ההודעות שהגיעו לשולחן הפייסבוק שלי היו חד משמעיות: קמפיין הצמתים של יאיר לפיד – כולו הצגה בתשלום. יצאתי לגשר המיתרים בירושלים לבדוק כמה כסף מקבלים נושאי השלטים. אבל בגשר המיתרים מצאתי פעילים שלא רק מאמינים בלפיד, אלא גם יודעים להסביר את המצע שלו. בחינם
שנים גרתי בארצות הברית ותמיד ריחמתי על אותם מבוגרים שמסתובבים בצמתים כשלגופם שלטי פרסומת. ה-Human Billboards נתונים תמיד לשמש הקופחת או לגשמי קרח מקפיאים, מרוויחים גרושים כשגופם מנוצל כפרסומת לעסק נחות כלשהו לאורכו של כביש רוקוויל הסואן, עוד אזור מסחרי בפרברי וושינגטון. תמיד הסתובבו על שולי הכביש, מסתכנים בתאונה או בשפריץ של בוץ.
ובכן, השלטים האנושיים עשו עלייה, וביום שישי פגשתי אותם בגשר המיתרים בכניסה לירושלים, בצומת רותח מחום הקיץ. האוויר מהול בפיח המכוניות הרבות החולפות שם, וצל כמעט ואין בנמצא. השלט שהגיע ארצה זכה לשדרוג. את שני השלטים הכבדים, אחד מלפנים ואחד מאחור, החליף מנשא שחור מודרני, מעין תרמיל מגניב, שאליו מחוברים “שחיפים” בהצלב כשעליהם מתוחה פרסומת פוליטית חדשה: “יש עתיד עם יאיר לפיד. שירות שווה לכולם”. אפילו כיסי צד יש למנשא שבהם אפשר לדחוף את הפליירים והנה – הקמפיין של יאיר לפיד מחובר לרחוב.
מה המטרה של קמפיין הצמתים של יאיר לפיד, שביום שישי האחרון הופיע כבר בפעם השלישית? להראות נוכחות? להפעיל את הפעילים? לתת להם להרגיש שעושים? הרי מדובר בפרסום ותו לא, כשאף אחד לא הולך לקלפיות בזמן הקרוב. הברושורים והשלטים נראים כאילו עלו הון.
הגעתי לירושלים לאחר שאל תיבת הפייסבוק שלי הגיעו רינונים על קמפיין הצמתים של יאיר לפיד: “יש לו מלא תרומות והוא משלם לכל הילדים שיעמדו בצמתים”, אמרו לי. “אחלה עבודה לחופש הגדול לחלק פליירים של יאיר לפיד”, וגם “ראית את כמות האנשים שהוא הביא איתו להפגנת הפראיירים? קמפיין בתשלום” ועוד.
ובכן, אלה סתם הכפשות. בירושלים, כל מי שעמד בארבע פינות הצומת (כתריסר אנשים בסך הכל) עשה זאת בהתנדבות ומתוך תמיכה מוחלטת במסריו של הפוליטיקאי החדש. יותר מכך, הבחורים הצעירים שאיתם שוחחתי, שלטו בתוכן הצעתו של לפיד בנוגע לגיוס חרדים, אמרו שעדיפה בעיניהם התוכנית האיטית והפרגמטית שלו לגיוס בחורי ישיבה, שתחל רק בעוד חמש שנים, על פני גיוס עכשיו.
“הרבה יותר חשוב שהם ישתלבו במעגל העבודה, והשירות בצבא אמור להפוך אותם לאזרחים משלמי מסים”, הסביר לי הבחור הצעיר שנשא על גבו את שלט הפרסום. חברו הוסיף, “אני מעדיף לחלק את הפליירים ופחות לשוחח עם החרדים”, ומיהר להצביע על ד”ר יונתן דבור, פוסט-דוקטורנט בתחום האסטרונומיה, כמי שמדבר בשביל כולם.
דבור העיד על עצמו שהוא נהנה מן השיחות האקראיות בצומת עם הצעירים החרדים, למרות שגם הוא וגם הם יודעים שאין שום סיכוי שהשיח הזה ישנה את דעתו של מי מהם. “מבחינת דיאלוג, זה לא מתקדם לשום מקום. אף אחד לא יבוא ויגיד לך שהוא שינה את הדעה שלו”.
אז למה אתה עומד כאן בשיא החום?
“כיף לשוחח איתם, כי שומעים מהם דעות שהן כל כך שונות מעולם האקסיומות שלנו. התפתחה פה קודם שיחה מאוד יפה: שאלתי אותם למה הם מאמינים שהתפילות שלהם מסייעות לעם ישראל, והם נתנו דוגמאות מהתנ”ך שבהן ריבוי התפילות הביא לנס, ועם ישראל ניצל. אמרתי להם שעל כל נס מהתנ”ך, אפשר לתת דוגמה היסטורית שהנס לא אירע. אבל כאן אי אפשר להמשיך את השיחה, כי הם הרי לא לומדים את כל ההיסטוריה, אלא רק את מה שתואם להשקפה שלהם. כל השאר לא קרה מבחינתם”.
בין נושא שלטים למתפלמס, מצאתי בלב הצומת את מפקד מחוז ירושלים במשטרה לשעבר, ניצב בדימוס מיקי לוי, שהצטרף ללפיד ועומד בראש המטה שלו בירושלים.
אתה מתכוון לרוץ ברשימה של לפיד?
“כן”.
באיזה מקום תוצב ברשימה?
“זה בכלל לא חשוב כרגע, וזה לא הוחלט. אני פה בשביל הרעיון, ואם מאמינים ברעיון, המקום ברשימה לא משנה. צריך להאמין בדרך, להכניס את החרדים לשוק העבודה אחרי שיעשו שירות לאומי”.
הכרת את לפיד עוד לפני לכן?
“לא, לא הכרתי. חיברו בינינו לאחרונה, והיתה כימיה מיידית”.
הקמפיין של לפיד נראה היום כמו מופע שהוא רץ איתו ברחבי הארץ, יותר סטנד-אפ ופחות מנהיגות.
“צריך סבלנות, כל המצע שלו יוצג בצורה מסודרת ומאורגנת. פרקים ראשונים מן המצע, כמו הדיור והגיוס, כבר פורסמו. יהיה גם פרק בנושא ביטחון פנים ופרק בנושא מדיניות חוץ. לפיד מתייעץ עם הרבה אנשים ואני יעצתי בתחומים שלי. אין לו היום בפנים אף פוליטיקאי לשעבר”.
החבר’ה פה שמחלקים את הפליירים בשמש מקבלים כסף?
“שום דבר, כולם באו בהתנדבות, חלקם סטודנטים מהדרום שבאו להורים לסוף שבוע. הם לא מקבלים כלום, אפילו את החולצות אני מוריד להם ולוקח הביתה לכבס”.
מן הצד מגיח צעיר חרדי, ומבקש מניצב לוי מדבקות עם המסרים של שוויון בנטל. “כמה אתה צריך?”, שואל לוי. “כמה שיותר”, משיב הצעיר ולוי מסכים לתת “אבל רק אם אתה לא לוקח והולך לזרוק אותם לפח. זה עלה הרבה כסף המדבקות האלה”. הצעיר החרדי מבטיח לו שאין לו כוונה כזאת. הוא מקבל לידיו חבילה נאה של מדבקות. “אתה רואה, באתי לכאן עם ארגז מלא בחומרים וחצי מן החומרים כבר חילקנו ואנשים לקחו”.
את הפוסט ניתן לקרוא גם בפלוג, באתר הארץ.
ומשבוע לשבוע יש לי יותר ויותר מתנדבים…
טל יקרה,
לא יודעת מה קורה בירושלים,
אולם אצלנו בצומת רעננה – כפרסבא, הפעילים עושים עבודתם בהתנדבות…
ומשבוע לשבוע יש לי עוד ויותר מתנדבים…
המשך שבוע מבורך!
תמי פלד חיון
גם בירושלים בהתנדבות. כך כתוב בפוסט.
ונניח שהפעילים מקבלים כסף. למה זה בכלל אייטם? אני באמת מתקשה להבין למה אנשים חושבים שחלוקת פלאיירים צריכה להיות משהו שאנשים עושים אך ורק לשם שמיים. הרי איש לא מתפלא כשמערך יחסי הציבור של פוליטיקאי מקבל צ’ק כשכר לעמלו, נכון?
כי אם לפיד מציג עצמו כתנועה עממית וחוזר ואומר שיש לו המוני מתנדבים ושהוא סוחף אחריו אנשים, אז זה מעניין. מנגד אם היה מסתבר שהם מקבלים כסף, והם לא, אז זיהה סותר את הצהרותיו.