לא מאפשרת? לא ברור.

בנוגע להשלכות של התמודדות של כבל מול ניסנקורן על ראשות ההסתדרות – לשיטתו של כבל, זה לא פוגע בהרצוג, כבל אינו זקוק להרצוג כדי ללכת על כל הקופה, ועיני לא יפסיק לעזור להרצוג גם אם כבל רץ ראש בראש מול ניסנקורן.

בצלע הרביעית – עיני – הכל דבש. אמנם לא שוחחתי איתו, אבל עם סובבים. הוא פשוט פרש כי קשה, עייף, עומסי עבודה מטורפים במשך 8 שנים, לא ישן בלילה מרוב דאגה לגורל העובדים וכולי וכולי. דמעה זלגה מעיני. אני חושבת שנבחר ציבור, שמחליט לפרוש כך, זמן קצר אחרי שקיבל מנדט מבוחריו צריך לתת הסבר קצת יותר רציני. זה פשוט מביש ואנטי דמוקרטי.

בצלעות הימניות:

יש מי שמזהה הזדמנות להשתלט על מוקד כוח שעדיין נותר בידי מפלגת העבודה. ראש הממשלה אולי היה רוצה לדחוף את ח”כ חיים כץ לראשות ההסתדרות, אך אני מבינה שכץ עצמו לא בעניין. יש מועמד אחר בימין? או שההסתדרות תיוותר לעולמים מעוז העבודה?

כרמל שאמה כהן, פרסם אתמול סטטוס גלוי ובו הבעת שמחה בנוגע לדבר מה סודי. האם שאמה כהן חשב שכץ ילך להסתדרות והוא, הבא בתור ברשימת הליכוד יכנס לכנסת?

אחרים בימין חושבים שעיני נטש את ההסתדרות כדי לחבור למפלגתו החדשה של כחלון. אין לי לכך אישור. רק שמועות. אני לא היחידה ששמעה אותן והן מגיעות מיותר מאשר מבן אדם אחד (מה שלא הופך אותן לנכונות בשלב זה)