השבעת הממשלה ה 34 תיזכר כסמל הברדק. בזיון, בלבול, מבוכה. אין מספיק מילים כדי לתאר את האירוע.
איפה מתחילים?
– נתחיל מהסוף: כאשר השר (עדיין לעוד כמה דקות בעת כתיבת שורות אלה) ארדן נכנס למליאה עטו עליו כל אנשי האופוזיציה, עם חיבוקים ונשיקות. כוכב הערב שהצליח להישאר בביתו ולהתנגד לקבל תיק שאינו לשביעות רצונו. לא ברור מדוע ראש הממשלה נתניהו לא מינה אותו לשר החוץ. הרי ממילא המחנ״צ מציינים (נכון להיום) שהם לא בעניין. יש מצב שהרצוג אפילו אמר לו זאת באותו מפגש בית קברות של השניים.
לפני כמה ימים סופר לי כי במהלך השבוע (וואו, זה נראה כאילו היה מזמן) בהם תוקן בכנסת חוק יסוד הממשלה, ניצלו הרצוג את שעות המליאה הארוכות כדי לדבר עם גורמים רבים. בין השאר נפגש הרצגו ושוחח גם עם ארדן. הרצוג יכול היה לומר לו שוב ושוב – לך על זה. כלומר, תתעקש על שר החוץ, כי לי אין כוונה.
– עוד מאחורי הקלעים של ליל השבעת הממשלה ה 34: תדהמה מהודעת ראש הממשלה על מינוי צחי הנגבי ליו״ר הקואליציה. התפקיד לא סוכם איתו והוא לא ידע שנתניהו עומד להכריז על כך. הוא נפגע ונותר בביתו, אשר במבשרת ציון לא רחוק מירושלים ונעדר מן המליאה עד לשלבים הקריטיים של ההצבעה. כך גם גלעד ארדן (לעיל) אשר הגיע לירושלים והתיישב כאחד הח״כים בעת הצבעת התמיכה בממשלה. והשר סילבן שלום, שלא היה מרוצה מן המינוי שלו לשר הפנים, הגיע לבניין אך בחר לשבת מחוץ למליאה בשלבים הראשונים של האירוע.
– בסופו של דבר הנגבי נכנס ולקח את יו״ר הקואליציה לשנה אחת בלבד. גם סילבן נכנע למשרת שר הפנים. יריב לוין יצא הזוכה הגדול עם התיירות + בטחון הפנים.
– מיותר לציין: בני משפחה של השרים המיועדים שהסתובבו במסדרונות הכנסת נרגשים. הולכים ובאים מן המזנונים ולא יודעים נפשם. כולם הגיעו בזמן (19:00), רק כדי לשמוע שההשבעה נדחתה בשעתיים (ל 21:00). וגם אז, האירוע נמרח והושהה עקב המתח הניכר באולם בזמן שראש הממשלה נאם.
– ומה קורה במפלגות האחרות? במחנה הציוני – מסתמן שמרב מיכאלי תהיה יו״ר הסיעה. אך הדבר לא סוכם סופית. הסיבה לכך היא כי גם ח״כ חיליק בר רוצה את התפקיד והתרעם, בראשית השבוע, כאשר היה נדמה כי הרצוג כבר מכשיר את מיכאלי סופית. בשלב הזה חיליק בר מנסה לגייס ח״כים אחרים שיתמכו בו, ובין השאר פנה לח״כ יחימוביץ.
– התפקיד הנחשק של יו״ר ועדת הכלכלה אמור היה להיות של ח״כ איתן כבל בכנסת היוצאת (רוטציה עם ח״כ ברוורמן) בדיוק כאשר הממשלה פורה ויצאו לבחירות. כבל מעוניין (כמובן) לקבל את התפקיד עכשיו ולמעשה התפקיד יכול היה להיות שלו, לולי ח״כ שלי יחימוביץ׳ החלה מתלבטת אם ללכת על זה או לא. ככל הנראה יחימוביץ׳ אינה מעוניינת, בשלב הזה, לעשות מהומות בסיעה ולהצטייר כלפי חוץ כמי שחותרת תחת הרצוג. אבל היא לא ויתרה סופית על התפקיד.
– בסיעת כולנו: רועי פולקמן יהיה יו״ר הסיעה וגם יעמוד בראש ועדת רפורמות מיוחדת. ועדת הרפורמות המיוחדת תוקם לפי ההסכם הקואליציוני על פי מבנה ומתווה בו נוהלה לפני שנתיים ועדת שקד (שוויון בנטל) עם ייצוג לכל סיעות הבית. המטרה של הועדה המיוחדת הזו היא להתמודד עם כל הרפורמות הדחופות (ארגז הכלים) של כחלון. עוד בכולנו – רוטציה מוסכמת על ראשות ועדת העבודה והרווחה. קודם יהיה אלאלוף ואחריו רחל עזריה (פרסמתי את זה לפני כמה ימים כבר).
– ברשימה המשותפת: מאוד רצו לקבל את ועדת ביקורת המדינה, וח״כ איימן עודה תכנן לקחת את היו״רות, אבל מכיוון שהוא (אסון! אסון!) ערבי ומוסלמי, התחילו ברקע דיבורים שזה ממש לא מתאים לאף אחד בכנסת שעודה יהיה חשוף לביקורת על גופים בטחוניים (כי זה מה שעושים חלק מן הזמן בועדת לביקורת המדינה). מאחר והח״כים הערבים לרוב לא רוצים ממילא לעסוק בשיטור וביקור בגופי הבטחון, הוצע שתוקם ועדת משנה, וכך יעקפו את הבעיה-לכאורה. זה הרי מה שעושים במשך שנים בועדת חו״ב, בה יושבים גם ח״כים ערבים.
סוף דבר: ועדת ביקורת המדינה תלך ככל הנראה ליש עתיד. והרשימה המשותפת תקבל את ראשות הועדה לשוויון מגדרי. ח״כ אעידה תומא-סאלימן תעמוד בראש.
– ועניין קטן נוסף: זוכרים שנתניהו פרסם הודעה בה הזמין את איימן עודה לפגישה? מה קרה עם זה? אנשי סיעת המשותפת הודיעו שיבואו לפגישה ובתנאי שיהיה זה בהרכב מרובע (כל ראשי סיעות המשנה) ושלא יעשה מעשה היח״צ המוגזם מן העסק הזה. השבוע, במהלך דיוני המליאה, ניגש נתניהו לעודה ואמר לו שוב ״בקרוב ניפגש״, אך לא סגרו מתי ומי יהיה בפגישה. המשותפת מעוניינים לדבר עם נתניהו על מספר דברים, ובראשם סיפור הריסת הבתים.