ח”כ הנגבי: תקציב החינוך גדול מתקציב הבטחון

ח”כ צחי הנגבי מרגיע ומכניס לפרופורציה את הדיון החם על תקציב הבטחון: “תקציב הבטחון נמוך מתקציב החינוך. הוא פשוט כולל את הפנסיות הרבות של עובדי צה”ל ומשרד הבטחון, כולל פנסיות תקציביות שכבר לאניתנות לעובדים חדשים אבל עדין משולמות. אם תקציב החינוך היה כולל פנסיות לעובדים הוא היה יותר גדול מתקציב הבטחון אבל על הפנסיות לעובדי החינוך אחראי האוצר”.   “השנה קוצצו 7.5 מיליאר מתקציב הבטחון. נכון שהחזירו 2.5 מיליארד אבל הקיצוץ היה והוא משמעותי. יש בעיה והיא לא תשתנה. המערכת באמת נאנקת תחת הקיצוץ”.

את הדברים שמעתי מהנגבי במפגש שערך עם חברי תנועת “הליכודניקים החדשים” בשבוע שעבר בתל אביב. הקבוצה מורכבת מצעירים חילונים המוטרדים בעיקר מנושאים כלכליים-חברתיים והיא נולדה מתוך תנועת “מתפקדים” שנוסדה במחאה החברתית של 2011 מתוך הבנה שהשפעה פוליטית אמיתית נמצאת במרכזי המפלגות, ספציפית הליכוד יותר מבהפגנות המונים. תקציב הבטחון עמד במרכז הטענות של היושבים בחדר, כסמל לבזבזנות, רשלנות וחוסר שקיפות שעומדים בסופו של דבר מאחורי יוקר המחיה המאמיר. הנגבי לא היסס להגן על התקציב השנוא מול הקהל העוין וטען שהדברים פחות גרועים מאיך שהם מוצגים. “שטייניץ נאבק קשות על שקיפות התקציב בזמנו”, הוא אמר, “התקדמנו מאוד בנושא. היום אתה יכול לבקש ולדעת כמעט כל דבר על תקציב הבטחון, למעט מספרי סד”כים (סדרי כוחות א”ע) כמו כמה טנקים ומטוסים יש לנו שזה אתה לא רוצה שיתפרסם.  חשב משרד האוצר מאשר היום כל העברה לתקציב הבטחון”.

אבל  רוב המפגש הוקדש כמובן לליכוד ולדרכי השפעה אפשריות של קבוצת מתפקדים חדשה על מפלגת השלטון. הנגבי, שעשה דרך ארוכה בפוליטיקה הישראלית והיום נחשב לסמן שמאלי בליכוד, לא ניסה להסתיר את שמחתו לנוכח קבוצת הצעירים התל אביבית שתזרים, אולי, דם חדש לליכוד, כשב”דם חדש” הכוונה ל”צעירים חילונים מהמרכז” אחרי שנים ארוכות של התפקדות מסיבית מצד החלקים הימניים של הציבור הדתי ואף החרדי. התהליך שעבר על הליכוד בעשור האחרון ידוע, הנגבי תיאר אותו מנקודת השקפתו מיד בפתח דבריו:

“הייתי מאות ואלפי פעמים בסניפי ליכוד ומעולם לא התרגשתי ככה” הצהיר להפתעתם הכנה של הנוכחים, “אתם עוד לא מבינים מה אתם הולכים לעשות במדינה. אף פעם גם לא ראיתי ממוצע גילאים צעיר כזה באסיפות פוליטיות”. אלה הדברים הנכונים לומר לפנים חדשות כמובן, בעיקר שאלה בדיוק האנשים הדורשים שכנוע כדי להצטרף/להישאר בליכוד, בדיוק האנשים שיברחו למפלגה אחרת (בראשות כחלון למשל) שתציג רשימה אטרקטיבית.

“סמלי שאנחנו נפגשים ביום של ועידת הליכוד שהיא הביטוי של פניו החדשות של הליכוד”, המשיך הנגבי, “עמדתי בראש הגוף הזה 8 שנים וראיתי את השינוי קורה לנגד עיני. לא שאין אידיאולוגיה. רוב הפעילים הגיעו למרכז הליכוד מסיבות אידיאולוגיות אבל התרבות הפוליטית גרמה לכך שאלה עם הקול החזק והתוקפני יותר קבעו את הטון. המתיישבים (מיהודה ושומרון א”ע) הבינו לפני 10, 12 שנים מה שאתם הבנתם עכשיו, לקחו נשימה והלכו למהלך ארוך טווח כדי למנוע ממשלה שיכולה לחתום הסכם שלדעתם הוא אסון להם ולמדינה. הכח של פייגלין לא נובע מזה שהוא בכנסת אלא מהכח שלו במרכז. למרכז יש השפעה מכריעה ויש הרבה אנשים פחדנים חושבים שהסיכוי שלהם לשרוד נמוך אם הם לא יצייתו לחברי המרכז. יש איתי בכנסת מישהו שאומר שהוא בכלל לא מבין איך הוא נבחר. הוא אומר שכשסופרים את הקולות בבחירות לרשימה לא יודעים שהוא מתחיל במינוס 10000 כי במרכז לא אוהבים אותו. אמרתי לו שגם אני התחלתי ככה אבל הוא עדין מפחד מהם”.

כאמור, הדברים נעמו ודאי לאוזניהם של האנשים שניתן לאפיין אותם כאזרחים ממוצעים למדי, גילאי ה-30, חילונים, רובם ככולם לא עסקו בפעילות פוליטית לפני ההצטרפות לליכוד.

 “המון אנשים מתחילים להרגיש שהליכוד משדר על תדר שהם לא רוצים לקלוט”, עודד אותם הנגבי, “ראש הממשלה אגב לא מתחשב בזה בכלל ולכן באה ועידת הליכוד וכובלת את ידיו. נתניהו עומד בלחץ ועמד בו. נתניהו לא ביטל את אוסלו למרות הלחץ. היו אז 350000 מתפקדים לליכוד. הליכוד תמיד שאף למיינסטרים של הציבור הציוני וזה מי שאני רואה פה היום”.

הנגבי התייחס גם לתהליך המדיני התקוע: “יכול להיות שאין פרטנר אבל תפקיד הליכוד בנושא המדיני הוא לשקף את העובדה שרוב הציבור בישראל רוצה שלום ומבין שיש לו מחיר. חתירה לשלום עם סייגים עקרוניים ידועים שנתניהו מזכיר כל הזמן. נתניהו יכול להתעלם משיקולים כאלה (של מרכז מפלגה עוין א”ע) כי הוא נבחר ואין לו יריב נראה לעין, אבל אם היה לו יריב כמו שלשרון בזמנו היה את נתניהו זה היה אולי אחרת. (קולות נשמעים מהקהל “פייגלין” א”ע) “..לא חושב שפייגלין עצמו חושב שהוא יהיה מועמד תוך שנתיים. אתם אלה שיקזזו האת חרדה של ח”כים מאותם 10,000 איש בפריימריז”.

צילום: אבישי עברי

הנגבי גם חלק לנוכחים מנסיונו העשיר ועודד אותם: “היכולת של הח”כים שתבחרו לשנות משהו בתחום המדיני קטנה. אתם צריכים לבחור כמה נושאים שהייתם רוצים לקדם לו הייתם שרים וכבר להתחיל להשפיע במפגשים עם שרים. אני לוקח על עצמי להביא אתכם לראש הממשלה כי אני בטוח שהוא ישמח כמוני. הדרך להשפיע היא התפקדות מסיבית. כרגע הציבור לא יודע עליכם ופה החלק של התקשורת חשוב. אמא שלי אמרה לי מזמן “אתה יכול לעלות לדוכן הכנסת ולקרוא פרק תנך ואז להוציא בהודעה לעיתונות מה שאתה רוצה וזה מה שיצא”. מלבד פייגלין וחיים כץ אתם הקבוצה הכי גדולה בליכוד ואתם צריכים חשיפה. עשרות אלפים לא יודעים על הקבוצה ולו ידעו היו מצטרפים .אני ממש רואה פה את הבן שלי, הוא מתאים לפה מאוד. תחשבו על מעשה תקשורתי, כינוס, עצומה. שיראיינו אתכם”.

האם עצתו של הנגבי התקבלה? “כרגע לא מתוכנן אירוע גדול”, אומר לי ליאור מאירי, מייסד “הליכודניקים החדשים” (להלן הל”ח), “אבל אנחנו בהחלט מתכוננים להמשיך ולהיפגש עם כל חבר כנסת שירצה להיפגש איתנו ולהביע בפניו או בפניה את ציפיותינו מהם ומהמפלגה”. הוא קופירייטר, בן 37, נשוי ואב לתינוקת והוא מייצג היטב את פרופיל המשתתף הממוצע בל”ח. כשמאחוריו 2000 מתפקדים רשומים הוא מבטיח “לאזן את הכח הלא פרופורציונלי שצברו קבוצות קטנות ואינטרסנטיות בתוך הליכוד”.

בסיום הערב שאלתי את פ’, בחור ממשפח ליכודניקית שהגיע לכנס כזה לראשונה, מה דעתו. “הליכודניקים החדשים לא כאלה שמאלנים כמו שאמרו עליהם, כלכלית כולם ימין מובהק ומובחינת פוליטיקה לא שמעתי משהו חדש או מושך. רק כמה לפקוד ואיך לפקוד. נשמע כאילו הח”כים לא מחליטים לבד כלום פשוט נתונים לקבוצות הכח אצל המתפקדים. אין אידיאולוגיה. מבחינתי זה שבר מנהיגות. למי אני אצביע, לעסקני הליכוד? לא השתכנעתי”.