האם פיורינה מכרה או לא מכרה ראשי דפוס לאיראן?

לפני חמש שנים, חמישה ימים בלבד אחרי שעברה ניתוח להוצאת גידול סרטני, ראיינתי את פיורינה במשך שעתיים למגזין “ליידי גלובס”. אז, כמו היום, היא הפגינה עוצמה מרשימה. מבחינה פיזית היא הייתה ירודה מאוד, הלכה לאט, התיישבה בזהירות ונראתה לי במבט ראשון שבירה להחריד. אך ברגע ששוחחה איתי, כל החולשות פרחו. מיד הסבירה לי שנעזרה בחברה כדי להגיע ללובי המפואר של מלון “רוזווד סנד־היל”, כי הייתה חלשה יחסית בגלל הטיפול. היא לא שקלה לרגע לבטל פגישה עם עיתונאית שטסה במיוחד מישראל, ולכל שאלותי, שהרבה מהן התמקדו בעסקאות מכירת ראשי דפוס של hp לאיראן, היא ענתה בישירות ורהיטות.

השבוע, עם הנסיקה המפתיעה בסקרים, החלה התקשורת האמריקאית לחפור בעברה והתייחסה גם לתקופתה כמנכ”לית hp ולאותה תקופה שבה מוצרי החברה שלטו על 40% משוק המדפסות והדיו באיראן. כשנשאלה על כך בתוכנית הפוליטית של יום ראשון השבוע, השיבה פיורינה שלא הייתה מודעת לעסקאות הספציפיות באיראן, מכיוון שהוצאו לפועל על ידי צדדים שלישיים. אבל בראיון ההוא שנתנה לי לפני כחמש שנים, תשובתה הייתה מעט שונה. “מכירת ציוד קצה לשימוש לדפוס הוא דווקא חשוב כשזה מגיע למדינות כמו איראן, שם גם גורמים אקטיביסטיים ומתנגדי שלטון זקוקים למוצרים כמו ניידים, מדפסות ועוד”, אמרה לי פיורינה והוסיפה, “אחרת, כיצד ייאבקו בשלטון?”

פיורינה מעניינת. אם מעמדה יתחזק, תיכנס התקשורת בארצות הברית לכל תג ותו בקורות חייה. האם באמת הייתה מזכירה זוטרה בראשית הקריירה, או שזהו מיתוס שהיא טיפחה במשך השנים כדי להוסיף נופך של סינדרלה לזינוק שלה לצמרת חברות ההייטק. האם אאוטסיידרית כמוה (וכמו דונלד טראמפ) בנויה לזינוק מעל התהום בין עולם העסקים לעולם הפוליטי של וושינגטון?

בסופו של דבר ניסיון עסקי הוא ססמת בחירות מקסימה, אך ייתכן שמדובר ברקע רלוונטי פחות לעולם התככים והתמרונים של בירת העולם. וזה עוד לפני שהתחלנו לדוש באותו “ניסיון עסקי”, ששזור בו גם לא מעט כישלון. השאלה הגדולה היא כיצד פיורינה תיצור קשר עם האיראנים ותודיע להם שהיא פותחת את הסכם הגרעין ומתחילה לקיים משא ומתן על הסכם טוב יותר. זאת הבטחת הבחירות שלה כיום, ואחרי זה עלינו לעקוב.

תכונת אופי בולטת אחת מבצבצת מפיורינה בשלב המוקדם של הקמפיין, ותכונה זו בלטה לעיני גם במהלך אותו ראיון – משמעת הקמפיין, מרות פנימית חזקה, שליטה. פיורינה היא אולי המאורגנת והמפוקסת (עם עצמה) מבין שלל המועמדים במפלגה הרפובליקנית. היא לא יורה מהמותן, לא מאבדת קור רוח, לא משיבה בקטנוניות. אלה הן תכונות קריטיות בקמפיין בחירות ממושך ועצום בממדיו. אם תצליח להתמיד במשטר העצמי הזה שלה, סיכוייה להפוך למועמדת מעניינת מתחזקים.