הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר מפוליטיקה ובלוג יוצא הפלוג. כי פלוגתאות בפוליטיקה הן דבר טוב
רעולי פנים תוקפים יהודים בהר הבית צילומסך מיוטיוב.
העליה להר הבית היא הנושא הפוליטי המפתיע של השנה. עד השנה זה היה נושא שולי שבשולי, “נאמני הר הבית” היה שם נרדף למטורפים גם בעיני ח”כים מהימין הקיצוני ועיתונאים וחברי כנסת נזהרו מלהתבטא בנושא מחשש שיחשבו הזויים. זה כבר לא המצב. המיזם ההסברתי האדיר שמנהל הפעיל הותיק יהודה גליק הפך את הנושא לאחד החמים בשוק. יותר ויותר חברי כנסת (מהימין, באופן טבעי, אבל בשיחות אישיות גם מהשמאל) מרשים לעצמם להביע תמיכה ברעיון בפומבי. בנוסף, תופעת העליה להר הבית חרגה כבר מתחום המשוגעים לדבר והפכה לטרנד גם אצל צעירים חילונים שרואים בהר סמל לאומי ובמצב הריבונות הישראלית המעורער בהר – בעיה לאומית (לא מזמן עלו להר כמה מחברי התא הגאה בליכוד). גם אני חשבתי עד לא מזמן שהר הבית הוא בערך הנושא האחרון שצריך להטריד מישהו ושיניתי את דעתי בעקבות רצף העדויות למצב האבסורדי בהר הבית שגליק וחבריו מפיצים ברשת.
ח”כ רות קלדרון, שיומרותיה הדתיות ידועות ונידונו כאן בהרחבה, פרסמה שלשום את הדברים הבאים בדף הפייסבוק שלה:
“בשבועות האחרונים אני עדה לפעילות רבה של ישראלים יהודים שעומדים על זכותם להתפלל ולהמצא בהר הבית.
אני מכבדת את הקשר המיוחד ואת הרצון להרגיש בן בית.
עם זאת אני פונה אליכם חברי העולים להר הבית ומבקשת:
זכרו שגיבור הוא הכובש את יצרו – לא הכובש את ההר!
אנא היו רגישים,
המתח הקיים עכשיו סביב הר הבית עלול להתפתח לחורבן גדול!“.
אחד המגיבים ציטט את דבריה והחליף את “העליה להר הבית” ב”עליה לישראל” כדי לעמת את יחסה לעליה להר הבית עם יחסה לעליה לארץ, שרבים לאורך ההסטוריה של הציונות,הזהירו ומזהירים מפניה באותן מילים ממש. תגובתה היתה “יש עתידית” טיפוסית: “אני מרגישה שאתה מתנגח ומתחכם. בדיוק הרוח שמאיימת על ירושלים”. (הדיון ממשיך ומסתעף שם וקלדרון מעלה טיעונים נוספים, בין השאר מסיברה שזכותנו על הארץ שונה מזכותנו על ההר כי אין לנו ארץ אחרת).
אתמול פרסם גליק סרטון שצילם בהר ובו נראית קבוצת ילדים חרדים מוברחת החוצה מההר ע”י שוטרי מג”ב כשמספר גברים ונשים ערבים צועקים ומקללים אותם (“חזירים”, בין השאר, קללה מוסלמית מסורתית ליהודים, בעקבות הפסוק בקוראן המשווה יהודים לקופים וחזירים).
לאחר מכן פירסם גליק קטע מהתכתבות שהיתה לו עם ח”כ רות קלדרון, בו היא משווה את התנהגות הערבים בהר הבית להתנהגות החרדים במאה שערים: “תחשוב עלי הולכת לבטא את זכותי על ירושלים בתוך מאה שערים בג’ינס וטריקו יד ביד עם בן זוגי. לתומנו. בלי להפריע לאף אחד“. כמה עקביות מגלה קלדרון בחשיבה הזאת? בעבר התלוננה על אפליה בכניסה לבית כנסת “החורבה” בירושלים העתיקה ותמכה במאבקן של “נשות הכותל” להתפלל במקום שאחרים חושבים שאסור להן להתפלל בו. כך ענתה בראיון לשאלה “האם את תומכת במאבקן של נשות הכותל?”:
“תמכתי בהן עד שהגישו בג”ץ והוא נדחה. מבחינתי, כשומרי חוק עלינו לקבל את פסק הדין. יחד עם זה, חשוב לי מאוד לחוקק חוק שיבטל את ההתייחסות לכותל המערבי כאל בית כנסת, מה שהופך אותו, לפחות בשבילי, מחוץ לתחום. צריך ליצור בכל המקומות הקדושים מרחבים שונים לציבורים שונים. אם אתה רוצה ללכת לאזור החרדי – לך לאזור החרדי. אם אתה פלורליסט – עומד לרשותך מתחם פלורליסטי. כרגע רק האורתודוקסים מרגישים בבית בכותל“.
כאתאיסט אדוק שביקר כבר בהר הבית/חראם אל שריף, אני סבור שכל אדם, יהודי או לא, צריך לבקר שם לפחות פעם אחת כדי ללמוד על הנזקים שאמונה בכח עליון גורמת לבני אדם שיכולים להינות מחייהם בכל מובן אפשרי, אבל בשם המיתוסים הדתיים האלימים והנחותים ובשם ה”סדר המדומיין” שהונחל להם בשטיפת מוח בעל כורחם מינקותם, הם מעדיפים לבזבז את ימי חלדם הקצרים על פני האדמה במלחמות דם ברבריות להאדרת שמו של הכח העליון המדומיין בו הם מאמינים – “יהוה” או “אללה”. בנוסף, חשוב גם ללמוד על הסיבות שהובילו לחורבן בית המקדש של היהודים בעבר – משיחיות-שקר, קנאות, חוסר הבנת מאזן הכוח, דה-לגיטימציה לבעלי דעות אחרות ותיוגם כ”בוגדים”, התעלמות מהמציאות והמון אלימות ורצחנות. פרקטית, השנים 1948-1967 ואף לפני הקמת המדינה (בהן היישוב הלך וגדל, צמח והתפתח) הם הוכחה מעולה לחוסר נחיצותו היומיומי של המקום המיותר הזה. הסכנה להתססת מיליארד וחצי מוסלמים היא ממשית. לכן המשטרה והשב”כ עושים הכל כדי למנוע הסלמה על ידי שמירה קפדנית על הסטטוס-קוו העדין בהר מאז 1967. את הויכוח על אמיתותו ההיסטורית של קיום בית המקדש של היהודים צריך לנהל מול המוסלמים בתקשורת, באקדמיה, בעיתונות, בספרות. לא פיסית, ולא על הר הבית.
מאכזב. כתבת “יהוה” רק פעם אחת, ואפילו בלי “כיבוש” אחד. נכון שפיצית על זה עם שפע פירכות מוזרות (אהבתי במיוחד את הקטע על ה”ויכוח על אמיתותו ההיסטורית של הר הבית”, שבו אתה מפגין חדשנות מהפכנית והופך את עובדת קיומו של מקדש על הר הבית לסוג של “נראטיב יהודי”, חמש שורות בלבד אחרי שאתה דווקא כן מתייחס אליו כאל עובדה היסטורית…), אבל זה ממש לא זה.
אשמח אם תרחיב לגבי “התססת מיליארד וחצי מוסלמים”, שמפניה אתה מזהיר. האם הם כולם “יתססו” יחדיו, או שמא בבודדת? האם אתה לא מעלה על דעתך שהם ינהגו באותו איפוק שאתה מצפה לו מיהודים שכניסתם להר נמנעת, למשל? באיזה אופן אתה מצפה לבטא את “תסיסתם”?
אגב, כ”אתיאיסט אדוק”, מדוע אתה כ”כ לארג’ עם זכויות המוסלמים המאמינים, וכ”כ פשרן בנוגע לזכויות הלא-מוסלמים המאמינים?
מאחר שהרעיונות “אללה” ו”יהוה” הם שורש רבים ממעשי האלימות, הרצח, הטמטום הכיבוש (כן – כיבוש), הגזענות, השוביניזם ההומופוביה, אשתמש במלים אלו כמה שיותר פעמים, כמה שצריך, על מנת שלא יהיה ספק מה צריך להשתנות. אמונה ב”יהוה”, ישו ו”אללה” היא לדעתי, פשע נגד האנושות.
לגבי ויכוח – גש למיליון לערך “ויכוח” (באתה הזדמנות גם לערך “תסיסה”. זהו דימוי. בשפה העברית, כמו אחרות, ישנם דימויים, מטאפורות, משלים, העוזרים להעביר את המסר. למשל: “נופת צופים”, “לרחף באוויר”, “לרתוח” או כמוך – “איסטרא בלגינא קיש קיש קריא”). מול המוסלמים ישנו ויכוח לגבי אמיתות קיומו של בית מקדש, לכן השימוש במילה זו מדויק, גם אם זו עובדה היסטורית שהיה בית מקדש. למשל, לי יש ויכוח עם דתיים רבים, כמוך, על הטמטום שבדת, למרות שזו עובדה שלא אמורה להיות עליה עוררין. כנ”ל לגבי הויכוח על האבולוציה – ישם כאלה שעדיין לא מקבלים את התיאוריה, על אף שיש לא פחות עדויות התומכות בה מעדויות התומכות בקיומו של הר הבית. עכשיו אתה מבין שהמילה “ויכוח” יכולה להיות גם על עובדות?
אני “לארג'” עם המוסלמים כי 1. הם מיליארד וחצי ב-56 מדינות ואני מדינה אחת עם 8 מיליון. 2. כי הם ממשיכים רצף של מאות שנים של שליטה מוסלמית באתר, וישנו גבול – שהגענו אליו מזמן – לעד כמה אפשר להחזיר את גלגלי ההיסטוריה לאחור. 3. כי אני חושב שהתרבות המערבית, שאני שותף לה ושאני מקווה שכל ישראל יהיו שותפים לה, המבוססת על חילוניות, רציונליות, מדע וכו’ הרבה הרבה יותר טובה מהתרבות המוסלמית. אני הייתי מתבייש, לו הייתי מוסלמי, שזה אתר מאוד חשוב עבורי וזה מה שמגדיר אותי. שיבושם להם. שיישארו דפוקים ועניים לנצח ככה. אני לא צריך להיות שותף לטמטום ולפרמיטיביות שלהם, זה ידרדר אותי כמדינה, כחברה וכתרבות. 4. להזכירך, פעם גם הקריבו קורבנות בהר הבית. פעם גם היתה עבדות. פעם היתה פוליגמיה. פעם היו הוצאות להורג המוניות. הכל בתנ”ך. אתה רוצה לחזור גם לכל זה?
* עדויות התומכות בקיומו של בית המקדש
“אמונה ב”יהוה”, ישו ו”אללה” היא לדעתי, פשע נגד האנושות.”
אני חושב שהדיון הרציני תם ועכשיו זה יהיה רק איך להתבדח על חשבונו של עדו.
יונתן, אני שמח שהתייחסת לכל חלקי תגובתי, והפרכת אותה בשיטתיות מרשימה, בצורה שלא משתמעת לשתי פנים, בשים לב לכל משפט ומשפט ולכל טענה וטענה.
למה שאני אפריך כשהפרכת בעצמך ?
ברגע שכתבת באופן מודע משפט כל כך הזוי, אתה מוציא את עצמך מהדיון ואי אפשר לנהל איתך שיחה רצינית, בדיוק כמו שאני לא מנהל דיון עם מי שכותב ״מוות לערבים״, לא משנה מה טיב הטיעונים האחרים שלו. כי למען האמת מי שמסוגל לכתוב דברים כאלה אינו בעל אינטליגנציה גבוהה בכל מקרה ואין טעם לבזבז זמן איתו.
יונתן, אני מאושר שהתייחסת לכל חלקי תגובתי, לא התחמקת משום דבר, הפרכת אותה בשיטתיות לוגית מעוררת התפעלות, בצורה מרשימה וחד משמעית, בשים לב לכל משפט ומשפט ולכל טענותי.
עדו, בוא לא נפליג ונעשה מ”כל חלקי תגובתך” משהו שבאמת ראוי להתייחס אליו. אני אמנם מצאתי בידור ושעשוע בהתייחסות לשלל הקטעים שהבאת שם (אני מוצא הנאה רבה מקריאת גיבובי קלישאות רצופות שגיאות, שכותביהן בטוחים שהן האמת הצרופה), אבל אתה לא יכול לצפות מכולם לנהוג בדרך זו. סה”כ אני חושב שהוא ורעי הפגינו כלפיך סובלנות וסבלנות רבים (תחשוב על זה – ייתכן שהם פושעי מלחמה שמאמינים באלוהים, ועדיין ענו לך ברוח טובה ונעימה).
בכל מקרה, אני מתחייב להמשיך להגיב ל”טענותיך” ולהתייחס אליהן ברצינות הראוייה!
לא נראה שאני משעשע אותך כל כך. נראה שהטיעונים שלי עולים לך על העצבים. נראה שחשפתי איזה ספק פנימי המקונן בכך ועל כן אתה מגיב לי שוב ושוב, כדי לנסות ולסלק את הספק. אם אכן הייתי משועשע – הייתי צוחק ומסתפק בכך. אבל אתה חש צורך לנסות להפריך את טיעוני כדי לחיות עם עצמך בשלום.
* היית, לא הייתי
צר לי, אבל הייתי ספקן הרבה לפני שנתקלתי בגיבובי הקלישאות שאתה מכנה בשם “טיעונים”. הייתי רוצה שתצליח להעלות טיעון שיגרום לי ולו צלהרהור קל שמא אני טועה, אבל הטענות שלך הן פשוטה בדיחה. מה שמשעשע אותי, זה לא ההומור שאין בטענות שלך, אלא דווקא הרצינות שבה אתה מדקלם את ה”יהוה” שלך, מתוך אמונה שזה גורם לך להיראות נאור ושנון יותר.
אני לא מנסה “להפריך את טיעוניך”, אלא מדי פעם אני מתקן כמה פירכות שכתבת, בעוד איזושהי הפגנה של חוסר ידע מינימלי (למשל, על הר הבית).
אני באמת אשמח להתקל באיש שמאל שיביא נימוקים רציניים מדוע צריך לסגת, ומדוע יש סיבה כלשהי לקחת סיכונים בטחוניים למען פיסות נייר. באמת אשמח. אני גם משער שייתכן שישנם כאלה. אתה, צצר לי לציין את המובן מאליו, לא ממש יכול להימנות עליהם – למרות שאתה כותב “כיבוש” ו”יהוה”.
הסיבה לכך היא פשוטה: הנסיגות של ישראל מסיני, לבנון ועזה שיפרו מאוד את הביטחון הלאומי של מדינת ישראל. מצב ישראל ביחס ללבנון הרבה יותר טוב מאשר לפני 2000. מצב ישראל ביחס לרצועת עזה הרבה יותר טוב מאשר לפני 2005. מצב ישראל ביחס לסיני הרבה יתר טוב מאשר לפני 1979. והסיבה הנוספת היא שזה יקרה – זה יקרה כי מילוני בני אדם אחרים לא ייעלמו לשום מקום. לא יתנדפו. לא יהגרו. הם רבים והם מתרבים. ולכן יגיע היום בו העולם, כולל ארה”ב, יגידו לישראל לשים סוף לפרויקט הכיבוש בגדה המערבית, או לחילופין, להעניק את מלוא הזכויות הדמוקרטיות למיליוני בני האדם שם.
עם כל הכבוד עדו, הטיעון היחיד שלך לגבי הטענה הזו היה המילה “לדעתי”.
סחתין, כדי לשכנע אותי בהגיון של הלוגיקה שלך (שכאמור, מתיימרת להיות חילונית), אתה מביא לי נבואה, שהשמאל חוזר עליה כבר 47 שנים (העולם יבוא ויכריח ויכפה וייאלץ…).
מה אני אגיד לך, לא משכנע. מצד שני, עומד בסטנדרטים הרגילים של לעיסה ופליטה של קלישאות משומשות.
אתה צודק – האימפריה הישראלית תעמוד בפרץ הגויים הרשעים, נכה את אומות העולם שוק על ירך ונראה להם מה זו גאווה יהודית אמיתית. נפרוק את עול החוק הבינלאומי שאנו מתיימרים לשומרו, מהאשלייה אותנו אנו סוחבים על גבינו של “אור לגויים”, ו”המוצב הקדמי של המערב” ונחזור סוף סוף לכור מחצבתנו: הזיות דתיות והרג חיות על מקום עתיק כדי להמתיק את ליבו ולפייס את רוחו של אבא אלוהים, נגרש את הישמעלים הומעדים עלינו לכלותנו, נחדש ימינו כקדם ונצפה לבוא משיח צדקנו במהרה. אמן.
מעניין לראות איך כל פעם אחרי שאתה נותן איזושהי תחזית נבואית מונפצת – אתה מנסה לרדת מהעץ באמצעות “האשמת” הצד השני במשיחיות.
אני לא יודע מה יעשה העולם אם נמשיך לעשות מה שאנחנו עושים – אבל אני יודע מה העולם ל-א עשה במשך 47 שנים שמנבאים לנו את הנבואה המשעממת שלך, של “וואי וואי מה יעשו לנו”.
אתה מבין, אין כאן עניין של “האימפריה הישראלית”, אלא יש כאן עניין של סדרי עדיפויות. יש ניסיון מלאכותי להפוך את הפלסטינים לסוגייה החשובה בעולם, אבל כל פעם המציאות באה ומתערבת, ומזכירה לכולנו שמדובר בסכסוך נורא קטן וזניח, ובאופן יחסי – עם מספר נפגעים נמוך (בטח בהשוואה לסכסוכים שבין מוסלמים למוסלמים ברחבי האזור הפסטוראלי שלנו).
בכל מקרה, הרעיון הגאוני של להחליף טיעונים בתחזיות, שגם הן קלישאות מהסוג העבש, הוא פתרון הולם למי שאין לו הידע לנמק את העמדות שהוא מדקלם בנחרצות כה רבה.
מאסטר פיס נוסף!
ובכן, איכשהו הגעת למסקנה שאני דתי (למרות שכבר ניהלת איתי ויכוחים בשבת…), ולמרות שלא תצליח למצוא במיקרוסקופ איזושהי טענה שלי שמבוססת על דת…
לעומת זאת, הפנאטיות האנטי-יהודית ושטופת הבורות שלך (שאיכשהו בחוש הומור יוצא דופן, אתה מגדיר כרציונליזם…), מביאה אותך לפרץ משעשע של רעיונות מבדרים עד כדי קביעה שאמונה באלוהים היא פשע מלחמה (אכן עמדה נאורה ומתקדמת…).
השטות שקובעת שבגלל שיש רצף של כמה מאות שנים של שליטה מוסלמית באתר, אומר שאין לנו שום זכות עליו כי “יש גבול כמה אפשר ללכת לאחור”, זו טענה כ”כ אנטי-ציונית, שלולא הפגנת בורות מזעזעת כ”כ בכל טיעון אחר שלך – הייתי מתפלא שבכלל העלית אותו. הבן, עדו, המוסלמים שלטו בא”י כולה במשך מאות שנים באופן רצוף, ולפי שיטתך, ש”יש גבול כמה אפשר ללכת אחורה”, הרי שבאמת לא הייתה לנו זכות לשוב לכאן…
“ספירת המוסלמים ומדינותיהם” ה יא כ”כ נלעגת ומלאת בורות גזענית, שאין ברירה אלא שוב להתמלא בגיל ודיצה: הנה פריט ידע כללי קטנטן עבורך: אף אחד לא הורג מוסלמים יותר מאשר מוסלמים אחר, והפעם האחרונה של ג’באד כלל מוסלמי למען מטרה כלשהי, הייתה בתחילת המאה השביעית – וגם אז זה נגמר בשחיטה פנים-מוסלמית (קרא מה קרה לרוב הח’ליפים הראשונים, ומי היה אחראי לזה…).
“העולם המוסלמי” הוא איום מוחשי בערך באותה מידה שאתה מסוגל לדקלם בע”פ את שמות כל הח’ליפים מבית עבאס…
נכון – אין מיליארד וחצי מוסלמים – זו המצאה של פרנואידים. אין 56 מדינות מוסלמיות. אין כזה דבר. השב”כ והמוסד סתם מתריעים על כלום. סתם 47 שנים ישראל שומרת בקפדנות דקדקנית על הסטטוס קוו. כמו שאמרתי כבר – פעם גם רצחנו חיות כדי לתת מתנה לאבא אלוהים מאותו הרב הבית, פעם לשלמה המלך היו 1000 נשים, פעם היו הוצאות להורג על ימין ועל שמאל, פעם היו עבדים, פעם אלוהים השמיד ערים שלמות כי הוא אבא קוסם שמעניש וגומל. האם חוסר רצון לחזור אחורה לכל זה, זה גם “אנטי-ציונות”? איפה כתוב ש”ציונות” זה בית המקדש? הר הבית? זה החרבת הציונות, 180 מעלות הפוך מציונות.
יש 56 מדינות – שבעיקר נלחמות זו בזו, או סתם כוללות מלחמות אזרחים פנימיות.
קבל ספירה מדגמית של מדינות מוסלמיות לגמרי שיש בהן המון אקשן, ועניין הר הבית לא יימצא בראש מעיינהן, גם אם קראת ב”אצבעוני” שכן:
פקיסטאן, אפגניסטאן, סוריה, עיראק, סודאן, תימן, לוב, אלג’יריה, טוניסיה, בחריין, ניגריה, סומליה. עד כאן מדינות שבעיקר עסוקות בשחיטות פנימיות. אפשר להתייחס גם למרוקו ולסהרה המערבית, לבנגלדש (שכל חורף תוהה האם תצליח להאכיל את מליוני רעביה), לניז’ר, לצ’אד, ללמאוריטניה (שטרודה בשאלה האם כבר בשלה העת לבטל את העבדות), לאוזבקיסטאן (שהנשיא שלה עסוק בעיקר בלשתיק פנאטים מוסלמים, ולא ביציאה למלחמה בשמם…), ועוד ועוד ועוד.
השטות שלך, ש1.5 מיליארד מוסלמים רק מחכים לעלות עלינו אם נחליט באופן כזה או אחר לגבי הר הבית, היא לא יותר מסממן נוסף לבורות שאתה מתעקש להפגין כאן, כנראה מתוך רצון לשמח אותי.
מה שאתה מציע זה להפסיק את המצב האסטרגטי היותר נוח הזה לישראל ולאחד אותם, לתת להם סיבה להתאחד, הכל כדי שכמה מטורללים עם אישונים מסתובבים ששומעים קולות באפילה במוחם, יכולו לשחוט איזה גדי ברחבה גדולה בירושלים. אין ספק, זו תהיה גאווה יהודית וישראלית. שווה לחיות בשביל לשחוט גדי ולדבר עם חבר דמיוני במקום נפיץ מאוד בחרבה גדולה בירושלים. זה יהיה מימוש עצמי, וגאונות צבאית ומדינית.
וואלה, עכשיו אתה גם חוזה איחוד מוסלמי סביב הר הבית?
שמעת על הקרב הגדול שהתחולל בתוך המסגד הגדול במכה ב1979? לך קרא עליו קצת, וספר לי היכן מאות מליוני המוסלמים בשעה שתותחים ירו שלושה מטר מהאבן השחורה.
יתאחדו עלק…
נכון. אתה יודע יותר מאמ”ן, צה”ל, השב”כ, המל”ל ומשטרת ישראל. אתה גאון אסטרטגי שישראל עוד לא גילתה. היינו עיוורים – וכעת אנו רואים. תודה, אורי, שהובלתונו מאפילה גדולה לגאולה, מבלבול לפיכחון מדיני וצלילות, מחוסר אחריות לנחישות. נראה לי שבילית יותר מדי זמן בסיורים במצדה.
וואלה זה היה מהר, הוא כבר ירד ל logical fallacy הכי נפוץ של פנייה לסמכות. זה או להרים דגל לבן זה פחות או יותר אותו דבר.
לא, אני בסה”כ יודע הרבה יותר ממך, זה הכל. אני מסכים שזה לא הישג גדול, אבל זו לא אשמתי שאתה יודע כ”כ קצת.
אני עדיין בהלם מזה שאשכרה כתבת שמדינות האסלאם רק מחכות להפסיק לשחוט זו את זו, כדי להתאחד נגדנו, אם יקרה משהו בהר הבית. מסתבר שכל מה שמפריד בין אסד לבין חבירה למורדים, זו תפילת יהודים בהר הבית…:-)
משום מה נדמה לכם שמשחקים בהר הבית זה כמו ניסוי מעבדה חביב, משהו כמו מאיץ החלקיקים בשווייץ, ניסוי שלא יעלה לישראל בחיי אדם ומהומה דיפלומטית מדינית וצבאית שהשלכותיה מי ישרונו. לגבי “פנייה לסמכות” – גם מי שחושב שלמשל, “ארה”ב נחלשת בעולם”, או “אסור שלאיראן יהיה נשק גרעיני” (גם אני ביניהם) – גם הוא – “פונה לסמכות” – הוא מסתמך על ניתוחים של בכירים ישראליים בתפקידים רשמיים עם יותר מידע ממנו. אין שום דרך לדון בנושאים מדיניים-ביטחוניים בלי “לפנות לסמכות” בדיון בקבלת החלטות והשלכותיהן. אני מעדיף “לפנות לסמכות” שתפקידה לשמור על חיי אדם ולהימנע מלדרדר את ישראל מלחמות אזוריות, מאשר לפנות לסמכות אלוהית או לפנטז ברומנטיות על מקום בו על פי התורה, אברהם רצה לשחוט את בנו באלגנטיות, מקום בו פעם היהודים שחטו חיות, מקום בו מי שמתרפק על השבת עטרה ליושנה בו – איבד כל רצון למצוא משמעות אחרת וחיובית לקיומו פה, ונאלץ להיאחז בשיבה למיתוסים קדומים, פרמטיביים, רצחניים ונחותים.
עדו מה הוא הסמל של ארהב? וכאשר משביעים אותם במשפט, על מה משביעים אותם? ובמטבע הכסף החומרי שלהם מה רשום? תבדוק טוב. אתה תגלה שהעולם המערבי כלל לא חי
לוני, להיפך! In god we trust רשום בכל מקום
אורי, זוהי דרכם של עוכרי ישראל,בני הדת היהודית,שסכנתם לקיומנו גדולה מסכנתו של כל אוייב מבחוץ
שמתי לב שכשאני חי במולדתי חיים טובים ומאושרים, זה מתסיס מליארד וחצי מוסלמים. אז שאפסיק?
זה לא מתסיס – יש לנו יחסים דיפלומטיים מלאים ויציבים עם מצרים, ירדן, תורכיה, אזרבייג’ן ועוד. ישנם מאות מיליונים מוסלמים במדינות כגון הודו, אינדונזיה, מלזיה (ואירופה וארה”ב ואוסטרליה) שלא מותססים כלל וכלל מקיומה של ישראל, אבל כן יותססו אם תהיה פה מלחמת דת ביוזמת ישראל על הר הבית.
קיצר, אתה בז לדת ולמאמינים בדת. איך אתה יכול להבין מישהו שרוצה לממש את זכותו להתפלל במקום שהוא מרגיש שקדוש לו?
האם תשובתך תשתנה אם יהודים היו מונעים ממוסלמים להתפלל במקום קדוש להם? כלומר, היית מציע לאותם מוסלמים לא “להתסיס” את היהודים?
לא הבנתי את האי סימטריה בטענות שלך.
אני אכן בז למאמינים, משום שאמונתם ממררת לי ולאחרים את החיים (טרור דתי, מסים למטרת דתיות, חוקים דתיים, כיבוש דתי, הדרת נשים דתית, גזענות דתית, הכחשת המדע, שוביניזם דתי והומופוביה דתית). לגבי הר הבית, לא מדובר ביהודים “נייטרליים” ממדינה “נייטרלית”. מדובר ביהודים-ישראלים (אגב, כל ישראלי חופשי לבקר בהר הבית כיום) מישראל, מדינה המצויה בסכסוך מתמשך עם העם הפלשתיני והכובשת את רוב שטחו, ו(גם, לא רק) בשל כך, בסכסוך עם רוב העולם הערבי והמוסלמי. בנוסף, מאחר שכמעט כל השואפים להתפלל על הרב הבית באים מרקע מאוד מסוים, מחזיקים בדעות פוליטיות מאוד מסוימות, לובשים כיפה מסוג מסוים מאוד, מאמינים באמונות מיסטיות משיחיות מסוימות מאוד – שזורים ב”זכויות” הפולחן שלהם גם סוגיות של ביטחון לאומי, יחסי החוץ של ישראל ובעיקר, חיי אדם. מאחר שכך, זה לגיטימי ומוסרי מאוד למנוע את תפילתם ולפגוע בזכות הפולחן שלהם.
או קיי הבנתי, זו סאטירה. עדו לא קיים, זה סתם פעיל ימין שהתחפש לקריקטורה של שמאלני מטורף. זה לא יכול להיות בן אדם אמיתי.
יונתן, הרשה לי לציין לשבח שוב, כמה שרק אפשר, את האומץ שלך בהתמודדות עם טענות, את היושרה הנוקבת שלך בהתייחסותך לכל חלקי התגובות ובעיקר – את הענייניות הבלתי-מתפשרת שלך. עלה והצלח.
אהה, אוקיי. הבעיה שלך היא עם מה שעושים *לך*. אתה לא מאמין באותם דברים ולכן קל לך לבוז לאמונות אחרות ולשלול זכויותיהם של יהודים לעלות להר הבית. מבחינתך, אם זה לאו תואם לאמונות *שלך*- אין להם זכויות להתפלל באותו מקום.
לפי ההיגיון שלך, בכלל צריך לשלול זכויות מיהודים ישראלים, עד שיסתיים הכיבוש. אם הם חובשים כיפה- בוא בכלל נכלא אותם.
אכן, נאור מאוד.
יש לך כנראה בעיה כלהי בהבנת הנקרא. למה את מערבב נושאים? סוגיית הבוז שלי למאמינים היא כללית, ונוגעת לתופעה שנקראת “דת” (יהודית, מוסלמית, ונוצרית) בשל הנזקים העצומים שהם גורמים לחייים של בני האדם בכלל, ולי באופן פרטי – ועל כן ציינתי ” ממררת לי ולאחרים את החיים”. סוגיית התפילה בהר הבית היא מקרה פרטי של זה, ומעבר לכך, מעורבים פה שיקולים ביטחוניים, יחסי החוץ – בעיקר חיי אדם. נא לקרוא שוב. ו”נאורות”? מה אתה יודע על נאורות? לדמוקרטיה מותר להתגונן נגד מי שבשם האמונות הדתיות שלו עלול לגרום לה נזק ביטחוני קשה, בדיוק כמו מלחמה בטרור.
אין לי שום בעיה. הבנתי שמדובר בשני נושאים. הבוז שלך נובע מהאמונות שלך, אתה פשוט לא מסוגל, כנראה, לקבל את העובדה שיש כאלה שמאמינים בדברים שונים ממה שאתה מאמין בהם.
לגבי הר הבית, לטענתך אפשר למנוע זכות פולחן בגלל שהדת היהודית (לטענתך)ממררת חיים של פלסטינים. כתבתי שלפי ההיגיון הזה, אפשר למנוע בכלל זכויות מהיהודים הישראלים, בעיקר מחובשי הכיפות. זאת נאורות? מלחמה בשם הדמוקרטיה? שלילת זכויות ככלי למלחמה בכיבוש?
ואני לתומי חשבתי שבדמוקרטיה ליברלית לכל אדם מגיע זכויות בסיסיות ואי אפשר להעניש קולקטיבית.
אתה כנראה נאור ממני.
לא כתבתי “הדת היהודית ממררת חיים של פלסטינים”. ישנו כיבוש צבאי כרגע + התנחלויות, שרובו ככולו נוצר ממניעים דתיים, והמציאות הזאת היא שממררת את החיים של מיליוני פלסטינים כבר עשרות שנים. מאחר שהסכסוך הישראלי-פלשתיני עדונו פעיל, יומיומי, לעתים מאוד מדמם, ומאחר שזהות המתנחלים האידאולוגיים, וזהות הלובי שתומך אקטיבית בכיבוש ובהתנחלויות ובהנצחת המצב הזה, זהה לזהות המתפללים על הר הבית, ומאחר שהאמונה המסיטית-משיחית היא אותה אמונה מיסטית משיחית (שהיא רק זרם אחד, די שולי, בדת היהודית באופן כללי. הזרמים האחרים של היהדות גורמים נזקים אחרים – בעיקר הזרם החרדי), ומאחר שבשם אמונתם המשיחית הם סבורים שיגיע יום בו בית המקדש ייבנה בהר הבית, במקום בו ישנם במאות הנשים האחרונות מסגדים, ומאחר שהמוסלמים מודעים לכל זה – אזי אין מדובר פה ב”זכויות פולחן” תמימות של יהודים תמימים. מדובר בסוגיה פוליטית, ביטחונית ודיפלומטית נפיצה, עדינה ומורכבת. ביטחון לאומי. חיי אדם. ועל כן מוצדק, מוסרי ואף מתחייב, לשלול מהם את אפשרות הפולחן במקום זה.
קודם כל, האמונה שלך תמימה (לגבי היווצרות התנחלויות ממניעים דתיים) ולא תואמת את המציאות. לא היו התנחלויות אם היה מדובר רק ב”שאיפה דתית” ובוודאי שמפעל זה לא היה נרחב כלכך.
ואתה שוב, מנסה ליפות ענישה קולקטיבית. לטענתך בלבד, זהות המתפללים על הר הבית היא זהה לזהות המתנחלים והם בלבד מעוניינים בתפילה שם. זה לא נתמך בדבר- אני חושב דווקא שיש הרבה שמעוניינים בתפילה שם (מאמונותיהם השמורות עמם). הנה, אפילו בוידאו כאן, אתה רואה מתפללים חרדים. לא מתנחלים, חרדים.
התפיסה שלך שטוחה ורדודה- כאילו יש אינטרס אחד, שימור הכיבוש ולעשות דווקא לפלסטינים. כאילו המתנחלים הם גוף אחד והמתפללים בהר הבית הם גוף אחד- זה לא פחות פאשיסטי אם זה בא מהשמאל.
אכן- מדובר בסוגיה פוליטית ודיפלומטית. אז? כמו כל מאבק על זכות להתפלל. מה ההבדל המהותי מנשות הכותל?
נשות הכותל הן פושעות נגד האנושות, הרי הן מאמינות באלוהים. רועי למה אתה מתווכח עם ילד בן 15 ? לא חבל על הזמן ?
אני לא תומך במאבק נשות הכותל (מלחמה בכל שאר הביטויים של הדרת הנשים הברברית של החרדים, כן). טלית על אישה נראה תופעה מוזרה ואי-רציונלית, מטופשת ומיותרת, בדיוק כמו טלית על גבר. הלובי המרכזי של המתנחלים, מועצת יש”ע מורכב מאנשים דתיים, ההתנחלויות האידאולוגיות המבודדות שמונעות חלוקה הן דתיות, גוש אמונים – התנועה שיישבה את ההתנחלויות הראשונות במלון פארק בחברון וסבסטיה בשומרון היתה תנועה דתית, בהשפעה חזונם המשיחי של הרבנים קוק, המפלגה הכי מתנחלית בכנסת היא מפלגה דתית – הבית היהודי- המפלגה הדתית-לאומית לשעבר, כל פושעי תג מחיר וכל הטרוריסטים היהודים לכל אורך שנות קיום המדינה – דתיים. כולם. מאמנים ביהוה. וטרוריסטים. החרדים בסרטון הם מיעוט שולי בקרב הציבור החרדי – הרבנים המרכזיים של החרדים עודם מתנגדים נחרצות לעלייה להר הבית. אל תתמם, הציבור שתומך בעלייה לתפילה בהר הבית, הם כמעט כולם, דתיים-לאומיים משיחיים עם כיפה סרוגה. זה הזרם הדתי הרלוונטי לעניין. ואני חוזר ואומר: אין להם זכות להתפלל שם. אין להם. אני חד משמעית, בעד שלילה של הדבר הזה. בדיוק כמו שאין זכות בשם אמונה דתית לבצע מילת נשים (נניח), או לרצוח על כבוד המשפחה, או לפוצץ אוטובוס, או להדיר נשים, או לסגור כבישים בשבת, או למנוע מילדים השכלה. אין זכויות מוכרות כאלה בדמוקרטיה. “פולחן דתי” זה לא מונח קסם שהכל מתבטל בפניו.
אכן, תפילת יהודים בהר הבית זה כמו רצח על רקע חילול כבוד המשפחה וכמו מילת נשים. גאוני!!
אני חייב לשאול, האם אתה חושב על ההברקות האלה בעצמך, או שיש איזשהו מונחון של השוואות אבסורדיות במיוחד, שממנו אתה שואב את היציאות שלך?
לא כתבתי שזה אותו דבר – אלה כולן דוגמאות לכך ש”פולחן דתי” זה לא מונח קסם שצריך להתבטל בפניו, אבל אני מניח שדמגוגיה היא מפלטו האחרון של המובס. האמת היא שתפילה בהר הבית עלולה להיות יותר גרועה ממילת נשים ורצח על כבוד המשפחה, כי מספר בני האדם שעלולים לקפח את חייהם כתוצאה מכך גבוה הרבה יותר. אני יודע שקשה לאנשים מסוימים לתפוס את זה ששיקולים דתיים לא צריכים להנחות מדינה מודרנית ודמוקרטית במאה ה-21, וששמירה על חיי אדם ויחסי החוץ וביטחון שלה – דווקא כן, אבל לא צריך לוותר. קצת מאמץ, ואפשר להגיע לחשיבה קצת יותר מעמיקה.
שוב, בדומה למה שכתבתי קודם, אתה פשוט לא מכבד רצונות ואמונות של אחרים, בגלל אמונתך שלך. מאבק נשות הכותל הוא מאבק על הזכות להתפלל, גם אם מבחינתך תפילה היא טפשית.
אין לדבריך שום קשר לדמוקרטיה ליברלית, רק לאמונה אתאיסטית פנאטית בשמה אתה מוכן לשלול זכויות לאחרים. זה פאשיזם בדיוק כמו פאשיזם ימני, רק במקום המדינה אתה מחליף את זה באתאיזם.
העובדה שהמתנחלים הם אנשים דתיים לא אומרת שההתנחלויות נבעו ממניע דתי בלבד. זאת תמימות. לולא תמיכתן של ממשלות ישראל לדורותיהן (בראשם עמדו חילונים גמורים) לא היה מפעל זה קם לחיים.
ולא הבנתי את ההשוואה בין עלייה להר הבית למילת נשים. הדבר היחיד שמתנגש עם העלייה להר הבית הוא סוגיה בטחונית ופוליטית, כפי שכתבת.
כן- שיקולי דת אינם צריכים לעניין אף אחד במדינה מודרנית ודמוקרטית, אבל לא מדובר בשיקול דתי, אלא בשיקול דמוקרטי- חופש הפולחן.
באיזון הזכויות הזה, הזכות להתפלל לדעתי, חשובה יותר ואפשר להסדיר את העניין הבטחוני.
אם חופש הפולחן גורם לפגיעה גדולה הרבה הרבה יותר בזכויות אדם – לא צריך להיות שום חופש פולחן, זה די פשוט.
צר לי, אבל את המשפט הגאוני הזה, אתה כתבת: “אין להם זכות להתפלל שם. אין להם. אני חד משמעית, בעד שלילה של הדבר הזה. בדיוק כמו שאין זכות בשם אמונה דתית לבצע מילת נשים (נניח), או לרצוח על כבוד המשפחה, או לפוצץ אוטובוס…”.
אני יודע שזה משפט מביך להחריד, שאין באמת דרך להסביר אותו בדיעבד, מלבד התכחשות אליו – אבל מה לעשות שזה מה שכתבת?
בכל מקרה, אתה לא צריך להרגיש אי-נוחות מהשטות הזו. היא לא באמת יתומה בפוסט הזה, וכתבת הרבה שטויות אחרות שהיא בהחלט נבלעת יפה בתוכן…
נעשה את זה לאט לאט.
הדעה שלי: “חופש פולחן” הוא לא השיקול העליון במדינה דמוקרטית.
האמצעי להמחשת הדעה שלי: הבאת דוגמאות להגבלת “חופש הפולחן” בשל קיומו של ערך אחר (חיי אדם, שלמות גופנית, מניעת אלימות, מניעת הדרה פיסית) חשוב יותר.
מבין? תקרא כמה פעמים אם זה קשה, זו לא בושה.
נעשה את זה נורא פשוט:
ההדגמה שלך לכך שאין זכות ליהודי להתפלל בהר הבית: אסור לרצוח נשים, לפוצץ אוטובוסים ולכרות לנשים דגדגן בגיל 8…
אתה יכול לנסות לטעון עד מחרתיים שבעצם רק הבאת דוגמאות קיצוניות לצורך בהגבלת חופש הפולחן, אבל המלים שלך כרגיל מכשילות אותך. ככל שתנסה לתקן, רק תגדיל את הסיכוי לעוד איזו הפגנת בורות מבדרת, כך שאני מפציר בך להמשיך להבהיר למה התכוונת באמת…
ראה תגובה למטה על המשפטים עם שלוש נקודות. כמו שאמרתי, תפילה בהר הבית יותר מסוכנת ממילת נשים – כי פה מדובר על הזכויות והביטחון הקולקטיווי של 8 מיליון בני אדם, ובטוח אלפי חיילים ושוטרים שיתמודדו עם ההשלכות הביטחוניות המיידיות. עומד ב-100% מאחורי ההשוואה.
העקביות שלך היא מדהימה: לפני שתי הודעות טענת שההשוואה למילת נשים, אינה השוואה באמת, שכן רק רצית להדגים למה לעתים צריך להגביל את חופש הפולחן – וכעת אתה טוען שכן השווית, ושתפילת יהודים בהר הבית, היא פחות גרועה מלקחת ילדה בת 8 ולנסר לה את איבר המין. אני לא אכנס לעולם המושגים המרתק שהביא אותך לכאלה מסקנות, אבל אני אשאיר לך לנחש לבד מה אני חושב עליו – כן, בעזרת שלוש נקודות…
בוא נעשה את ביחד. לך איתי לכל אורך הדרך. אל תרים עיניך מהטקסט.
מילת נשים/רצח על כבוד המשפחה/הדרת נשים=
דבר רע, שמוביל להפרת זכויות אדם, בשם פולחן דתי/ערכים דתיים.
תפילה בהר הבית שתוביל לערעור מצבה המדיני-ביטחוני של ישראל=
דבר רע, שמוביל להפרת זכויות אדם, בשם פולחן דתי/ערכים דתיים.
זה בכלל לא משנה מה יותר רע. רוב הסיכויים שערעור המצב הביטחוני בשל להט וזעם דתי מוסלמי יוביל ליותר הפרות של זכויות אדם (הרג יהודים ומוסלמים) מאשר הפרת זכויות האדם במקרים לעיל.
לכן גם את זה וגם את זה יש למנוע. כי יש ערכים חשובים יותר מפולחן דתי. קרא לזה איך שאתה רוצה, “השוואה”, “מצב דומה”, “הקבלה”, “משל”. התוצאה היא אותה תוצאה – הגבלת זכות הפולחן הדתי.
חיוסר העקביות שלך מאכזב להחריד. עכשיו זה כבר “לא משנה מה יותר רע”? למה לחזור בך מאותן מלים נפלאות (“תפילה בהר הבית יותר מסוכנת ממילת נשים”)?
וגם אם הייתי לוקח ברצינות את ההגיון הלא-הגיוני שלך, אתה אמור להבין שמהפן המוסרי, מי שעושה מעשה שגורם לפגיעה באופן ישיר, הוא תמיד-תמיד-תמיד-יותר גרוע ממי שעושה מעשה, ש-א-ח-ר-י-ם משתמשים בו כתירוץ למעשים רעים.
אתה מבין, מי שרוצח את אחותו בגלל שיצאה לדייט, הוא קטגורית גרוע יותר ממי שדקלם פסוקי תפילה, ולמחרת אותו פסיכי שרצח את אחותו, יידה בקבוק תבערה וטען שזה בגלל שהתעצבן על כך שקראו פסוקי תפילה. זה בכלל לא על אותה סקאלה.
העובדה שצריך להסביר לך את זה, היא לקונה לוגית – ויותר מזה, היא לקונה מוסרית. מסתבר שבעיניך לפושע יש אליבי ברגע שהוא מאשים את הקרבן ש”גרם לו לעשות את המעשה”. נשים שהבעל האלים שלהן אמר שלא הביאו את האוכל הזמן, הן גם אשמות במצבן, נכון?
קודם כתבת:
“כעת אתה טוען שכן השווית, ושתפילת יהודים בהר הבית, היא פחות גרועה מלקחת ילדה בת 8 ולנסר לה את איבר המין”
עכשיו אתה כותב:
“למה לחזור בך מאותן מלים נפלאות (“תפילה בהר הבית יותר מסוכנת ממילת נשים”)?”.
לא הבנתי מה אתה טוען שאני טוען – שתפילה בהר הבית היא יותר גרועה או טובה? אתה סותר את עצמך לגבי מה שאני טוען.
בכל מקרה, זה מה שאני טוען: אין להתיר תפילת יהודים בהר הבית, זה כן יותר גרוע ממילת נשים (שהיא גרועה מאוד בפני עצמה), משום שכאן מדובר הסיכון ביטחוני, פגיעה פוטנציאלית כמעט ודאית בחיי אדם. אין להתיר תפילה בהר הבית, כשם שאין להתיר לאוהדי סכנין להימצא דווקא ביציע של בית”ר, כשם שאין להתיר ליהודים להסתנן בלילה לקבר יוסף כפי שכבר קרה מספר פעמים, כשם שאין להתיר פתיחה של “טיב טעם” במאה שערים, כשם שאין להתיר הפגנה של הקו-קלוקס-קלן בהארלם. הדרך לשנות אמונות ומעשים מסוכנים בשם האמונות האלו, היא לא לתקוע אצבע בעין לבעלי האמונות המסוכנות, ואז לראות מה יקרה.
אין לי בדל ל אחריות לגבי קשיי ההבנה שלך.
אתה טוען שמעשה לא אלים, שאנשים אלימים משתמשים בו כתירוץ לאלימות שלהם, הוא גרוע יותר ממעשה אלים במיוחד.
אין דרך להסביר עיוות מוסרי מהסןג הזה, מלבד אמונה דתית פנאטית – וגם מאוד מאוד אנטי דמוקרטי, אבל זה בקטנה.
ואתה עוד טוען שאתה אתאיסט…
תודה..על השלוש נקודות…כבר…חשבתי…שהפסקת עם זה ולמדת לסיים…משפטים פשוט..עם…נקודה.
אם האלימות הפוטנציאלית תשפיע על חייהם של אלפים, או מאות אלפים, או מיליונים – אז היא התשובה היא כמאור, חד משעמית: כן. פגיעה פוטנציאלית חמורה וקשה באלפים ומעלה, גם בעשרות ומעלה האמת, חמורה יותר מפגיעה גופנית (להבדיל מנפשית) חלקית באדם אחד.
מול תפישות מוסר נאורות שכאלה, לא נותר אלא להתמתח להצדעה: מסתבר שחוסר המוסר שלך הוא יריב רציני לחוסר הידע שלך.
עדו, שמור כוחותייך לסלעי קיומנו נוספים, למערות שצריך לפתוח והכל בשם הדת. חבורה של הזויים שיודעת שהמצב נפיץ מבקשת שבניי יצאו שוב למלחמה בעבור כעבה. לא די להם בכותל הן צריכים גם את הכעבה כדי להוכיח שהם הריבון. האדיוט שעלה אמש להר הבית לובש בגדי “מלכות שמיים” , ניסה להשתמש בילדיו כמגן אנושי , צריך היה לשמור על ילדיו צועק”זה שלנו”. למה בדיוק ציפה שינשקו לו את הרגליים ? אוי לנו מלהזכיר שהם גם לא משרתים בצבא. אני מניח שאם תפרוץ מלחמה, אדאג לכך שילדי לא יצאו אליה. תקראו לי עוכר ישראל, תכנו אותי נפולת , אני לא אקריב את בניי עבור אדיוטים הזויים. יש גבול !!! לכו תעלו אתם גיבורים להר הבית תעשו מה שבא לכם ותעזבו אותנו במנוחה, גיבורי מקלדת שכמותכם.
דברים כדורבנות! נכון שאין קשר בינם לבין המציאות, אבל אוי הלהט, הלהט…
כיפת הסלע. אבל עזוב, כי גם את העכבה עוד תדרשו.
חבורה של אנטי ציונים, משיחיים גזענים. יושב לי כל היום מול המקלדת ומגיב, כאילו הוא שמשון הגיבור. את ההזיות שלכם ראינו גם בהצעה לגייר את הפלישתינאים, יש לכם אילן יוחסין לכולם המגיע עד למאה ה-6 לספירה. לכו תאכלו חצץ.
אתה מנסה לשבור את השיא של עדו לאי-דיוקים למשפט? אני מבין שאין לך טיעונים, אז אתה ממציא כאלה בשמי, אבל נסה לעשות מאמץ.
סחתין על הדימוי של שמשון הגיבור בהקשר לתגובות בבלוג. אין ספק שזו האסוסיאציה הכי מקורית שראיתי בזמן האחרון.
קשקשן בלתי נלאה. אתם בכח רוצים להכניס אותנו למלחמה. ההבדל בנינו שאני כדי לקדם את מה שאני מאמין בו לבין הימין האלים: אני לעולם לא ארים יד ולא אפגע בחיילי צה”ל. אתם מקדמים כאן מלחמת אחים וראשוני הנפגעים הם חיילי צה”ל. אז תקימו לכם חוות מעון ויצהרים, תדבקו בדרך האלימה ותצדיקו אותה. אתה בטח חושב שאני כאן בשם איזה ארגון ואולי מארגון בצל”ם או איזה קרן חדשה. יש לי חדשות עבורך, גם האדם הפשוט מבין שאתם מוליכים לאש ותבערה. אל תצפו שנהיה שם עבורכם כי ממש לא בא לנו לחלק שוקו ולחמניה לילדי השוטים שנמצאים על הגבעות.
“אנחנו” לא רוצים לא רוצים להכניס את כולכם למחמה, חזי, אלא אך ורק אותך.
האמת היא שאתמול התכנסנו כולנו, כל תומכי הימין במדינה לישיבה סודית בהנהגת ברוך מרזל, ואחרי הצבעה סודית החלטנו לבנןות שמונה חוות מעון ושלושים יצהרים, ולדאוג לכך שרק אתה תשמור עליהן, סתם ככה, בשביל הבידור שלנו.
אה, כן, אחרי שתסיים להלחם בשבילנו, אנחנו דורשים שתביא לנו גם שוקו ולחמניה – בשביל הילדים…
רק יהודי עוכר ישראל,ישתמש בשמו הערבי-מוסלמי של הר הבית, כדי להפגין את “נאורותו” המעוותת.
עדו – מה חבל שהווקף, מנהל אותו פיזית על ההר תוך השמדה שיטתית של שרידים ארכיאולוגיים…
(אגב, העליה להר הייתה קונצנזוס לפני שלושים שנה. כילד בקייטנה חילונית למהדרין עלינו להר הבית באחד הסיורים. הייתי בן שבע או שמונה).
רות קלדרון, בדומה לרבים ממפלגתה, מדגימה היטב שהמרחק בין תעודות אקדמיות מפוארות, לבין תבונה וידע – עלול להיות עצום. העובדה שהיא מתקשה להתמודד עם טיעונים לוגיים לא-ממש-מורכבים, כמו השאלה הפשוטה ששאלו אותה (האם כל דבר שיציגו לך כמרגיז את המוסלמים, יגרום לך להימנע ממנו?), מלמדת על רדידות מחשבתית – וגם על הלך מחשבה גזעני למדי, שמאפיין מאוד רבים בשמאל המתון והפחות-מתון (ההסתכלות על הערבים/מוסלמים כעל תופעות טבע שנוטות “לתסוס” ברגע שמשהו לא מוצא חן בעיניהם).
האמת היא כמובן הפוכה – המוסלמים, בדיוק כמו נוצרים, יהודים, ושאר בני אדם – הם בני אדם שלומדים להתרגל ולחיות גם סיטואציות שלא מוצאות חן בעיניהם, במידה ואין להם דרך לשנותן. אחרי מלחמת ששת הימים יהודים טיילו בלב שכם, בלב רמאללה, בלב חברון – ולא עלה על דעתו של אף תושב מקומי לפגוע בהם. למה? התושבים פחדו פחד-מוות מתגובת צה”ל, והיו נורא מופתעים מכך שבכלל הרשו להם להישאר בבתיהם אחרי “הכיבוש”. בהר הבית עצמו היה לווקף ברור שמעתה נהלי התפילה עומדים להשתנות – ואלמלא החליט דיין להחזיר להם את הריבונות על ההר, כנראה שכל הדיונים שקיימים היום לגבי הגבלת כניסות יהודים לשם, לא היו עולים כלל על הפרק.
אין ספק שהיום הרבה יותר מסובך לתבוע את זכויות היהודים על ההר, מכפי שהיה ב1967, אבל כשם שהמוסלמים למדו לחיות עם זה שמערת המכפלה מחולקת בינם לבין מאמינים יהודים, גם לגבי הר הבית הם יכולים ללמוד זאת, אם יבהירו להם, שאלימות תקבל אפס סובלנות.
ב1996 נפתח פתח צפוני של מנהרת החשמונאים, והם צרחו “אל אקצא בסכנה”, ורבבות מתפרעים החלו להשתולל. שוטרים פלסטינים, בהשראת הראיס, פתחו באש לעבר כוחותינו (ההפתעה הביאה לנפגעים רבים מצידנו – 16 הרוגים), אבל זכו לתגובה חריפה, ובתוך מספר ימים, ההתפרעויות שככו – והמנהרה עודנה פתוחה.
שנה אח”כ הודיעה ישראל על בניית שכונת הר חומה בירושלים – ושוב סיפרו לנו שהאדמה תבער. כיום הר חומה בנוייה וחיים בה 15,000 יהודים.
לא צריך לחזור ולספר לגבי האיומים לגבי “מה יקרה בחודש ספטמבר”, שאנחנו מקבלים מדי שנה, בטרם מתכנסת עצרת האו”ם. המוסלמים ברובם לא מבסוטים מקיומנו כאן. לו יכלו לעשות משהו בנדון, אין ספק שהיו עושים אותו. אם יחשבו שכניסת יהודים להר היא עובדה שכל ערעור עליה משמעו סגירת ההר גם למתפללים מוסלמים עד לרגיעה מוחלטת – ה”תסיסה” תימשך מעט מאוד זמן…
מעולם לא עליתי להר הבית. אני חושב שהגיע הזמן. הסיפור של הר הבית מוכיח עד כמה היהודים הם עם של דפוקים. זה המקום הכי חושב והכי קדוש לנו וכשסוף סוף, אחרי 2000 שנה חזרנו אליו ב- 1967… השארנו אותו למוסלמים. הם כבר היו מוכנים לעוף מכאן והיו בטוחים שישראל תקים את הבית המקדש השלישי, ואתם יודעים מה, הם היו מקבלים את זה ומבינים את זה. אבל היהודים הם פראיירים. עצם העובדה שויתרנו על הר הבית היא הוכחה בעיני הערבים – ובצדק – שאין לנו באמת זכויות על ארץ ישראל. אם אנו מוכנים לוותר בכזאת קלות על המקום החשוב ביותר, הם יעיפו אותנו מכל הארץ.
לכן המאבק על הר הבית הוא חיוני כי בו תלוי כל המפעל הציוני.
המפעל הציוני הולך ומחיל לחיל ומשגשג כבר 67 שנים בלי לשלוט יום יום בפועל בהר הבית. מי שמרגיש ש”חסר לו משהו” – שייגש לשירות הפסיכולוגי/בי”ח פסיכיאטרי הקרוב למקום מגוריו.
שתי שורות, שתי טעות, שתי שגיאות. מאה אחוז הצלחה, עדו – סחתין!
ראשית, הציונות קדמה למדינת ישראל בכמה עשורים טובים (ואם לשיטתך היא “הולכת מחיל אל חיל” רק מאז הקמת המדינה, אז כדי שתקרא קצת על השנים הראשונות…).
שנית, לא יודע מי סיפר לך שמדינת ישראל לא שולטת יום יום בפועל בהר הבית. בפועל, אין שער בהר הבית, שאין לידו שוטרים. כל הכניסות והיציאות להר מפוקחות ע”י משטרת ישראל, וכאשר מתקבלת החלטה שיש להגביל כניסת מוסלמים מתחת לגיל 50, למשל – אז מוסלמים מתחת לגיל 50 לא נכנסים. כל החלטה איך ועד כמה להתערב בניהול השוטף בהר, היא החלטה ריבונית לגמרי של המדינה, באמצעות יחידת המקומות הקדושים, של מרחב דוד, של מחוז י-ם, של משטרת ישראל (אולי על המשטרה שמעת – אני לא חושד בך ששמעת אי פעם על כל אחת מיחידות המשנה…).
בכל מקרה, עדו – התגובות שלך לפוסט הן כמו סצינה טובה במיוחד של מונטי פייתון (גם שם היו אחלה דאחקות על יהוה, אגב…). רק אל תפסיק!
ישראל לא שולטת אזרחית בתוך הר הבית, היא רק שולטת במעטפת (מעטפת = בחוץ) ביטחונית. ומימושו של המפעל הציוני הוא מדינת ישראל. 67 שנים. מאז 1948. לפני כן היו הכנות למימושו של המפעל הציוני. אני מסכים שמונטי פייתון – אבל כנראה שלא הבנת למה הם לועגים לדת. כי הם חושבים שזה לא טוב, שזה רע, שזה לא מוסרי. כי מתים מזה אנשים. כי נעשים מעשים נוראיים בשם זה. כי זכויות אדם מופרות. כי מוכחש ידע מדעי. כי יש דיכוי ומלחמות ואלימות בשם זה. כי זה מועדד גזענות. מונטי פייתון צוחקים על כל זה כי זה מגוחך ואידיוטי וראוי ללעג, אבל כשזה קרוב – זה עצוב. מעניין מה מונטי פייתון היו חושבים על תפילה באתר בו היה פעם בית מקדש בו רצחו פעם חיות כדי לתת מתנה ליהוה.
*66
אתה מתעקש להפגין את הבורות שלך? לך קרא על נקודת הר הבית, ותסביר לי באיזו “מעטפת” היא נמצאת. אגב, אני סקרן לדעת מהו ההגיון שמביא אותך לחשוב שמי שיכול להחליט מי נכנס למקום מסויים ומי לא נכנס אליו, לא שולט במקום זה…
מדינת ישראל היא אכן מימושושו של המפעל הציוני – אבל לטעון שבשנותיה הראשונות היא “הלכה מחיל אל חיל”, זה בערך כמו לטעון שבשכונת הארגזים הולכים מחיל אל חיל.
אני שמח שלפחות על מנונטי פייתון שמעת. אצלך זה לא מובן מאליו…
תגיד…למה כל משפט אתה מסיים עם שלוש נקודות…לא חשבת…שאולי… המסר… שלך יהיה עשוי להיות יותר אפקטיבי…בלי שלוש נקודות כל פעם…
ישראל אינה יכול להחליט לגבי שום דבר בתוך הר הבית בלי תיאום הם הוואקף המוסלמי. אין לישראל שליטה בהר הבית. היא לא חופשית לעשות ככל העולה על רוחה בהר הבית. זו המציאות. לפרטים: משטרת ישראל, השב”כ וממשלת ישראל.
בעשור המדינה הראשון ודאי שהלכנו מחיל אל חיל – נבנה וחוזק צה”ל, נפרס המוביל הארצי, הוקמו יישובים חדשים, נבנה הכור האטומי, נחלנו ניצחון צבאי ומוראלי חשוב במבצע קדש, יותר מהוכפל מספר תושבי המדינה. ועוד. בחיים של מדינה, זה נקרא ללכת מחיל אל חיל.
מכיוון שאתה מתקשה להבחין בין משפט לפיסקה, יהיה חסר טעם להסביר לך שלא כל משפט מסתיים בשלוש, אלא רק חלק מהפיסקאות. מכיוון שאני לא מעלה על הדעת שאתה תקלוט איזשהו מסר (אני לא כותב בקלישאות, וממעט להשתמש ב”יהוה”, “כיבוש” וכיו”ב, כך שדי ברור שהדברים עוברים מעליך ומצדדיך), אני לא באמת מוטרד מהשאלה מה בדיוק אתה קולט… (שלוש נקודות)
ישראל כל הזמן מקבלת החלטות בנוגע להר הבית בלי לשאול את הווקף, אלא אם כן חושב שהווקף משתתף בהערכות המצב שמונעות מ90 אחוז מהמתפללים המוסלמים להכנס להר (טוב, נו, אתה לא באמת חושב בעניין – אם יש משהו שהפגנת עקביות לגביו, זה חוסר הידיעה המוחלט שלך לגבי הר הבית והמתרחש בו).
לא יודע מה זה “חיים של מדינה” (ודי ברור שאתה בוודאי לא יודע מה זה), אבל שנותיה הראשונות של המדינה, היו שנות מצוקה נוראה (צנע, מעברות, פדאיון), שנות חולשה צבאית גדולה (לך קרא קצת על תל אל-מוןטילה. בנוגע למבצע קדש: מבצע קדש נעשה בעזרתה של צרפת, שאף סיפקה מטרייה אווירית מעל ערי ישראל, וסיפקה נשק ממש עד לרגע התקיפה). אלמלא נכנס הכסף ממערב גרמניה (בטח שמעת משהו על השילומים), כנראה שישראל הייתה קורסת כלכלית לקראת אמצע שנות החמישים.
מכיוון שלא שמעת על אף אחת מאותן עובדות עד לרגע זה, אני סולח לך על שהגדרת תקופה זו כחלק מאותו “חיל אל חיל”… (הוספתי שלוש נקודות כדי לספק לך תירוץ למה שוב לא הבנת).
על אחת כמה וכמה – לנוכח תנאי הפתיחה הבלתי אפשריים, זה אולטרה-אולטרה מאוד-מאוד-מאוד “ללכת מחיל אל חיל”. אתה חופר לעצמך בור גדול יותר.
ואני מניח שבגלל השליטה הישראלית ההרמטית בהר הבית נבנה מסגד אורוות שלמה בשנות ה-90? האם זו היתה החלטה ישראלית או החלטה של הוואקף?
מתוך ויקפדיה: “החליטה ממשלת ישראל בהמלצתו של שר הביטחון משה דיין, ובעקבות לחצים שונים, על העברת השליטה במתחם לווקף המוסלמי, והסרת סמלי ריבונות ישראליים במקום”.
רגע של עברית: “”מחיל אל חיל”, פירושו מהצלחה והצלחה, ולא מכשלון להצלחה…
באשר להר הבית: ניצחת! אחרי שהבאת את ויקיפדיה העברית כמקור לקביעותיך וידיעותיך, אין באמת מה להוסיף. נקודת המשטרה הישראלית על הר הבית היא כנראה פיקציה, ולא סממן ריבונות משום סוג שהוא.
אני מסיר את הכובע. אתה כמו בוט של אי-דיוקים. אף פעם אי אפשר לתפוס אותך בכתיבת עובדה נכונה.
נקודת המשטרה סממן ריבונות ביטחוני, למקרי חירום ולסדר. מעשית (ולכן כתבתי למעלה “בפועל”, יום יום, נא לחזור למעלה), יומיומית, אזרחית, מהותית – השליטה היא של הוואקף. ויקיפדיה מספיק טוב כדי לתאר עובדות ברורות שאין עליהן מחלוקת כמו כדור הארץ עגול, ישראל הקומה ב-1948 ואין שליטה ישראלית בפועל בתוך הר הבית.
מחיל אל חיל=מהצלחה להצלחה=מניצחון במלחמת העצמאות והקמת המדינה לקליטת העלייה ההמונית, מקלית העלייה ההמונית לביסוס וחיזוק צה”ל,מחיזוק וביסוס צה”ל להקמת יישובים בכל הארץ, מהקמת יישובים בכל הארץ, לבניית הכור האטומי, מבניית הכור האטומי לניצחון במבצע קדש. ואגב, גם עזרה צבאית וכלכלית של מדינות היא הצלחה – זו מטרת יחסי החוץ. מחיל אל חיל אל חיל. קשה למצוא מצבים מתאימים יותר לביטוי זה.
ויקיפדיה בהחלט מספיק טוב – עבור עבודות לבי”ס יסודי.
הקביעה המגוחכת כאילו מי שמחליט מי ייכנס ומי לא ייכנס, אינו שולט בפועל באותו מקום – היא אבסורד מוחלט, גם אם ויקיפדיה שלך לא אומרת זאת.
אני מודה שהצלחת להדהים אותי: היה לי ברור שהגעת לאיזודשהי תחתית חבית של בורות – אבל הפיסקה האחרונה שלך, קובעת רף חדש: להגדיר את השילומים כ”הצלחה”, זה שלב אחד לפני הגדרת השואה של יהודי אירופה כהשקעה כלכלית נבונה. אף על פי שאין חשש לקלוט זאת, אני אבהיר שאין שום הישג כלכלי או מדיני בהסכמת ישראל לקבל פיצויים ממערב גרמניה (שהייתה זקוקה ללגיטימציה ממדינת היהודים, לפחות כמו הצורך שלנו בכסף). באשר ל”סיפור ההצלחה” של קליטת עולי שנות החמישים – זה סתם עוד מפגן בורות מהסוג הרגיל – לא מלהיב כמו היציאה המופלאה שלך על “הישג השילומים”…
ישראל של שנות ה-50 היא מופת של התגייסות לאומית למאמץ משותף, צניעות, עבודה קשה, סולידריות חברתית, וקבלת החלטות מדיניות וצבאיות מזהירות: הניצחון בממבצע קדש, חיזוק צה”ל, הברית עם צרפת והכור, המוביל הארצי, הגדלת האוכלוסייה פי כמעט 4 עד 1960, תוך כדי מלחמה על ביסוס הגבולות ובניית מוסדות המדינה, היא הישג מזהיר שאין לו אך ורע. מי שלא רואה זאת, חי ביקום מקביל או מונע משנאה אנטי-ציונית אובססיבית, כמוך. וכן, ויקיפדיה מספיק טוב להרבה דברים. אין שום צורך בהפניות אקדמיות לביסוס עובדות פשוטות וטריוויאליות כגון חוסר העצמאות של ישראל בהר הבית. אבל אם זה לא מספיק לך, לא קשה למצוא אינספור מקורות אחרים (חלקם גם אתרי ימין קיצוני) בגיגול מהיר, כולל מאמר דעה של חברך לדעותו (אני מעריך), מושא הערצתך, משה פייגלין.
אני מצדיע לך. חשבתי שאחרי היציאה הגאונית שראתה בקבלת פיצויים על השואה, סוג של השג מדיני מזהיר, אתה אולי תחריש – אבל לא! אתה ממשיך בנחישות אל מחוזות החנטריש והבולשיט.
ומה עכשיו בתפריט? “סולידריות חברתית” (מסתבר שהמעברות היו סממן מוצלח – אני מניח שלא שמעת על ואדי סאליב, חפש על זה בויקיפדיה…)…
אין לי מושג מהן עמודתיו של פייגלין בנוגע לראשית המדינה – אבל אני מפקפק בקביעה ההזוייה שלך שהוא חושב שהוא יסכים עם השטויות שכתבת לגבי ה”מחיל אל חיל” (שטות שכתבת בגלל חוסר ידע מה משמעות הביטוי, וחוסר ידע מתי התחילה הציונות, ואתה מסרב לרדת מהעץ לגביו באופן מעורר התפעלות)).
בכל מקרה, אין ספק שאתה ציוני גדול, ולא אנטי-ציוני כמוני. 🙂 אמנם אין לך מושג על תולדות המדינה, על ירושלים, ועל המתרחש מסביב, אבל בלב ברור שאתה ציוני אמיתי, משהו שבין הרצל לאחד העם…
אני אכן ציוני אמיתי והמדיניות שאתה תומך בה עלולה להחריב את הפרוקט הציוני, כמו בהיסטוריה היהודית. ואכן היתה בעשור הראשון סולידריות חברתית בתקופה בה הונחו היסודות למדינה. התעלמת באלגנטיות מכל פרט ופרט שציינתי. פייגלין לא דיבר על שנות ה-50, הוא (ועוד עשרות כתבות והפניות – חפש בגוגל הר הבית+משה דיין) כותבים את כל מה שידוע לכל בר דעת – הר הבית לא בשליטה מעשית של ישראל. הוא רק בשליטה ביטחונית היקפית ובמקרי חירום גם בפנים, סה טו. ישראל לא חופשית לעשות שום פעולה מלבד זאת. אין לנו שליטה שם.
מכיוון שברור שאתה יודע על הציונות בערך מה שאתה יודע על האסלאם, על הר הבית, ועל תולדות ישראל, אין לי ספק שאתה יכול לראות בעצמך ציוני – גם בלי שזה יהיה דומה בכלל למשמעות המקורית של המילה.
אני שמח שאתה נתלה בדבריו של פייגלין, אבל האמת שהריבונות של המדינה על ההר, היא חד משמעית. ברצותה פותחת וברצותה סוגרת. אם זה לא עדות לשליטה במקום, כנראה שבעיניך גם השב”ס לא שולט בתוך הכלא, שהרי סוהרים לא נכנסים לתוך התאים כל הזמן…
מהי “המשמעות המקורית של הציונות”? יש דבר אחד כזה? יש מסמך אחד כזה? זה הרצל או אחד העם? רבין או בגין? שולמית אלוני או חנן פורת? אנא ספר מהי “המשמעות המקורית של הציונות”, אולי תכתוב ספר, תזכה באיזה פרס. תמצא את ה-holy grail. ספר לי, ואלמד. כי אני קורא את מגילת העצמאות, ודברי בן גוריון, ואתה רחוק כרחוק מזרח ממערב מכל שורה ושורה שם.
ולגבי הכלא- וואו, איזו הקבלה חלשה. אתה עייף. האם לאסירים יש סמכויות בנייה בכל בלי התערבות הסוהרים? האם האסירים משתוקקים לחזור ולהיכנס לכלא אחרי שהם יוצאים ממנו? האם לאסירים יש מפתחות לכלא? כי לוואקף יש מפתחות להר הבית – משה דיין מסר להם אותם מיד אחרי מלחמת ששת הימים. וסוהרים נכנסים לתאים בתדירות די גבוהה, כל יום. המשטרה נכנסת לתוך רחבת הר הבית הרבה פחות מכל יום.
אתה קורא את ב”ג?:-) ודאי ודאי. אתה גם חוטא בכתיבת סונטות, ובזמנך החופשי עוסק בכתיבת התיאוריה המאוחדת בפיזיקה…
ההקבלה לכלא היא פשוטה נורא: “אחריות היקפית”. אתה מבין, ריבונות נמדדת ביכולת של מישהו להחליט מי נכנס ומי לא. העובדה שלא הצלחת למצוא על זה טקסט בויקיפדיה, היא אמנם טרגדיה גדולה (גדולה כמעט כמו ההישג הגדול של הסכמה לקבל פיצויים שהגרמנים התחננו שנסכים לקחת…), לא משנה את העובדה.
הייתי רוצה להסביר לך מהי הציונות (מושג עד כדי כך פשוט, שרק אנשים מבריקים יכלו לנסח אותו בבהירות כ”כ גדולה) , אבל בין כה את ההגדרות שלך אתה שואב מויקיפדיה, כך שחבל על הזמן של שנינו. אני מציע שתלך לחפש עוד נבואות מפחידות על העולם המוסלמי המתאחד במקרה של תפילת יהודים על ההר – זה חומר משובח, ואף על פי שהוא מועתק לגמרי (עדיין לא נתקלתי במשהו משלך – ולמרבה הצער אתה מצטט אך ורק אילנות אילנות שחוחים במיוחד…), אין ספק שזה תחום שאתה מצטיין בו.
מכל המלל הגרפומני המרתק הזה הצלחתי להבחין רק בטיעון אחד:
“ריבונות נמדדת ביכולת של מישהו להחליט מי נכנס ומי לא”. אז זהו, שלא. ריבונות היא גם היכולת להחליט החלטות פנים. לפי ההגדרה שלך, אם הר הבית זה מדינה עצמאית – אזי ישראל היא בסך הכל חברת האבטחה/כוח השיטור של המדינה הזאת – היא לא הממשלה של אותה מדינה. ומעבר לזה, אם לישראל יש את “היכולת להחליט מי נכנס ומי לא”, בשם שיקולי ביטחון, אז היא יכולה לא להכניס את מי שלדעתה יפר את הביטחון (מוסלמים צעירים בימים מתוחים, ויהודים מתסיסים).
“מכל המלל ה גרפומני הזה”?:) אתה בטוח שאתה האיש המתאים ללכת בכיוון הזה? אתה, שהתלוננת שלא עונים “לכל טיעונים” שלך? 🙂
מדינת ישראל ריבונית על הר הבית, היא מחליטה מי נכנס ומי לא – היא מחזיקה נקודת משטרה בתוך ההר, והיא מפנה מתוכו את מי שהיא רוצה ומתי שהיא רוצה.
יום אחד אולי תבקר שם (לא, אני לא חושב שביקרת שם – לו באמת היית מבקר שם, היית רואה את הנוכחות המשטרתית במקום), ואולי תיחשךף למציאות.
לא ביקרתי שם כי אני לא אמיתי, כפי שרמז מגיב אחר. אני לא קיים. אתה מדבר עם עצמך, שם סמיילי לעצמך כי אתה מצחיק את עצמך, משכנע את עצמך. מה שאולי עשוי להסביר את סינדרום ירושלים שלך, על אף שעל פי הצהרתך אתה “לא דתי”.
עדו, אין לי ספק שאתה אמיתי לגמרי – בורות כזו אי אפשר לזייף.
אני חושש אתה מבלב בין היכרות עם ירושלים לבין סינדרום ירושלים. אולי יום אחד תבקר בעיר, ותלמד עליה מעט. עיר יפה, אתה יודע…
אגב, אני מסיר את הכובע על שלא נפלת בפח שלי כשאני מציג עצמי כחילוני – כמו שאומרים אצלנו בשטיבל: שכוייח!
תגיד אורי, כמה זה דמי אבטלה היום?
למה אתה שואל? יש קיצוצים אצלכם?
אתה יודע למה אני שואל – כי אתה מגיב בכמעט כל הפוסטים, כמעט בכל נושא, באובססיביות חולנית, תוך חזרה עקבית על שקרים בוטים והתעלמות מהערות של המתדיינים עמך. וחשבתי שמי שיש לו זמן להשקיע בלי הרף במערך תגובות כפייתי כזה הוא מי שאינו עובד בשלב זה של חייו, או שיש לו OCD, או שלחילופין מדובר ביותר מאדם אחד.
טוב, אני ידעתי למה אתה שואל – אבל חשבתי שלאור העובדה שאיש לא כתב כאן יותר ממך, אתה תחשוב שאולי מישהו שאינו אתה, ישאל שאלות בכיוון הזה…
באשר לאבחונים המלומדים שלך – אני חושב שלפני שאתה רץ לאבחן, מוטב שתשאל עצמך מדוע אתה כ”כ להוט להגיב, עד כדי כך ששכחת אפילו להזדהות… פסיכולוג רציני שכמותך אמור להגיע למסקנות מאוד חד משמעיות לגבי אובססיה שכזו – אבל מכיוון שאני עצמי איני פסיכולוג, אסתפק במלמול שקט של דברי אהדה. יהיה טוב, עדו…
אני “מגיב הכי הרבה” בפוסט הזה, לא בכולם – והסיבה ששכחתי להוסיף את שמי היא כי לא הגבתי מהמחשב הקבוע שלי, בו רשום כבר את השם שלי בתגובה. אפילו כשזה נוגע לך עצמך אתה לא מצליח לענות לעניין. שיהיה המון בהצלחה בהמשך הדרך.