הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר מפוליטיקה ובלוג יוצא הפלוג. כי פלוגתאות בפוליטיקה הן דבר טוב
“בואו ניפטר ממדיניות מעסיקים כמו במד-מן… נשים הן מחצית מכוח העבודה, אבל הן עדיין מרוויחות 77 סנט על כל דולר שמרוויח גבר. זה שגוי. השנה היא 2014 וזה פשוט מביך”. הדברים הללו, מתוך הנאום על מצב האומה שנשא הנשיא ברק אובמה, לא הפתיעו. יש הסכמה רחבה שנשים העובדות במשרות זהות לאלה של הגברים צריכות להשתכר שכר שווה.
אזכור הסדרה הפופולרית בנאום הביא את תשומת הלב הנחוצה. כותבי הנאומים מכירים את הכלל: שילוב של תרבות פופולרית בטקסט כדי שכולם יחזרו על המילים ביום למחרת. אפילו יוצר הסדרה מאט ויינר, שאמור היה להיפגע מביקורת התקשורת של אובמה, צייץ שהוא מבסוט: “אני תומך בנשיא אובמה, וזהו כבוד עבורי שהתוכנית מוזכרת כחלק מן השיח הציבורי הכל-כך נחוץ”.
אבל ארגוני נשים מיהרו להשבית את השמחה. נשים שחורות, הן כתבו, מרוויחות 64 סנט על כל דולר שמרוויח גבר לבן. העבודה עוד רבה ואזכורי תרבות פופולרית לא פותרים את הבעיה. ב-2014 פעילות פוליטיות אמריקאיות מודעות לכך שיש להן ביד כמה קלפים מנצחים. אפשר ללחוץ את השיח קדימה, לגעת בבעיות עמוקות יותר של האי-שוויון בארה”ב.
בקבוצת מיקוד צופים שערכה רשת סי-אן-אן במהלך ואחרי הנאום זכה אותו משפט של אובמה להגדרה ה”רגע המשמעותי ביותר בנאום”. בבית הלבן מכירים את הלך הרוח הזה, וכך אחרי שמונה שנות שלטון ומתוך חשש שהמפלגה הדמוקרטית תדעך לקראת בחירות 2016, מנסים שם להיאחז באלמנטים מגוונים כדי להבטיח המשך שלטון. אחד מהם הוא אלמנט השינוי הדמוגרפי (צמיחת מיעוטים), אך האלמנט החזק – הוא המלחמה על הנשים.
הדמוקרטים טוענים כי למפלגה הרפובליקנית יחס מחפיר בכל הקשור לנשים: בריאות נשים, תעסוקת נשים, סוגיות אונס והחקיקה הפוגעת בזכות לבצע הפלה. המפלגה הדמוקרטית לא מרפה מן הרפובליקנים בנושא הזה.
האחרון להיתלות על לוח החצים הוא מייק האקבי, לשעבר מושל ארקנסו ומתמודד מוביל בפריימריז 2008. “הסיבה שהדמוקרטים דוחפים לחלק אמצעי מניעה חינם”, אמר האקבי בישיבה פנימית של מפלגתו “היא כי הם חושבים שנשים לא יודעות לשלוט בתאווה המינית שלהן”.
זה לא היה תחילתו של הוויכוח. כבר קודם לכן, במדינות עם רוב רפובליקני מתרבים החוקים המגבילים את זכויות הנשים לבצע הפלה, פוליטיקאים רפובליקני אחרים דירגו סוגי האונס ל”לגיטימי” או הלכו רחוק מדי עם להחריג רק “אונס כוחני” (מזכאות לפיצוי חוק) והדוגמאות רבות. האם הרפובליקנים עד כדי כך מנותקים מקהל הבוחרות ולא אכפת להם להפסיד עוד קולות מן המרכז?
התהליך המרתק הזה יגיע לשיאו בעוד כעשרה חודשים, כשבבחירות אמצע הקדנציה יהיה אפשר לראות אם יש בארה”ב מי שמנצח במלחמה על הנשים.
פוסט מדהים . נקודה חשובה טלי , איך הרפובליקנים יורים לעצמם ברגל תדיר . גם במהומות העולם על סוגיית תקרת התקציב , כמו משוגעים , עם מכונת יריה ירו לעצמם שוב ושוב ברגל .
אחת התובנות הנגזרות , היא : שלא כמו שחושבים , יש בפוליטיקה גם – כנות , דחף מוסרי , השקפת עולם , ולא רק חישובי קיצין ובחירות וציניות ואופורטוניזם וכו….. ודוק –
הכדור עובר לזירה האסטרטגית או ליתר דיוק , האסטרטגים הפוליטיים , איך מיישבים כל זה ( אלקטורלית ) וזה נושא מקצועי וסבוך מדי , על מנת להשאירו לחובבנים .
תודה
תגובה מדהים, אל רום!
עכשיו נסה לתרגם אותה להדיוטות מסוגי, שלא כ”כ מבינים מה רצית להגיד פה (מעבר למלים יפות על הממשל ומלים פחות יפות על הרפובליקנים – כפי שמצופה מכותב נאור באמת).
צ”ל מדהימה, כמובן. נסחפתי עם ה”מדהים” שלך…:-)
תגיד לי , אתה פאקינג שוטה ? אולי לא הבנת התיבות : תקרת תקציב ……. ואז כנראה התלהמת , במקום לשאול בצורה מנומסת ? אנחנו מבינים פה בבלוג שאביך התעלל בך בילדות , והיכה אותך בכל הזדמנות על כל דבר של מה בכך , מבינים !!
רבאק , אל תוציא את זה רק עלינו ……. אגב , הואיל ויש לך אומץ להשתלח כך במגיבים , בטח יהיה לך אומץ להגיד לי גם פה , מה שם המשפחה שלך ……אורי אני מניח פרטי , בוא תשלים לנו הפאזל אם אתה כזה דעתן ואמיץ וביקורתי ומשתלח ואללה ….. בוא נראה אותך …..
ממתין ……
אל רום אתה קיים באמת ? בין שלל התגובות ההזויות שלך שברת שיא הפעם. כל הכבוד.
תגובה מדהימה, אל רומי!
העומק האקסטרה טרסטואלי של התגובה שלך, שובר את כל כללי המשחק. ההיקשים כלוגיים, השפה המושלמת, המלים הארוכות, פשוט שירה!
ולשאלת יונתן, בניגוד אלינו (אליך או אליי) שמהווים טרול יחיד שזוהה ביעילות – אל רום הוא אינדיווידואל אותנטי לחלוטין. ככה הוא באמת מדבר, וכבוד לקבל ממנו מחמאות…;-)
חתיכת פחדן עלוב , תשאיר את שם המשפחה שלך …. צ’יקן שיט !!
תגובה מדהימה, אל רומי!!!
אפילו לטקסט הזה הצלחת להשחיל מלים לועזיות…:)
שיואו. אאוטינג לשמות משפחה זה כל כך 2001.
המושג “המלחמה נגד הנשים” (תרגום מדוייק יותר של “the war on women”), הוא עוד אחד מהספינים הרגילים של חבורת פלאוף את אקסלרוד, שהתקשורת האוהדת ממהרת לאמץ כקריאת קרב (התקשורת שלנו לא המציאה כלום. אפילו השמאלנות שלהם היא חיקוי זול…). הדמוקרטים משתמשים בספין הזה, מהטעם הפשוט שבדומה לרוב העולם – נשים נוטות יותר להצביע שמאלה, ועל כן חשוב לשמאל להוציאן לקלפי. להציג את הקמפיין הזה כחשוב יותר מהמהלכים הסופר מוצלחים של גיוס מצביעים ממיעוטים במספרי שיא, זה לא נכון. בלי קמפיין הנשים, אובמה עדיין היה מנצח (אחוז בעלי זכות הבחירה שנרשמו להצביע בקרב שכבות המיעוטים ב2008 ו2012, היה חסר תקדים).
האזכור של המועמד האדיוט ממיסורי שדיבר על אונס לגיטימי (ומפלגתו התנערה ממנו באותו יום) כמשקף של המפלגה הרפו’, מקבילה לקביעה שמפלגת העבודה היא מפלגה של מרגלים סובייטים, כי פעיל המפלגה בשעתו, שבתאי קלמנוביץ’, היה מרגל סובייטי…
המפלגה רהפובליקנית, בדומה למפלגה הדמוקרטית משתרעת על פני מרחב עצום של עמדות – מהקצה של הימין הדתי, ועד לעמדות שהן ליברליות יותר מחלק מהקצה השמרני של הדמוקרטים. אותו דבר נכון לגבי הדמוקרטים, שעמדותיהם משתרעות מהמרכז ועד לכאלה שחושבים שקיומה של ארה”ב הוא עוול ורק כשהבעל שלהם נבחר למועמד לנשיאות, הם חשו לראשונה בחייהם גאווה להיות אמריקניים (נחשי איזה שולי מפלגה הגיעו לשלטון…).
עם כל ההתרגשות מהנאום העלוב-להחריד ורצוף האיומים של הנשיא המותש, המצב של מפלגתו הוא בקאנטים. רפורמת הבריאות, שלמענה קירב, הרחיק, איים, ליטף, בעט והתכופף – מתגלה כקטסטרופה מהותית, ואסון אלקטוראלי. הסיכויים למהפך בבית הנבחרים הם קרובים לאפס, ויש סיכוי ממשי לאובדן הרוב גם בסנאט (סכנה אמיתית, בעקבות הרפורמה מבטלת-הפיליבאסטר שאובמה והארי ריד קידמו).
האיש נשיא כבר חמש שנים. אפשר כבר לרדת מהטריבונות ולהפסיק עם קריאות ההתלהבות מכך שסופסוף יש נשיא שחור…
עניינית, מדובר כנשיא כושל להחריד (ולא רק במדיניות החוץ שלו, שבין השאר, עלתה בחייהם של מאות אלפי ערבים מסכנים – אלא גם ובעיקר במדיניות הפנים שלו).
זאת ועוד, לתרגם legitimate rape ל”אונס לגיטימי” זו הטעיה גסה. למעשה הקונוטציות בעברית הן אפילו הפוכות. ר’ דגש קל, שם שם:
http://dagesh.wordpress.com/2012/08/22/%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%A1-%D7%9C%D7%92%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9E%D7%99-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%A9%D7%92%D7%95%D7%99/
הקאבי השתמש במילה ‘ליבידו’ והייתי משאיר את זה כך או מתרגם ל’דחפים מיניים’. הבחירה שלך ב’תאווה מינית’ הופכת את זה ליותר סקסיסטי. הקאבי הוא לא טוד אקין.
ואגב הנאום – הנאום של אובמה היה עלוב הן בתוכן והן בהגשה והחזון היה לעוס וקיטשי. למזלו של אובמה, התגובה הרפובליקנית בדמותה של קתי מקמוריס הייתה עלובה עוד יותר.