הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר מפוליטיקה ובלוג יוצא הפלוג. כי פלוגתאות בפוליטיקה הן דבר טוב
על הגב שלהם: המועמדים השמרנים לנשיאות בארה”ב לא מתקדמים. במסע הבחירות בארצות הברית בלטה בנאומי המועמדים השמרנים ההתנגדות לנישואים חד־מיניים. זוהי דרכם לגרום לנוצרים אדוקים לצאת מבתיהם ולהצביע
אצל השמרנים מה שהיה הוא שיהיה. העולם משתנה, העולם מתקדם, והם לא יזוזו מילימטר. אפילו לא קצה זרת של תזוזה. למדתי זאת בהאזנה מפוכחת לנאום בחירות של טד קרוז בהאנגר חקלאי במזרח איווה לפני כמה ימים. להקת החימום של קרוז כללה את פיל רוברטסון, כוכב תוכנית הריאליטי “דאק דיינסטי”, שיחד עם דיבורים מרובים על ההוא שבשמיים, הפליא את מילותיו נגד הומואים ולסביות.
אוי לאוזניים ששמעו: “אדם כמוני מתבונן סביב ורואה את הסטיות, את ההוללות, ומספרים לנו שחתונה זה לא רק בין גבר לאישה? זה הוא הרוע, זה הוא הרשע. אלה הם החטאים”.
רוברטסון, שמקדש זוגיות בין גברים לנשים, ואחריו, שדרן הרדיו המפורסם גלן בק, הבטיחו שבניגוד לרפובליקנים אחרים, קרוז הוא אדם שלא יסטה מעמדותיו. זהו זה. הוא לא יזוז מילימטר. שמרנים שמשחקים אותה אלוהים ומתיימרים לקבוע עבור אנשים איך ייראו החיים.
ולא רק אצל קרוז. כל מועמד שמרני אחר – רוביו, פיורינה, קרסון, בוש – מדבר באופן כזה או אחר נגד זכויות קהילת הלהט״ב. למעשה, שמחת עניים, היחיד בימין האמריקאי שלא יוצא נגד הקהילה הוא דונלד טראמפ. הומואים ולסביות הם ככל הנראה קבוצת האוכלוסייה היחידה שטראמפ לא העליב. בינתיים.
בשל המספר הרב של הפעמים שבהן נושא איסור הנישואים בין בני זוג מאותו המין עלה בנאומי הפוליטיקאים השמרנים, התבקשה השאלה – מדוע זה נושא כה חשוב בקמפיין הבחירות הנוכחי? “אין להם יכולת לשנות את החוקה ולפגוע בהומואים באמת”, הסביר לי אחד המקומיים. “הם פשוט אומרים את זה שוב ושוב כי זו דרך לגרום למצביעים נוצרים אדוקים לבוא להצביע”.
אם כך, אלפי אנשים יושבים יחדיו, נשבעים על התנ״ך, ממלמלים “אמן” בסיומו של כל משפט שני של המועמד, ומנסים להפנים את המשמעות של “ואהבת לרעך כמוך”, אך לא באמת חושבים על רעיהם ככמותם.
הכיצד זה שאנשים דתיים, שמטיפים לעשיית טוב, סבלנות ואכפתיות חברתית, לא מבחינים בנעשה מתחת לאפם? בכל אירוע קמפיין כזה של המונים חשבתי על מספר ההומואים והלסביות שבוודאי יושבים שם לידי בקהל. איך התחושה לבוא לאירוע פוליטי, ולהיווכח שההטפה נגד אורח חייהם היא זו שמניעה רפובליקנים לקלפיות ביום פקודה.
מרקו רוביו, באירוע מסיבת סופרבול של הקמפיין שלו, יום א׳, 7 בפברואר 2016, מנצ׳סטר
מרקו רוביו, באירוע מסיבת סופרבול של הקמפיין שלו, יום א׳, 7 בפברואר 2016, מנצ׳סטר
ככה זה הרפובליקנים – פאשיסטים מרושעים שרק רוצים לעשות רע למען הכפייה הדתית שלהם.
למה לעזאזל הם לא מפגינים סובלנות כמו האסלאם? למה אין אצלם את אותה אחווה שמאפיינת את את המגזר הערבי.
ואם כבר גלשנו לנושא הזה – איך זה שכל אלה שמגנים את השמרנים על עמדותיהם בנושאי מגדר, להט”ב, גאפלייה על רקע וכד’ – הם אלה שכל היום עסוןקים בהתפעלות מהחברה הערבית, ומספרים לנו ש”אפשר גם אחרת” בכל הנוגע לקשרים עימה?
האם ידוע לנו שהומואים מהמשולש בורחים מבני משפחתם אלא ערים יהודיות? האם ידוע לנו שנשים ערביות מוכות ונרצחות בידי בני זוג בהיקפים גדולים בהרבה מאשר בחברה הלא ערבית (שמספרה גדול פי ארבעה)? כן, אני מניח שידוע לנו, ובכ”ז אנחנו עסוקים בטד קרוז ומרקו רוביו הגזענים וההומופובים. אין ספק שלהיות הומו בארה”ב של טד קרוז זה הרבה יותר מסוכן והרבה פחות שיוויוני מאשר להיות הומו בפלסטין של “הרשימה המשותפת”.
נ.ב.
שווה לך לראות את ערוץ הכנסת – יש שם דיון על החוק בעניין השקיפות של נתמכי-בריסל – וטלב אבו עראר נאם על כך שזה לא-דמוקרטי, לפני שנסע הביתה אל מי מנשותיו.
http://www.miglasha.com
האתר המלא על הבחירות בארה״ב 2016