פרסום ראשון:
בשבועות הקרובים ישראל תחזיר למצרים עתיקות השייכות לה. למי שזה מעלה חיוך על שפתותיו: לא, לא מדובר בהשבת בנימין בן אליעזר – פואד למצרים, אלא בעתיקות בעל ערך היסטורי, מן הסוג שמוצג במוזיאונים. בהמשך אפרסם מידע בנוגע לסוג ומהות הפריטים.
ההסכם להשבת העתיקות הושג ממש בימים האחרונים וכעת נותר רק להעמיס ולהעביר את העתיקות המדוברות. הנושא הזה הגיע להבשלה בזכות שיפור מערכת היחסים המדינית בין ירושלים לקהיר. המידע הזה נודע לי, במקביל לנאום המעניין שנשא היום א-סיסי במהלך סיור שלו בחנוכת מפעלים תעשייתים.
בישראל מיהרו לברך על דבריו של א-סיסי. הרצוג שלח ברכה מידית ונתניהו המתין כמה שעות, ושיגר מסר חיובי וחם: ״מברך על דבריו של נשיא מצרים ועל נכונותו להשקיע כל מאמץ כדי לקדם עתיד של שלום ובטחון ביננו לבין הפלסטינים ועמי האיזור. ישראל נכונה להשתתף עם מצרים ועם מדינות ערב האחרות בקידום התהליך המדיני והיציבות באיזור. אני מעריך את פועלו של הנשיא א-סיסי ושואב עידוד מהמנהיגותש הוא מגלה גם בעניין חשוב זה״.
מעניין לשים לב מה לא נכלל בדבריו של נתניהו: שום מילה על היזמה הצרפתית, אשר שימשה כסיבה העיקרית לדבריו של א-סיסי.
אלנמט נוסף שתפס את תשומת לבי: נתניהו מקפיד להגיד למנהיגים זרים, במיוחד אם הם דוברי צרפתית, שאינו מעוניין בהתערבות חיצונית וכי השלום בין ישראל לפלסטין העתידית הוא עניין של הצדדים, לא של מדינות צד ג׳.
לפני פחות משלושה שבועות הוציאה דוברות ראש הממשלה התייחסות רשמית ליזמה הצרפתית על פיה: ״ישראל דבקה בעמדתה כי הדרך הטובה ביותר לפתרון הסכסוך בין ישראל לבין הפלסטינים הוא מו״מ ישיר ובילטראלי. כל יזמה מדינית אחרת מרחיקה את הפלסטינים משולחן המו״מ הישיר״.
מה נשתנה הלילה הזה? יציאת מצרים?
על כל פנים, הדברים של א-סיסי הותירו רושם רב בישראל, במיוחד לאור המסר הישיר של הנשיא המצרי למפלגות הישראליות ולכלי התקשורת הישראלים, מהם ביקש לדון בנושא.
אבל למעשה, לפני כשנה אמר א-סיסי את אותם הדברים, בראיון לעיתון וושינגטון פוסט – ואף אחד בישראל לא טרח להתייחס. לא יצאה תגובה רשמית מלשכת ראש הממשלה ואף לא מלשכת שר החוץ (איני יכולה ללנקק לוושינגטון פוסט, כי איני מנויה של העיתון, ולכן נעזרת בדיווח משני)
מה נשתנה הלילה הזה? פתאום כולם דלוקים על המסרים של ה- Peacenik המצרי?
ובכן, התשובה היא כמובן שמדובר בשימוש פוליטי לטווח קצר על ידי נתניהו והרצוג כדי לקדם את המטרות המידיות שלהם. אם א-סיסי יכול להיות שושבין ממשלת האחדות, אז מדוע לא? זו לא יציאת מצרים, אלא כניסת מצרים. אולי שיכנס גם הוא לממשלה.
אגב, האמירה המחבקת של א-סיסי, בנוגע לשיפור היחסים בעתיד אינה כוללת כרגע שום הצעה לבוא לביקור זוגי (נתניהו והרצוג) בקהיר. זה אמנם דווח כך בערוץ 10 (רביב דרוקר), אבל על סמך המידע שבידי, אני מעריכה שמדובר בפרשנות מרחיבה שהוענקה על ידי גורם פוליטי למהות של נאום א-סיסי.
א-סיסי לא מזמין אף אחד מחר בבוקר. גם לא בחודש הבא. הוא לא עומד לכנס ועידת שלום ובעצמו אמר היום שאינו היזם של המהלכים. אין שום ועידה איזורית באופק, בטח לא לפני שמדינת ישראל בראשות נתניהו תוכיח למצרים ולסעודים שהיא בעלת כוונות רציניות.
אם פורטים את זה לפרוטות: כוונות רציניות הן קודם כל הכרה ביזמה הסעודית ולאחר מכן התקדמות מול הפלסטינים. הודעות לתקשורת שנתניהו קורא לאבו מאזן להיפגש בכל עת וללא תנאים מוקדמים (לדוגמא) אינה נתפסת בקהיר כהמחשה של כוונות רציניות.
וכמובן – לפני הכל יציאת מצרים של העתיקות אשר יעלו על משאית ויצאו מישראל לקהיר בזמן הקרוב.
פורשים לפרוטות?… פורטים.
מתקנת תודה
הפרשנות שלך לדברי אל-סיסי בהחלט עולה בקנה אחד עם עמדותייך הפוליטיות. היא לא כ”כ מתיישבת עם המדיניות-בפועל של מצרים, ששיתוף הפעולה שלה עם ישראל מעולם לא היה טוב יותר.
אני מניח שאל-סיסי לא יבכה אם נגיד שאנחנו מסכימים ליוזמה הסעודית (תהיי בטוחה שהוא כן יהיה מוטרד, כמו רוב מדינות ערב המתונות, אם אכן נפעל על פיה, שכן הדבר יוביל לחיסול המדינה, ולאובדן מוקד של יציבות פרו-מערבית באזור, שמצרים, ירדן, סעודיה וחלק מהמפרציות, יודעות להעריך ובמקרים מסויימים גם להיעזר בו), אבל דבריו אתמול נועדו עבור צירי וועידת העבודה, יותר מאשר לכל ציבור אחר, ומהווים עדות נוספת לעומק השת”פ שלו עם ביבי (עד כדי כך שהוא מוכן לספק לבוז’י את הסולם שעליו יטפס אל ממשלת האחדות). נכון, זה נורא מבאס לראות מנהיג ערבי שמגיע ליחסי עבודה טובים עם מנהיג ישראלי מהימין, מבלי שזה מציע וויתורים הזויים לפלסטינים, אבל זו המציאות.
הדיווח המרתק על השבת עתיקות למצרים הוא מסוג המחוות הישראליות שהלוואי והיו מהסוג היחיד שמבוצע. אם הסקופ הזה היה מלמד על עומק הפשרנות הכללית של ביבי, הרי שהיה ראוי למדליה. למרבה הצער, בעבר הוא עשה מחוות מהסוג הבעייתי יותר של העברת כספים ושחרורי מחבלים.
אגב, כמו תמיד במזה”ת של העשור השני של המאה העשרים – גם על השיפור ביחסים בין ישראל למצרים, יש להודות למנהיג הדגול ברק אובמה, שתמיכתו באחים המוסלמים יצרה חזית מרשימה של מדינות פרו-מערביות במזה”ת, שפשוט לא סומכות על הממשל האמריקני הנוכחי. זהו הישג גדול של מדינאי-העל הזה, בהתחשב בכך שהסיבה המקורית להסכם השלום בין מצרים לישראל, היה רצונה של מצרים לחזק את התקרבותה לארה”ב…
אה, כן, פואד אמנם היה מקורב לממשל מבארכ (וכיום מותר להרהר בשאלה הלא-נוחה מה המשמעות של הקירבה הזו של מועמד השמאל לנשיאות לפני זמן לא רב…), אבל אם כבר צריך להחזיר אותו לאיפשהו, הרי שזה למקום שבו נולד וגדל – עיראק (נכון, גם שם מדברים ערבית, אבל לא כל הערבים הם אותו הדבר. אוי, כמה שזה כיף לנפנף בפוזה PCית…;-) ).
*המאה העשרים ואחת
תאמין לי… יכולת להיות אחלה פרשן פוליטי בערוץ 33….
דווקא די ברור שטל התכוונה למצרים בגלל ענייני מבארכ. אם כבר, לכתוב שהוא יחזור לעיראק היה מתפרש פה כלא-PC
אני מסכים לגמרי שהיא התכוונה לזה, אבל בהתחשב בכך שמבארכ הוא חדשות ישנות עוד יותר ממורסי, הרי שההצעה להחזיר למצרים כעתיקה, גם היא לא נשמעת הכי PCית, וכבר ראינו שPC זה עניין תקף רק בהתקפות משמאל לימין. לשמאל מותר, שכן הם נאורים (תראה מה עשו להרמן קיין ב2012 ובן קרסון השנה – דמיין לך שהיו עושים דבר כזה לשחור בצד השמאלי של המפה…:)).
אז הסעודים קיבלו איים, המצרים עתיקות, ומה יוצא לנו בעסקה הסיבובית הזאת? אפשר לבקש איזה שדה-נפט סעודי? או לפחות שירשו למטוסינו ללכלך את המרחב האווירי שלהם בכנפיהם המטונפות?
אנחנו מקבלים מתנה בכל פעם שאובמה נוחת בסעודיה ומתקבל ע”י עוזרו השלישי של ראש ווועד שכונת סביוני ריאד…:)
מעבר לזה אפשר לנחש שברמה הלא-מדווחת היחסים הם הטובים ביותר שהיו אי-פעם, ולא היה צריך לחמש אפילו פלסטיני אחד, או לגרש אפילו מתיישב אחד. מי היה מאמין. היידה אובמה!:)