השבוע מגיע לידי סיום מושב הקיץ של הכנסת ואם יש משהו ברור, למי שמכיר את המקום – זה שהכנסת לא תפקדה בשבועות האחורנים. כשמספר רב של חברי קואליציה משרתים גם בממשלה, מה אמורים לעשות שאר חברי הקואליציה השולטים בועדות, בחקיקה, בתהליכי קבלת ההחלטות בכנסת? הם אמורים להמשיך לעשות. הדמוקרטיה הישראלית יצאה לחופשה ביולי 2014. לפחות לא דחו את הטקס של השבעת הנשיא, כסממן אחד קטן וטקסי ליציבות.
הסימנים לחוסר התפקוד מרובים. הנה כמה דוגמאות:
– יו״ר ועדת חו״ב, זאב אלקין נוזף בנימוס בקציני צה״ל על כך שהועדה לא הצליחה לבצע פיקוח פרלמנטרי על הלחימה. ציטוט מתוך הודעה לעיתונות שאלקין שלח: ח”כ זאב אלקין, יו”ר ועדת חו”ב בפתח ישיבת הוועדה היום (א) עם סגן הרמטכ”ל, האלוף גדי אייזנקוט:” אני שמח שאתה כאן, פחות שמח על הדרך שנאלצנו לעבור עד שהגעת לכאן. גם בעת הלחימה הפיקוח הפרלמנטרי הוא חובה. זאת אחת מאבני היסוד של הדמוקרטיה הישראלית. כך היה בעבר גם במלחמת לבנון השניה, בעופרת יצוקה ובעמוד ענן, הרמטכ”ל וסגן הרמטכ”ל הופיעו מספר פעמים מול הוועדה ובפרומים של ועדות המשנה, למרות שהלחימה היתה לא פחות אינטנסיבית מעכשיו”
– לראשונה דיוני התקציב לא החלו בחודש יולי. זו אמנם לא אשמת הכנסת הבלעדית, אך הכנסת היא גם זו שצריכה לעמוד בלוח הזמנים של החקיקה התקציבית.
– חוק רשות השידור? נדחה ונדחה ונדחה. האם יצביעו עליו היום בכנסת? לא בטוח (תוספת: אחרי מאמצי הרגע האחרון החוק אמור להגיע למליאה ביום ג׳ בצהריים). אגב, מילה אחת טובה: על אף שאיני מסכימה עם כל מהלכיו של שר התקשורת, נדמה שגלעד ארדן היה, פחות או יותר, השר היחיד שמילא את תפקידו החודש. האירועים לא הסיטו אותו לרגע קל ממסלול החקיקה.
– ישיבות ועדת השרים לחקיקה: מספר חוקים שאמורים היו לעלות שם לדיון נדחו ונדחו. בסוף לא עלו. התוצאה: הגענו לסוף מושב הקיץ, אין יותר הצעות חוק ונושאים רבים שהיו עשויים לטפל בתופעות רחבות, כלכליות, חברתיות – לא יגיעו כלל לידי שיח ציבורי ו/או תהליך חקיקה.
– ימי מליאה שקוצרו (ביום ב׳ שעבר הייתי בכנסת. המקום היה פשוט מרוקן)
– ישיבות ועדות שבוטלו. הנה כמה דוגמאות החל מאמצע-סוף יוני 2014: כללי אתיקה לחברי הכנסת: הישיבה בוטלה; ועדת הכנסת (דיון בחוק שירות ביטחון בין השאר): הישיבה בוטלה. ועדת הכנסת (סמכות לדון בסוגיות אזרחיות ביו״ש): הישיבה בוטלה.
– ברקע גם חקיקה מיותרת ומתסיסה ואף חקיקה שמצירה את צעדי הממשלה ששאריות מרוטות ממנה נותרו תלויות כעדויות באתרי האינטרנט. על כך בזבזו הפרלמנטרים את הזמן עד שהבינו גם הם שיש חוקים שדמוקרטיה מורכבת כמו שלנו לא תוכל לעמוד בהם.
– תוספת (יום ג׳ 29 ביולי): דיון בועדת החינוך של הכנסת בנושא מסקנות דו״ח אלאלוף. למעט יו״ר הועדה עמרם מצנע, אף אחד מן הח״כים לא התייצב לדיון (אוחיון, אשר, בר, ברכה, גמליאל, גנאים, הופמן, נהרי, פייגלין, פריג׳, קלדרון, שטבון). יצויין שאלה הם ימי חג עבור המוסלמים וכל הידוע לי חלקם לפחות לא עובדים השבוע כלל.
כל האמור לעיל לפני שהתחלנו לברר על בעיות בתפקוד הממשלה – פיטורי סגן שר בשיא המלחמה, שר חוץ שפותח בקמפיין פוליטי פרטי באמצע המלחמה על גבו של הציבור, ראש ממשלה שעוסק בהסברה עבור דרגים נמוכים (יחסית) ממדינות זרות, שני ימי א׳ רצופים ללא ישיבות הממשלה הקבועות (ישיבה אחת נערכה במקום בחמישי שעבר) ועוד.
הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון מקבלת ציון מאוד נמוך בתחום הביצועים. אם מחפשים אחראים מרכזיים לתפקוד הלקוי, הנה כמה אפשרויות: יו״ר הכנסת יולי אדלשטיין, יו״ר הקואליציה יריב לוין, יו״ר ועדת חו״ב זאב אלקין, יו״ר ועדת הכנסת יריב לוין, שר האוצר יאיר לפיד (תקציב), יו״ר ועדת הכספים ניסן סלומינסקי. אלה הם האישים המובילים בכנסת האמורים לוודא שהעניינים שם מתקתקים. כאמור, ציון נמוך מאוד.
טל, תיקון קל. הדיונים על התקציב שמתחילים ביולי הם תמיד בממשלה, אף פעם לא בכנסת. הדיון על התקציב בכנסת הוא תמיד במושב החורף. כך שבעניין הזה אין מה להאשים את הכנסת בתת-תפקוד, אלא אך ורק את הממשלה (וגם זה, נאמר, די מובן לאור המצב).
כבר פעם שניה שמקדימים אותי… 🙁
התקציב מגיע לכנסת רק בסוף אוקטובר, הדיונים עד אז הם באוצר ובממשלה…
(שימו לב שגם הכתבה מדברת על הצגת התקציב לפני ראה”מ, לא לפני הכנסת…)