אחרי פרסום הסקר האחרון אתמול בערוץ ה1 הנה ממוצעי כל הסקרים האחרונים (הממוצע מתייחס לסקרים שפורסמו בין ה 16 לינואר ועד ל 18 לינואר על פי עמוד מעקב הסקרים של הפלוג):
הליכוד – 33.7
העבודה – 16.5
הבית היהודי – 14.1
ש”ס – 11.1
יש עתיד – 10.9
התנועה – 7
יהדות התורה – 5.9
מרצ – 5.9
חד”ש – 4
רע”ם-תע”ל – 3.4
בל”ד – 3.3
עוצמה – 1.6
קדימה – 2.1
עם שלם – 0.4
הערות:
הליכוד והעבודה התייצבו, פחות או יותר. כל תוצאה של פחות מ 30 מנדטים עבור הליכוד תחשב לכשלון גדול (ולמעשה גם 31 – 32 מנדטים יהוו אכזבה גדולה). כל תוצאה מעל ל 35 תתפס כהישג. באשר למפלגת העבודה, רק אם יגרדו את ה 20 מנדטים, יהיה אפשר לנשום שם לרווחה. מכל המפלגות, העבודה הציגה את הקמפיין הכי מפורט, מתוכנן מאורגן ומלווה בצוות מתנדבים מרשים. ועם כל ההפקה והיכולות שהם הציגו, אם מספר המנדטים שלהם בכנסת הבאה יהיה רק 4 (נניח) מעל לכנסת היוצאת, דהינו 17 מנדטים, אז זו תהיה אכזבה.
יש עתיד: העליה במנדטים בסקרים האחרונים היא מפתיעה. מכמה שיחות שערכתי – לא משהו מחקרי-מבוסס על סקר, אלא שלוש שיחות אקראיות עם חברת ילדות, מכר-רשת ואישה נוספת הנמצאת איתי בקשרי עבודה – מסתבר שהחליטו לסטות מן ההצבעה שלהם בעבר, הליכוד, ומוצא ‘אין הברירה’ שלהם הוא יש עתיד. אולי המקרים הללו מרמזים על משהו רחב יותר.
קדימה: מה פשר העלייה הזו פתאום על מפת המפלגות שקרובות לאחוז החסימה? הסבר אחד, יכול להיות דומה למה שנכתב לעיל בנוגע ליש עתיד. מצביעי ליכוד מסורתיים שלא יודעים לאן למסור את קולם. הסבר נוסף הוא, שהעליה בסקרים של קדימה, היא ביטוי התמיכה הציבורית באהוד אולמרט, ראש הממשלה לשעבר.
התנועה: הירידה של התנועה בסקרים – ובהקשר הזה יהיה חשוב גם להתבונן בתוצאות האמת – היא אולי מה שמתרחש כאשר מפלגה היא רק פלטפורמה. עם החלטתה של לבני להתמודד על מקום בכנסת (אחרי הפוגה של חצי שנה בסך הכל, כשגם במהלכה לא ממש התנתקה) היא ציינה שאנשים מצביעים לאישים ולא למפלגות. על כן, לשיטתה, ניתן להקים גוף אד-הוק, לנהל את המסרים ולהיכנס לכנסת. אז הנה, התשובה מן הציבור – לא, זה לא עובד. יש ערך להמשכיות של מוסדות אידיאולוגיים ואי אפשר להקים תנועות אד הוק ולהתרוצץ ביניהן. צריך בסיס של ציבור תומכים קבוע, מתפקדים ואורך רוח.
ש”ס: ספק אם המפלגה הזו תלמד לקחים מן הקמפיין הזה. נגטיב רדוד לא עובד. גם לא זעקת הקיפוח של מגזר כלשהו, כשטענת הקיפוח מלווה בהכפשות גזעניות כלפי מגזרים אחרים. גם סרטוני תעמולה שמבזים נשים ועולים, גם זה לא תופס. ש”ס זוכה בתחרות הקמפיין המגעיל והבוטה של 2013 וכעונש ראוי נותר רק לקוות שתוצאת המנדטים האמיתית שלהם תהיה עוד יותר נמוכה.
הבית היהודי: ראיינתי את יו”ר הכנסת רובי ריבלין השבוע, באירוע מטה הבחירות של הליכוד, כשהוא יושב ומתקשר לשכנע מתלבטים. הוידאו צולם באייפון ולא הצלחתי להפכו לקטע יוטיוב ולהעלותו כאן (משבר טכנולוגי שולי). הצעיר הראשון שריבלין שוחח איתו היה בחור שהצביע פעמיים ליכוד בחייו וכעת מתכוון להצביע לבית היהודי. “הוא לא אמר לי בטלפון שהוא מצביע לבית היהודי. הוא מצביע בנט” אמר ריבלין.
הסיפור הזה של הצעירים שנוטשים את הליכוד ונוהים אחר מנהיג ההייטק-קצין קרבי לשעבר, זה הסיפור הגדול של הבחירות השנה. הבית היהודי הצליח להתחבר לחבר’ה הצעירים, ואם אוכל להוסיף, גם לנשים צעירות מן הימין. הליכוד כמפלגה, צריכים להתחיל לעשות חושבים, באיזה נקודה הם איבדו את החיבור לשטח ולמה שמתרחש בחייהם של אנשים צעירים.
חד”ש: עיתונאי שמכסה את הציבור הערבי אמר לי השבוע שהוא מרגיש התעוררות של ממש בשטח. קשה לחזות מראש, אבל רבים מקווים שהשפל בשיעורי ההשתתפות של הציבור הערבי ב 2009 לא יחזור על עצמו. יש התייחסות מעניינת של נחום ברנע במוסף השבת של ידיעות לכך. חלק מן ההתעוררות הנה בקרב נשים ערביות, הדוחפות אחת את השניה לצאת להצביע כדי להכניס את נבילה אספניולי, מספר 5 ברשימה, לכנסת.
בל”ד: ועוד פרט ששמעתי בנוגע להצבעה בציבור הערבי חנין זועבי לחלוטין הפכה ליקירת המגזר, עקב עמידתה העיקשת אל מול תהליך הפסילה. היא זוכה להערכה ותמיכה רבה וכרגע, לפחות מבחינת פופולריות היא מאפילה על שאר חברי מפלגת בל”ד.
עם שלם: על פי כל הסקרים, המפלגה הזו לא תכנס לכנסת. המומנטום שלהם התרחש בשלב מוקדם מדי.
מרצ: אם הסקרים האחרונים נכונים, אז מרצ ניצבת בפני הכפלת כוחה. בהחלט הישג מרשים, עבור המפלגה שכבר סומנה על ידי רבים בימין כמפלגת שמאל קיצונית. יש עדיין ציבור בישראל שמוכן ורוצה שיקראו לו בגאווה שמאל, וזהבה גלאון עם מיקוד הקמפיין שלה במילה שמאל, נתנה לכך ביטוי.
ומילה אחרונה על עוצמה: הסקרים מתנדנדים, אבל בתחושה הפרטית שלי (והפרטית בלבד) למפלגה הכי ימנית שעל המפה יש ביקוש בישראל. כל מי שרואה כיצד הבית היהודי נכנסת לתוך הממשלה ורוצה לשמור על אופזיציה ימנית צעקנית, ילך לשם. אם לשפוט לפי הכנסת היוצאת, יש לפחות 4 מנדטים שזה ביתם.
נייס. אני מביא תחזית קצת אחרת בהתבסס על אותם סקרים (בניק לינק).
אני לא יודע עד כמה, אם בכלל, הסוקרים משתמשים בבדר עופר (כולל הסכמי עודפים) בשביל לתת את תמונת המנדטים שלהם. אף אחד לא טורח לדווח על זה. אבל בהנחה שהם לא, אני חוזה לליכוד ביתנו ובנט ביחד 50 או 51 מנדטים (שיתחלקו 36 15).
לגבי קדימה, אם הם נכנסים לכנסת זה יבוא כנראה על חשבון ש”ס והעבודה שנהנות מהעודפים הכי פריכים בחלוקת העודפים. אני חושב שהם לא יעברו את החסימה, אבל אולי יהיו קרובים לשם (שזה נדיר).
מנו גבע, שאחראי פה על חלק מן הסקרים אמר אתמול בערוץ ה 1 שהוא הוסיף לליכוד 1.5 על סמך באדר עופר
אני חושב שהתוספת הזו (1.5 )היא מאוד שולית יחסית לכמות המנדטים הזמינים למפלגה בסדר הגודל של הליכוד ביתנו
שמעתי פה ושם שאומרים שאם מכלילים את בדר עופר וכמובן את הסכם העודפים הליכוד ביתנו יכול לקבל 4-5 מנדטים
אני אשמח לשמוע הצדקה או שלילה של הטיעון …
לא סביר, בעיקר לאור קיומם של הסכמי עודפים. בדרך כלל מדובר במנדט עד שניים לכל היותר.
בדקתי בכמה אופציות שונות את ההבדל בין באדר-עופר ללפני כן. נדיר שמפלגה תקבל 3 מנדטים יותר מהמנדטים השלמים שלה, בכל מערכות הבחירות האחרונות לא הייתה מפלגה שקבלה יותר מ-2 מנדטים יותר מהמנדטים השלמים שלה.
ראיתי את מנו גבע אתמול בערוץ 1. הוא לא היה משכנע בלשלון המעטה, לא נראה שהוא עצמו ידע איך עובד בדר-עופר, בהתחלה הוא אמר שהוסיפו לליכוד מנדט וחצי ואחר כך גמגם קצת וחצי חזר בו. בכל מקרה מה זה להוסיף לליכוד מנדט וחצי? השאלה היא האם חישבו את המושבים על פי בדר-עופר או לא. לא צריך להוסיף לאף אחד כלום, זו פשוט צורת חישוב מושבים אחרת (שנותנת עדיפות למערכי מפלגות גדולים על פני קטנים).
טל , הפלוג שלך הוסיף לי עניין בבחירות הללו. לא היה רגע דל.
ממתינה לתוצאות האמת.
המסקנה מהפוסט, אדם בגובה מטר וחצי טבע בנחל שגובהו הממוצע היה 90 סנטימטר. ככה זה כשאנשים שלא יודעים לקרוא נתונים סטטיסטיים מנסים להסיק מהם מסקנות.
הבשורה הגדולה של הטור הזה הוא שיש לך לא פחות משלושה חברים (אקס?) ליכודניקים. לא רע בשביל שמאלנית 🙂
אז אנחנו מהמרים על ריצה ערבית לקלפיות כדי להכניס את נבילה אספניולי?:)
הליכוד לא באמת צריך לעשות חשבון נפש למה איבד מאסה של מצביעים לטובת בנט – כי גם בליכוד יודעים למה: ההתקפות ההיסטריות ימינה במקום שמאלה, הרחיקו אנשים במקום לקרב. במקום לעשות מה שבנט עשה, ולהבטיח למצביעיהם הימניים שבכל מקרה בנט יהיה שר בכיר, הם עשו הכל כדי שמצביעי ימין יחששו מתרגיל שישאיר את המפלגה מס’ 2 בגוש מחוץ לקואליציה, בעוד שמפלגות שמאל (כן, בימין לא כ”כ נקלט הלוקש של “מרכז-שמאל”) מחוזרות ע”י ביבי.
הסקרים לא באמת מתנדנדים עם עוצמה. ברובם המכריע היא עוברת – ואם תקחי בחשבון שמצביעי עוצמה לא מתלהבים להגיד למי יצביעו לקול אנונימי בטלפון, את יכולה להניח שיקבלו יותר ממה שמופיע בסקרים…
הצמיחה בכוחה של מרצ היא בסה”כ חזרה הביתה של שני מנדטים ממצביעי לבני בבחירות האחרונות. לא הישג ולא נעליים. ב2009 לבני הצליחה לגנוב שני מנדטים של שמאל קיצוני עם הסיסמא “ציפי או ביבי”, והפעם זה לא הולך לה. מצד שני, אני מבין לגמרי לחפש בכוח בדל של הישג לשמאל בבחירות הללו….
מסכים איתך כרגיל. אני אישית עברתי מהליכוד לבנט מההתחלה כי אני מחפש אלטרנטיבה לביבי כבר שנים. סך הכל המצע של בנט הוא המצע המסורתי של הליכוד – לא למדינה פלסטינית ומצע כלכלי ליברלי.
נראה מה יהיו התוצאות. אני לא ממש מבין איך אפשר לסמוך על הסקרים כשאני רואה בו זמנית שני סקרים שנותני לימין 72 מנדטים ושני סקרים שנותנים 63. זה מעבר לטעות סטטיסטית.
אבל אי אפשר לדעת. שמעתי הכל בבחירות. למשל שתי נשים, המגדירות את עצמן “מרכז” אבל בעיני שמאלניות, שרצו להצביע עם שלם עד ששמעו שהרב אמסלם לא תומך בנישואים חד מיניים… כאילו מה הן ציפו מרב חרדי ? וזה לא שיש נישואים חד מיניים הם ממש מקובלים על הרוב כאן או שזה בכלל סוגיה רלוונטית לשום דבר כשאין אפילו נישואים אזרחיים בישראל.
אז כשהאנשים פועלים על פי שיקולים כל כך לא רציונליים (במיוחד במחנה הנאור בעיני עצמו) קשה לחזות מה יהיו התוצאות.
קשה אבל לא בלתי אפשרי. התחזית של רז, פה למעלה, היא גם מושקעת וגם הגיונית. אני אמנם סבור שהוא לגבי עוצמה, אבל אי אפשר שלא להתרשם מהמודל הסטטיסטי שבנה. אגב, גם אתר “בטל בשישים” נראים כמו חבר’ה רציניים למדי.
את סקרי ה63 לימין הייתי מבטל כמשאלת לב גרידא (ולא מקרה שהם צצו בדיוק היכן שהיית מצפה שיצוצו). סקרי מאגר מוחות, לעומת זאת, מופרזים קמעה לצד השני…
בנוגע להערה על לבני והתנועה: קדימה הייתה פלטפורמה בשעתה וזה די הצליח, אך רואים ש”הצלחה” לא מודדים במערכת בחירות אחת.
בהתחשב בזה שבנק המצביעים של קדימה, יש עתיד, והתנועה, הוא בערך אותו בנק מצביעים של קדימה מהבחירות הקודמות, זה לא נכון שאין מקום לפלטפורמה כזאת, הם פשוט לא השכילו למצוא מכנה משותף (שהוא בהחלט קיים).
בגלל זה הבחירות הנוכחיות הן כל כך משעממות, כי הכנסת תראה כמעט אותו הדבר – גוש הימין יגדל ב3 מנדטים, גוש החרדים באותו הגודל, גוש הערביות באותו הגודל, ובגוש המרכז שמאל אפשר לחלק את 28 המנדטים של קדימה בין 5 המפלגות- 12 ללפיד, 7 לתנועה 2 לקדימה, 5 לעבודה (שלפני הפיצול של ברק קיבלה 13) ועוד 1 למרצ. (עוד 3 אלו המנדטים לגוש הימין, שגדל מ49 ל52).
אז אם נחבר את ממוצעי הסקרים של 3 מפלגות המרכז נקבל שקדימה ירדה מ28 ל19, ולכן לדעתי בהחלט יש מקום למרכז פוליטי, ביחוד כשהליכוד שוברים ימינה והעבודה שמאלה, נוצר וואקום
הנה טל עוד אנקודטה בעניין הבית היהודי ובנט. סבתה של אשתי קטנה בגילה חצי שנה משמעון פרס ותמיד דאגה להצביע ‘עבודה’ בבחירות. כשפרס עזב לקדימה בעקבות ההפסד הצורב לפרץ העבירה גם היא את קולה לקדימה. כעת בשיחת טלפון של יום שישי שאלה אשתי את הסבתא למי תצביע כעת שפרס הוא הנשיא ולא עומד לבחירות. הסבתא ענתה במפתיע “לבנט”. וההסבר היה “כי הוא סימפטי”. וזה כל הרעיון בקליפת אגוז.