הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר מפוליטיקה ובלוג יוצא הפלוג. כי פלוגתאות בפוליטיקה הן דבר טוב
עימות עכשיו.
בתור חובבת עימותים ידועה אין לי אלא להסכים לחלוטין עם הסטטוס שהעלתה יו”ר מפלגת העבודה, שלי יחימוביץ’ בעמוד הפייסבוק שלה: “הגיע הזמן לעימות פומבי על הנושאים החשובי העומדים להכרעת אזרחי ישראל. אני מזמינה אותך לעימות טלוויזיוני כמקובל בעולם המערבי. אדוני ראש הממשלה קמפיין וסיסמאות בחירות הן אולי הכרח נמנע, אבל אין בכוחם לבוא במקום הביטוי הדמוקרטי האמיתי -עימות בחירות.”
הליכוד עוד לא התחיל את הקמפיין, בכירי המטה, כולל ראש הממשלה, לא חושבים שזה מספיק חשוב להציב בפני אזרחי מדינת ישראל מצע, טיעון, הגיון, הסבר (משהו שלא קשור לסרבנות צבאית). מנגד, מפלגת העבודה שטחה את עמדותיה בפני הציבור, ועם הביקורת שיש בשמאל על המפלגה, לפחות יש משהו שהועלה על הכתב ופתוח לעיון הציבור.
בכל פעם שכתבתי כאן בבלוג על הצורך בעימות, במדינה דמוקרטית, הסבירו לי בתשובה (כולל ליאור חורב, יועצו של מופז, שם בתגובות), שלמועמד מוביל אין אינטרס, ולא כדאי (“העימות הוא כלי טקטי, יש בו אין בו כדי לשרת את המועמד, עימות הוא רק מקדם חשיפה, כלי לגיוס תרומות, בשלב מוקדם” וכולי וכולי – אני כמובן לא מסכימה עם אף אחת מן ההנחות של חורב, שהגיעו מן המקום שזור האינטרסים שלו בלבד)
אני בכלל לא מתעניינת בצורך או העדר הצורך של המועמדים בעימות. תאמינו או לא, הם כאן לשרת אותי ואתכם ולא את עצמם. כמשרתי ציבור, שרוצים את קולי בקלפי (אגב, אני גם זו שמשלמת את המשכורות שלהם) מעניין אותי רק ציבור הבוחרים.
בניגוד למה שאנשים חושבים על עימות (אומרים שזה קרקס טלוויזיוני שמיועד למי שטוב בסאונד-בייטס), העימות מספק חומרים לדיון ציבורי. העימות ממשיך אחרי השידור, וכן, כן, לראות את ראש הממשלה מגיב לשאלות לא מתוכננות (וכך גם את יחימוביץ’) הוא דבר חשוב.
נתניהו, הוא מועמד הבטוח בעצמו, עם ידע רחב, נסיון עתיר שנים, וכלים תקשורתיים מן המשובחים שקיימים בקרב פוליטיקאים ישראלים – והגיוני שלא יסרב להזמנה לעימות שקיבל היום מיחימוביץ’.
באשר לפורמט עצמו – אין ספק שעימות דו ראשי מעניין מכל פורמט אחר. אנחנו מתכנסים למצב בו יש שתי מפלגות מובילות: אחת בימין, השניה בשמאל, ולכל אחד מן האישים עמדות כלכליות מאוד שונות. ולמען האמת, בעימות אפשר יהיה גם לחדד ולהבין אם יש להם עמדות מדיניות שונות (כי 90% מן הזמן, יחימוביץ’ מתנהגת כמו ליכוד-קטן).
עדיף לי עימות בין נתניהו ליחימוביץ’ ורק אם תהיה מפלגה שלישית נוספת, שעומדת יציב על יותר מ 15 מנדטים בסקרי דעת הקהל (נניח של ארבעה סוקרים במקביל), יהיה זה סביר להזמין את העומד בראשה להתעמת.
מי ינחה את העימות?
איילה חסון היא הבחירה המועדפת עלי. אף אחד לא מתקרב לאופן בו היא שואלת בצורה נוקבת ומקשיבה בסבלנות לתשובות. כמו כן, אחרי ראיון משעל-בנט מיום חמישי האחרון, אני יודעת לומר בוודאות שניסים משעל אינו מתאים לפורמט.
עדכון
אחרי פרסום הפוסט, העלה השר גלעד ארדן סטטוס בעמוד הפייסבוק שלו:
“היי שלי זה גלעד,
את רוצה עימות? כמקובל בעולם מערבי? שמח שנזכרת שזה חלק מכללי המשחק כי רציתי להזכיר לך (כי בטח שכחת) שאת סירבת לעימותים כשהתמודדת על תפקיד יו”ר ‘העבודה” אז הנה תזכורת קלה למה אמר עלייך מספר 2 שלך, בוז’י הרצוג.
בכל מקרה איזה עימות בדיוק את רוצה? עימות של שמאל מול ימין מרכז? יופי, אבל מול מי בדיוק? מול לבני? גלאון? לפיד? מולך? מופז ? כשתסיימו את המלחמה ביניכם על מי מייצג את גוש השמאל תעלי שוב סטטוס בפייסבוק ונדבר דוגרי.”
71 איש חלקו את הסטטוס של ארדן שעלה לפני כחמש שעות
904 איש חלקו את הסטטוס של יחימוביץ’ שעלה לפני כעשר שעות
לתשומת לב מפלגת הליכוד שלא עושה קמפיין (ושמא אין להם גם גדודי מגיבים ברשת, כפי שיש לעבודה)
איזה טעם יש בעימות שהרי ללא קשר לתוכן העימות, המנצח בבחירות ידוע מראש.
יש טעם לעימות כאשר התוצאה מי יעמוד בראש המדינה מוטלת בספק. כאשר יש גם את האפשרות שביבי ושלי ילכו ביחד (היא “ליכוד קטן” – את אמרת, לא אני), אז זה לא עימות, זה מו”מ קואליציוני בפורום פתוח
האמונה הזו של אנשים שמראש הכל בטוח וכולם יודעים מה הולך לקרות. בלתי נתפס בעיני. אגב, יש מצב (לשיטתך) שנתניהו יהיה ראש הממשלה – אך אולי פחות חזק/גדול/נושאת מטוסים ממה שהוא ואתה מדמיינים?
אכן, בהחלט סביר שביבי יפסיד – אחרי הכל, הליכוד לא הגיע לעימות שיזמה “העמותה להדרת המדירים” בנווה שלום, או משהו כזה…
מה לעשות, אין אפשרות שביבי יפסיד. בהחלט יש אפשרות שהליכוד יהיה קטן מהצפוי – ורק באשמת הליכוד. אלא מה? זה יקרה, אם יקרה, בדיוק באופן הפוך מזה שאת רוצה לקוות: זה יקרה אם יאבד קולות ימינה, ולא שמאלה. מה לעשות, בנט מאיים על ביבי (שמגיב בגללו בהיסטריה מביכה) הרבה יותר מאשר הודעות לתקשורת על כך ש”הליכוד מתחבא מעימותים פומביים” כאלה ואחרים בארגון יוזמת ז’נבה ושאר ארגונים אובייקטיביים כאלה ואחרים…
לא אמרתי שכולם יודעים מה הולך לקרות והכל בטוח. אמרתי שמהות העימות הוא לעמת בין שני המנהיגים פוטנציאלים של הממשלה הבאה – כרגע יש רק אחד.
ואם הוא יהיה יותר חלש מבחינת כמות הכסאות בכנסת, זה ישנה את העובדה שהוא יהיה ראש הממשלה
ואם יהיה עימות וביבי יצא “לא טוב” – האם את באמת חושבת שזה ישנה את מאזן הגושים (למרות עד כה שום אירוע זה או אחר ושום אימרה זו או אחרת לא שינה את מאזן הגושים) – הרי מאזן הגושים לא פחות קובע את זהות ראש הממשלה ממספר המנדטים של כל מפלגה בתוך כל גוש.
אני לא רוצה אותו כראש ממשלה, אבל הוא היה מספיק חכם לשריין לעצמו את התפקיד באיחוד עם ישראל ביתינו.
“והגיוני שלא יסרב להזמנה לעימות שקיבל היום מיחימוביץ'” דווקא מדרך התנהלות הקמפיין ואופיו של נתניהו מסופקני אם הוא יהיה מעוניין לנהל דיון במקום ראיון. במיוחד לאור ניסיון עבר מול איציק מרדכי שם הוא הוציא טבלאות גרפים מביכות. בנוסף נתניהו עצמו בערוץ 2 בשבת האחרונה אמר לרינה מצליח בראיון הטלווזיוני שעימותים טובים לכתבים פוליטיים לצורך שעשוע אך הציבור לדבריו יודע מה צריך גם בלעדיהם.
נכון. רק לא רציתי לכתוב שהוא מסרב, כי בעת כתיבת הפוסט- הוא לא סירב. וגם הסטטוס של ארדן שהוספתי אותו מאוחר יותר, אינו סירוב מוחלט
עימותים את רוצה? יש מספיק ודי בתוך הגושים המספקים בידור לעילא לקהל הבוחרים מכל המחנות גם יחד. ממש.
את בהחלט צודקת שמה שחשוב הוא לא צרכי המועמדים וגם לא צרכיה של התקשורת, אלא צרכינו אנו המצביעים, אבל עימות דו ראשי נכון מאד כאשר הוא מבטא את המציאות הפוליטית קרי מאבק בין שני מועמדים מובילים. לא זה המצב. המפה היום מרובת חלופות. בגוש המרכז-שמאל אין גורם מרכזי ודומיננטי הקורא תיגר על נתניהו ומדיניות הימין, אלא יש מספר רשימות בינוניות-קטנות שחלקן רוצות להצטרף לנתניהו ו”להשפיע” מבפנים. זה לא מצב של עימות בין 2. אם נורא רוצים לתת ביטוי טלוויזיוני אמיתי למצב, אפשר לערוך סדרת עימותים בין נתניהו לבין שלי בנושא החברתי, בין נתניהו לבין ציפי בנושא המדיני, ובין נתניהו ובין יאיר על “שינוי השיטה” (מה זה?) ובשיטה כזו צריך כמובן לערוך גם עימות בין נתניהו לבנט על מי משרת יותר טוב את אינטרסי המתנחלים, ואפשר להוסיף עוד כהנה וכהנה.
למרבה הצער סדרת עימותים כזו אינה ריאלית במחוזותינו, למרות שתיאורטית אפשר היה אפילו לפזרן בין הערוצים.
כרגע, אם יש איזה שהוא סיכוי למשהו חלופי, זה רק מפלגה מספר שתיים בגודלה. כאמור, זה לא נראה הגיוני כרגע לפי הסקרים, אבל העימות אינו מחר ואין לדעת איך הדברים יתפתחו.
דיון בין המועמדים הוא אכן מרכיב חשוב של כל בחירות וחבל שלא נקבל אחד כזה. אבל למה רק יחימוביץ ? אי אפשר להחליט מי בדיון על פי סקרים, צריך מינימום של שוויוניות ושכל המפלגות הרציניות יופיעו. עכשיו עם ביבי לא רוצה לבוא שישלח את מירי רגב או כל בכיר אחר של מפלגתו, אין בעיה.
כי זה נראה שאין אף אחד אחר שמוביל גוש מתעמת. ואם היא מובילת גוש, ולבני כבר אמרה שתתתמוך במוביל הגוש שמאל-מרכז לראשות ממשלה – אז יחימוביץ’ צריכה להתעמת בשם כל הגוש.
נכון. שלי היא היחידה שהצהירה שהיא רצה לראשות הממשלה. הימין כגוש הצהיר שהוא הולך עם נתניהו ולא רץ לראשות הממשלה. מכאן שרק שלי וביבי צריכים להתעמת.
נו, באמת. לבני אמרה שתתמוך במוביל הגוש, וממש לא התכוונה לשלי…
רוצה להתערב שלא תמליץ עליה לפרס אחרי הבחירות (היא תתרץ זאת בכך שלמרות שקיבלה פחות קולות, סיכוייה גדולים משל שלי להנהיג את “הגוש” לשלטון…)? 🙂
נתניהו כבר ראה את שני הצדדים של עימות, את הנצחון שלו על פרס (ועם הפער הקטן בו ניצח את פרס אין ספק שהעימות תרם לכך רבות) ואת ההשפלה שחווה על ידי איציק מרדכי. במצבו יש לו כמעט רק מה להפסיד מעימות.
גם לברק אובמה היה רק מה להפסיד מעימות, והוא אכן כמעט הפסיד בגלל הפסדו בעימות הראשון, אבל בארה”ב המסורת של העימותים כל כך מושרשת שאוי למועמד שלא יתייצב מולה.
כאן קריאה כזו של שלי יחימוביץ מול נתניהו נתפסת (ובצדק) כמו נסיון שלה למצב את עצמה כמנהיגה אלטרנטיבית, בו בזמן שלנתניהו אין שום כוונה לתת לה את העונג הזה.
וכאמור, לא מעניין אותי למי מן המועמדים זה מועיל או מזיק. אני יודעת שלכל מי שרוצה להצביע זה חשוב ונחוץ
עם יד על הלב – לו גוןש השמאל היה יושב על 70 מנדטים, עם מפלגת שמאל ראשית של 36/7 מנדטים, ושמונים מפלגות ימין (סליחה “מרכז-ימין”…) שהבגדולה בהן עם 17-9 מנדטים, והשאר סביב העשר, עדיין היית סבורה שהשמאל חייב לשלוח את המועמד/ת מטעמו לעימות?
לשלי העימות נחוץ כי זה יעמיד אותה על במה שווה מול מפלגה שכפולה פלוס ממנה בגודל. לביבי יש רק מה להפסיד מזה (תראי כמה הוא ניזוק מהשטות המביכה של ההתנפלות על בנט…).
אולי עדיף שלא ידברו, ככה יתפסו בפחות שקרים עוד 4 שנים. הרי נתניהו פעל במהופך מהצהרותיו ערב הבחירות הקודמות: העלה מיסים, הגדיל את המגזר הציבורי, לא הכניע את החמאס. אז תכלס, מה זה משנה אם ומה הוא מבטיח?
איילה חסון – אהבתי … בעיקר שהמועדף עבר שינוי מהדיון הקודם 😉
איכשהו אני זוכרת שהיא היתה בראש הרשימה שלי כבר קודם לכן. http://www.talschneider.com/2012/09/17/politonai2/
אתה מתכוון למשהו אחר? (יש מצב שאני לא זוכרת מה אני מדברת…)
אין ספק שעימות חסר מאוד בנוף הפוליטי ואני מסכים עם הטענה שלך שלמועמד מוביל זה לאו דווקא מזיק להשתתף בעימות (בתנאי כמובן שהדעות האמיתיות שלו בנושאים השונים לא יפגעו בפופולריות שלו) אבל מי שבאמת יכול להביא לעימות בישראל זה התקשורת כמו שרביב דרוקר כתב בבלוג שלו בתחילת מערכת הבחירות “האם כלי התקשורת יכולים לכפות עימות?”.
אני לא מסכים עם זה שלראות את המועמדים עונים לשאלות לא מתוכננות זה חלק מהרעיון של עימות. לטמעי עדיף אפילו שהם יקבלו את השאלות מראש בתנאי שהם יענו עליהם בצורה עניינית ולמנחה תהיה את הפריבילגיה לעצור אותם ולדרוש שיענו לשאלה לפני שהם ממשיכים לדבר על נושאים אחרים. רק ככה יהיה אפשר להוציא מהעימות את המקסימום ולספק לציבור את המידע לגבי קווי הדימיון והשוני בין המועמדים או המפלגות בנושאים השונים.
חוששת שאם יהיו להם השאלות מראש – זה באמת יהפוך לכלי ריק למסרים.
תכלס, כל הכבוד טל על הרצון לשקיפות! ביבי הזה מושחת פוליטית
תודה
אולי זה קל מדי , אבל האשם העיקרי הוא יוצר התקדים – ברק.
אלמלא ההברזה שלו מעימות 99, ומה שקרה בעקבותיה, הסטנדרט היה נשמר, ויתכן שעד היום היו מתקיימים עימותים.