חברי הכנסת ה 19 יצאו השבוע לפגרה עד אחרי החגים, אך מעיון בדו”ח בקשות אישורי נסיעות לחו”ל של חברי הכנסת (ועדת האתיקה) עולה שרבים מהם כבר הגיחו לנסיעות על חשבון גורמים מממנים במהלך המושב הראשון. הסקרנות סביב הנסיעות התעוררה כאשר סגן שר הבטחון, דני דנון נעדר בהצבעות החשובות בסוף המושב ולא קיצר את שהייתו בארה”ב למרות טלפונים מלשכת ראש הממשלה ומיו”ר הקואליציה יריב לוין.
לפי הדו”ח של ועדת האתיקה, דנון, שזו היתה נסיעתו השניה במהלך המושב, התארח הפעם על ידי ארגון Children of Jewish Holocaust Survival. הסיבה שלא יכול היה לחזור לישראל לשם ההצבעות על תקציב המדינה ועל חוק יסוד משאל עם וחוק המשילות היתה השתתפותו בחתונה משפחתית. את שרת המשפטים ציפי לבני, אגב, שלפו מחדר המו”מ בוושינגטון ודרשו ממנה להתייצב חזרה להצבעות על משאל העם והמשילות, כדי שהקואליציה לא תתבזה עם העברת החוק בפחות מ 61 קולות.
חבר הכנסת שנסע מספר רב ביותר של פעמים הוא רוברט איליטוב (ישראל ביתנו) שכבר הספיק להיות בפולין, אוקראינה, בריסל, רוסיה ובודפסט ובסך הכל – 16 יום מחוץ לישראל. ח”כ חיליק בר (העבודה) נסע אמנם לפחות יעדים, הולנד, ארה”ב וגרמניה, אך צבר 21 יום בחו”ל. מיד עם תום המושב הוא המריא לטייוואן.
עוד מעניין לראות שהגוף המממן את נסיעותיו של ח”כ עומר בר-לב (העבודה) היא החברה הפרטית שלו לשעבר, פאיון מדיקל (שתי נסיעות לצרפת וארה”ב) ושגם חברי הכנסת נחמן שי (העבודה), דב חנין (חד”ש), דוד רותם (ישראל ביתנו), דב ליפמן (יש עתיד), יעקב מרגי (ש”ס), יצחק הרצוג (העבודה), אחמד טיבי (רע”ם-תע”ל), ניסים זאב (ש”ס) הספיקו להיות כל אחד בין פעמיים לשלוש בחו”ל, לרוב לנסיעות קצרות.
אולם המעניינות מכל הן נסיעותיו של ח”כ ישראל חסון (קדימה). השבוע פרסם עמיתי יהונתן ליס בהארץ, כי חסון הוא ח”כ הכי פחות פעיל במליאה. חסון הסביר בראיון לגלי צה”ל כי הוא אמנם נעדר מן ההצבעות, אך דווקא שוהה במשכן הכנסת. אולם על פי הדו”ח הנ”ל ובצירוף הדו”ח המקביל שסיכם את נסיעות חברי הכנסת כפי שאושרו על ידי ועדת האתיקה בכנסת ה 18, חסון הוא מבקר תדיר בספרד, כאורחו של ה‘מכון הבינלאומי לשלום בטולדו’ (הממוקם במדריד).
החל מאפריל 2011 ועד היום, במשך 28 חודשים, נסע חסון באירוח ומימון של אותו המכון תשע פעמים. הגוף המממן כאמור, הוא מכון טולדו, למעט כאשר האיחוד האירופי או קרן פרידריך אברט ישראל שילמו על הנסיעה. נסיעותיו של חסון בשנים האחרונות לספרד היו למספר ימים קצרים ושש מתוך תשע הנסיעות נערכו על סופי שבוע.
בראשות המכון עומד פרופ’ שלמה בן-עמי, לשעבר שר החוץ ושר בטחון הפנים (העבודה), מי שהיה מבין מובילי הצוות הישראלי למו”מ בשיחות קמפ דיוויד בשנת 2000. בן-עמי מתגורר בספרד בשנים האחרונות ומגיע לארץ מדי פעם לביקורים. אני התקשרתי למכון, פניתי אליהם בכתב ואף שלחתי מייל לפרופ’ בן-עמי. טרם קיבלתי מענה לשאולתיי בנוגע למהות הנסיעות של ח”כ חסון.
שאלתי גם את ח”כ חסון לפשר הביקורים התכופים בספרד והוא השיב לי כי הוא משתתף בשיחות עם פלסטינים בהתאם לצורך. “ועדת האתיקה אישרה והיא יודעת למה אני נוסע ואני לא מתכוון להרחיב לך בתשובה לשאלה, כי מדובר במשהו שאני מנסה לעזור. מי שצריך לדעת יודע, והוא הגורם המאשר.” כאשר ציינתי בפני חסון כי ממילא מדובר במידע פומבי שהציבור נחשף אליו באמצעות אתר הכנסת וכי אם במהלכים חשאיים מדובר הרי שיש לך פומביות, ביקש ממני חסון להשאיר את העניין בצד ולא לפרסם. “זה יכול להזיק למשהו קצת חשוב, למרות שאת חופשיה לכתוב כרצונך” הוא אמר.
אגב, הציבור והסקרנות שלו לגבי הנבחרים, את ההפניה לדו”חות לעיל של הכנסת קיבלתי מחבר פייסבוק סקרן, אורן לב כהן, שתהה לפשר ריבוי הנסיעות של חסון לספרד (ותייג אותי כדי שגם אני ארים גבה). אז תודה אורן, הקרדיט לך. מעניין אם גם לכהן יציע ח”כ חסון להשאיר בצד ולא לפרסם.
תוספת: מנכ”ל מכון טולדו, אמיליו קסיניו (Emillio Cassinenno) מסר כי בפורומים אליהם הגיע ח”כ חסון בהזמנתם נדונו נושאים איזוריים, הקשורים ברשות הפלסטינית, ירדן, מצרים וישראל וכי הוסכם בין כל המשתתפים כי תוכן הפגישות לא יצא החוצה ועל כן אינו יכול לפרט את מהות הפגישות.
את הפוסט ניתן לקרוא גם בפלוג, באתר הארץ