פרופ׳ קרין נהון חוקרת ומומחית בתחום מערכות מידע ופוליטיקה סוקרת את מגמות זרימות המידע, תבניות השימוש והשיח ברשתות החברתיות בהקשר הבחירות. המידע מצטבר באמצעות שימוש בממשק API והלבשתו על השיח בעברית בטוויטר ובפייסבוק. כלי התוכנה מאפשר ניתוח מסות של טקסטים לפי מילות מפתח, וכמות התנועה שנוצרת סביב מילות המפתח הנ״ל.
המגמות ברשתות בשבוע שהתסתיים אתמול, יום ו׳ ה 12 בדצמבר הן:
1. שנאה וזלזול בנשים ע״י פוליטיקאים ונשים – לא נתפס טוב במאה ה-21 במדינת ישראל.
2. קמפיין הנשים החרדיות ׳לא נבחרות, לא בוחרות׳.
3. שיתוף משתמשים מהווה כר פורה לניגוח פוליטיקאים.
נתחיל עם נתוני השבוע (הנתונים נאספו ע״י הסדנא לידע ציבורי):
סטטוס השבוע בפייסבוק שגרף את מס׳ הלייקים והשיתופים הגדול ביותר שייך לח״כ דני דנון :
לעומת זאת סטטוס השבוע בפייסבוק עם מספר התגובות הגבוה ביותר שייך לשר לשעבר יאיר לפיד המדבר על הצעת רוה״מ בנימין נתניהו להטיל מע״מ אפס על מוצרי המזון כשוחד בחירות.
הגרף הבא מתאר עשרת הפוליטיקאים עם כמות הלייקים הגבוהה ביותר השבוע בהשוואה לשבוע שעבר. השבוע השרה לשעבר ציפי לבני וח״כ אחמד טיבי נכנסו לרשימת העשרה, ואילו חברי הכנסת דב חנין וזהבה גלאון יצאו ממנו.
החלוקה למחנות משתנה במעט מהשבוע שעבר. הימין שולט בכמות הלייקים (61%) והתגובות לעומת המרכז והשמאל (33%), אך חלה ירידה בשליטה של הימין בפייסבוק מן השבוע שעבר (72%).
את הנתונים המלאים ניתן להוריד כאן: דוח שבועי, 5-11.112.22014
כמה מגמות מהשבוע האחרון:
1.
השבוע האיחוד בין יו״ר מפלגת העבודה, יצחק הרצוג, ליו״ר התנועה, ציפי לבני גרר פוליטיקאים שונים להגיב תוך שימוש בביטויים שוביניסטיים, מפלים ומזלזלים בנשים. הכביר לעשות ח״כ זאב אלקין, עם הסטטוס ׳היפה והחנון׳. ח״כ שולי מועלם, ואיש התקשורת חנוך דאום מיהרו להצטרף למקהלה. אני מניחה שחה״כ אלקין לא היה קורא לרוה״מ בנימין נתניהו ׳יפה׳. כשמתייחסים ליופי של נשים בפוליטיקה, מיד התוכן והמהות נדחקים אחורה. בעידן המאה ה-21 אין מקום בישראל לשיח שמשפיל ומרדד את מעמדן של נשים. התבטאויות אומללות שכאלה מאותתות לחצי מהאוכלוסיה שאין להם מעמד שווה במעוז קבלת ההחלטות.
2. קמפיין הנשים החרדיות ׳לא נבחרות, לא בוחרות׳ הקורא לאפשר לנשים חרדיות להבחר במפלגות החרדיות, הוא שינוי נוסף ואמיץ שמתחולל מלמטה-למעלה בנושא מעמד הנשים בפוליטיקה ובציבוריות הישראלית. פעילות בקמפיין יצאו לקריאה ולגיוס כספים באמצעות גיוס המונים, שכן לטענתם, הסיקור התקשורתי לא מגיע לקהילות החרדיות שממעטות לצרוך תקשורת המונים.
3. שיתוף משתמשים מהווה כר פורה לניגוח פוליטיקאים. שתי דוגמאות בולטות לכך היו מחולל הממים של השר נפתלי בנט בו מפלגת הבית היהודי קוראת לציבור לחרוז חרוזים על ׳בנט הוא אח׳.
וכך קרה גם לגבי קריאתו של איתמר בן גביר ממשתמשים להציע הצעות לסיסמאות בחירות:
נראה כי האסטרטגים של הקמפיינים לכנסת ה-20 צריכים לעבוד בבחירות קשה יותר ולזכור שהרשתות החברתיות מנוטרות ע״י עיניים רבות 24/7. כל שינוי בקמפיין מיד נתפס ע״י רדאר המשתמשים, כל קריאה לשיתוף הציבור משמש כדלק לסאטירה וביקורת.
מה מוגדר כ”ימין”, מה מוגדר כ”מרכז” ומה מוגדר כ”שמאל”?
כדי שגורם שמציג עצמו כאובייקטיבי, באמת ייתפש ככזה – ראוי שלא ישתמש בשמות יפים שמחנה בוחר לעצמו, אלא יתייחס לעובדות כהווייתן:
מחנה הימין זה ליכוד, בית יהודי, ואולי, בדוחק גם ליברמן וכחלון.
מחנה השמאל (לא מרכז-שמאל, לא מכרז ציוני, לא מחנה המחנה המרכז ולא מחנה הספונטנים, רגישים ובעלי חוש ההומור) הוא מפלגהת בוז’י-לבני (אני בכנות לא יודע מה שמה הנוכחי – הבנתי ש”המחנה הציוני” זה שם זמני), יש עתיד, מרצ, חד”ש, בל”ד, רע”ם-תע”ל.
החרדים: ש”ס, יהדות התורה.
כל ניסיון להציג את לפיד כמי שאינו חלק ממחנה השמאל, זו הטעייה של הציבור. כל ניסיון להציג את לבני ואת הרצוג כמשהו שאינו שמאל מובהק, זו הטעייה של הציבור.
שוב, אני לא מתנגד להטעיית הציבור בידי התקשורת, וחושב שהיא דבר צפוי כ”כ, שכבר ממש לא ברור שהיא פקטור שמזיק לימין – אבל אם אני מבין נכון, פרופ’ נהון מתיימרת להיות אקדמאית נטולת פניות, ובמקרה כזה, ראוי לדייק בפרטים, גפ אם מקורות המידע הם גופים נתמכי הקרן החדשה…
שלום אורי,
הנתונים הגולמיים הם באמצעות הסדנא לידע ציבורי, בפרוייקט כיכר המדינה – kikar.hasadna.org.il. את הפרוייקט נשיק רשמית שבוע הבא. אני לא יודעת אם הקרן לישראל החדשה תמכה בסדנא לידע ציבורי או לא, אך זה לא משנה, שכן הנתונים נלקחים ישירות באופן אוטומטי מאתרי הפייסבוק של הפוליטיקאים השונים. (הערה – לצערי – אנחנו עוד לא מנטרים את משה כחלון).
את הנתונים המלאים של השבוע ניתן להוריד מכאן (זה גם נגיש מהכתבה) – http://ekarine.org/heb/wp-content/uploads/2014/12/%D7%93%D7%95%D7%97-%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%99-5-11.112.22014.xlsx
לגבי החלוקה של שמאל, ימין, מרכז, ערבים וחרדים – זוהי החלוקה אותה חילקתי (כמובן שיש יתרונות וחסרונות לחלוקה כזו. מכיוון שהנתונים זמינים, ניתן לעשות חישובים עם חלוקה אחרת).
חרדים – ש״ס ויהדות התורה.
ערבים – רע״מ-תע״ל, חד״ש ובלד.
מרכז – התנועה (הנתונים נלקחו מהשבוע האחרון ולא כללו את האיחוד עם מפלגת העבודהועל כן התנועה במרכז), קדימה ויש עתיד.
שמאל – העבודה ומרץ
ימין – הליכוד, ישראל ביתנו, הבית היהודי.
בברכה
קרין
אוקיי, תודה על התשובה. השאלה המתבקשת היא כמובן, איפה בדיוק את מזהה אצל התנועה נטיות ימניות יותר מאשר אצל העבודה, שגורמות לה להיחשב כ”מרכז”, למשל? עקבתי אחרי ההתבטאויות של לבני בשנים האחרונות, ואני לא מצליח לראות מה הופך אותה ל”מרכז”, מעבר לכך שהיא מצהירה על עצמה כמרכז (לפיד, למשל, דיבר על י-ם מאוחדת, פתח קמפיין בחירות באריאל וכד’).
כאשר מקבלים כנתון את התרמית של הצגת התנועה כמרכז, משתפים בעצם פעולה עם מהלך ציני של יחצ”נים שהמציאו ביטוי של “מרכז-שמאל”, שאין לו שחר. אם מדובר במחנה שנגדי למחנה הימין, הרי שזה מחנה השמאל, ולא כל דבר אחר.
בנאדם שכותב את התגובה ה-3,651 באמת חושב שמישהו יקרא אותה?
לא יפה לדבר ככה על אורי, אני דווקא קורא את התגובות שלו 😉
לגמרי. אי אפשר לזלזל באורי על ההשקעה וגם לא בקשיש ההוא שהקדיש את כל חייו להקשת מספרים סידוריים במכונת כתיבה…
אני קורא את התגובות של אורי לפני שאני קורא (אם בכלל) את הפוסט שעליו הוא מגיב. נסו גם אתם ותהנו.
הערה טכנית – המושג “ממשק API” מהווה כפילות, מאחר ו-API הינו “ממשק תכנות יישומי” בפני עצמו.
יש באמת הבדלים בין מה שהוגדר כאן מרכז ושמאל?