עוקבים אחרי מה שקורה במשרד החוץ? הצבא, שהתפנה מהצלת המדינה בנמלי ישראל הולך להחליף את עובדי משרד החוץ. בשבוע הבא אמור ראש הממשלה בנימין נתניהו לנסוע לפולין. איך זה בדיוק יעבוד? הנה מה שהתרחש סביב נסיעתו של שר האוצר יאיר לפיד לפריז (ברק רביד) וכאן אפשר למצוא את עמוד הפייסבוק של מאבק ועד עובדי משרד החוץ (ואם החבר’ה שם של ועד משרד החוץ רציניים, אז כדאי שירימו הילוך כי העמוד שלהם עדיין קצת מנומנם).
אגב, אני מסכימה עם דה מרקר וכל מי שאמר זאת קודם לכן: העלייה במספר ההתאגדויות (ב 60%) בשנתיים האחרונות היא תוצאה של מחאת קיץ 2011.
בקואליציה מקטרים על תפקודו של ח”כ יריב לוין. הוא התחיל את הקדנציה ברגל שמאל חלושה. יש להניח שלא ציפה שכך יפילו הכל עליו. על כל פנים, לוין העדין צריך להתחזק קצת וללמוד איך להיות יותר זאב (אלקין).
גם אני תרמתי קצת מהידע שלי לנושא אי תפקוד הקואליציה, כולל וידאו בסוף הפוסט ובו השר לפיד וח”כ מרב מיכאלי משוחחים (בזמן שלוין נואם) בעניין אי בחירתה לועדה לבחירת דיינים. עמיתי הבלוגר יוסי גורביץ, דורש לקבל תשובות מלפיד, האם נכון שהורה לסיעה לתמוך בח”כ אלי ישי? במי בחר לפיד באופן פרטי? זה יפה שבסיעת יש עתיד משיבים לו, אבל בשורה התחתונה: ה ת ח מ ק ו ת. פוליטיקה חדשה, זה לא לעדכן את הציבור מה עשית עם הקול שהופקד בידיך וההשפעה הרבה שיש לך על הכפופים לך בסיעתך.
לא שאני מספיקה לקרוא את הכל, אבל פתאום, קצת באיחור הצצתי בראיון עם ח”כ יוני שטבון (מזל מועלם) והחזקתי מעמד עד הסוף שם הוא אומר (בלי להסתתר מאחורי תכנית ההרגעה של בנט, שהיא סיפוח שטח C והעברת שאריות לשליטה עצמית לפלסטינים): “אחת הבעיות הגדולות של הימין היא שאנחנו לא אומרים ‘מה כן’. צריך להתחיל לדבר על מדינה יהודית עם מיעוט ערבי בעל זכויות. אני רוצה לעשות כנס בכנסת שיעסוק ברעיונות חלופיים לרעיון שתי המדינות.”
חבל שמועלם לא שאלה אותו מה הן אותן זכויות שיעניק למיעוט הערבי. האם זכות הצבעה לכנסת? האם יוכלו לנסוע ולבוא עם דרכונים ישראליים? האם יהיו בעלי זכאות בביטוח הלאומי? האם יוכלו לצרף אליהם לגור בישראל את בני משפחתם שהוברחו מבתיהם והפכו לפליטים?
* * * * *
Digital Trail עשוי להפוך להיות עניין מביך (גם אני חוששת ממלאי השטויות שאני כותבת ועושה ברשתות החברתיות).
השבוע סיפרתי בפלוג, כיצד חצה עמיחי סרגובי, לשעבר ראש צוות המתנדבים של יו”ר האופוזיציה שלי יחימוביץ’, את הקווים והתחיל לסייע לח”כ אראל מרגלית. סרגובי ניצב כעת מול “המפלצת” שהקים במו ידיו וצריך להרגיע את צוותי המגיבים המהירים של יחימוביץ’ בבואם להכניס למרגלית מתחת לחגורה (יא עשיר שכמוהו, פיכס איש עסקים מצליח).
אבל על הדרך, סרגובי גם צריך להחליט מה לעשות עם מיני קבוצות אנטי-מרגלית שהקים בעצמו. מה עושים, לדוגמא, עם קבוצה ששמה הוא “די עם דואר הזבל! לתשומת לב אראל מרגלית ועמיר פרץ!!”?
האם פיתה מרגלית את סרגובי (לעבור אליו) בכך שהבטיח לו שיפסיק לשלוח דואר זבל? או שסרגובי פשוט השמיט את השם מרגלית ככה סתם:
מחר: שיר פוליטי לסוף שבוע. רעיונות מישהו? משהו לכבוד הגאים והגאות החברים שלנו שעוברים ימים קשים?
מחרתיים: פוסט מוצ”ש לו”ז פוליטי (מוזמנים להעביר לי לינקים לאירועים).
כמו כן, תודה לכל המשלמים הרבים לפלוג. כפי שציינתי לאחרונה, בימים אלה אני עומדת להשתמש בכסף הנכבד הזה כדי לרענן את מראה הפלוג.
כמו כן כמו כן, אתם מחפשים עבודה פוליטית או עובדים בתחום הפוליטי? הפלוגה המסייעת לשירותכם.
א: נחנו חד משמעית בדרך,- או כבר שם,- ל securitate. זה מה יש ואין מי או מה שיעצור את זה. נקודה.
ב.
באשר לכך שהימין צ”ל “מה כן”,-
האמת היא שגם השמאל לא אומר “מה כן” באשר לשאלה: ומה יהיה ביום בו ערביי ישראל יהיו 30% מהאוכלוסיה ויחד עם החרדים הלא ציוניים יעבירו חוק לפיו “חוק השבות” יחול לא רק על יהודים אלא גם על קרובי משפחה של ערביי ישראל ?
ובכן, לשמאל ולימין: הדרך להסדר שניתן לחיות עימו היא רק זו: מדינה פלשתינית, אשר אין שום פריווילגיות שלא היו לישראל בתש”ח,
ומשמע: דין אריאל בתשע”ח בדיוק כדין טייבה בתש”ח.
***
אין ספק שהדרך לשמור על מדינה ליהודים היא לחלוק לשתי מדינות לשני עמים. אבל מדוע הקיבעון לפיו ההתנחלויות הן מכשול לכך ?
בתש”ח לא נדרשו תושבי טירה וטייבה לעזוב, אלא קיבלו אזרחות ישראלית !!! ומדוע זה יהיה לפלשתין שתקום פטור מלנהוג בדיוק כך באריאל ואפרת ואלקנה ?
כאשר תקום פלשתין כל מי שמתגורר בשיטחה ביום הקמתה ( “בלי הבדל דת, גזע ומין” … ) יהיה לאזרח שלה, ובעל זכות לבחור ולהיבחר לפרלמנט. ואם מול הגב’ חנין זועבי וד”ר אחמד טיבי בכנסת שלנו יהיו הגב’ דניאלה וויס ומר ברוך מרזל חברי פרלמנט בפרלמנט של פלשתין, האין זו הדרך הצודקת והנכונה היחידה ?
נראה שסרגובי שמע בעצתך ומחק את הקבוצה. חיפשתי בפייסבוק והיא כבר לא קיימת. או שלא הקלדתי נכון.