עתירה של ארבעה חברי מפלגת העבודה נגד מפלגתם עומדת להתברר בקרוב במוסד לבירור עתירות של המפלגה. שירה קריצ’מן, אילה סלע, סימון פרנק ותומר אשור טוענים שבמהלך הפריימריז בחודש נובמבר 2012, טלפן לכל אחד מהם אדם מטעמו של הפורום לצדק חברתי והציע להם רשימת מועמדים מומלצים בפריימריז של המפלגה. כאשר נשאל/ה אותו טלפן מאיפה השיג את פרטי הקשר שלהם, נענו כי המפלגה או חבריה מסרו את הטלפונים.
“הם עשו בירור וניסו לאתר מי הוא הגורם העומד מאחורי הפורום לצדק חברתי ועל כן הציעו לתרום לפורום” כתב עורך הדין של הארבעה, יהונתן קלינגר במכתב פניה למז”כל העבודה חיליק בר “וקיבלו מהפורום פרטי חשבון בנק של ארגון ‘יסודות לצמיחה דרור’, עמותה רשומה. לאחר פנייתם לעמותה זו, היא הכחישה כל מעורבות” הוא כתב.
באתר האינטרנט של הפורום לצדק חברתי לא ניתן למצוא כיום תיעוד למומלצים מבין המועמדים בפריימריז במפלגת העבודה. פניתי לפורום כדי לקבל את אותן ההמלצות, אך נענתי שממילא במהלך הפריימריז לא התבצע דירוג של מועמדים שלא היו חברי כנסת. “לא דירגנו את המתמודדים שלא היו ח”כים כי המדד מבוסס על הצבעות ופעילות בוועדות. נתנו מידע כללי עליהם אבל הם לא נכנסו לדירוג” נמסר לי מטעם הפורום.
על אף זאת, באחת משיחות הטלפוון שביצע נציג הפורום למתפקד של העבודה במהלך תקופת הפריימריז, הוא שאל אותו אם במקרה מתכוון להצביע לאחד מן המועמדים הבאים: יוסי יונה, יונה פריטל, מיכל בירן, עופר קורנפלד ויוסף עטיה.
טענת קלינגר, שמסירת פרטיהם של חברי מפלגה לגוף חיצוני – הפורום לצדק חברתי ועמותת דרור – לרבות מספרי הטלפון, הנו מעשה בניגוד לחוקי הבחירות, המפלגות וחוק הגנת הפרטיות. מה שנראה לעיתים כזוטות, נתפס על ידי המחוקק הישראלי באופן חמור. קלינגר, שמייצג את הקבוצה, ובעצמו התמודד בפריימריז של מפלגת העבודה (ולא צלח) מקדיש מאבקים משפטיים רבים לנושא של שימוש לא ראוי במאגרים דיגיטליים. הוא מבקש בעתירתו למפלגה, לפתוח בחקירה פנימית כדי לברר כיצד התרחשה אותה הדלפה של ספר המתפקדים.
* * * *
היבט מקביל, מעניין לא פחות, של שימוש במאגרי המידע עם שמות מתפקדי המפלגה מתרחש כיום, כמה חודשים אחרי הבחירות כאשר במפלגת העבודה השטח מבעבע לקראת בחירות על זהות יו”ר /ית המפלגה הבא/ה. אין כיום תאריך לבחירות, אך חלק מן הפעילים במפלגה אמרו לי שמדברים איתם על בחירות חודש ספטמבר הקרוב, כתאריך אפשרי. מתמודדים פוטנציאלים על ראשות המפלגה, לפי מה שנראה כיום הם חברי הכנסת יצחק הרצוג, איתן כבל, אראל מרגלית וכמובן יו”ר המפלגה, שלי יחימוביץ’.
הקפדה מקסימלית על חשאיות ספר המתפקדים של המפלגה, לרבות על כתובות האי מיילים והטלפונים, לא מאפשרת למי שרוצה להתמודד או סתם להיות במגע עם בוחריו לטפח קשר. מצד אחד, העברת המידע לחברי הכנסת, עשויה לאפשר את מה שמתואר לעיל, והוא הוצאת מאגר המידע הרגיש החוצה לגופים שאינם מתוך המפלגה כך שיבצעו שימוש מטריד במידע (וזה לפני שנגענו בפגיעה בפרטיות של מתפקדים ומכירת מאגרי המידע לגופים מסחריים). מצד שני, התוצאה, מבחינת הח”כים המכהנים אבסורדית.
משיחות שערכתי עולה שבחודשים האחרונים שכרה המפלגה נציגים היוצרים קשר טלפונית עם ציבור תומכים פוטנציאלי ומנסים לצרף מתפקדים חדשים. האם הם מתקשרים לתומכי שלי יחימוביץ’? האם הם מתקשרים לתומכי מפלגת העבודה? על פי חלק מן ההערכות הצטרפו למפלגה מאות אנשים חדשים, אך ללא המידע מי הם אותם מתפקדים חדשים ולאיזה ציבור פונים הטלפנים, יכולים חברי הכנסת המכהנים של המפלגה רק לעסוק בניחושים ובהשערות במענה לשאלות הנ”ל.
שלושה חברי כנסת של מפלגת העבודה עמם שוחחתי, אישרו באוזניי את המידע הבא: במפלגת העבודה לא מתירים להם לבדוק במאגרים כמה אנשים נוספים התפקדו למפלגה מאז הפריימריז, מה הם שמותיהם ופרטי הקשר של המתפקדים הנוספים, כמה מתפקדים עזבו את המפלגה אחרי הבחירות ובעיקר: מה הן כתובות האי מייל המעודכנות של ציבור חברי המפלגה. למעט גופי המנגון המפלגתיים, לא יכול אף אחד מחברי הכנסת לפנות אליהם או לדעת את מספרם או זהותם.
* * * *
דהינו, ממפלגת העבודה, הודלפו המאגרים הנ”ל באופן שאינו עולה בקנה אחד עם החוק, לכאורה, במהלך הפריימריז. וכעת, לקראת התמודדות אפשרית בחודשים הקרובים נעשית שמירה קפדנית על המידע.
שניים מחברי הכנסת איתם שוחחתי ביקשו שלא להיות מזוהים בשמותיהם.
אחד מהם סיפר לי כי ידוע לו, שלמרות שלו עצמו השיבו שאינו זכאי לקבל את רשימת האי מילים של חברי המפלגה, ישנם חברי כנסת ‘מקורבים’, המקבלים את המידע. “מי שמחובר לאינטרסים של שלי יחימוביץ’ מקבל את תפוצת האי מיילים של חברי המפלגה. וזה מידע מאוד חיוני ומאוד חשוב לנו, כחברי כנסת. לצערי, כל תפוצת האי מיילים של מפלגת העבודה נסחרת באינטרסים”.
חבר כנסת שני, סיפר שהגיש פניה רשמית בכתב, כדי לקבל לידיו את המידע הנחוץ לו כדי לתקשר עם ציבור המתפקדים. פנייתו נעשתה לפני יותר מעשרה ימים: “הפנו אותי לשימוש באיזה מערכת נתונים מאובטחת חדשה. אבל מסד הנתונים ריק. אין שם מידע ואין שום דבר. ריק מתוכן. אני שוקל הליכים בתוך המוסדות של המפלגה” הוא אמר “זה מטורף, כל זה צריך לעשות רק כדי לקבל את המידע הנחוץ לי, באופן ברור מאליו, כדי לתקשר עם חברי המפלגה”.
ח”כ שלישי, איציק שמולי, הסכים לפנייתי לומר את הדברים בשמו ובמפורש: “פניתי לבקש את הרשימות ואת ספר המתפקדים העדכני מן הגורמים הרלבנטים במפלגה. הפניה שלי נעשתה כבר לפני כמה שבועות והשיבו לי שלא ניתן למסור לי את המידע, בגלל ההגבלות הקיימות בחוק. אני שוקל כיצד להתקדם ולפתור את הסבך הזה באופן הגיוני. כי זה לא סביר שאנחנו לא נהיה בקשר עם הגוף הרחב שאמור לפקח עלינו (ועידה, מתפקדים) ולא נוכל לתקשר איתם ישירות. אני מקווה להגיע להגיון של האנשים במפלגה וטרם החלטתי איך להמשיך מבחינה משפטית”.
האם יש כאן שמירה או הדלפה של ספר המתפקדים? מסתבר שתלוי את מי שואלים ומתי שואלים זאת.
ממפלגת העבודה נמסר: “בכל הנוגע למאגרי המידע של מפלגת העבודה, המפלגה פועלת על פי החוק ועל פי ההנחיות שקבלה מרשם מאגרי המידע. לאחר חתימה על טופס סודיות מידע, המפלגה מאפשרת גישה למאגר הנתונים לכל חברי הסיעה ולכל מי שמתמודד בבחירות דמוקרטיות במוסדות המפלגה, באמצעות מערכת מאובטחת המבוססת על הנחיותיו של הרשם. חברי מפלגה נוספים התלוננו על שימוש יתר בפרטיהם, התלונות הופנמו, נלמדו, ובהתאם שונו גם ההנחיות למשתמשים במאגר המידע והן מופיעות בטופס המחודש שהם נדרשים לחתום עליו.”
את הפוסט ניתן לקרוא גם בפלוג, באתר הארץ