וידאו קריטיק, המדור החדש, קרוי מעתה “עולה על סרטון” (ותודה לרם אזרח על הקופירייטינג המצוין).
והיום, הוידאו החדש של מפלגת ‘ארץ חדשה’ של אלדד יניב ורני בלייר, שהשיגו אתמול בערב בבר הפיקוק 94 מתוך 100 החתימות הדרושות שלהם בטפסי הקמת מפלגה.
הסרטון, הראשון בסדרה (יהיו עוד, כך הם מבטיחים) שודר הבוקר באתר מעריב והוא שוטח בדרמטיזיציה רבה את המסר המרכזי של קמפיין ארץ חדשה – בעיות ההון-שלטון של מדינת ישראל. הפרק הראשון, הדולרים בגרביים של ראש הממשלה שכך משלם לעובדי משרדו.
הנה התובנות שלי:
לא אהבתי
חד וחלק לא אהבתי את אזכור שמה של אודליה. שוחחתי איתה הבוקר והיא אמרה לי שלא מכירה את יניב ושממילא הוא לא פנה אליה לפני הפרסום כדי לבקש את רשותה. מעריב בחרו לכנות אותה א’. אודליה כרמון הוסיפה עכשיו בשיחת טלפון נוספת: “מדובר בהזיות שקריות של אדם פוליטי שמשתמש באנשים כדי לנגח את ראש הממשלה. אני מטפלת בעניין בהליכים משפטיים ואיני מתכוונת לעבור על זה לסדר היום”.
לא אהבתי את הדרמטיזציית יתר. אני מבינה שבלייר הוא במאי מוערך, וכי יניב והוא מאוד מתוכננים לגבי כל זווית צילום, תאורה, זיפים על הפנים, שפמים וכולי ובכל זאת – בסופו של דבר הסרטון נראה כמו פרק בסדרת משטרה, מעין מהדורה מודרנית של שוטרים וגנבים. אלדד בעל הזיפים הוא בתפקיד הגנב, לואל בעל השפמון הוא השוטר. תאורת האהיל העגול היא בתפקיד הניאון.
הסיבה שאיני אוהבת את הדרמטיזיציה (קראו לי טרחנית) היא שאם מנסים להעביר פה מסר של פוליטיקה חדשה , אז ארץ חדשה מזמינה את הציבור לצפות בהם כמו בפרק דרמת משטרה. “ואז אני רואה אותו, אני רואה אותו, אתה יודע, כאילו כמו בסרטים” אומר אלדד תוך כדי הסרט.
אז להאמין ליניב שזה סיפור אמיתי או לצפות בזה כמו דרמת משטרה? לחכות שמישהו יפרוץ לחדר ויעצור את אלדד?
בסוף הסרטון, נותרתי עם השאלה- מי חי פה בסרט? (או בפרק?) יניב ובלייר? או הבוחרים? ואם הדימוי הדרמטי של יניב בסדרת המשטרה הוא של הפושע, עם הזיפים על הפנים אז מי באמת יצביע לו?
כמו כן, הערה קטנה לסדר. יניב תכנן לעשות קמפיין פייסבוק, טוויטר ואינסטגרם, תוך שהוא מדלג על העיתונות הממוסדת. ובכל זאת, הבוקר, הסרטון נשלח קודם כל לבן כספית. אפשר להניח מעתה, שקמפיין רשת לא מספיק וצריך לשלב בין כל כלי התקשורת?
כן אהבתי:
מיקוד של הקמפיין בנושא ההון-שלטון-עיתון. זה בהחלט חשוב. מפלגה שהולכת רק על הנושא הזה היא רלבנטית בימי הטייקונים הנוראים האלה שכולנו עוברים.
לרוב איני שמחה לקטעי וידאו העולים על שתי דקות, אבל חייבת לומר שבמקרה הזה, חמש הדקות מלאות בתוכן.
ציון כללי: 3 (בין 1-10)
טוב, מסכים לרוב הנקודות אבל אני חושב שההערכה הכללית לסרטון נעשית בהקשר לא נכון
רמז – לא תהיה מפלגה בשם ארץחדשה בכנסת הבאה
רמז שני – יכול להיות שאפילו יניב ובלייר לא מתכננים שתהיה
החשיפה האלימה של מה שמתרחש בדירה של נתניהו האב ז”ל ובגרביים של ראש הממשלה היא משב רוח חדש, גם הרוח נושאת ריחות רעים
דולרים בגרביים? באמת? טוב נו.
שני דברים שאני לא חושב שיצליחו: להיבחר לכנסת על מיקוד של נושא אחד* (מה עם מפלגת העצמאות?) וקמפיין מבוסס רשת בלבד.
*יוצאת מהכלל היא מפלגת הגמלאים, כנראה, וגם אז זה היה הייפ.
מסכימה איתך באופן עקרוני, למעט העובדה שיש המון ואקום גדול מאוד עם ירידתן של קדימה + עצמאות = 33 מנדטים
וואו. WTF. כן לא תגובה מאוד אקדמית, אבל זו התגובה היחידה לסרטון כזה, לא?
הכי לא אהבתי: מפלגה?! ברצינות? מילא אם זו היתה איזו תנועה חברתית, נסיון ליצור סיעה אה-מפלגתית, אבל ברצינות עוד מפלגה? ועוד מפלגה שיוצאת נגד ביבי?
לצאת נגד ביבי זה בריא וטוב ואני אפילו ממש בעד, אבל הם באמת לא מבינים שפיצול בלתי הגיוני ובלתי מוסבר לרסיסי רסיסים של מפלגות שבכל אחת מהן עומד אדם בודד שאומר שהוא זה שיוצא נגד ביבי – כל זה רק מחזק בדיוק את ביבי ואת תדמית “המלך” שלו?
כל מי שיש לו ביקורת על ביבי הולך ומקים מפלגה? ובמקרה הזה משהו קיקיוני במיוחד. אם הוא הולך על מסר של “מושגע שהמערכת הוציאה אותו מדעתו ועכשיו הוא מסתובב ברחובות ומוכר תיאוריות קונספירציה שאולי הן נכונות בחלקן אבל מצבו הבריאותי האישי נמצא בסכנה אז אי אפשר באמת לסמוך על שום דבר שהוא אומר” אז הסרטון הזה עושה עבודה מצויינת.
הצדקנות, הנפיחות, החשיבות העצמית והזיגזוג של אלדד יניב מעוררים תהיות קשות על האיש. בפרט אחרי הריאיון המפורט שלו כ”פרקליט השטן” שחזר בתשובה בהארץ לפני כמה חודשים.
למרות זאת, יש משהו מטריד מאוד בסרטון הזה – וזו האפשרות הלא מופרכת שאכן יש דברים בגו.
מזעזע. מופק ומוקפד (יותר מדי מוקפד) אבל בעצם אין כאן סיפור אלא רק “הזנב של השוט” ופיתיון עלוב לצפות ב”פרק” הבא.
חוץ מהסיפור שנראה מופרך או לחלוטין מנותק מההקשר, הבעיה היא בסיגנון. גם מוקפד ומבויים מדי, גם החיוך הזחוח של יניב וגם הטחת ההאשמות ברמזים. עאלק פוליטיקה חדשה.
אגב, השם ‘עולה על סרטון’ מעולה!
תודה. הקרדיט לאחד מקוראי הפלוג, רם אזרח
אני רק שאלה:
יש אישזהו מידע לגבי הסיכוי שלהם להתקרב לאחוז החסימה? האם הם נכללים בסקרים שעורכים הגופים הגדולים?
לא נכללים ככל הידוע לי, כיוון שלא היו מפלגה עד היום, אלא רק הצהרת כוונות. העצמאות נסקרים רק בחודשיים האחרונים ורוב הזמן לא עוברים את אחוז החסימה וזה כשיש חמישה חכים שם שלא לדבר על שר הבטחון. מה הסיכוי של אמסלם כרגע לעבור את אחוז החסימה? נראה נמוך.
אלדד יניב לא נראה האדם הכי יציב נפשית, מאוהב מדי ברטוריקה המהפכנית והילדותית שלו. כמובן שאם סיפור הגרביים נכון זה מזעזע. מעב לכך, המפלגה שלו מצטרפת לשורת רסיסי מפלגות מרכז-שמאל זעירות שלא יעברו את אחוז החסימה (עצמאות בספק, לפחות לפי סקר אחד גם מרצ מתחת, מפלגת אור החילונית, הירוקים, עלה ירוק שכל בחירות רצים, גמלאים, ועוד,כגון זכויות הגבר במשפחה ושאר נישות). המפלגות האלה רק יפצלו במצטבר מאות אלפי קולות, כמה מנדטים שיזרקו לפח, ויתנו לגוש ימין-מתנחלים-חרדים את השלטון בקלי קלות לעוד 4 שנים. שמאלנים הם טהרנים מתאבדים.
אם למפלגות האלה היו כמה אלפי קולות, כולן היו עוברות את אחוז החסימה. לא, הן יאבדו כמה עשרות אלפי קולות לכל היותר – מנדט או שניים – שגם זה כואב. ליותר מגוחכות מביניהן, כמו בפעמים קודמות, יהיו רק כמה אלפי קולות בודדים, וכבר היו מפלגות כאלו שרצו וקיבלו רק כמה מאות קולות.
אבל אם מפלגה כמו זו תעמוד בהצהרות שלה, ותביא את השיח הפוליטי ואת הרגשת הבחירות אל הפאבים והמועדונים ואל הקהלים שבדרך כלל הבחירות עוברות להם ליד האוזן, יכול להיות שהם יעשו יותר תועלת מנזק ויכניסו למשחק עשרות, או אפילו מאות, אלפי אנשים.
כששלושים עד ארבעים אחוז מהישראלים לא מצביעים – אם להיות כנים, צריך להזכיר שהמספרים האלה לוקחים בחשבון שלא בצדק גם ישראלים שעזבו כבר את הארץ – מספר הישראלים שאפשר להשיב למעגל ההצבעה הוא עצום.
יכול להיות שאתה צודק, אולי זו הדרך להמריץ ישראלים אדישים, אבל עדיין, אם זה יתבטא רק בהצבעה למפלגות קיקיוניות שלא יעברו את אחוז החסימה, זו ברכה לבטלה
מניעים הם התיסכול הגדול ביותר של הדרך בין הסיבה לתוצאה וההגשה כחומר למחשבה. אולי היא נקמה ואולי היא הארה בשם הדמוקרטיה ,גילוי נאות, או סגירת חשבון הרי כולנו עמוק בפנים לא נדהמים. וכן אני חושב שאלדד בניתוח צהוב משיג את המטרה של “אני אראה לכם עוד תיראו עוד תיראו אני לא צריך אותכם אני יכול לעשות את זה לבד לבד”וברור לכולנו שזה מסקרן כי נכון או לא נכון אלדד היה שם מה שבטוח הוא עושה לעצמו מה שעשה לאחרים רק שהפעם הוא ממנף את זה כדי למשוך אהדה סקרנות חשיפה וניראה שאלדד והצוות הופכים אבנים הופכים אבנים ואולי האבנים ההפוכות יהפכו לקולות רק תיזהר אלדד בדרך למעלה יש הון שתיצתרך גם אתה להתחבר אליו בדרך שלך בכל מקרה מניעים או לא מניעים הציבור יחשף למה שהוא יודע שקיים פיקנטריה של הילד שצועק המלך הוא ערום ודיווחים מתוך חדרי החדרים
אודליה כרמון יכולה להכחיש. אבל כמרץ 2008 כבר היתה כתבה בנושא, עם שמה המלא
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000319499
נראה שאנו חוזרים על תסריט עמותות ברק שכל מטרתו הכפשת בנימין נתניהו (ואינני מאוהדיו)הממומן בעיקרו על ידי הקרן החדשה לישראל אני מצטט תכתובת של אלדד יניב פרשת העמותות היתה בחקירה. הכיסא של ברק רעד. ברק חשב שהדרך לטשטש היא לגרום לפתיחת חקירה פלילית נגד מפלגת המרכז. נשכרו חוקרים פרטיים שהחלו באיסוף חומר על דרכי המימון של מפלגת המרכז.
הגשנו תלונות למשטרה בדרישה לפתוח בחקירה. נגד שרים בממשלה. איציק מרדכי. שחק. גם נגד דן מרידור. הגשנו אותן כמו שפנים. כפונים ציבוריים אנונימיים.
זו אחת הפרשות שאני הייתי מעורב בהן. אחת המבישות מכולן. ראש ממשלה מחולל חקירות משטרה נגד שריו כדי לחלץ את עצמו.
כשהתחלתי בתיקון חיי, החלטתי לספר לשחק את הסיפור. את חלקי. ולבקש סליחה. הגעתי אליו למשרד בתיווך חבר. גיל. שחק הקשיב. אני דמעתי וסיפרתי ובעיקר התביישתי.” אם לא היה לו את הגיבוי הכספי לא היינו חוזים בדבר כל כך מושקע שיוצריו טוענים שהוציאו מכיסם הפרטי בלבד
אני חושב שהסרטונים אמינים עובדה שאף אחד לא תבע אותם.
אני עם #ארץ חדשה