הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר מפוליטיקה ובלוג יוצא הפלוג. כי פלוגתאות בפוליטיקה הן דבר טוב
פעמיים הייתי בכנסת השבוע, עניין חריג. אפשר לי זמן רב לשיחות מסדרון. חבר כנס בכיר מן הליכוד אמר לי השבוע את מה שמסתמן כעניין עקרוני בכל המערכה המסחרחרת אשר לפנינו. ״שכחלון יגיד בצורה ברורה. הוא עם או נגד ביבי. אם הוא נכנס לפוליטיקה בשביל להפיל את נתניהו, שיקום ויגיד שלא ישב איתו בממשלה. כל עוד הוא לא אומר זאת מפורשות, אנשים מבינים שנתניהו יהיה גם ראש הממשלה של כחלון וכחלון ישב לצידו בממשלה הבאה״
אכן, אלה הם דברים של חבר כנסת מתוך הליכוד אשר מבין שהמצב של מפלגתו בכי רע ורוצה לדחוק את כחלון לפינה. סקרים רבים המתפרסמים בימים האחרונים מראים סנטימנט חזק מאוד בציבור הישראלי שרוצה לראות את נתניהו מחוץ ללשכת ראש הממשלה. זה משמח במידה מסוימת, כי זה אומר שהדמוקרטיה הישראלית מתפקדת. אם יש משהו שמטריד בשש שנות השלטון האחרונות היא קונספציית העדר החלופה. זה לא נכון בשום מצב, ממשלות, עיריות, משרדי ממשלה- שפקידות בכירה ובמיוחד נבחרי ציבור ננעצים לכסא. חילופי שלטון הם דבר בריא. אבן יסוד בשיטה. זו היתה טעות לבטל את סעיף הגבלת כהונת ראש ממשלה בחוק יסוד הממשלה ויש לקוות שאם יעשה תיקון חוקתי אחד ויחיד, הוא לא יהיה חוק יסוד הלאום או חוק החלפות שיטה למיניהם, אלא רק התיקון הקטן הזה. שתי קדנציות או שמונה שנים גג, הממושך מבין השניים – זה לגמרי מספיק.
בחזרה לדרישה לעיל מאותו חבר הכנסת – שכחלון יגיד. שיגיד כבר.
ראשית, זה יפה שבליכוד כוססים ציפורניים בנוגע להצהרות פומביות של האקס-שר שלהם. האיש על בסיס תפקודו הם מתפארים עד לעצם ומנכסים את זה לליכוד. (בממשלה הקודמת עשינו הרבה יותר דברים, אמר נתניהו שוב השבוע).
שנית, לזכותו של כחלון יש לומר, שהוא מחכה ובצדק ליום ב׳ הקרוב כדי לוודא שהכנסת אכן מתפזרת לפני שהוא מצהיר.
אם וכאשר אחרי שהכנסת תתפזר – בפני כחלון וגם בפני לפיד עומדת הבחירה הבאה:
לבוא ולהגיד בצורה ברורה לציבור הישראלי: אלף, ׳אני רואה את עצמי מועמד לראשות הממשלה׳ (אם כך הם חושבים). בית (וֹזה במקרה הכחלוני) ׳הסיבה שעשיתי את הסיבוב הארוך הזה בשנתיים האחרונות של לנטוש עמדה בכירה, להקים מפלגה חדשה ולהתחיל הכל מלמטה- היא כי איני רוצה שנתניהו יהיה ראש הממשלה׳.
כאמור, שלטון צריך לרענן ולהחליף.
אם כחלון מתכוון להחזיק את המקל בשני הצדדים – אז פיהוק אחד גדול. כחלון, כפי שתומר אביטל ואני הראנו בפלוג, מעדיף להשתמש במטפורות ולהתחבא, אולי, מאחורי כל מיני מסרים עמומים. להגיד שיש בליכוד שחיתויות, אבל לא להסתבך עם החבר׳ה ולהתחמק מחשיפת השיטה במלואה. מעניין אם כך הוא ינהג גם בנוגע למה שהוא חושב על ראש הממשלה המכהן.
אתמול התפרסם סקר בגלובס על פיו הציבור שהשיב לסקר, רואה באופן חיובי את החיבור בין ציפי לבני ליצחק הרצוג. עד כדי כך שצירוף המפלגות עובר את הליכוד בבחירות.
הסוקר, רפי סמית, כך מסתבר, הוא גם סוקר של מפלגת העבודה. הפנתי הבוקר שאלה לסמית, האם זה נכון. והוא אישר בפני (בסמסים) שאכן הוא סוקר בשנה האחרונה עבור מפלגת העבודה וגם עבור מפלגות אחרות ״אני עושה סקרים למספר גופים פוליטיים מזה 30 שנה וגם עושה לעיתים לגופי תקשורת ובשנים האחרונות יותר לגלובס.״
לאיזה מפלגות נוספות אתה מבצע סקרים?
״מכל גווני הקשת הפוליטית כמו הרבה סוקרים אחרים״
המידע הנ״ל, שסמית הוא הסוקר הראשי של עיתון גלובס ובמקביל גם הסוקר של מפלגת העבודה וגם של מפלגות פוליטיות אחרות חייב להיות גלוי ושקוף מעל דפי גלובס. אני טענתי זאת בעבר כלפי אבי דגני, אשר בזמן שהוא הסוקר הרשמי של הליכוד, המשיך להופיע בכלי התקשורת הרבים ולדבר על כל הסקרים שהוא מבצע. כך גם בנוגע לרפי סמית.
בכלל, אני מציעה לכל כלי תקשורת שמביא סוקר/ת לאולפן ולרדיו לפתוח בשאלה מקדמית – מי הם הגופים הפוליטיים עבורם אתה עורך סקרים, בתשלום או שלא בתשלום?
ולכן – כל הגולשים וצרכני המידע הפוליטי מתבקשים לקרוא את הסקר הזה בפרספקיבה המתבקשת. זהו סקר שהתבצע עבור עיתון גלובס על ידי סוקר המבצע במקביל גם סקרים עבור מפלגת העבודה.
צודקת. אם כך אני אחשיב את המצב לתיקו ומפה נמשיך.
התחושה שלי מהסקר היתה שמדובר בסקר מטעם מפלגת התנועה. כרגע כשלבני צריכה שועידת מפלגת העבודה תאשר מיזוג עם התנועה, סקר כזה הוא שימושי מאוד. מעבר לכך, בשאלה לגבי ריצה בנפרד, התנועה קיבלה 2 מנדטים מתוך ה 120. היה כתוב שמדובר “על סף אחוז החסימה.” אז לא, אחוז החסימה הוא 3.25%, או 3.9, כמעט פי שניים. אני אשמח לדעת אחוזים שנמדדו עבור כל מפלגה, מעל 1% אפילו, אבל בחלוקה למנדטים אם היא לא עוברת, היא לא יכולה לקבל מנדטים. מתן המנדטים מתוך ה 120 על אף שהיא רחוקה מאחוז החסימה או מצג השווא כאילו היא על סף אחוז החסימה הם מהלכים חריגים לטובתה של לבני. הנדיבות הזו כלפי לבני ובצירוף העובדה שהסקר כולו (עם שאלת הריצה המשותפת והתוצאות בו) משרת את האינטרסים של לבני כשהיא מנסה להתמזג עם העבודה, מעורר חשד בסקר. הגילוי הנאות חייב לכלול גם מידע בכל סקר לגבי כל מי שהשתתף במימון הסקר. אבל כיום, לא תמיד מתפרסמות תוצאות מלאות אפילו. (כמו בתוכנית העולם הבוקר שהשתתפת בו לפני כמה ימים – אם את יודעת את שאר התוצאות אשמח לשמוע). תאריכים בהם בוצע הסקר או מספר המשתתפים הם מבחינת בונוס. בארה”ב יש פרסום ציבורי על ידי חלק ממכוני הסקרים של שאלות העומק בכל סקר, ואחוזי הדמוגרפיה שנמדדו בסקר, ונתוני הדמוגרפיה שאליהן הסקר הותאם. איפה הם ואיפה אנחנו.
ברור לכולם שהסקר הזה הוא בדיחה. אבל זה גם האינטרס של הרצוג שמאוד רוצה את הכסף של מימון הבחירות של התנועה וזמן האוויר שלהם והוא צריך לשכנע את הוועידה שלו.
אכן מצב הליכוד בכי רע. בכל הסקרים הוא המפלגה הגדולה ביותר, כשהמפלגה השנייה בגודלה, היא כזו שבכל מקרה תצטרך לקואליציה של הליכוד. קשה לחשוב על מצב גרוע יותר…
הסקר של רפי סמית הוא כמובן לא רציני (הצטרפות של לבני תביא לעוד 9 מנדטים לבוז’י, ובנוסף תחולל שינוי בדפוסי הצבעה של תומכי ליכוד והבית היהודי), אבל אני חושד שזה לא ממש קשור להיותו סמית סוקר מטעם העבודה, אלא דווקא לנסקרים משועממים שרצו להריץ דאחקות – מספיק 9 נסקרים ימין שהחליטו לספר שהצטרפות של לבני לבוז’י תגרום להם לנוע בין הליכוד לבית היהודי, כדי להביא לכאלה תוצאות…
מצבו של הליכוד אינו מזהיר (תמיד 40 מנדטים על 22), אבל אין ספק שבוז’י/יאיר ובטח לבני, היו מתחלפים איתו שלשום. הבחירות הן שלו להפסיד, ולא שלהם לנצח. ליברמן וכחלון, שבשמאל בונים עליהם תילי-תלים של תקוות, נזהרים אימים שלא לפזר דיבורים אודות הליכה עם השמאל, שכן ברור להם (בעיקר לליברמן) שבמצב כזה, אחוז החסימה יהפוך מאיים למדי…
התקשורת מנסה לייצר באזז של “כחלון וליברמן יביאו לשמאל את הנצחון”, אבל האמת היא שלשניהם יהיה מאוד קשה ללכת לתת מפתחות השלטון לגוש שנשען על המפלגה הערבית המאוחדת” (זה שטענת בחריפות שלא יכולה לקום, כי המפלגות הערביות נורא שונות זו מזו…).
איזו פרספקטיבה ״מתבקשת״ לאור העובדה שרפי סמית מבצע סקרים בתשלום הן לגלובס והן למפלגת העבודה ומפלגות אחרות?
האם יש חשש שסמית יסכן את היושר המקצועי שלו כדי ״לעזור״ ללקוח אחד מני רבים?