קפצתי לגיל סמסונוב כדי לקבל ממנו את הספר החדש שלו ״הנסיכים״. סמסונוב, מקורבו של נתניהו אינו פעיל בסביבתו הפוליטית של ראש הממשלה כיום, אך עוקב אחר כל צעד ושעל באדיקות (מיותר לציין, מי שמכור, נותר מכור לתמיד).
מערכת הבחירות הנוכחית, יותר מתמיד, היא עם הבנים והבנות של: הרצוג, לפיד, נתניהו, לבני. חוץ ממשה כחלון ונפתלי בנט, הצמרת של הפוליטיקה הישראלית שזורה בדור המשך, תופעה מרתקת בפני עצמה.
הספר של סמסונוב עוסק בעיקר בדינימקה של נסיכי הימין, אבל אפשר לקחת את זה צעד הלאה ולראות כיצד לא מדובר רק בדור שני, אלא בהשפעה העצומה של הליכוד לאורך ורוחב המפה הפוליטית. חוץ ממפלגת מרצ, הליכוד בכל מקום. במפלגת העבודה (לבני), בכולנו, של משה כחלון וסביבו מייקל אורן (איש של נתניהו) וגם גלנט, במידה מסוימת. ביש עתיד חצי-חצי, כי יאיר לפיד אמנם אינו ליכודניק, אך הקשר ההדוק בין טומי לפיד לימין הישראלי (אולמרט ועוד) תמיד היה ברקע. אביגדור ליברמן, הוא כמובן, בן-בנו של הליכוד וכך גם נפתלי בנט ואיילת שקד. כולם היו בנותיו ובניו של הליכוד. בקיצור, הזירה הציבורית שלנו זרועה בליכוד.
טרם קראתי את הספר אך הנה הצצה לחמ״ל של סמסונוב בביתו
בינתיים מאחר ומשה כחלון אינו נסיך, אלא אדם טוב מן היישוב, שהגיע לאן שהגיע בזכות עצמו ולא בזכות הקשרים של ההורים, עליתי במערכת הבחירות הזו על תופעה כחלונית מרתקת. בשבועות האחרונים אני פוגשת מספר רב של אנשים העונים לשם משה כחלון. לדעתי, מדובר בשבט שלם. אני מחכה לגליון חגיגי של מגזין פרינט כלשהו שיעשה לנו תמונה משפחתית רחבה (כמו שעושים מדי כמה שנים לשבט הריבלנים או לשבטי דיינים למיניהם). כחלונים. הם בכל מקום. מבחינתי זו רק התחלה של סדרה. אם אתם פוגשים עוד ״משה-כחלונים״ אפשר לשלוח לי.
להלן: משה כחלון מהרצליה. איש חביב ומקסים שאני פוגשת בין פעם לפעמיים בשבוע. הוא הודיע לי לפני חודשיים כבר, שחד וחלק הוא מצביע למשה כחלון. ״נמאס לי מן הארנונה המטורפת שיש לנו על הבית״, ״נמאס לי שהכל יקר בטירוף בסופר. רק כחלון יביא תוצאות. אני גם משוכנע שאנחנו בני דודים רחוקים. פעם פגשתי אותו ואמרתי לו יש לנו קשר משפחתי דרך בני דודים, וגם נולדנו בפער של כמה שבועות. אנחנו בני אותו הגיל״.
להלן 2: משה כחלון מקציר. כחלון 2 הוא תומך ותיק של ציפי לבני. הוא היה איתה בליכוד, עבר איתה לקדימה ועכשיו הוא מאמין בה שהיא הולכת בדרך הנכונה הלאה למחנה הציוני. היום, פגשתי אותו ביישוב ערה, בתום אירוע הקמפיין של יצחק הרצוג וציפי לבני ושאלתי אותו, ליכודניק בעברו, איך הוא מרגיש שם, אצל אנשי העבודה. ״האמת שזה ממש מוזר לי. אני מסתכל עליהם מן הצד ונראה לי שהם לא יודעים איך לעבוד. איך להביס את היריב. על כל דבר מתלבטים ומתחרטים. אבל אני מאמין בציפי לבני, אפילו שקוראים לי משה כחלון. אני גם מאוד אוהב את כחלון ואני מקווה שהם ישתפו פעולה, בין כולנו למחנה הציוני״
ראשית, אני מניח שהתכוונת לטומי לפיד. טומי שמיר זה האיש מהתשבצים…:)
תופעת הנסיכים כרעיון, היא בדר”כ דבר שלילי, כמו כל שיטה שבה הקידום נקבע דרך זכות אבות. יש נסיכים איכותיים (לנדאו, בגין), והמוני עסקנצ’יקים שחשיבותו של האב היא בכך שסיפק את קרש הקפיצה הראשוני. הם נחלקים לנסיכים שליליים אך מוכשרים (ובראשם אולמרט, שבאמת קבע שיאים שליליים), ולנסיכים שליליים ופחות בולטים (כמו בוים, שאיש כמעט לא זוכר אותו כיום). יש עוד נסיכים רבים, כמו לבנת, הנגבי, מילוא, מרידור וכד’, שרובם מאופיינים בעיקר בחוסר עמוד שידרה אידיאולוגי, ודאגה בעיקר לעצמם – ויש את הנסיכה הגדולה מכולם. מישהי שהיכולת המדהימה שלה לשרוד, מבלי שאיש לא יכול למצוא הישג אובייקטיבי אחד שלה, היא תופעת טבע. ציפי לבני היא כיום שיא השיאים של הציניות הפוליטית.
יופי הגבת, מצויין. כעת אתה יכול להתפנות לשחק “ארץ עיר”.
רגע, חשוב להוסיף שהיא גם תילחם על הסדר מדיני…
אני רואה שתיקנת את השיגאה בנוגע לטומי לפיד, וממש ממש בטעות, שכחת לציין שבמקור זה לא היה כתוב כך (מה שמציג את התיקון המקורי כשגוי…), אז הנה אני כאן כדי לסייע בידך לתקן את המעוות – במקור היה כתוב טומי שמיר (ההוא מהתשבצים). אין בעד מה:)
ומשה כחלון המאבטח, ימשיך להיות עובד קבלן כי יתר המפלגות (כמעט כולן) תומכות בקיום מעמד של עובדי קבלן, ומדי פעם יזרקו להם עצם בדמות שיפור קל בתנאים.
כמי שגדל בגבעת אולגה, אני יודע שכחלון הוא שם משפחה די נפוץ, לכן אין זה פלא שיהיו הרבה משה כחלון.