קשה להרכיב פאזל רק מהחתיכות הידועות, כשאין כל ודאות שהן שייכות בכלל לאותה קופסה. מצד שני, זו בדיוק הבעיה בצווי איסור פרסום וצנזורה בכלל– הם לא מותירה לנו לעיתונאים ברירה אלא לנסות להתאים אותן זו לזו בכל זאת. הנה, למשל, עוד כמה חתיכות מפאזל כלשהו – אולי אותו הפאזל, אולי לא. אדגיש שוב – לא מדובר במידע חדש, הדלפה או סקופ; רק ידיעות עוסקות בתקופה הרלוונטית לפרשה מסוימת המעסיקה היום את התקשורת ולא מעט חברי כנסת בישראל.
בינואר 2012, כשבועיים אחרי התנקשות במדען גרעין איראני, פרסם המגזין האמריקאי פוריין פוליסי (גילוי נאות- כתבתי עבורו גם אני) כתבה מאת העיתונאי הוותיק מארק פרי, שעוררה סערה המזכירה את זו המתרחשת בתקשורת ובכנסת כיום. בכתבה, שהסתמכה על מקורות בכירים ביותר בשירותי הביון האמריקאיים – כמה מהם עדיין בשירות פעיל, וכמה בדימוס – נטען כי כבר 2008, ויתכן שאף בעת פרסום הכתבה וגם כיום, סוכני ביון ישראלים בעלי דרכונים אמריקאים התחזו לסוכני סי-איי-איי ופעלו בגיוס חברים בארגון הטרור ג’ונדלה. גו’נדלה, ארגון סוני קיצוני המבוסס בפקיסטן, אחראי למספר התנקשויות ופיגועים בתוך איראן. על פי הכתבה, הגיוס נעשה גם בפקיסטן, אבל גם בלונדון ובמקומות אחרים.
מנהיג ג’ונדלה, אבדולמאלק ריגי, מצא את עצמו בידי המשטר האיראני בפברואר 2010. האיראנים טענו כאילו ריגי נמצא על מטוס שאולץ לנחות באיראן בדרך מקירגיסטן לדובאי; ואולם, שגריר פקיסטן בטהרן טען שבלי פקיסטן המעצר לא היה אפשרי, ואילו אל ג’אזירה, ומאוחר יותר מארק פרי באותה הכתבה, טענו בהסתמך על מקורות שונים שריגי נעצר בידי סוכני מודיעין בפקיסטן והוסגר על ידי הממשלה הפקיסטנית לאיראן, תוך התייעצות בארצות הברית (שלא הביעה התנגדות). מניין הגיע המידע שהוביל מעצרו – לא ברור. לאחר פרסום דבר המעצר, האיראנים מיהרו להאשים את ארה”ב בתמיכה בג’ונדלה, טענה שהממשל האמריקאי הכחיש אז והמשיך להכחיש כיום.
ריגי עצמו טען בראיון לתקשורת האיראנית בעת מאסרו (וכפי שמארק פרי מציין, סביר להניח שתחת לחץ), ש”היו לו ספקות לגבי התמיכה האמריקאית בג’ונדלה. הוא נזכר במפגש עם ‘אנשי נאט”ו’ במרוקו ב2007 שעורר את חשדותיו. ‘כשחשבנו על זה הגענו למסקנה שהם היו או אמריקאים שפעלו במסווה נאט”ו, או ישראלים’.”
לאחר פרסום הכתבה של פרי, מקור ישראלי סיפר לכתבת המוערכת לאורה רוזן (שכתבה אז עבור האתר “פוליטיקו”) כי סוכנים ישראלים פגשו אכן את ריגי במרוקו והציגו את עצמם כ”אנשי נאט”ו”. ריגי הוצא להורג בתלייה בידי האיראנים ב10 ביוני 2010. ב14 ביוני 2010 הופיעה הידיעה הראשונה בוואינט על אסיר עלום-שם בכלא איילון.
כולם יודעים. כולם פרשנים. כולם שופטים. כולם מדינאים דורשי שלום האומה. כולם דורשים פרסום ועכשיו. פשע אלים? בגידה חמורה? יצירת סכנה לעימות חזיתי עם מדינות זרות? ריגול נגדי? הטעייה אסטרטגית? העיקר שיש במה לבחוש. הרי כל סוכניות הריגול עובדות במקום בו החוק והאמת והנחמדות לא תופסות. אז לדרוש שהכל יהיה שקוף ויפה נפש כזה כאילו?
האם בחפירה בנושא מהווה ביקורת בונה? כמה מקרים של אסיר איקס היו בישראל? האם אנחנו יודעים על בוגדים גדולים שנשפטו בפומבי? אז למה המקרה הזה היה חשאי? האם יש סיכוי שהחשאיות היחודית הזו עברה מאה מדורי ביקורת לפני שהוחלט עליה? האם זהו באמת מדרון חלקלק בדרך לאובדן הדמוקרטיה, או שאולי מגזרי אוכלוסיה שאינם כפופים לחוק ומשרדי ממשלה שמיועדים להעביר כספי ציבור לקהילות מצומצמות זו בעיה יותר מהותית לעתיד להדמוקרטיה הציונית?
אתה צודק, עדיף לא לשאול כלום. שלא נדע דבר. הדמוקרטיה תשרת אותנו הרבה יותר טוב אם נשתוק ולא נעלה תהיות ושאלות.
תחי הדיכוטומיה. אם מישהו חושב שיש מקום להניח שגופי הביטחון אינם פאשיסטים שרק מחפשים לכלוא במחשכים ולהשתיק כל ביקורת, אזי ברור שהוא זומם להעלים את הדמוקרטיה…
אני יודע שכאן אצלנו אין בעיות ביטחון ולכן יש ים זמן להתעסק בדברים האלה, אבל יש המלחשים שבמדינות שכן קיימות בהן בעיות ביטחון, אולי בכ”ז יהיה נחמד אם גופי הביטחון המגינים על המדינה הזו, לא יקבלו יחס של אוייב.
“השב”כ לבטאון בל”ד: נסכל פעילות של גורמים המעוניינים לפגוע באופי המדינה, גם אם פעילותם חוקית ”
“במכתב שחיבר ראש השב”כ עם מזוז, יש הצדקה להאזנות סתר לפועלים לשינוי אופיה היהודי של ישראל, גם אם אלה לא עברו על החוק”
http://news.walla.co.il/?w=/1/1109813/@@/item/printer
http://www.haaretz.co.il/misc/1.1394985
וראה גם http://212.179.113.235/mahsom/article.php?id=4978
אין מקום להניח דברים שגויים. גופי הבטחון מצהירים בעצמם שהם פועלים להשתיק גם ביקורת חוקית.
וכאן מגיעים לשאלה מעניינת: במי יש לנו יותר אמון, בבל”ד או בשב”כ?
רשאי אדם שאין עליו בדל של אחריות לבחור בדרך שתגרום לו להרגיש טהור-לבב ונאור, ולהתעלם ממהותה האמיתית של בל”ד (זו שבאה לידי ביטוי באינספור מסעות חנופה לאוייבי ישראל, בהשתתפות במסע המרמרה, וכמובן בעובדה שמייסד המפלגה עזב את הארץ בכד לא לעמוד לדין על עבירות ביטחון), אבל לגורמי הביטחון ששומרים, בין השאר, גם על אותם נאורים טהורי לבב, אין את הפריווילגיה הזו…
הדמוקרטיה לא נפגעת מכך שיש מעקב אחרי מי שזוממים לחסלה (כן, גם אם אותם גורמים קוראים לעצמם “דמוקרטים”).
גם לבל”ד אני חושב שלא צריך להרשות לבצע מאסרים סודיים של אנשים, מה הקשר בין האמינות של בל”ד והעניין שעליו אנחנו מדברים?
מכיוון שגם עפ”י הלינק שלך לא דובר על מאסרים סודיים של בל”ד, אלא רק על מעקב אחריהם, מובן מאליו שהדיון נוגע לחלוטין לסוגייה האם ניתן לסמוך עליהם. מסתבר שהשב”כ סבור שלא, ואני לא ממש משוכנע שזה נובע מאופיה הפאשיסטי השחור והמרושע של אותה משטרה חשאית. אני מעריך, משום מה, שיש סיבות ענייניות לגמרי לצורך במעקב אחרי בל”ד ודומיה.
אורי, זה לא משנה על מי המדינה “יכולה לסמוך”. מחשבות כאלה, של “לנו או לצרינו” הם בדיוק ההגדרה של פאשיזם. כשהשב”כ מצהיר ש”השב”כ יסכל פעילות גורמים המעוניינים לפגוע באופיה היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל, גם אם פעולתם חוקית”, זה לא משנה אם הוא, או אתה, ‘סומכים’ או ‘לא סומכים’ על בל”ד, מה שמשנה הוא שמעקבים ו’סיכולים’ של גורמים שפועלים כחוק הם פעולות לא-דמוקרטיות, ושארגון בטחון שמצהיר שהוא ‘מסכל’ פעילות ארגונים שפועלים לפי חוק הוא בדיוק ארגון פאשיסטי שפועל למען מדינה טוטליטרית ומחסל את הדמוקרטיה. אין לזה שום קשר לדעתך לגבי בל”ד.
ואחרי השיעור הקצר והלא-מדוייק שהעברת בנושא “הפאשיזם – מהו”, נצטרך בכ”ז לחזור ולעסוק במהות של בל”ד, ללא כל קשר לדעתי האישית עליהם…
בל”ד עפ”י הגדרתה חותרת תחת מהותה של המדינה. אכן, מותר לה לתבוע את ביטול המדינה היהודית – אבל מכיוון שלביטול זהותה היהודית של המדינה עלולות להיות השלכות בטחוניות לא נעימות (למשל, ביטולו של צה”ל, ושל אותו ארגון פאשיסטי נורא, השב”כ), מן הראוי לוודא שהדרך שבה מתעדת בל”ד להשיג את יעדיה הדמוקרטיים והנאורים, הם כאלה שלא עולים בקנה אחד עם עם השיטות שבהן נוקטות המדינות שאת מנהיגיהן נהגו ראשי בל”ד לשבח (למשל, השלטון הבעת’יסטי הנאור של סוריה).
לנפנף בסיסמאות עבשות על פאשיזם זה יפה מאוד – אבל זכותה של מדינה לעקוב אחרי מי שמנסה לחסל אותה, גם אם עדיין לא עבר על שום חוק – רק כדי לוודא שגם בהמשך לא יעבור על שום חוק…
אתה רוצה שנעריך את ארגוני הבטחון לפי 14 המאפיינים של פאשיזם לפי אומברטו אקו? כי זה לא יגיע למסקנה שתהיה מרוצה ממנה.
ואני חושב שהדיון הגיע לסיומו הטבעי כשכתבת “זכותה של מדינה לעקוב אחרי מי ש[…] לא עבר על שום חוק – רק כדי לוודא שגם בהמשך לא יעבור על שום חוק…”. כנראה שראיית העולם שלך שונה מספיק משלי כדי שאי אפשר יהיה לראות עין בעין. כמובן, לדעתי זאת ראיית עולם פאשיסטית, ולדעתי כדאי שתלמד לחבב את המונח הזה, פאשיזם, שאפילו תעבוד על לעשות לו רקלמציה, כי נשמע שהוא מגדיר את ראיית העולם שלך היטב. רק תזכור שכששירותי הבטחון יגיעו לעקוב אחריך, לא יוותר מי שידבר בשמך.
אני חושב שמוטב שתניח למרטין ניימלאר ולא תנסה לדקלם ציטוטים שלו, שמלמדים עד כמה אתה מתקשה להתדיין עם מי שחושב אחרת ממך (שמסתבר שכולם פאשיסטים, או נאצים – אם להסתמך על המשפט האחרון שציטטת מממו).
העובדה שלטעמך אל למדינה להגן על עצמה באמצעות פיקוח על גופים שבגלוי חותרים כנגד קיומה, לא מלמדת על תמיכה גדולה מדי בדמוקרטיה (רק מישהו נאיבי במיוחד יכול לחשוד בבל”ד שיקיימו פה דמוקרטיה אם בטעות יתפסו ת’שלטון – ולגבי מפלגתו של דב חנין אפשר לקבוע בוודאות שדמוקרטיה לא תהיה כאן, כשם שלא התקיימה דמוקרטיה באף מדינה שמפלגה זו הצליחה לתפוס בה את השלטון).
אתה מבין, עם כל הכבוד לשב”כ הפאשיסטי ולתומכיו הפאשיסטו-נאציים – הרי שהתפיסה הפרו-בל”דית שלך מסוכנת לדמוקרטיה הרבה יותר. יודע למה? כי אנחנו יודעים איך נראות המדינות שבל”ד תומכת בהן, ויודעים איך נראית מדינת ישראל, זו שאתה כ”כ מזועזע מגופי הביטחון שלה. עליך להודות לשב”כ הרשע יום יום על כך שהוא ושאר גורמי הביטחון חוסכים ממך את התענוג של לגלות איך נראים החיים בכל מדינה מזה”תית אחרת, כאלה מהסוג שחנין, טיבי ושאר הנאורים-עלק כ”כ מעריצים…
להלן תרגיל, על מנת לבחון אם הטיעונים שלך הם יותר מדמגוגיית-הפחדה: תאר תרחיש אפשרי — אפילו אחד — שבו בל”ד, או חד”ש לצורך זה, תופסות את השלטון, ועוד באופן לא דמוקרטי. כי, להשקפתי, אין שום סכנה מוחשית למדינת ישראל שנובעת מהארגונים האלה, יהיו השקפותיהם אשר יהיו. באופן אירוני, דווקא ארגוני בטחון שמרגלים ו’מסכלים’ ארגונים הפועלים לפי חוק הם שמקרבים אותנו למצב ששוכן במדינות שאתה כל כך חרד שבל”ד או חד”ש יהפכו את ישראל.אליהן.
זה גם הפתיע אותי, למרות שזה כנראה לא היה אמור להפתיע אותי, שמי שמתנגד ל’סיכול’ בל”ד מתויג בידיך כבעל “גישה פרו-בל”דית”. ואני אפילו לא ידעתי שאני כזה. זאת עוד פעם התפיסה הפשטנית של “לנו או לצרינו”. ואם כבר תפיסות פשטניות — פרפראזה על נימלר שמצביע על מה קורה בתהליך פאשיזציה של חברה (האפולוגיסטים היחסית-נאורים של הפאשיזם מבינים את טעותם רק כשהם אלה שנרדפים ע”י המנגנון) מיד הופך אצלך להשוואות לנאצים.
בקיצור, לדעתי העמדה שאתה מציג דמגוגית וחוטאת בבטחוניזם והפחדות. היא דומה לגישה שהובילה את ארה”C לחוקק חוקים כדוגמת ה-Patriot Act ולהקים את ה-TSA: צעדים שלא כל כך עוזרים לבטחון האישי, אבל שומטים מתחת לרגליים את הבסיס שמפריד “בינינו לבינם”. במילותיו של פרנקלין,
They who can give up essential liberty to obtain a little temporary safety, deserve neither liberty nor safety.
אני לא צריך לדמיין איך תיראה המדינה אם המפלגה הנאצריסטית בל”ד תתפוס את השלטון – מספיק להסתכל במפלגות חילוניות-לאומניות ערביות, כדי לדעת איך ניראה: המשטר בסוריה מוצא חן בעיניך? עכשיו דמיין איך זה לגור במדינה כשאתה שייך לקבוצה שלא נמנה על מפלגת השלטון (למשל, הכורדים בעיראק של צדאם, או הסונים אצל אסד בסוריה).
איך תיראה ישראל תחת חד”ש מצריך אותנו ללמוד מעט על החיים הנפלאים במזרח גרמניה, בריה”מ, אלבניה הקומוניסטית או סין העממית.
אכן, חלום. כמה חבל שגופים חשוכים דוגמת השב”כ מונעים מאיתנו את אותה אוטופיה…
דבריך על הפטריוט אקט הם גיבוב של קלישאות, לו חוק זה היה כ”כ נורא, למה לדעתך הדמו’ לא ביטלו אותו כשעלו לשלטון ב2006 (בקונגרס) וב2008 (בבית הלבן)?
אני לא מבין לאיזו שאלה ענית. בוודאי לא למה ששאלתי.
הדמוקרטים לא ביטלו את הפטריוט אקט ממגוון סיבות, אבל הסיבות הספציפיות לא משנות: הדמוקרטים גרועים כמעט כמו הרפובליקנים, ומושחתים כמעט כמוהם. השיטה הדו-מפלגתית בארה”ב עושה אותה לדמוקרטיה פגומה מאד.
ביקשת שאדמיין תרחיש שבל,ד/חד,ש תופסות את השלטון “ועוד באופן לא דמוקרטי” – ואני הסברתי לך למה לא צצריך לדמיין כיצד נראה שלטון של כל אחד מהמפלגות המפחידות האלה, שהרי דומותיהן/המודלים שלהן, אוחזות/אחזו ברסן השלטון בלא מעט מדינות, למרבה צערם של אזרחי אותן מדינות…
הביקורת שלך על המודקרטיה האמריקנית אכן ראוייה למנוד ראש סלחני – מי שמוצא באחמד טיבי מודל לדמוקרטיה, אבל סבור שהדמו’/רפו’ הם בעייתיים בכל הנוגע לתחום זה, הוא אכן האיש שצריך ללמד אותנו פאשיזם מהו…
טל,
נניח שהמדינה היא פקיסטן, ונניח שיש שם סוכנת בכירה פעילה- אז מה סיכויי ההישרדות שלה עכשיו?
נניח שארגון אלים שעוזר לישראל פגע באירנים ואולי גם בפקיסטנים- אז מה הסיכויים שהתגובה האירנית/הפקיסטנית לא תהיה קטלנית כלפי ישראלים שלא פשעו?
נניח שיש מידע שקשור בגרעין הפקיסטני והאירני בפרשה- אז מה הסכנה המצטברת למשפחותינו אם נחשפת רשת ריגול וחבלה בהקשר זה?
כל מה שצריך זה לבחון אחורנית את מהלכיו של איקס כדי לפרום חוט דק שמוביל ישר לביטחונם האישי של אנשי מוסד ולבטחונינו הלאומי. אולי.
את הרי מכירה אנשי ביטחון בכירים- כולם רוצים במות הדמוקרטיה, או רובם ציונים, אנשי ערכים ומסכנים את חייהם עבורינו?
הרי במוסד יש אנשים שיודעים לשקר כמקצוע, להקים חברות קש כתחביב, לזייף כדי לשרוד ולגנוב ולחבל כדי לתקוע ליריב (שיודע לעשות את אותם דברים). כמה בגידות ורמאויות וסכנות יש בכך וכמה חיי אדם ניצלו בזכות זאת? הרי מעט מאוד מזה היה עומד במבחן טוהר הטוהר.
ממתי אנחנו נאיביים לבקש: תנו לנו את כל(!) העובדות על הכל(!) ונשפוט בצוותא?! יש דברים שהמערכת הדמוקרטית היפה לא מועילה להם, אך בהחלט שורדת בזכותם.
הטיעון הזה הוא מלאכת טלאים רעועה עמוסה בהתיפיפויות חלולות. לא ברור לי אם יש עדיין טעם לכתוב תגובה. אם יש למישהו עניין, אני אסביר בדיוק מה פגום כאן.
תרגיש חופשי להרשים אותנו במיטוט הטיעון. אני מת על פסאודו-נאורות במסווה של טיעונים ענייניים…
איש הימין המצוי, דרכו לגבב קש על גבי גבבא ולו בכדי להסיט את הדיון למחוזות שאינם מן העניין.
איש הימין המצוי גם בונה לעצמו לקסיקון מתגונן שההתקפה היא ביטויו העז ביותר: אמרת חופש ביטוי? אמור מעתה בגידה. שאלת האם יש מקום מוסרי להחזקת אסירים חסרי זהות? אתה סתם נאור מתייפייף. ובכלל בסוריה המצב גרוע יותר. דרשת שהדבר ייבדק? נענית מן המוכן בטענה נגדית המאשימה אותך בחתרנות ועמדה המציגה את שירותי הביטחון כפאשיסטיים.
ומה פתאום אתה מעז לשאול? אה, אתה עוד שמאלני שמיידה אבנים בבילעין ומשייט על המרמרה. (ולך תסביר…)
אמרת לו: והרי בכלל לא התכוונתי, והוא: בטח שהתכוונת.
בקיצור, ניסית לנהל דיון תרבותי עם איש הימין המצוי.
שכחת לציין שרובם בטח נולדו ברוסיה ו/או מקבלים הוראות מהרבי שלהם, שקורא להם להרוג ערבים בשנתם…
רצף הקלישאות שהעלית כאן, לא ישנה את העובדות שהיחיד כאן שהעלה טענות גזעניות בדיון הזה, זה אתה.
העובדות נורא פשוטות – כל המעורבים בחשיפה הזו אינם שוחרי זכויות אדם או דמוקרטיה, אלא אנשים בעלי אינטרס לנגח את גורמי הביטחון ו/או ממשלת ישראל, מתוך אינטרס שבמקרה הטוב הוא ציני ותועלתני. אתה יכול לספר לעצמך עד מחרתיים שטיבי וחנין הם דמוקרטים גדולים ששייכים לפיקציה המוזרה שהמצאת בשם “השמאל החופשי”, אבל המציאות הייתה ועודנה מדכאת ועצובה בהרבה.
אורי ידידי (אתה מרשה לי, כן?): אבל אני לא טיבי ולא חנין ואני חסיד גדול של שירותי הביטחון שלנו. ובכל זאת אני חושב שהדרישה לשקיפות הייתה לגיטימית. גם אם בדיעבד יתברר שהוא זכה למשפט הוגן, בכל מקרה זה חייב להתברר. ובלי שקיפות לא נדע לעולם ואז יכולים להיות מצבים מסוכנים. בכל זאת פרשת הרפז חשפה שגם ביטחוניסטים יכולים להיות אנשים בעלי אגו…
פוליטיקלי, בוודאי שאני מרשה לך, ועוד יותר בוודאי שאינך זקוק לרשותי:)
אני מסכים עם כל מה שכתבת כאן. כל גוף ציבורי חייב להיות תחת פיקוח, שבמידת האפשר, רצוי מאוד שיהיה שקוף. הבעייה היא, כמובן, שסוגיות ביטחוניות לא יכולות להיות שקופות, מטבען, שכן לסיווג ישנה תכלית חשובה למדי: הגנה על ביטחון המדינה ואזרחיה.
אני לא חושב שגופי הביטחון צודקים תמיד, ובהחלט ייתכן שישנם מקרים שבהם מופעל הקלף של השתקה בשם הביטחון, יותר מדי מהר. עם זאת, כאשר צריך לבחור בין האפשרות לפתיחות-יתר, שעלולה לסכן מבצעים ופעילות, לבין זהירות-יתר – עדיין עדיף להיות בצד הזהירות.
אגב, אני עד כדי כך בעד שקיפות, שהעובדה שבדיוני בג”ץ אין פרוטוקול, והעובדה שדיוני הוועדה לבחירת שופטים סגורים לציבור, ואין שם רישום פרוטוקול, חורה לי עד מאוד. מוזר שדווקא שם תביעות לשקיפות באות דווקא מצד ימין, בעוד שהשמאל ברובו רואה בתביעות אלה, פגיעה בדמוקרטיה ובשלטון החוק…
אין פרוטוקולים בדיוני בג”צ..? אתה בטוח..?
כן. בבג”ץ בעבר לא נכתב שום דבר, למעט פס”ד, ולפני כמה שנים החליטו “ללכת לקראת” התובעים שקיפות, ואישרו רישום חלקי של “רוח הדברים”.
וכך נמשך המצב שביה”מ העליון נותר הגוף הכי פחות שקוף מבין שלוש רשויות המדינה…
אחרי שהתפוגג ענן האבק הגדול, אני חושב שברור שנעשו פה טעויות ע”י כלל הגורמים הנוגעים בדבר הן בהתליך הגיוס, ההפעלה והכליאה של בן זיגר. אני חושב שברור לחלוטין שמדינת ישראל התנהגה לפי כל הכללים המחייבים למקרה מסוג זה שיש לו השפעה ישירה על ביטחון מדינת ישראל ואני חושב שברור מבעד לקטעי העיתונות שמדינת ישראל שילמה מחיר מבצעי אדיר בעיקר על….טמטום.
יחד עם זאת כיוון שהכל בוצע בהתאם לחוק, וההודעות נמסרו לכולם כולל האוסטרלים, משפחתו של בן, מעסיקו והיה פה הליך משפטי תקין שבה נשמרו כל זכויותיו של הנאשם מתוך התייחסות למגבלות, אין פה מקום לקמצוץ של טענה כלפי מישהו. מי שצריך יחקור מי שצריך יודע ומי שלא צריך כפי הנראה שיש לכך סיבה.
מדהים עד כמה בני אדם – ובפרט ישראלים – מקבלים באמון מלא ובעיניים עצומות את טוב לבם של שירותי הבטחון. חברי כנסת? בוגדים. שרים? מועלים. ראש הממשלה? גונב. אבל שירותי הבטחון? מלאכים תמימים שעושים הכל רק כדי להגן עלינו. ומה זה בעצם אומר, להגן עלינו? להגן עלינו כמו _שהם_ מוצאים לנכון. שזה הרבה יותר טוב מכל אופן להגן עלינו שאנחנו היינו חושבים עליו בעצמנו.
איש לא טען מעולם שאחמד טיבי או דב חנין הם בוגדים. אחמד טיבי ודב חנין הם אנטי ציוניים מאז ומעולם, ומעולם לא התיימרו לנאמנות למדינה שהם מתעבים במתכונתה הנוכחית. הם יריב הגון של מדינת ישראל, ואיש לא ייחס להם איזושהי מזימה. ה”חשיפה” שלהם בסה”כ נועדה להזיק ליישות שהם לא אוהבים (דהיינו, גופי הביטחון של היישות הציונית), והעובדה שהשתמשו בשיח של זכויות האדם (כפי שנהוג ומקובל בקרב כל הארגונים של השמאל הק’יצוני שמחפשים לנגח את ישראל) לא מעלה ולא מורידה בעניין.
אני מסכים איתך שאכן גופי הביטחון מנסים להגן עלינו בדרך שהם רואים לנכון, ולא, נאמר, בדרך שהתנועה הערבית להתחדשות רואה לנכון. יש שיאמרו שזה המצב העדיף, פאשיסטים הזויים שכמותם…