פוסט אורח: ש”ס והמכנה המשותף הנמוך של פחדים וגזענות

פוסט אורח, אלעד רוק, בעליו של הבלוג חמינדוס

“לא נהוג אבל אני אעשה את זה עכשיו. אני מתנצל התנצלות מוחלטת זה הייתה טעות אדירה הביטוי הזה רוסים לבנים. לצערי אתמול בלחץ של העימות תיקנתי פה ושם ולא שמתי לב לביטוי הזה. אני מתנצל זה לא הסגנון שלי מעולם לא דיברתי כך הם אחים שלי“

את הדברים הללו אמר אריה דרעי בראיון לתוכנית “פעמיים הפוך” עם מיכאל טוכפלד ומוטי שיקלאר ב’גלי ישראל’ יום לאחר שתקף את מפלגת הליכוד-ביתנו כ”מייצגת רוסים לבנים”. לפי דברי ההתנצלות הכנים שנשא בפני “אחיו”, יוצאי ברית המועצות, אפשר היה לחשוב שדרעי לא היה שותף לקמפיין ש”ס בערב תשדירי הבחירות הראשון.

סרטון התעמולה של המפלגה הראה כיצד ‘אחים’ אלו אינם אלא ‘גויים’ המקבלים אישורים פיקטיביים בחסות ישראל ביתנו וזאת כדי להיכנס אל תוך לעם היהודי ולהתחתן עם טובי בנינו. התשדיר רצוף סממנים גזעניים בולטים כנגד העליה הרוסית, בחורה בשם מרינה עם מבטא רוסי כבד כשמאחוריה עומד מאבטח רוסי עם מבט מאיים (לשם מה צריך מאבטח בחופה?!) ברקע מוזיקה מזרחית עם מילים בערבית המשדרת לצופה את הפחדים הקמאיים, של זרות, התבוללות והשתלטות.

הבחירה של ש”ס להגיע אל בוחריה דרך מסרים בעלי מכנה משותף נמוך של פחדים וגזענות מהווה השלמה לקמפיין ‘השד העדתי’ שמטרתו להחזיר עטרה ליושנה ולהביא את ש”ס לנסיקה בסקרים כפי שקרה ב-99 כאשר שיחקה על אותו הקלף. במהלך השבועות האחרונים כתב דרעי בדף הפייסבוק שלו “הדרת המזרחיים חוזרת על עצמה בכל המגזרים בישראל, מהפוליטיקה דרך השירות הציבורי ועד לתקשורת. התופעה הזו היא תופעה כואבת שיש להוקיע מקרבנו” יחד עם  דברים אלו הוא גם טרח והעלה גרפים המוכיחים את טענותיו על האפליה כנגד עדות המזרח בפוליטיקה ובגלי צה”ל.

מדוע באמת אין ייצוג של תלמידי ישיבה בגל”צ?

דרעי וש”ס כנראה מאמינים, דרך זלזול בציבור הבוחרים הספרדי, שרק בדרך של פניה אל היצרים החשוכים והפרימטיביים המונעים מתחושת רדיפה מחד ושנאת האחר מאידך הם יצליחו למשוך קולות בקלפי.

בהמשך לסרטון ששודר הערב בתעמולת הבחירות כתב דרעי ארבעה עקרונות מרכזיים שלדבריהם הם בסיס המסורת היהודית והיסוד להמשך קיומה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי. שניים מתוך ארבעת העקרונות הללו עוסקים בנושא הזהות היהודית: מניעת חקיקה שתאפשר גיורי בזק שלא על פי ההלכה היהודית ומניעת הסדרתם בחוק של נישואין אזרחיים שיאפשרו נישואי תערובת של יהודים עם מי שאינם יהודים.

אני בוחר להתייחס דווקא לנושא ‘גיורי הבזק’ מתוך שהוא קרוב לליבי. בעבר לימדתי מספר שנים בקורס ‘נתיב’ הצה”לי לגיור שדרכו עברו אלפי חיילים, רובם יוצאי ברית המועצות, בדרכם למסלול גיור אורתודוקסי על פי החלטות וועדת נאמן.

החיילים שהגיעו לקורס רובם ככולם היו חלק מ-‘זרע ישראל’ עם זיקה יהודית בתוך אחד מענפי אילן היוחסין של משפחתם. צעירים אלו עלו לארץ, התגייסו לצה”ל והתערו בחברה הישראלית והגיעו לקורס כדי ללמוד עוד על יהדותם וזיקתם למדינה ולדרכה. דרך הקורס עברו החיילים תהליך מרתק ומעמיק של בירור זהות שהוביל את חלקם למסלול של גיור בחסות מדינת ישראל והרבנות הראשית. ש”ס שיצאה בחריפות נגד גיורי צה”ל בעקבות אחיה החרדים האשכנזים באגודת ישראל, לא טרחה מעולם לבקר בקורס או לפגוש את החיילים שסיימו את התהליך. מתוך פופוליזם זול הפכו ש”ס את המתגיירים לנטע זר והעמידו קשיים בירוקרטיים רבים נגדם אם בתעודות גיור ואם ברישום לנישואין לאחר מכן.

כדאי לזכור כל זאת בעודנו מביטים על ש”ס המתפארת דרך הקמפיין בנשיאת דגל האחריות החברתית, אותה אחריות חברתית הקורסת אל מול חוסר החמלה שלהם בתוך היהדות ומחוצה לה.