יו”ר העבודה, שלי יחימוביץ’ העבירה הערב, את שינוי התקנון, הבטחת הייצוג, ביטול המחוזות ושאר מהלכים פנים מפלגתיים וזכתה לתשואות הקהל בועידת העבודה. אך אירוע אחד העיב על השמחה. פעילה בשם מיכל גור, מובילת מהלך לשריון 40% לנשים ברשימת העבודה – שהצליחה לאסוף חתימות של 10% מצירי הועידה (כדי להיות בעלת זכות להעלות “נושא חדש” בועידה, כך על פי התקנון), נזרקה באלימות של בריונים מחוץ למקום, אחרי שניסתה לטפס על הבמה ולומר דברים.
במהלך היום שוחחה גור עם עו”ד דוד ליבאי, שניהל את ההצבעות ושינויי התקנון, והוא שלח אותה לאסוף לפחות שליש מחתימות/קולות הצירים. אך עבור גור, וכמה חברות מן העבודה שניסו לעזור לה, מדובר היה במשימה בלתי אפשרית שכן מפלגת העבודה לא פרסמה את שמות הצירים (כמחציתם התחלפו לאחרונה) והיא פשוט לא יכלה לאסוף את השליש הדרוש כי לא ידעה מי הם אותם אנשים שיש להתקשר אליהם.
בשבועות האחרונים, כשגור מנסה להוביל את המהלך העקרוני הזה (וזהו מסוג המהלכים שיש להעבירם עתה, בלוח הזמנים כעת, כי אחרת העדר השריון לנשים מתקבע למשך הארבע השנים הקרובות), אנשים במפלגה ביקשו ממנה לרדת מזה. למה לפגוע במפלגה, שסוף כל סוף חוזרת לעצמה? למה להרוס מבפנים?
ברגע האמת, היא ניסתה להמשיך ולשכנע שמגיע לה, לכל הפחות לעלות לבמה ולשטוח את הטיעון בפני הועידה. בשלב כלשהו ניסתה לטפס על הבמה על דעת עצמה ואחד מראשי העבודה, שעמד שם בסמוך אליה, אמר לה ‘רדי. ניתן לך לעלות לדבר אחרי יחימוביץ’. ואז, פנתה גור לרדת ובתוך שניה נתפסה על ידי שני בריונים והושלכה באלימות רבה מן המקום, תוך שסוגרים את דלת המקום עליה וגור, בחוץ, דופקת על דלת הפח ומבקשת לחזור לאולם.
הוידאו, שאני צילמתי, מתחיל רק מן הרגע שבו היא מושלכת החוצה. ראוי לציין, שהקטע שבו ניסתה לעלות על הבמה אינו מופיע בצילום ויש לקחת זאת בחשבון כשמתבוננים בקטע המצולם.
מפלגת העבודה נפנפה בגאווה בהחלטה לשריין 40% נשים במוסדות המפלגה, אך לא היתה מוכנה להתקדם לעבר שריון נשים ברשימה (לא צריך לדלג ישר ל 40%, אפשר להבטיח 30% ולקבוע ש 40% הוא היעד הבא).
בתדרוכים לקראת הועידה נאמר לי “אצלנו זה לא כמו בליכוד. אצלנו יתנו למתנגדים להתבטא, מפגינים יקבלו את הזמן שלהם, לא יחסמו אותם”. טוב, הצהרות לחוד ומעשים לחוד.
אני עדיין לא קיבלתי תגובה רשמית מן המפלגה, אך דבר אחד כן נאמר לי: “מדובר בפעילה שניסתה להתפרץ בכוח לבמה ולכן הורחקה מן המקום”. ברגע שתהיה לי תגובה נוספת של המפלגה אוסיף אותה כאן.
הצעה קטנה שלי לסדר: קחו מאבטחות ולא מאבטחים שיטפלו באנשים שמנסים להתפרץ לבמה. אולי עדיף שבחורה צנומה תגרר החוצה שלא על ידי שני בריונים גדלי גוף.
תוספת מן הבוקר, תגובת מפלגת העבודה: לא היתה בעיה לדעת מי הם האנשים המהווים שליש מן הועידה. זה הופיע באתר המפלגה מזה חודשיים. למיכל גור הובטח שתנתן לה זכות הדיבור ושהיא תעלה. אבל גור העדיפה לנסות לטפס על הבמה בדיוק בשמונה בערב, ולקבל זמן מסך ולא לחכות לתורה. כאשר ביקשו ממנה לרדת, היא ניסתה לטפס שוב מאמצע הבמה. היא באה רק כדי לעשות פרובוקציה וידעה בדיוק מה היא עושה.
מרתיח ומקומם.
ולא מפתיע בכלל.
אין חדש תחת השמש.
המפלגה הזאת היא אסונה של הסוציאל דמוקרטיה הישראלית.
לא נפלה רוחנו
נפנה ישירות למתפקדי העבודה בבקשה להרכיב רשימה מאוזנת מבחינה מגדרית.
שירכיבו רשימה עם מספר גברים ונשים שוויונית
צר לי שכך מתנהלים הדברים.
למותר לציין, שכל פעיל/ה פמיניסטי/ת תתקבל בברכה אצלנו במרצ – מפלגה בה כבר יש זה שנים שריון של 40% לנשים ברשימה.
נכון, לעבודה יש (וכנראה ימשיך להיות) יותר כח – אך הוא מגיע תמיד במחיר של פשרה על היושרה והאידאלים של המפלגה. כל אחד ואחת מוזמן/ת לעשות את החשבון לעצמו/ה.
רעות, אני מזכיר לך שעם כל הכבוד לפמיניזם הדגול של מרצ עליו את מדברת – בתחילת הכנסת ה- 18 לא הייתה חברת כנסת אישה בסיעת מרצ. רק שלושה חברי כנסת גברים, אשכנזים, לבנים. חיים אורון, אילן גילאון וניצן הורוביץ. בכל הרשימה של מרצ לכנסת ה- 18 היו רק שלוש נשים בעשירייה הראשונה (חוץ מזהבה גלאון במקום הרביעי; טליה ששון וצביה גרינפלד היו במקומות לא ריאליים, בסוף העשירייה).
מפלגת העבודה הצמיחה ראש ממשלה אישה ב- 1969, וממפלגת העבודה תצא ראש ממשלה אישה ב- 2013.
הייתי אומר שאתה משקר לגמרי בהתחשב בכך שעמדתי בדיוק מולה כשזה קרה והיא כמעט דפקה לי בעיטה לפנים כהיא התחילה להשתולל כמו מטורפת. ממש צירוף מקרים שבדיוק כששלי עולה לבמה לתת נאום, היא קפצה וניסתה לטפס אליה.. וממש מפתיע שעצרו אותה. אגב התגובה הראשונית לא היתה אלימה בכלל, ורואים זאת היטב בסרטון שלך, רק כשהיא התחילה להשתולל ולצרוח כמו מטורפת כי לא הסכימו לעשות אפליה מתקנת של 40% לנשים, קפצו עליה מאבטחים והוציאו אותה מהאולם. ואז היא עוד המשיכה להשתולל ולדפוק על הדלתות מבחוץ. אני אגב חתמתי לפמיניסטיות על להעלות את ההצעה לסדר היום, אבל בדיעבד אני קצת מצטער על כך בעקבות האירוע המביש הזה. אה כן, ורשימת הצירים מפורסמת גם מפורסמת באתר המפלגה בשקיפות מלאה. מעניין טל שניידר, שהיית שם כדי לצלם את האירוע (שארך 10 שניות) בתזמון מושלם ואח״כ מיהרת להפיץ את הסיפור בתקשורת. אולי אתה לא אובייקטיבי?
תגובה מבישה
מכפשיה
לא עיניינית
לא מתאים
מה מכפיש? מה לא ענייני? יש לך משהו עם תוכן או רק סיסמאות?
30 שנה לא התפרצה מיכל גור,והיתה חלק מהזרם המרכזי של המפלגה
באיזה אופן שלושה גברים שתופסים אשה זה לא אלים? זו אלים ומפחיד מהרגע הראשון.
תתארו לכם שזה היה בועידת הליכוד.
איזו סערה מוסרית היתה פורצת,
בערוצים 1, 2 , עשר.
איזה בלאגן היה.
איזה רוח אדירה מנשבת היתה ממש סנדי..
אבל בגלל שמדובר בשלי ובמפלגת “אונזערע”- שלנו
שקט שקט שקט תקשורתי.
תתבישו
בדיוק מה שחשבתי !
העיקר שהם “מתורבתים , לא כמו הליכוד”
אחרי שהיא הבהירה לבעלי ההון דרך דה מרקר שאין מה לפחד והיא לא ממש סוציאליסטית, עכשיו היא גם מבהירה שהיא לא ממש דמוקרטית. כל הכבוד למיכל גור שלמרות שהמנגנון עשה הכל כדי לסתום לה את הפה היא שמרה על זכות הצעקה
התיאורים של רועי סוררו כל כך מזכירים את הכתבות המתנשאות בדבר על ואדי סאליב והפנתרים השחורים ומראים עד כמה מפלגת העבודה עדיין לא (וכנראה לעולם לא) כלי עבודה עבור אנשים ונשים שנאבקים בשטח
להלן רשימת חברי הועידה הנבחרים:
http://members.havoda.org.il/snifselect.php
נדרשה דקה למצוא אותה באתר המפלגה. טענת שהמפלגה לא פרסמת את שמות הצירים, וזה פשוט לא נכון. מבקש לתקן
טוב, נתחיל בזה שצנומה היא לא…
היה כבר אחד שקפץ על בימות וניסה להשתלט על מיקרופונים וגם אותו זרקו מהמפלגה – אהוד ברק שמו והוא לא דוגמא לשום דבר טוב.
גילוי נאות – הייתי חבר מפלגת העבודה עד שיחימוביץ’ נבחרה. כשהחלטתי שהיא לא מתאימה עבורי אז פשוט עזבתי, לא עשיתי פרובוקציות.
בקיצור – מיכל גור ואתה – תקבלו כותרת ו-5 שניות של זרקורים אבל אח”כ כולם יסתכלו עליכם כליצנים.
ממש רחמנות על הגברת התרבותית “ניסתה לעלות על הבמה על דעת עצמה” בדרך פרצה מעגל אבטחה תוך כדי שהיא שורטת את הסדרן שמונע כניסה למתחם מגודר ..כן ברור למה קטע הוידאו מתחיל ממש איפה שמתאים לה …חבל שמיכל לא מבינה מחאה זה בסדר ויש גם גבולות אני “הבריון ” שהוציא אותה וטוב שכך היתה לה כוונה ברורה להפר את הסדר בזמן הנאום של יו”ר המפלגה .
וגם אני חתמתי לגברת על הדרישה
ואוו. עוד כמה תגובות ויתגלה הסכין שהיא בעצם החביאה על גופה. מתחת לאמ-16.
וגם שאמא שלה ערביה. או מזרחית.
לא ברור לי בכלל – אם הרשימה מתפרסמת באתר, למה לא להשתמש בה מבעוד מועד. כשפועלים בתוך ארגון כלשהוא (מבחירה, אף אחד לא הכריח אותה להתפקד) מקבלות על עצמנו את הנהלים של הארגון. לפי מה שראיתי בועידה ושמעתי אחר כך, ניסו למצוא זמן שהיא תוכל לעלות ולדבר, מן הסתם לא בשמונה בערב בדיוק כששלי עומדת לעלות. הנסיון לעלות על הבמה בעיתוי הזה וללא אישור (של מי שמארגן את לוחות הזמנים וכו’) נועד רק לייצר פרובוקציה ואף אחד לא יזכור מחר על מה היא נלחמה.
נעמה יש מחלוקת בין הצדדים (מפלגת העבודה מצד אחד ומיכל גור מצד שני) אם אכן ניתן היה לדעת מי הם אותם האנשים אליהם גור אמורה לפנות ולהשיג את חתימותיהם. ממילא, היא השיגה עשרה אחוז המאפשרים לה לעלות נושא חדש. כמו כן, לתשומת לב הקוראים, גם ח”כ ראלב מג’אדלה לא עמד בדרישות החתימות וכשהבין שהוא לא עומד לקבל זכות דיבור, פנה לערכאות. דבר שמיכל לא הספיקה לעשות (או במפלגה יעצו לה לא לעשות). את הסיפור מאחורי דבריו של מג’אדלה, לא אני ממציאה. עו”ד ליבאי אמר בעצמו אתמול שמג’אדלה לא עמד בדרישות התקנון.
הפמיניזם בארץ אט, אט הופך להיות אלים יותר, שימו לב לזה אחיותי הפמיניסטוית.
רק אני שמתי לב שאלו שהתנגדו לפרסום הזה פנו לטל בתור “הוא” ?!
מי פנה אלי כ”הוא”? לא ראיתי וממילא, מבטיחה לך שלא נעלבת. ברוח השוויון, אני גם מתחברת לחלק הגברי שבתוכי.
איך זה בכלל רלוונטי?
מן הסתם שבין המתנגדים תמצאי אנשים שלא עוקבים אחרי הבלוג הזה, ולכן לא ידעו שמדובר בטל אישה.
אני מציע לך לראות את זה כעניין חיובי, שלא ישר מניחים שמי שתומך בפמיניסטית היא אישה.
(בניגוד אלי)
טל, האם טענת הדובר מתיישבת עם השעה המדוייקת בה צולם הסרטון?
לא הבנתי… אני צילמתי את הסרטון והעלתי אותו ממש באותה השניה לטוויטר ופייסבוק (דרך אפליקצית סוציאל-קאם, שמעלה קטעי וידאו קצרים לרשתות החברתיות).
לא הבנתי. למה מהתחלה צריך חתימה של שליש מהצירים, כשלדבריך התקנון מחייב רק 10%?
אם הדרישה לחתימות של שליש מופרכת, מה אכפת לי אם קל או קשה למצוא את רשימת הצירים?
לא הבנתי כמה דברים:
1. את מציעה שיתנו לכל מי שרוצה לעלות על הבמה מתי שהוא רוצה?
2. את מציעה שישכרו מאבטחים בכל המידות כדי לטפל במתפרצים בכל המידות?
3. את מציעה שמי שמנסה להתפרץ לבמה יושאר באולם כדי לנסות שוב?
את כותבת שבמפלגה אמרו לך: “אנחנו לא הליכוד” ומעירה בציניות: “דיבורים לחוד ומעשים לחוד”. אולי עיתונאית הגונה כמוך יכולה לנמק מדוע לדעתה דיבורים לחוד ומעשים לחוד? האם לא היו שני נאומים של שני מתנגדים מול שני תומכים? רק משום שפעילה מסויימת נקראה לסדר?
אני מזכיר לך איך לגלגת על חוסר הסדר בקדימה במוצאי התבוסה של ציפי לבני לשאול מופז, ואיך ביקרת, ובצדק, את היעדר המאבטחים שימנעו מאנשים לעלות על הבמה. וכעת?
מכאן ועד לצייר את התמונה כגברים שהולמים באכזריות באישה הדרך רחוקה. ואת בהחלט רומזת לכך בין השורות. ובכל מקרה זה מה שנרמז מבין השורות.
אני מזכיר לך כי עדיין לא מדובר בלבני שרצה לפוליטיקה יחד עם רמון אביר זכויות הנשים…
אני חבר המפלגה. המארגנים נהגו באופן לא ראוי ולא דמוקרטי, זה אירוע מבייש ואין לי ספק שההתנהגות של המארגנים תביא להקטנת המחוייבות ותפגע ברוח ההתנדבות.
מיכל היא אדם מהטובים שיש וכל אירגון צריך לטפח ולתת ביטוי לאנשים כאלו אם למזלו הם פעילים בשורותיו.
כל הכבוד לך מיכל! אשה אמיצה וחכמה.
בואו נבהיר משהו – השיריון 40% במוסדות העבודה חשף את הפנים האמיתיות של הצדקנות הפמיניסטית: בפועל מתוך אותן 40% נשים ששוריונו (ונזכיר ונבהיר ונחדד – על חשבון פעילים ותיקים וצעירים שנאלצו להתמודד בבחירות לא שיויוניות בעליל) … בקושי מחצית הטריחו עצמן להגיע למושב הפתיחה של המוסד אליו שוריינו … אמנם לא הצלחתי להשיג את המספרים הרשמיים, אבל כל מי שהיה באולם, יעיד שלא נכחו בו אפילו קרוב ל-40% נשים.
אז רק דמיינו שהשריון לכנסת יותיר אותנו עם חצי אולם מליאה ריק.
נשים – ביישתן.עצמכן ואצלי איבדתן כל אמפתיה … ראוי לבטל גם את שריון 25% לרשימה לכנסת והנשים שכן מתמודדות (והן ראויות ביותר, כולן) יתמודדו מול הגברים הלא פחות ראויים.
הערה לסדר: לא ראיתי את האירוע, אבל דבריו של דני אזולאי המוכר כאיש ישר ולא אלים – אמינים עלי לגמרי.
למה אי אפשר לעשות share לווידאו ביוטיוב?
אני אנסה לברר. העלתי את זה במקור בסוציאל-קאם והרבה אנשים עשו לזה מידית שייר דרך עמוד הפייסבוק והטוויטר שלי. אחר כך הסבתי את זה ליוטיוב, כי לא ידעתי איך הופכים סרטון של סוציאל-קאם למשהו שאפשר להעלותו כאן….