הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר מפוליטיקה ובלוג יוצא הפלוג. כי פלוגתאות בפוליטיקה הן דבר טוב
אני תומכת במינוי יאיר לפיד לשר החוץ. חד וחלק. קראתי את הטורים הפוליטיים הבוקר, הקשבתי קצת לרדיו, שוחחתי עם אנשים והאמת, פחות מעניינים אותי האינטרסים האישיים של לפיד. מעניינים אותי האינטרסים של המדינה.
האם לשם כך (חוץ) נבחר לפיד? או מה היתה המטרה של המסע הפוליטי שלו? זה שייך לקמפיין, לעבר. כעת יש לבחון את התוצאות ו 19 מנדטים אינם דבר של מה בכך. הציבור הישראלי נתן אמון עמוק בשדרן הטלוויזיה, כותב הטורים לשעבר והוא סומך עליו שישתלב בהנהגת המדינה.
לפיד אולי לא תכנן את התוצאות הללו וככל הנראה רצה שהדברים יתרחשו (עבורו) קצת יותר לאט, אך כשאתה נכנס למערכת בחירות, לעולם אין לדעת איך תצא ממנה. והרי מבחינתו, אלה הן “צרות” טובות.
ומה היא הסיבה שאני תומכת במינוי לפיד לשר החוץ? משרד החוץ הישראלי מסיים 4 שנים מן הגרועות בתולדותיו. רק להיזכר בתגובות ששמעתי (עוד בהיותי כתבת מעריב בוושינגטון ב 2009) למינוי אביגדור ליברמן לתפקיד. הלם, תדהמה, שוק וזעזוע.
זכור לי בכיר איפא”ק – ארגון הידוע בנטיותיו הימניות – אליו התקשרתי באיזה שבת בבוקר אחת במרץ 2009, מטעם מעריב, כדי לקבל תגובה לידיעה שכבר התפרסמה בישראל על המינוי הצפוי של ליברמן. “את בטוח טועה” הוא אמר לי “אני מכיר את נתניהו היטב, במשך שנים, באופן אישי. אין סיכוי שהוא ימנה את ליברמן. זה מינוי הזוי”
ובכן, 4 השנים הללו חלפו, וליברמן היה השר הגרוע בתולדות המשרד הזה. את מספר הפגישות בינו לבין מזכירת המדינה האמריקאית הילרי קלינטון, אפשר לספור על יד אחת. הוא התקבל בחמיצות במקומות רבים בעולם. משרד החוץ אינו מחליט על מדיניות ממשלת ישראל, אך מהווה זרוע מבצעת, מסבירה, מרככת, מעבירת מסרים. וליברמן לא היה אורח רצוי ברוב הבירות בעולם. הוא אולי דאג לארגון עובדי משרד החוץ (מישהו זוכר את השביתה הגדולה שלהם, שאף הזיקה לביקור ממלכתי של ראש הממשלה בנימין נתניהו בוושינגטון) ועובדי משרד ששוחחתי איתם בעבר אמרו לי – מילה שלו זו מילה. כלומר, אם הוא מבטיח לעובד דבר מה, הוא תמיד עומד בדיבורו. מבחינתם, בהתבוננות פנימה, לתוך המשרד החיים שלהם היו טובים.
אך קשריה של ישראל בעולם נפגעו ב 4 השנים האחרונות, ומן הבחינה הזו לפיד יכנס לנעליים קטנטנות. עליו לקחת את התפקיד ולהתחיל לקבוע פגישות. מעמדה של לפיד, עם 19 מנדטים בממשלה, יוכל (אולי) להפעיל לחץ על נתניהו להוביל מהלכים ואם יזכה להערכה וחיבה בוושינגטון, יוכל לפיד למלא את התפקיד שאחז בו הנשיא שמעון פרס עד עכשיו – חימום ותיקון היחסים בין נתניהו לאובמה. אין לי ספק שלפיד יתקבל בזרועות פתוחות על ידי ג’ון קרי, מזכיר המדינה החדש ואולי יזרים מעט מן האופטימיות שלו לתוך הקשרים הבינלאומיים האחרים של ישראל.
ובכל זאת, מה עם הבטחתו לציבור לטפל בשוויון בנטל, דיור, מעמד הביניים ומצב החינוך? אדרבא, יש לו שרים נוספים ממפלגתו, שימנה אותם, יפקח עליהם וידאג להוביל אותם ליעדים שתכנן באמצעות הכלים העומדים לרשותו. 19 המנדטים מאפשרים לו לעשות גם וגם.
אני מסכים שיותר גרוע מליברמן אי אפשר לרדת, ושמשרד החוץ זה מקום שבו הוא יכול לתרום. אבל, וכאן האבל הגדול, זה מקום מצויין לנטרל אותו פוליטית. ראו המקרה של עמיר פרץ במשרד הבטחון. אז הוא קיבל הרבה כבוד – ערך מפני עצמו אצל רוב הפוליטיקאיים – אבל לא היה לו שום סיכוי להצליח. לדעתי, לפיד עצמו צריך לדרוש את משרד המשפטיים, מקום שסבל לא פחות בארבע השנים האחרונות, ושממנו אפשר לחולל שינוי חקיקתי. ובנוסף לדרוש את תיק האוצר לאיש כמו יעקב פרי.
פרי על משרד האוצר זה לתת לחתול לשמור על השמנת. מסוכן מאוד. בנוגע להשוואה בין לפיד לפרץ + חוץ ובטחון – אני חושבת שגודל האחריות במשרד הבטחון שונה מאוד ממשרד החוץ. ולכן אין להשוות בין שני המצבים. מאז פרץ יש מוסכמה שמשרד הבטחון זקוק לאדם עם נסיון במערכות הבטחון. במשרד החוץ, מסתבר, אפשר לכהן גם 4 שנים, בתור הדיפלומט על של מדינת ישראל, כשכל מומחיותך היא בעשיית חורבן ליחסים.
דווקא עכשיו פרץ דווקא זכה לעדנה כשר בטחון עם כיפת הברזל. אבל כן, בכלליות הוא עשה טעות חמורה שנבעה מנטו שיקולי אגו (לדעתי), והוא שילם על זה פוליטית. אם יאיר לפיד יעשה את אותה טעות, אני מניח שגם הוא ישלם על זה.
שלום לך
אני חושב שכל א’ יש לו את האינטרס שלו מי יהיה שר החוץ, לדוגמא אם נלך על זה כמו שאמרה טל שניידר שלפיד יהיה אז לי ולהרבה אנשים מהימין (לא מחייב הקיצוני) יהיה קשה עם זה כי לפיד יהיה מוכן לוויתורים ביו”ש כדי להתפייס עם טורקיה וזה יהיה על חשבון הימין ולביבי לא יהיה איכפת כמו שלא היה איכפת לו כמה מנדטים יהיה לליכוד בבחירות
ועוד משהו קטןמדברים הרבה על כך שנתן אשל יכול או לא יכול לשמש במו”מ הקואליציוני ואני לא בא להביע דעה בשום צד אבל אני רק שואל למה כשהוא היה בתיווך לגבי שכונת האולפנה אז כולם שתקו ושזה לא נוח להם אז הם יודעים לצעוק חמס די לצביעות
משרד הפנים עדיף.
ניתוח מדוייק
ואוסיף – מי שאומר שילך למשרד האוצר זה רק מי שרוצה להפיל אותו (ליברמן)
למה שילך לבור הזה שניתניהו השאיר של 40 מיליארד ש”ח?
ש”ס ויהדות התורה כבר שנים מכתיבות את מדיניות האוצר מבחוץ
בדיוק
בדיוק ? שס ויהדות התורה לא מכתיבות כמעט דבר למשרד האוצר. עם כל הביקורת נגד המפלגות החרדיות, אין לזה שום קשר כמעט למדיניות הכלכלית של הממשלה. מה שהחרדים מקבלים זה פירורים קטנים בהשוואה לתקציב הכולל.
למה שלפיד ילך לאוצר ? כי הוא עשה קמפיין מבוסס על המצב הכלכלי והינה יש לו אפשרות להשפיע באמת. לפיד כשר חוץ זה רעיון הזוי באמת.
דן, כנראה ששאין לך מושג בכלכלה. החוב הציבורי של ישראל נמצא בשיפור מתמיד (כשנמדד ביחס חוב-תוצר). לכן אין שום בעיה להסתדר עם טעות של 20 מליארד שעיקרה נובע מאירועים חד פעמיים (בניית הגדר ומבצע עמוד ענן). החוב הלאומי כולו עומד על 680 מליארד, ואנחנו חיים עם זה בשלום ואפילו משפרים את המצב.
לשם השוואה, בארה”ב יחס החוב תוצר הוא 102% באירופה 88% ובישראל 72% (נמוך יותר = טוב יותר).
לא שמצבנו טוב יותר, אלא שגם המגמה טובה יותר: בשנים האחרונות יחס החוב-תוצר של ישראל השתפר (מ-78% ל-72%) בעוד שבמדינות אחרות הוא הורע.
מה שחסר לאוצר זה רק איש שיווק יותר טוב. המצב הכלכלי מצויין.
גם הלם, גם תדהמה, גם שוק וגם זעזוע?!?! לדעתי שכחת לפחות שתיים-שלוש מלים נרדפות נוספות, שתכליתן להבהיר לנו עד כמה העולם הצטמרר (הנה אחת בשבילך…) למשמע הידיעה הנוראה שלתפקיד חסר משמעות, שתכליתו בעיקר לטייל בעולם ולפטפט, מונה ראש המפלגה השנייה בגודלה בקואליציה…
שלא יהיו טעויות – אני תומך בכל לבי במינויו של לפיד לשר החוץ. אין ספק שזהו התפקיד הפחות מזיק, והוא בהחלט יוכל לעזור לפרס לעשות מה שפרס עושה הכי טוב: לטוס בעולם ולבלבל ת’מוח על נושאים שאין לו מושג בהם (מישהו אמר נאנו טכנולוגיה וקופרניקוס?), בלי לגרום לנזק של ממש (איך, איך לא עלו על הפטנט הזה לפני עשרים שנה?! היה אפשר לחסוך את אוסלו…).
שאר בכירי מפלגתו (מינוס יעל “מעכבת נתיבי איילון” גרמן) דווקא עושים רושם חיובי פחות או יותר, ובוודאי שכשירים הרבה יותר ממנו לתפקידי שר ביצועיים (להבדיל מתיק החוץ, שעומד בראש משרד מיותר שמהווה שריד פתטי למאה ה16, בה היה צורך להחזיק שגרירים תושבים, עקב הקושי בהעברה מהירה של מסרים ממדינה למדינה – וכיום הוא לא יותר מאשר סידור עבודה נפלא למקורבים, הן ברמת הפוליטיקה והן ברמת הסיוויל סרוויס).
קשריה של ישראל לא נפגעים או משתקמים בגלל אדם כזה או אחר שיושב במשרד החוץ. קשרים משתפרים או ניזוקים כאשר יש אינטרסים שמחייבים שיפור או או שיבוש הקשרים – ועם כל הכבוד לכסאות נמוכים, נאומים באו”ם, ושאר ירקות, הבעייה של מדינת ישראל היא שהעולם לא יכול להיות יותר ציוני מהכנסת (למרות שלפחות לגבי ביה”נ האמריקני, הוא מצליח בכך לגמרי לא רע….).
האינטרס של גורמים במערב אירופה ובשמאל האמריקני מחייבים חנופה לערבים, וזה לא קשור אפילו במאומה, לשאלה האם לפיד הוא שר החוץ, או זהבה גלאון, או ליברמן או ברוך מרזל…
העובדה שבשמאל עדיין חושבים שיש את “ויתור הקסם” שאחרי שנבצע אותו פתאום כולם יאהבו אותנו יפרגנו, היא אחת התופעות המדהימות של חוסר יכולת למידה.
דווקא קיצצתי במילות התואר (הלם, גם תדהמה, גם שוק וגם זעזוע). אותו בכיר איפא”ק איתו דיברתי אמר עוד כמה דברים יותר חמורים. אבל לא רציתי להגזים עם שמות התואר
ואכן לא הגזמת בכלל – ידוע שכל הבעיות שלנו עם גינויים בחלו ביום מינויו של ליברמן לתפקיד שר החוץ…
ושוב, אני בעד למנות את לפיד לתפקיד בדיוק בגלל הסיבה ההפוכה לזו שבעטיה את תומכת במינויו: משרד החוץ זה בסה”כ סוכנות נסיעות אחת גדולה. היא עולה המון כסף, אבל אין פוליטיקאי שיעז לבטל אותה (די דומה לרשות השידור ולגל”צ…).
מצטער טל, התיאור של ליברמן כשר גרוע אינו תואם את המציאות. סך הכל את מתבססת על מה שאמרו כשהוא מונה לפני 4 שנים. מאז, הוא דווקא התברר כשר מעולה שמאוד חיזק את ההסברה הישראלית וקידם המון דברים בפנים.
באיזה יקום מקביל הוא שר מעולה?
שר חוץ צריך לתקשר עם מנהיגי המדינות הקרובות ולייצג את האינטרסים הישראלים בחו”ל, מרבים נמצאים באירופה ובארה”ב. חלקם במדינות ערב (מצרים וירדן). ליברמן היה פרסונה נון גרטה ברוב הבירות האלה, ובמיוחד בקהיר שם הוא היה מוקצה מחמת מיאוס אחרי המשפט שלו על הפצצת אסואן.
כשהגיע לאו”ם לייצג את ישראל הוא נשא נאומים תקיפים ובוטים שראש הממשלה נאלץ להגיד עליהם שאינם מייצגים את עמדת ישראל.
את מדיניות החוץ מול ארה”ב ניהל בפועל ברק.
אז מה יש לנו? שר חוץ שלא יכול למלא את תפקידו, ובהופעותיו הפומביות על הבימות החשובות בעולם לא מייצג את עמדת ישראל. אם זה שר חוץ מוצלח, אני מפחד מה יקרה כשתמנה שר חוץ גרוע.
נקודה נוספת: הוא טען שמשרד החוץ צריך לפעול להעמקת הקשרים עם מדינות דרום אמריקה. לא עברו חודשים ספורים ו(כמעט) כולן הכירו במדינה פלסטינית…
יאיר לפיד לא הולך לקבל מלאי בלתי מוגבל של תיקים. כל תיק שהוא יקבל במו”מ זה תיק אחר שהוא לא יקבל. ותיק כמו משרד החוץ, שנחשב לאחד התיקים המשמעותיים (אם כי כבר ללא הצדקה אמיתית, כפי שכתב המגיב מעלי), יעלה בויתורים קשים אחרים.
יש כאן אפשרות לממשלה שתקדם סדר יום אזרחי אמיתי, לראשונה מזה עשרות שנים. אני
אני רוצה איש של לפיד במשרד הפנים במקום אלי ישי (כדי שסופסוף יתחילו לקדם נישואין אזרחיים), אני רוצה איש של לפיד במשרד הבינוי והשיכון במקום אטיאס (כדי שיפסיקו לבנות ערים לחרדים בלבד), אני מעדיף את לפיד בתור שר החינוך מאשר את גדעון סער. ולעזאזל עם השרים, שמישהו כבר יחליף את ליצמן בראשות ועדת הכספים!
אני מבין שבתור פרשנית פוליטית (מעולה, אגב) אז הפריזמה של יחסי חוץ מאוד בולטת מבחינתך, ונכון שליברמן הוא קטסטרופה. אבל לעומת בעיות אקוטיות אחרות, כמו דיור או תעסוקת חרדים (ונשים ערביות), מי עומד בראש משרד החוץ זו ממש בעיה שולית. ובסוף, כמאמר המשפט הידוע, לישראל אין מדיניות חוץ, יש מדיניות פנים עם השלכות. אז גם אם יאיר לפיד הוא איש השיווק הטוב בעולם (ועם החירות האחרונות, זה לא בלתי סביר), גם הוא לא יכול למכור בננות רקובות לעולם ולהגיד שזה דבש.
נראה לי גפני כבר החליף את ליצמן בועדת הכספים
מצטער, התבלבלתי, ליצמן סגן שר הבריאות.
אבל, אתה יודע, אותה גברת בשינוי אדרת.
Liberman was terrible, but the problem was Israels policy.. It will be extremely convenient for Bibi if Lapid takes foreign Affairs. Wouldn’t. Motr important than what Lapid himself does is how many of the ministers for smaller portfolios he appoints. Time for a female treasurer? a nd a female interior and religion minister would bew good as well.
יאיר, אני הראשונה בתור לצעוק בעד נשים בכירות בתפקידים בכירים. אבל תסתכל על הנבחרת של הליכוד. האישה הראשונה של הליכוד במקום 15. האישה הראשונה של ישראל ביתנו במקום 10. מישהו יתן לחוטובלי את משרד האוצר? בליכוד בכלל קולטים שחצי מן המדינה הן נשים? למרבה המזל, ללפיד ובנט היה קצת יותר שכל בעניין הזה. יש שם 40% בצד אחד ו 25% נשים בצד השני. אם גרמן מקבלת את משרד הפנים, אז בהחלט זה יהיה הישג אדיר (פעם ראשונה אישה בתפקיד, למעט גולדה שעשתה בתפקיד הזה איזה חודש או משהו כזה)
אם יעל גרמן תקבל את תיק הפנים, זה יהיה הישג אדיר ליעל גרמן – לא הישג אדיר לנשים. תפקיד מפתח לאישה אחת לא מבשר דבר לגבי מליוני נשים אחרות.
ללפיד אכן היה המון שכל: הוא לא קיים בחירות, מחק תקנונית כל זכר לדמוקרטיה פנימית, והכניס המון נשים למקומות שהניח שאינם ריאליים – אכן, מופת אמיתי לדורות הבאים. אני חושב שיהיה מעניין להזכיר לך את השבחים האלה אם בליכוד יבטלו כל הליך של בחירות פנימיות, וביבי יציב 18 נשים במקומות 55-35 בבחירות הבאות…
נורא קל להגיד שיש ללפיד מפלגה דיקטטורית, אבל תחשוב רגע, הוא הקים מפלגה מאפס, תוך פחות משנה שהפכה למפלגה השניה בכנסת (!)
מי אתה רוצה שיצביע בפריימריז? איך תבצע הצבעה כזאת ותדאג לניקיון כפיים של מי שמצביע? אפילו בליכוד, מפלגה ותיקה שבנתה במשך שנים את המתפקדים שלה, הפריימריז האחרונים ‘נגנבו’ ע”י אנשים שבבחירות הצביעו לבית היהודי. לעניות דעתי לא קיימת מפלגה שהרשימה הראשונה לא נקבעה ע”י מה שקרוי ‘ועדה מסדרת’
ועוד דבר – בפריימריז היום בליכוד, בחירות “דמוקרטיות”, הרשימה נקבעת ע”י קומץ עסקנים, שבוחרים אנשים שהם לא הכי ראויים, אלא שהיא מוצאים חן בעיני העסקנים….. איך זה מצב בריא?
היה אפשר לעשות פריימריס אצל לפיד כפי שעשו פריימריס בבית היהודי. אין כאן בעיה של חוסר זמן להתארגנות – עובדה שלפיד הבטיח לעצמו שליטה מלאה גם בעשר השנים הבאות.
אכן קל מאוד להגיד אמת פשוטה. לו שיקרתי, זה הי מסובך יותר, מן הסתם…
יאיר לפיד הקים מפלגה, וקבע את התקנון שלה שתי מערכות בחירות קדימה. עם כל הכבוד, גם אם נמנע מפריימריס בסבב הנוכחי, לא סביר למנוע אותם גם שתי מערכות בחירות קדימה.
כל שוחרי הדמוקרטיה שמעקמים אפיהם האנינים למראה מפלגות חרדיות ומפלגתו של ליברמן, פתאום דוממים כאשר יש מפלגה שאפילו לא מעמידה פנים שישנו גוף בוחר אמיתי, ולא חונטה זעירה בראשות המנהיג.
הפריימריס בליכוד, לטוב ולרע, מתנהלים בהשתתפות רבבות. ברור שיש חסרונות אדירים (לא כמו בעבודה ובעבר גם בקדימה, שכמות המתפקדים הערביים שלהן גדולה משמעותית מכמות המתפקדים של הליכוד בהתיישבות, שבתקשורת כ”כ הקפידו לספור…) – אבל חרף חסרונותיה, דמוקרטיה פגומה תמיד עדיפה על רודנות מוצהרת. יש עתיד היא מפלגה רודנית עוד יותר מש”ס.
הפיסקה השנייה פה לא הגיונית. לפיד הבטיח הבטחות, הציבור הצביע בעד, וכיוון שהציבור בעדו הוא חפשי “להשתלב בהנהגת המדינה” בתפקיד שבו הוא לא יכול לקיים את ההבטחות. אני מניח שככה זה נראה דרך עיניו של אחינו העבד שהומלך, דרך עיניי שלי שפיסקה הזאת נראית כמו הסיבה שאנשים שונאים פוליטיקאים. רגע אחרי שהם מקבלים מנדט ההבטחות הופכות ל”חלק מהקמפיין, מהעבר”. לא שאני מצפה ליותר מזה מלפיד.
גם אבא אבן היה שר חוץ מעולה שייצג את ישראל בפורומים הבי״ל בכשרון רב. השפעתו היתה אפס וזה יהיה גם גורלו של לפיד אם ייקבל על עצמו תפקיד שר החוץ. הקשרים עם אומות העולם בנושאים החשובים באמת נעשים דרך לשכת ראש הממשלה או זו של שר הביטחון. אז לפיד יסע ויטיל ברחבי תבל, יבנה מתפנוקי התפקיד אבל שוויון בנטל ודאגה למעמד הביניים יזנחו, בדיוק כמו שאלה שמציעים לו התפקיד רוצים שיקרה. שר הפנים, שמשפיע על כל הרשויות המוניציפליות יחד עם שכון וחינוך שווים לעין שיעור מהחוץ
מה עם בנט למשרד החוץ? אני חושב שהוא יוכל להיות שר חוץ מעולה. אגב, אני לא מסכים שמשרד החוץ זניח. גם אם הטכנולוגיה השתנתה, עדיין יש צורך במנגנון שעובד גם מאחורי הקלעים וגם מהווה את חלון הראווה של ישראל (וכאן הכריזמה של בנט יכולה לבוא לידי ביטוי).
אני בספק אם ביבי ירצה להכניס אותו, אבל אם כן, אין ספק ששם הוא יעשה הכי פחות נזק.
ביבי יכניס אותו כי אין לו ברירה. כי אין שום סיבה לא להכניס אותו כשהבית היהודי הוא הכי קרוב לליכוד שיש ורוצה להיכנס – חוץ מהשנאה האישית של שרה. ואם ביבי ילך בכיוון הזה הוא יעורר מרד בליכוד. ביבי לא בעמדה הכי חזקה כרגע במפלגה. לא כדאי לו להתחיל לעצבן עוד יותר את השטח ואת הח”כים כי בסוף הם לא יהססו להפיל אותו ברגע שמתמודד אחר שנראה טוב יופיע.
אולי, נחיה ונראה. אין ספק שהח”כים של הבית היהודי קרובים לח”כים של הליכוד (אחרי הכל, מי שהצביעו לבית היהודי הם אותם אלו שהצביעו בפריימריס בליכוד). מעבר לסלידה האישית של משפחת נתניהו מבנט, אני חושב שלביבי יהיה קשה עם ממשלה כ”כ ימנית מול העולם. אבל אולי אתבדה.
אני באופן אישי גמרתי להתנבא בנחרצות על הפוליטיקה הישראלית אחרי שגיליתי שרב הנסתר על הגלוי.
“אחרי הכל, מי שהצביעו לבית היהודי הם אותם אלו שהצביעו בפריימריס בליכוד”
שקר גס ומטומטם. כמה הצביעו בפריימריז ? 60,000 אנשים. 7,000 אולי שייכים לפייגלין. מרביתם הצביעו ליכוד (אני מכיר את פעילי הליכוד מכל הגוונים אישית קצת יותר טוב ממך). אני דווקא הצבעתי בנט ואני ליכודניק ותיק לא דתי לא מתנחל. כי נמאס מהביבי הזה.
עכשיו אם ביבי רציונלי ומנטרל את הסלידה האישית של אישתו, אין לו ממשלה יותר טובה מליכוד-לפיד-בנט : ממשלה שנמצאת על אותו קו בכלכלה ובנושא שוויון בנטל. ממשלה שנמצאת על אותו קו בעניין המדיני – זה לא דוחף לאף אחד מהם ואין עם מי לדבר ואין על מה לדבר.
אבל ביבי הוא פחדן והוא מפחד פחד מוות מהחרדים. הוא גם יודע שממשלה ליכוד-לפיד-חרדים תחסל את לפיד בציבור – וכאן אפשר גם להבין את הרעיון למנות אותו שר חוץ, אין דרך טובה יותר לקבור אותו פוליטית.
למשחתי ביבי אינו עושה מה שהוא רוצה בליכוד כי זאת מפלגה דמוקרטית.
לעניות דעתי הוא צריך לוותר על אחד משלושת התיקים הגדולים בשביל מנה מוגדלת של תיקי פנים. זה מתיישב עם האג’נדה שלו יופי. חינוך ופנים זה הכרח, ואם זכרוני אינו מטעה אותי הוא רצה להיות שר החינוך. גרמן תהיה קלאסית לפנים.
מהלך כזה יעזור להבדיל אותו מהפוליטקה הישנה של חיפוש שררה לטובת ה”באנו לשנות” שלו.
חוץ מזה- הוא יהיה ממש מחוץ לאלמנט שלו במשרד החוץ.
תיקון טעות- “…מעמדה של לפיד, עם 19 מנדטים בממשלה…” = “מעמדה של “יש עתיד””/ “מעמדו של לפיד”
אני לא מסוגל בשום אופן להבין איך מי שנבחר על הטיקט של “איפה הכסף?” לא רץ לחפש אותו במגירות החשאיות של פקידי האוצר.
הרגע שבו לפיד יתמנה לתפקיד שר החוץ, הוא הרגע שבו הקריירה הפוליטית שלו תתחיל לחשב את קיצה לאחור. בדיוק כמו פרץ במשרד הביטחון. פרץ נבחר על טיקט חברתי והסתנוור מהכבוד שאולמרט הסכים להנחיל לו במשרד הביטחון ,העיקר שלא יגע לו בעוגה של משרד האוצר. את הסוף כולנו מכירים.
בנוגע לליברמן, חושבני שהמודד לבחון אם היה שר חוץ טוב או גרוע, היא השאלה מה תפקידו של שר החוץ – לשווק החוצה את האינטרסים של ישראל (את זה ליברמן עשה מצוין. הביקורת עליו נובעת רק מהמחלוקת מהם בדיוק האינטרסים של ישראל), או לשווק פנימה את האינטרסים של מדינות חוץ (את זה דווקא לבני עשתה מצוין בחוסר הטיפול שלה בגרעין האיראני ועוד)
ובכל הנוגע לחשיבות המוגזמת של משרד החוץ, כמדומה שבעבר זה היה ידוע כסוכריה שנותנים לפוליטיקאים נפוחים. השנים הרבות שעשה שם דוד לוי שאפילו אנגלית לא ידע, יעידו על כך כמאה עדים.