שר האוצר משה כחלון ערך היום תדרוך כתבים לתא הכתבים הפרלמנטריים בכנסת ואמר כמה דברים מעניינים. לדבריו, הוא כחבר קבינט וממשלה תומך בכל המהלכים הבטחוניים מדיניים של ראש הממשלה וחושב שההתנהלות שלו נכונה מאוד וקשובה לדרגים הבטחוניים והמלצותיהם. הוא ציין כי יו״ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן עושה צעדים להרגיע את השטח וכי לא מדובר בגל טרור מאורגן, אלא באירועים שמתרחשים ללא יד מכוונת מלמעלה. לדבריו ״הוא מתפלל שזה יסתיים בקרוב.״
בנושא המשפטי/חוקתי כחלון אמר כי בזכות הנוכחות של סיעת כולנו בקואליציה וההתעקשות שלהם, לא יקודמו מהלכים שיפגעו בבית המשפט העליון, לרבות לא שינוי הרכב ועדת מינוי שופטים. בעבר, לפני כמה שנים, הסכים כחלון למהלך שינוי הרכב הועדה למינוי שופטים (מהלך שיזם בזמנו גדעון סער) ואכן החוק שונה. מכאן והלאה, כך כחלון, הוא ״אינו מוכן לשינויים נוספים״. עוד הוא ציין כי חוק יסוד חוק הלאום לא יקודם בניגוד להסכמתו ורק אחרי שתשב ועדה על הנושא, כאשר סיעת כולנו תהיה מיוצגת באותה הועדה. לדבריו, חוק יסוד הלאום יקודם אך ורק אם הסיעות יגיעו לקונצנזוס בנושא הזה.
באשר להתקפות על בית המשפט העליון סיפר כחלון כי נפגש אתמול עם נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור כדי לחזק את ידיה. הפגישה היתה פרטית.
במהלך התדרוך, נשאל כחלון שתי שאלות (אחת מהן שלי) בנושא מתווה הגז ומדוע הוא ממשיך לדבוק בגרסה שהוא נמצא בניגוד עניינים (כיוון שקובי מימון הנו לכאורה רק יועץ) והכיצד הוא כשר אוצר נותן יד לעקיפת חוק ההגבלים העסקיים (למעשה: מדוע צריך חוק הגבלים עסקיים אם בעניין כה משמעותי עוקפים את החוק וזה תחת משמרתו כשר אוצר).
כחלון, וזו הפרשנות שלי אחרי שנכחתי בתדרוך, ממשיך לחמוק מאחריות בנושא הזה. הוא הסביר שכל נושא ניגוד העניינים עבר דרך היועץ המשפטי לממשלה ושאם היה עוסק בו, היה נצלב על ידי התקשורת. למעשה מבחינתו, זה עצם החשש לניגוד עניינים. כאשר שאלתי אותו מה דעתו לגופו של המתווה, בהתחשב בעקיפה שנעשית כאן לכללי איסור המונופלים, ציין כחלון שלא יתבטא בנושא הזה לגופו (בגלל ניגוד העניינים).
גם כאשר נשאל כחלון על הבריחה של דרעי מאחריות להתמודדות עם חוק ההגבלים העסקיים – הוא התחמק. הפנה את השואלים לשר דרעי, בכל הנוגע לדרעי ובאשר להעברת סמכויותיו בנושא לשר יריב לוין ולא לחבר מפלגתו אבי גבאי, אמר כחלון כי יועץ משפטי של משרד האוצר עו״ד יואל בריס, הוא שהודיע כי אין להעביר את סמכויותיו של כחלון לגבאי, כיוון שגבאי כפוף לכחלון.
בנוגע לתקציב המדינה, כחלון צופה שהתצקיב יעבור ומדגיש שמדובר בתקציב ללא גזירות. הוא ציין שהרכב הממשלה הצר מדי מקשה לתפקד ולכן הוא לוחץ בכל הזדמנות שהוא רק יכול על נתניהו להרחיב את הקואליציה. מבחינתו כל המפלגות הציוניות מוזמנות פנימה אבל לא יכול היה להודיע על איזה שהיא התקדמות בנושא. כחלון אמר כי הדירוג הכלכלי של ישראל (בידי חברות הדירוג העולמיות) אינו עולה כתוצאה מן ההערכה שלהם שממשלת ישראל אינה יציבה ורק מן הטעם הזה, מתוך נקודת המבט שלו, יש להרחיב את הקואליציה.
יותר מוקדם היום התראיין אביגדור ליברמן ברדיו דרם ורמז שבתמורה לתיק הבטחון הוא יהיה מוכן להצטרף לקואליציה. כחלון עצמו חזר בתדרוך על מסר קודם שלו (אשר פורסם כבר בידיעות אחרונות) על פיו הוא יהיה מוכן לותר על משרד האוצר ליצחק הרצוג, אם זה יהיה התנאי לכניסת המחנה הציוני לקואליציה.
עוד בתדרוך מנה כחלון את רשימת ההישגים שלו/של מפלגתו. הפסקת ספסרות בקרקעות, הורדת מחירי דירות באיזורים אשר אינם תל-אביב, על פי המודל שהחל כבר בעפולה וצפוי להתרחב למקומות נוספים בארץ: ראשון לציון, הרצליה, אופקים ועוד. עוד ציין כחלון שכרגע אין עדיין דרישה של מערכת הבטחון להעלאת תקציב הבטחון עקב גל הטרור ואם כבר תבוא דרישה, הוא חושב שהיא עשויה להגיע דווקא מן המשטרה. כחלון ציין כי ההתמקדות היומיומית שלו, היא בנושאי הבנקאות, דיור ויוקר המחיה ובשלוש הזירות הללו הוא רואה התקדמות משמעותית (הסכמות בנק ישראל לרפורמת כרטיסי אשראי, רפורמת הקורנפלקס, והתחלה של שינוי בשוק בתחום הדיור, כולל בנושא של מחוסרי דיור).
כחלון אף נשאל על מערכת היחסים שלו עם ראש הממשלה נתניהו וציין כי הם עובדים טוב ביחד וכי שום בעיות אישיות בין שניהם.
בקיצור, שמאלני 🙂
בקיצור, הוא רוצה שהעיתונים יפסיקו לכתוב על קובי מימון. הנה, כאן זה הצליח לו…
כל פוליטיקאי מימין שמסתבך, מכיר את הפטנט: כאשר ישנה סכנה ברמה האישית, שבור שמאלה, והעיתונות תיכנס לנוהל אתרוג.
כן כן, אני יודע ששאלו אותו שתי שאלות שלמות (אחת מהן שלך…) על קובי מימון, אבל לא נכנסו לעניין השקר שנחשף במשפט הגירושין של מימון, וגם את ידעת שהכותרת תהיה משהו בסגנון “אני נלחם למען ביה”מ העליון”…
אין מה לומר, הספין שלו הצליח.
כהרגלה, העיתונות מתייצבת לימין הממסד וסולחת לכחלון על בריחתו מאחריות והתעלמותו מהבטחות הבחירות שלו. עכשיו היא גם מסדרת לביבי עלה תאנה בממשלה, שעליו הוא וחבריו יכולים להפיל את תיק ה”אנחנו באמת מושלים, אבל אנחנו לא יכולים לשנות”. כחלון לא נותן לנו. אח, כמה נוח שיש עלה תאנה.
וכמובן, בממשלה כמו בממשלה, יד אחת לא יודעת מה יד שניה עושה, וגם על זה העיתונות לא מקשה. מצד אחד, כחלון: “אבו מאזן עושה צעדים להרגיע את השטח”. מצד שני, ביבי: “הנשיא עבאס ממשיך ללבות את האש”, “במקום לפעול להרגעת הרוחות, אבו מאזן ממשיך להסית ולשקר”. אז מה נכון? מה זה משנה, העיקר – הנה, תראה עולם, יש לנו עלה תאנה שמדבר יפה על אבו-מאזן, אז אנחנו בסדר. ומה עם איזו שאלה לגבי הסתירה בין זה לבין דבריו של ביבי?
“באשר להתקפות על בית המשפט העליון סיפר כחלון כי נפגש אתמול עם נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור כדי לחזק את ידיה.”
הפסיקו ללמד בשיעורי האזרחות על עיקרון הפרדת הרשויות? מתי מארגנים לשופטים במשפטי אונס/הטרדה מינית פגישה עם מירב מיכאלי?
משווה ומעלה:
אם כבר אתה בעניין הפרדת רשויות, איך זה שח”כ משה כחלון (מהרשות המחוקקת) נפגש כל בוקר עם השר משה כחלון (מהרשות המבצעת)? מה, הפסיקו ללמד בשיעורי האזרחות על עיקרון הפרדת הרשויות? אה, רגע, עם זה אין לנו בעיה. יש לנו דמוקרטיה למופת. למה לא נמנה את השופט משה כחלון ונגמור עניין?
מה דעתך, חבריו הקרובים של כחלון, מימון ותשובה, הוזמנו גם הם לפגישה הפרטית?
ובכן, אנחנו יודעים שתשובה הוזמן כמה פעמים לפגישות פרטיות עם ביבי. לזה אתה מתכוון?
נדמה לי שמכנים זאת “דמוקרטיה פרלמנטרית”