פוסט שפרסמתי בשיתוף עם ׳המקום הכי חם בגיהנום׳
סקר מרתק של הסוקר הרפובליקני המוכר פרנק לונץ שנערך בקרב הדור הצעיר בארה״ב העלה ממצאים שהדהימו גם אותו. הסוקר והיועץ הותיק שעבד עם מועמדים רפובליקנים או למען אסטרטגיה שמרנית גילה שהצעירים האמריקאיים מאבדים אמונתם בגישה הקפיטליסטית. 58% מתוך 1000 הצעירים ששאל (בין הגילאים 18-26) השיבו שבשיטה הסוציאליסטית יש יותר חמלה בהשוואה לשיטה הקפיטליסטית. 33% חשבו שקפיטליזם היא שיטה עם יותר חמלה. והתשובה שהדהימה את לונץ 9% השיבו שקומוניזם היא השיטה עם החמלה. לחשוב שלפני כמה עשרות שנים, קומוניזם היתה אחת הקללות הקשות בחברה האמריקאית.
כאשר התבקשו הצעירים לציין מה הבעיה הכי קשה בארה״ב כיום, 38% ציינו שהשחיתות היא הבעיה המרכזית, כאשר בקרב הצעירים שביניהם, עד גיל 21, שיעור המשיבים ״שחיתות״ עלה ל 41%. התשובות האחרות כללו: רדיפת בצע 29%, אי שיוויון 26%, הממשלה (היא הבעיה) 26% וגזענות 24%. בנוסף, 13% ציינו שהקפיטליזם הוא הבעיה הקשה של ארה״ב כיום.
לונץ, כינה את הסקר כ״דור הסנאפצ׳ט״ כשהוא מתייחס לצעירים אשר במהלך שמונה השנים האחרונות הצטרפו למעגל בעלי זכות הבחירה. מדובר בצעירים אשר לא השתתפו בבחירות בהן עלה ברק אובמה לשלטון, היו ילדים בעת מתקפת הטרור על מגדלי התאומים ואת המלחמה האמריקאית בעיראק ובאפגניסטן חוו דרך הפרספקטיבה של הוריהם.
התשובה שהדהימה את לונץ יותר מן השאר, היתה בדיקה בקרב בני הגיל הצעיר, במי הם היו בוחרים לו הבחירות היו נערכות כיום .45% ציינו שברני סנדרס הוא המועמד המועדף עליהם. בקרב בני עד 21, השיעור עלה ל55% (!). אחרי סנדרס קלינטון זכתה ל 19%, טראמפ ל10% וטד קרוז ל 8%. צעיר המועמדים, מרקו רוביו, מדבר הכי פחות אל הנוער, רק 7% ציינו אותו. כאשר נשאלו לדמות הפוליטית אותה הם מעריכים יותר מכל, 31% ציינו את סנדרס, 18% אובמה, 11% את קלינטון ו 9% ציינו את טראמפ. לונץ הפנה את תשומת הלב לכך שסנדרס זכה לשיעור הערכה גבוה יותר משל אובמה וקלינטון יחד.
בהתאם לכך הדעה הרווחת של הנוער בנוגע לאמריקה התאגידית היא מאוד שלילית (66%), וכך גם דעתם על וושינגטון (60%) כעיר שמייצגת את הממשל. 37% מן הצעירים צורכים את החדשות שלהם דרך רשתות חברתיות (פייסבוק, טוויטר, סנאפצ׳ט), 27% מחפשים את החדשות בגוגל, 27% צופים ברשתות החדשות המרכזיות ו 26% מקריאת עיתוני רשת (ניו יורק טיימס, וול סטריט ג׳ורנל, הפינגטון פוסט).
לקריאת דו״ח הסקר המלא, כולל אופן ניסוח השאלות, התפלגויות גיל והדגשים של לונץ, לחצו כאן.
* * * *
לפני כמה שבועות נסעתי ברחבי האירועים הפוליטיים של המועמדים השונים (בשתי המפלגות) במדינות שהצביעו ראשונות בפריימריז, איווה וניו המפשיר. בעוד באירועים הפוליטיים מתכנסים בעיקר פעילים מפלגתיים, מתנדבים ותושבי האיזור הקרובים למיקום התרחשות האירוע, על פי הסקר של לונץ, שיעור הצעירים שהם אופטימיים ואשר מעידים שבכוונתם להשתתף בבחירות, גבוה מאוד (87% או 65% שציינו שבוודאות שהם ישתתפו).
כמעט בכל מערכת בחירות, החוקרים והסוקרים אומרים שצפוי שיעור גבוה של צעירים, אך תוצאות האמת במגזר הגיל הזה לרוב מאכזבות. יש לומר את האמת. צעירים נוטים להשיב בסקרים שהם מתלהבים ורוצים להצביע, אך לא מתייצבים ביום הבוחר. כך היה בכל אחת ממערכות הבחירות האחרונות בארה״ב.
מחוץ לכנס בחירות ביום שבת בצהריים בחטיבת הביניים רנדלט, בעיר הצפונית קונקורד אשר בניו המפשיר פגשתי אמא ושתי בנותיה בגילאי חטיבת הביניים והתיכון. היא שכנעה את בנותיה לצאת החוצה, ברגל, באפס מעלות (לא כל כך נמוך עבור האיזור הזה) ולצעוד בשבת של שמש קפואה לפגוש את מי שעשויה להיות נשיאת ארה״ב, הילרי קלינטון. באותו המפגש אמרה מזכירת המדינה לשעבר מדלן אולברייט, שנשים צעירות (אותן אלה אשר לפי הסקרים נוטות להעדיף את ברני סנדרס) צריכות לבחור באישה כי ״שמור מקום מיוחד בגיהנום עבור נשים שלא תומכות בנשים״. המסר הנ״ל של אולברייט הזיק במידה מסוימת לקלינטון ואולברייט התנצלה לאחר מכן.
בעוד קלינטון היא המועמדת אישה היחידה במירוץ הזה (ובכלל) והיא מתבלטת מעל לשאר החבורה בניסיון החיים שלה, בידע, בקשרים הבינלאומיים – היא ושאר הפוליטקאים, אולי למעט טראמפ, מודעים להעדפות הדור הצעיר.
אך עם ההובלה של קלינטון, כדאי לשים לב שהמסרים הפוליטיים הכלכליים של ברני סנדרס חיללו מהר, אפילו באופן מסחרר והדבר בא לידי ביטוי גם בסקר הנ״ל.
ההצלחה המפתיעה של סנדרס לא נובעת מקמפיין מדהים פורץ דרך. היא גם לא הגיעה כי הוא כריזמטי או שהוא האיש המתאים בזמן המתאים. מסריו מחלחלים כה מהר, כי יש בארה״ב צמא לסגנון ולמהות שלו. הציבור האמריקאי יובש, וכמי שגרונו ניחר, הם שותים את האישיות הבועטת של סנדרס ברוויה רבה. סנדרס מדבר נגד התאגידים של וול סטריט, נגד שיטה מושחתת שבה מיעוט קפיטליסטי קטן שולט בכלכלה, נגד פוליטקאים שנותנים לתורמיהם הגדולים לנהל אותם.
עם כל אחד מן הצעירים ששוחחתי עמם (גם עם המבוגרים) באירועים של סנדרס הם הדגישו את העובדה שהוא אינו נוטל תרומות מאנשי שוק ההון בוול סטריט כנקודה מכריעה. הילרי קלינטון קיבלה במהלך 2015, כ 17 מליון דולרים ממנהלים, ואנשים בכירים בוול סטריט. מכל קשת המועמדים, רק ג׳ב בוש התעלה עליה. והדבר הזה עומד בעוכריה בקרב הצעירים.
״את יודעת מה זה ברני סנדרס עבורי? הוא האיש אשר אומר את הדברים שרציתי לשמוע במשך שנים״ כך אמרה לי ליסה לאו מיד אחרי שהצביעה עבורו בקלפי במנצ׳סטר. ״חיכיתי למועמד כזה כל החיים שלי. תמיד הרגשתי את זה בפנים, אבל פתאום בא האיש הזה וחיבר את המילים לרגשות שלי ולכן המועמדות שלו מרגשת אותי.״
כיצד הדברים יתיישבו אם סנדרס יפסיד את המועמדות הדמוקרטית? גם אם הוא יפסיד בבחירות בתוך המפלגה הדמוקרטית וקלינטון תהיה המועמדת של המפלגה, אין זה סוף דבר. את ניצני הקמפיין שלו ואת הגישה הכלכלית שלו אפשר היה לראות לפני כשנתיים פלוס בקמפיין של ביל דה-בלזיו לראשות עירית ניו יורק. דה-בלזיו, ניהל קמפיין עם מסרים דומים, רק בלי להשתמש במילה ׳סוציאליזם׳. וזכה באופן מוחץ. היום כעבור שנתיים שדה-בלזיו מיישם את הצהרות הקמפיין שלו, הציבור החי בניו יורק מבין שאין ממה לחשוש. כך עם הסוציאליזם של סנדרס. המסרים מחלחלים ויהיו מועמדים נוספים ברחבי ארה״ב (מקומיים, עירוניים, חברי קונגרס) שיקחו את הרעיונות שלו ויישמו אותם בהתמודדויות נוספות.
אין ספק, הקומוניזם בדרכו למעלה, שכן המוני צעירים מתפעלים ממנו. למרבה הצער, גם בעבר הרבה צעירים התפעלו מהשטויות של השמאל, וכפי שאמר מישהו (יש ויכוחים רבים לגבי ההוגה המקורי) : “מי שלא היה קומוניסט בנעוריו- אין לו לב. מי שנותר קומוניסט בבגרותו- אין לו שכל”, הרי שלא צריך להתרגש מזה.
האחסנייה של הכתבה, לעומת זאת, שווה עיון נוסף. לא הכרתי את האתר המפואר ששיתפת עימו פעולה, ונכנסתי פנימה תודות לאזכורו פה. היה שווה! הראיון עם טליה ששון, היה מעורר השראה. מצד אחד, הם הסבירו כמה היא גיבורה, ומצד שני הבהירו כמה שהיא אמיצה. מפעם לפעם הוכנסו אזכורים לכך שהיא ישרה והגונה. למעשה, לו היו מוסיפים שהיא גם ספונטאנית, רגישה ובעלת חוש הומור, ניתן היה לחשוב שמישהו ארגן לה כתבת יחצ”נות לג’יידייט…
אין ספק שמדובר באתר מופתי, שמקדם את התקשורת הישראלית למקום טוב של יותר של דיווחים רציניים ואינפורמטיביים.
אה, כן, לקומוניזם יש שם רע בארה”ב (ובכל מקום שבו מסתובבים אנשים שקוראים ספרים) מכיוון שמדינות שהיו תחת שליטת מפלגה זו, טבחו עשרות מליוני בני אדם, ואיימו על ארה”ב במלחמת עולם גרעינית. סתם לידע כללי.
העתיד הוא סוציאליסטי, אין ספק. הנוער הזה צורך את התכנים שלו מהקואופרטיבים פייסבוק, טוויטר וסנאפצ׳ט על גבי מכשירים שיוצרו בקולחוז אפל. ראה לדוגמא את היזמים הסוציאליסטים של אתר שיתוף התכנים הפינגטון פוסט שדחו בשאט נפש הצעת רכש של מאות מיליונים מאנשי וול-סטריט והעדיפו להישאר עניים ושיוויוניים.
זה בסדר – גם רוב הצדיקים מהעמותות, חיים ע”ח כל מיני גבירים אינטרסנטים שמשתמשים בהם כדי לקדם כל מיני אג’נדות.
אין הרבה דברים מגוחכים יותר מאשר אנשים שזועקים למען המלחמה ב”אחוז העליון”, מבלי לדעת שהג’ורג’ סורוסים של העולם מרקידים אותם כמו בובה על חוט…
אין לי מושג מי עומד מאחורי האתר המרגש הזה שמראיין ככה את נציגת העמותות הזרות, אבל יהיה נחמד לדעת. מסתבר שכרגיל אצל תובעי השקיפות – הם בעד שקיפות בכל מקום, למעט אצלם…
לא הכרת את ״המקום״? ברצינות? מוזר שלא שמעו עליו בקליפורניה.
בשיא הרצינות. אצלנו בשבצ”ק משתדלים לנוע עם הטרנדים, אבל לעתים גם אנחנו מפגרים (רפובליקנים שכמונו…) אחרי קצב ההתרחשויות.
אתרים שמתחנפים לקרן לישראל חדשה, הם רבים למדי, וקשה מאוד להכיר את כולם.
תודה מעניין.
הסקר מתבסס רק על 1000 צעירים ברחבי ארצות הברית זה לא מעט מידי? (אני שואל ברצינות, אין לי שום ידע בסטטיסטיקה)
המגיבים שמשייכים כמעט אוטומטית את הסוציאליזם והקומוניזם לבריה”מ ושות’ מתעלמים (במודע או לא) מההיסטוריה של ארה”ב עצמה, ממאבקי העובדים נגד המעסיקים הפוגעניים של לפני 150-100 שנה, מהשמאל הפופוליסטי שהיה מורכב מהתארגנויות של עובדים ומיעוטים (ומכאן החשד שמי שהיום משייכים את המושג “פופוליזם” לחוסר-אחריות בעצם מנסים לנשל אותנו מהכח הריבוניח שלנו לטובת האליטות הכלכליות) ומכך שעליית מעמד הביניים וריסון האוליגרכים שהיו בין הגורמים שהביאו את מעמד הביניים האמריקאי לתקופת הזוהר שלו שבו קינאנו בו (שנות ה-50-70).
א-ב-ל בתקופת רדיפות מקארת’י (שנות ה-50) השמאל הזה חוסל בתואנות של ריגול לטובת בריה”מ ותנועות המחאה שעלו בעשורים הבאים נפלו כפרי בשל למאמץ התאגידי להסיר מעל התאגידים את הרסן (מאמץ שנעשה ע”י סיוע לכלכלני אוניב’ שיקגו בהובלת מילטון פרידמן). במסגרת מאמץ זה היה שיווק מסיבי של הנראטיב האנטי-סוציאליסטי ואת פירות הביאושים שלו הצעירים של היום אוכלים והם כבר לא קונים את הנרטיב הזה.
קואופרטיבים? להזכירכם, בעבר היתצה השקעה ציבורית מסיבית בתשתיות ובאקדמיה שהביאה להישגים טכנולוגיים מרשימים וכמה מתאגידי העל או חברות שנבלעו בהן היו בעבר המאוד רחוק קואופרטיבים.
אז שלא יעבדו עלינו!
אני לא מבין איך את יכולה לטעון שסקר שסכום התשובות בו הוא לפחות 156% עסק בשאלה ״מה הבעיה הכי קשה באמריקה״. זו סתירה פנימית והטעיה גורפת.
אתה נוקט בגישת בית שמאי. אני מסכים שיש כאן סתירה פנימית, אבל אני לא חושב שאפשר לדבר כאן על כוונה זדונית כלשהי.
בסופו של דבר, יש כאן אג’נדה לקדם, ובאופן טבעי אמונה פנימית יוקדת, תצליח לסנן כל פריט מידע שסותר את האמונה, גם הדבר יגרום לכך שהטיעונים ייראו חסרי בסיס וסותרים את עצמם.
אני עקבתי בעניין רב אחרי המסעות בארה”ב, ועקבתי עוד יותר בעניין אחרי ההשתפכויות בטוויטר של המעריצים ששואבים את המידע שלהם על ארה”ב, מאותם טקטסים שנכתבו במהלך המסעות ואחריהם – ואני חייב לומר שבעיני זה חינני להפליא – בדיוק כמו ללמוד אודות המצב הגיאו-פוליטי בעולם, מהדיילי שואו.
יש משפט יפה שאומר שאם בגיל 20 אתה לא סוציאליסט אין לך לב ואם בגיל 40 אתה לא קפיטליסט אין לך שכל. נראה לי די מתאים למאמר
אני הייתי מתקן ואומר שבגיל 20 אם אתה לא סוציליסט סימן שאין לך לב, ןאם אתה בגיל 40 ואתה לא קפיטליסט – סימן שאין לך קשרים….