המינוי של דני דנון כשגריר ישראל לאו״ם הוא אחד התמוהים שבוצעו כאן (אחרי מינויים מצויינים של דני דיין לשגריר בברזיל ומינוי מארק רגב לשגריר בלונדון)
זה הוא מינוי רדוד שמעיד על כך שלראש הממשלה אין שום בעיה להפקיר את הזירה הבינלאומית באו״ם.
דנון, שאולי הוא איש נחמד ברמה האישית, אך הוא אינו אישיות טלוויזיונית, האנגלית שלו ירודה ומטה (סיפרו לי אישית אנשים שנכחו בהרצאותיו במנטהן בנוגע למאבק באנטישמיות), הוא אינו נואם כריזמטי, אין לו קשרים עם הממשל בארה״ב (אך יש לו קשרים מעולים עם תורמים יהודיים, בהיותו שיאן מתרימי הכסף הזר של הכנסת), הוא ינחת בניו יורק רק 12 חודשים אחרי שהתבטא בבוטות נגד ראש הממשלה במהלך מלחמת צוק איתן ועל כך פוטר בבושת פנים מתפקיד סגן שר הבטחון, הוא בעד סיפוח השטחים, מתנגד לפתרון שתי המדינות, הוא רואה את העולם בצבעים של שחור לבן, ועיקר גדולתו (בליכוד) היא על מספר התמודדויות נגד נתניהו על ראשות הליכוד, התמודדויות בהן תמיד הפסיד או פרש.
אחד ההסברים הניתנים למינוי המוזר הזה: זו היא הדרך היחידה של נתניהו להיפטר מתפקידיו הפנים מפלגתיים המרובים של דנון: יו״ר מרכז הליכוד, יו״ר הליכוד העולמי ועוד. בשנים האחרונות תיזז דנון את נתניהו לכינוסי מרכז בניגוד לרצונו, נלחם בנתניהו (עד לפני כשנה וחצי) בנושא של החזרת הכוח לחברי המרכז לבחור את רשימת הליכוד לכנסת ועוד.
רשימת פוסטים מן העבר בנוגע לדנון בפלוג:
דני דנון השתמש במשרד הבטחון לכינוס מפלגתי של הליכוד
דני דנון הוא שיאן גיוס הכסף הזר (כ 83% מסכום התרומות שלו) דבר המעיד כמובן על המהלכים והיכולות שלו בקרב יהודי ארה״ב (לקחת מהם כסף)
לפני כשנתיים קרא דני דנון בטור (שפורסם בניו יורק טיימס) לביטול הסכמי אוסלו. בין השאר הוא כתב שם שהאנשים היחידים שירגישו את ביטול הסכמי אוסלו יהיו סאאב ערקאת ומרטין אינדיק (הנושאים והנותנים) אשר יוותרו ללא עבודה.
באותו הטור מציע דנון את פתרון שלושת המדינות: הסדר איזורי שיכלול את מצרים, ירדן וישראל כשכל מדינות האיזור צריכות להשתתף בתהליך פתרון טווח-רחוק לפלסטינים. בטווח הקצר הפלסטינים יקבלו אוטונומיה לניהול חיים אזרחיים, תוך שליטה בטחונית מלאה של ישראל ביהודה ושומרון. תושבי הגדה יוכלו לקבל מעורבות ירדנית בפיתוח עתיד חייהם ובמקביל תושבי עזה יוכלו לשלב את המצרים באותו הפיתוח העתידי.
What should replace Oslo’s false promise? We should implement what I have called a “three-state solution.” In the future, the final status of the Palestinians will be determined in a regional agreement involving Jordan and Egypt, when the latter has been restabilized. All the region’s states must participate in the process of creating a long-term solution for the Palestinian problem
In the short term, the Palestinians will continue to have autonomy over their civilian lives while Israel remains in charge of security throughout Judea and Samaria, commonly referred to as the West Bank. Following an initial period, the Arab residents of Judea and Samaria could continue to develop their society as part of an agreement involving Israel and Jordan. Similarly, Gaza residents could work with Israel and Egypt to create a society that granted them full civil authority over their lives in a manner that was acceptable to all side
לפני כארבע שנים פרסם דנון טור בניו יורק טיימס ובו קרא לסיפוח חוקי של ההתנחלויות הנמצאות בשטחי יהודה ושומרון: ״הצבעה באו״ם על הקמת מדינה פלסטינית הנה ההזדמנות לישראל לתקן את טעות העבר שנעשתה ב 1967 בכך שלא סופחו מידית כל שטחי הגדה המעריב (להבדיל מירושלים שסופחה). אם נספח נוכל להחיל ריבונות על ההתנחלויות היהודיות והאיזורים הבלתי מיושבים של הגדה. זה יסיים את התסבוכת המשפטית המתמשכת במשך 44 שנים… בנוסף לחשיבות האידיאולוגית והסמלית, המעמד המשפטי בגדה המערבית יגביר את הבטחון של הישראלים…. הפלסטינים יוכלו להמשיך לחיות בעריהם אשר לא יסופחו…״
United Nations vote on Palestinian statehood would give Israel an opportunity to rectify the mistake we made in 1967 by failing to annex all of the West Bank (as we did the eastern half of Jerusalem). We could then extend full Israeli jurisdiction to the Jewish communities and uninhabited lands of the West Bank. This would put an end to a legal limbo that has existed for 44 years.
In addition to its obvious ideological and symbolic significance, legalizing our hold on the West Bank would also increase the security of all Israelis by depriving terrorists of a base and creating a buffer against threats from the east. Moreover, we would be well within our rights to assert, as we did in Gaza after our disengagement in 2005, that we are no longer responsible for the Palestinian residents of the West Bank, who would continue to live in their own — unannexed — towns.
בחודשים שחלפו מאז הבחירות נעלם דני דנון הילד הרע, שמתקוטט עם נתניהו על כל דבר ועניין (למעשה הוא נעלם עוד קודם). את הפריימריז בליכוד, אותם סיים במקום התשיעי הקדיש דנון בעיקר למאבק הכפשות ועתירות נגד ח״כ חנין זועבי. כל המהלכים שלו לפסילתה כשלו פעם אחר פעם, אבל דנון המשיך וזאת כדי לייצר מקסימום שנאה והתלהמות כחלק מן הקמפיין שלו בתוך תנועת הליכוד. יממה או שתיים לאחר הבחירות הפנימיות בליכוד, האידיאולוגיה (נגד זועבי) הוכנסה למגירה ומאז הניצחון הסוחף של הליכוד, ומינוי דנון לשר החלל הוא עוסק בנושאים שיש לגביהם הסכמה רחבה – קידום מדע וטכנולוגיה בקרב ילדים, קידום נשים בתחום המדעים ועוד.
ולכל המעוניין, נוסח ההודעה הרשמית של לשכת ראש הממשלה על המינוי
״ראש הממשלה ושר החוץ בנימין נתניהו החליט למנות את דני דנון, שר המדע, הטכנולוגיה והחלל, לשגריר ישראל באו״ם. השר דנון עוסק למעלה משני עשורים בתחום ההסברה ופיתוח קשרים בינלאומיים. דנון מכהן כחבר כנסת משנת 2009 והשתתף במשלחות הסברה רבות בשנים האחרונות. ב-9 השנים האחרונות מכהן דנון כיו”ר “הליכוד העולמי” ואחראי על פעילות ההסברה וקשרי החוץ של תנועת הליכוד בעולם. דנון כיהן כשליח הסוכנות היהודית בפלורידה ובמסגרת תפקידו עסק בין היתר בעידוד עלייה ופעילות הסברה באוניברסיטאות בארה”ב.
דנון סיים בהצטיינות לימודי תואר ראשון ביחסים בינלאומיים באוניברסיטת פלורידה אינטרנשיונל (F.I.U.) בארה”ב והוא בעל תואר שני במדיניות ציבורית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. דנון, בן 44, נשוי ואב ל 3 ילדים. ראש הממשלה בנימין נתניהו: ״השר דנון נענה לאתגר חשוב שהצבתי בפניו. בימת האו״ם חשובה בעת הזאת, ואני משוכנע שדני ייאבק בכל כוחו להציג את האמת בזירה הבינלאומית”. השר דני דנון: “אני מודה לראש הממשלה בנימין נתניהו על האמון שנתן בי לייצג את ישראל באו”ם בתקופה מאתגרת. אעשה הכל כדי לקדם את עמדותיה הצודקות של מדינת ישראל”.
את כותבת מהר !
בסך הכל אין למינוי הזה הרבה חשיבות מעבר לתדמיתית. שגריר האו״ם אינו משפיע יותר מדי ואינו משנה יותר מדי. האו״ם הוא אחד הארגונים המושחתים בעולם וההחלטות החשובות מתקבלות בין המנהיגים, לא על ידי השגרירים. כלומר – אין לזה הרבה חשיבות.
דנון הוא עוד איכשהו מאתגר את נתניהו(אבל לא באמת) והוא הה רסיס בישבנו של האחרון יותר מידי זמן.
ביבי יכול לחלום לעשות אותו דבר לסער,אז בינתיים הוא יסתפק בדנון
איך אומרים? לא נתגעגע!
על סמך מה את קובעת, שניידר, שמינויו של המתנחבל דיין לשגריר בברזיל, ומינויו של התועמלן הנקלה מרק רגב לשגריר בבריטניה הם מינויים מצויינים? באותה מידה יכלו לשלוח את הרוצח שליסל לא”מ ואת בנצי גופשטיין לוושינגטון. למעשה השניים ייצגו הרבה יותר טוב את עם ישראל 2015.
אני קובעת מה שבא לי כי זה הבלוג שלי. ואני מכירה את רגב כאיש מקצוע מזה הרבה שנים ואת דיין מכירה גם כן.
תודה על תשובתך המנומקת (“אני קובעת מה שבא לי כי זה הבלוג שלי”). השתכנעתי. אני מניח שאקבל מענה דומה אם אתייחס לעילגותך. ובכל זאת, מומלץ שתמצאי עורך שיבחן את הטקסטים שלך בטרם תשגרי אותם אל חלל הבלוגוספרה.
תגובה סרקסטית מתנשאת ולא לעניין יצחק.
טל, ברכות על הצטרפותך למועצת י”ש. הנה זכית גם את למנת גרפיטי של נער גבעות.
כמו ש”התייחסת לעילגותי” כאן ויצאת חומוס? עוד לא הגבת על זה.
לא. השאלה שלך והתגובה הנוספת ראויות למסגור בזכות הענייניות והסגנון הנפלא. יאללה סע. אתה לא ראוי לתגובה טובה מזו.
כמה הערות ודבר שבח גדול:
1. נפתח בדברי השבח למר יצחק בן נחמיה, שלא הסתפק בלהגדיר את דני דיין כמחבל, אלא הגדיל עשות והישווה אותו ואת רגב לרוצח. סחתין על הפלורליזם…
2. הערה ראשונה היא עניין דקדוקי זניח – “פתרון שלוש המדינות”, ולא פתרון שלושת המדינות”.
3. אני מבין שאת לא אוהבת את דנון , וזה בסדר גמור. זה כמובן לא אמור להצדיק את שפע הטענות הלא נכונות/לא ענייניות שהעלית כלפיו פה. למשל, האנגלית שלו טובה לפחות כמו של כמה שכיהנו בתפקיד הזה בעבר, ובהן הפרופסורית הנכבדה שמינתה לבני לתפקיד. דני דנון הוא מינוי פוליטי לתפקיד שכל כולו כיבודים ריקים.
4. גם את ביבי את לא אוהבת, וגם זה סבבה לגמרי. זה כמובן לא מסביר מדוע את חייבת להפוך מינוי פוליטי שגרתי לחלוטין, מהסוג שאפילו הוד קדושת כבודו, ברק ח. אובמה, עשה לא פעם ולא פעמיים (אפילו כתבת כאן על השגרירה המופלאה ששיגר ליפאן, שכישוריה הרבים מתחילים ונגמרים במטען די אנ איי זכרי של ג’ון קנדי…).
5. אף פעם לא מיותר לציין שתפקידי שגרירים בכלל, ותפקיד השגריר בגוף האווילי והציני בעולם בכלל, הם חסרי כל חשיבות. הדיפלומטיה היא אמנות חלוקת הכיבודים למקורבים, ומתן הג’וב לדנון לא מעיד על כך שביבי מזניח את יחסי החוץ של ישראל, אלא שביבי רוצה שדנון יהיה בחו”ל. יחסי החוץ של ישראל לא מתחילים ולא נגמרים בארגון האנטישמי העלוב הזה. אחת לשנה יש בו אירוע עם הרבה צלמים, ואז, בין כה וכה, ביבי בעצמו נואם שם (נאום עלוב, באנגלית קלוקלת, שבטח שרה כתבה לו בעזרתו של חשמלאי שאולץ לעבוד במשך 5646 שעות ברציפות, עד שמני נפתלי הגיבור בא והפסיק את העינוי).
המינוי של דנון מעניין אך ורק במה שהוא מאפשר:
1. מינוי שר נוסף לליכוד (בגין?).
2. כניסת ח”כית חדשה לליכוד, ובעקבותיה, כניסתו של אמיר אוחנה, שמיום ליום נראה כדמות ראוייה להנהגה ברמה הלאומית.
מעבר לזה, כמובן שביבי הוא פויה, דנון הוא תמהוני, ומזלנו שאובמה מנהל את העולם ומציל אותנו מעצמנו.
אורי היקר, אתה לוקה בהבנת הנקרא (וכנראה בהבנה בכלל). בתגובתי אין שמץ של השוואה בין המתנחבל דיין והתועמלן הנקלה רגב מזה, וצמד הטינופות שליסל וגופשטיין. כל שאמרתי הוא שהמתנחבל דיין והתועמלן הנקלה רגב ייצגו את עם ישראל – האלים, הגזען, שונא הערבים וה”גויים” ואת כל העולם – טוב מאחרים. זה (דיין) כנציג ציבור הפרזיטים שבעצם התנחבלותם הינם פושעי מלחמה לפי הדין הבינלאומי; ציבור שמוצץ את לשד הקופה הציבורית ובה בעת מנשל את תושבי השטחים הכבושים מאדמותיהם וממקורות מחייתם (ולעתים לא-כל-כך-רחוקות גם מחייהם); וזה (רגב) בשקרי התעמולה שהוא מפריח זה 20 שנה.
שאלה לרבי יצחק:
השבוע הייתי במסיבת בר מצווה בכותל המערבי ואף השארתי שם פתק רחמנא ליצלן. האם זה הופך אןתי לפושע מלחמה או לסתם מתנחבל? אוסיף שהקפדתי לנוע רק לאורך שולי המתחם כדי לא לפגוע בקדושת שכונת המוגרבים זי”ע.
חלילה. זה רק מעיד עליך שאתה טיפש המאמין בהבלים.
אני אכן לוקה באופן כללי, ואחד מחסרונותיי הרבים-מספור, הינו סקרנות חסרת גבולות כלפי נציגים של הציבור הנאור. הנה כאן למשל חזרת על הביטוי הנאור “להתנחבל” (מבית היוצר של אשת הרוח והיצירה סילבי קשת), פעם אחר פעם, ועולה השאלה האם התקשית למצוא ביטויים אחרים, מעט פחות גדפניים.
גם השאלה המסעירה מאיפה הגעת למסקנה שדני דיין (מקים חברת התוכנה “אלעד מערכות” שמעסיקה מאות עובדים) הוא “פרזיט”, יכולה לגרום להרמת גבה או שתיים.
אשמח גם אם תביא לי שם אחד של ערבי כבוש אחד שדני דיין נישל אותו מביתו, במקרה הטוב, או מחייו במקרה הרע (למעשה, אל תביא לי את הדוגמא – רוץ והבא אותה לתחנת המשטרה הקרובה. מדובר במעשה פלילי מהדרגה הראשונה).
שאלה שלישית שמעלה הטקסט המלומד שחיברת, היא מדוע אתה חושב שלהתכחש לטקסט שכתבת פה, ונמצא שני ס”מ במעלה העמוד, יכול לשכנע מישהו שהטקסט בעצם הוא הזייה ימנית פאשיסטית, שנובעת מאי הבנה אופיינית. כאשר אתה כותב שבאותה מידה ששלחו את דיין ואת רגב, יכלו לשלוח גם את שליסל וגופשטיין, די קשה לקחת ברצינות טענה כאילו לא השווית בין שני הצמדים.
בכל מקרה, נהניתי מהתגובה המקורית, וגם מהתגובה שלך לדברי השבח שלי עליה. המשך להעשיר אותנו בדברי טעם אודות הימין הפאשיסטי ונציגיו הנוראיים.
שנאת ערבים זה אאוט לגמרי, אורי. תלמד מיצחק – הרבה יותר מוצלח להיות סתם שונא אדם.
כן הכניסה הצפויה של אמיר אוחנה לכנסת היא באמת הבשורה הכי מדהימה של כל הסיפור הזה. האיש הוא תותח אמיתי, בינו לבין יואב קיש הצוות הליברלי – במובן האמיתי של המילה – מתחזק מאוד. הבנתי של גם שרון השכל היא איכותית אבל אני פחות מכיר אותה.
אבל אוחנה לא נכנס, אלא שרן השכל שהיא מספר 31 ברשימה.
אוחנה ייכנס עם החוק הנורבגי, שרון השכל הייתה אמורה להיכנס בקרוב גם ללא המינוי של דנון.
אחרי אוחנה, אני חושב שיהודה גליק בתור לא ? זה יהיה מעניין אם הוא ייכנס. אדם ראוי ביותר.
טוב, מאחר שאתה תקוע היכן שאתה תקוע ומתוך בחירה, החלטתי להביא לך את המציאות עד למקום בו הנך תקוע, אתה רק צריך לשחרר לרגע את העין הימנית ולקרוא את יועז הנדל https://www.facebook.com/YoazHendelpage/posts/947175658672199
(פיהוק). יועז הנדל איש רציני ומעניין. בנושא זה הוא טועה. תפקיד השגריר באו”ם הוא חסר חשיבות לחלוטין. הרעש שמחולל השמאל סביב מינוי דנון, הוא בדיחה עלובה ולא משכנעת. האו”ם סלד מישראל כאשר יוצגה ע”י שמאלנים נאורים, בדיוק כפי שסלד ממנה כאשר יוצגה ע”י ימנים פאשיסטים. הוא סלד מישראל כאשר יוצגה ע”י דוברי אנגלית מושלמת וכאשר יוצגה ע”י דוברי אנגלית מחורבנת. האו”ם לא אוהב אותנו, לא משנה מה נעשה, ולא משנה את מי נשלח לשם. ביבי ראה אופציה לפנות כסא בשולחן הממשלה ובאותה הזדמנות לסלק יריב פוליטי. אין כאן שום דבר מעבר.
בכל מקרה, סחתין על המאמץ להביא טיעון. טיעון חלש ולא משכנע, אבל אשכרה, גם אם עטפת אותו בעולם המושגים הססגוני שלך…
יתכן כי תפקיד השגריר באו”ם הוא חסר חשיבות לחלוטין. יתכן גם שלא, ושהבן אדם שעומד ונואם באו”ם הוא אחד ממוקדי ההסברה הישראלית.
אבל מינוי אחד כמו דני דנון, עם כל היסטורית ההתבטאויות שלו נגד פתרון מדיני, הופכות את עצם המינוי לאמירה בעלת משמעות מבחינת (חוסר) מדיניות החוץ וההסברה הישראלית. פייר, מדינה שמסתכלת מספיק לעומק על השגריר באו”ם תבין שישראל מזלזלת בתפקיד ובמוסד הזה (ודרכו, במדינות האחרות בעולם).
קורא אחד, האו”ם עויין אותנו ללא כל קשר לשאלה מיהיה הפרסונה שמייצגת אותנו, וללא כל קשר לזהות הממשלה שלנו, כפי שהדגים חייל באופן מעולה.
שליחתו של דנון לאו”ם לא משדרת כלום מבחינת העולם, כי מינויים פוליטיים שתכליתם “לבעוט למעלה” יריבים פוליטיים, זה פטנט של מאות שנים. בבריטניה יש בית לורדים בשביל זה, בעוד שארה”ב ואנחנו שולחים אנשים להיות שגרירים בחו”ל…
אורי, אני לא מקבל את התפיסה הזאת שכל העולם אנטי-ישראלים. יש קשר הדוק בדעות העולם למעשי השלטון בארץ, וכן להסברה שלנו בעולם. חלק “מהפנים” שלנו בעולם – מי שמרואיין ומצוטט, וזוכה לדבר בפני אנשים נחשבים מהמדינות זה נציגנו באו”ם. לא חבל לזרוק את התפקיד לפח?
אל תבין אותי לא נכון, אני לא חושב שדני באו”ם זה אסון, אבל זה צעד אחד מיני רבים שמראה שמדיניות החוץ שלנו הוזנחה בשנים האחרונות.
קורא אחד, אתה לחלוטין לא חייב לקבל את התפישה שהעולם הוא ברובו נגדנו, אבל המציאות לא נגזרת מכך שאתה מקבל אותה או לא מקבל אותה.
מדינת ישראל היא המדינה היחידה במזה”ת שאין בה שחיטות הדדיות, המדינה היחידה במזה”ת שמיעוטים אינם חיים בחשש מתמיד לחייהם (למרות הכותרות המסעירות על “הגזענות האיומה” שיש פה), והמדינה היחידה שממשלות קמות ונופלות בה בבחירות דמוקרטיות. עם זאת, זו המדינה שזוכה להכי הרבה גינויים, יותר מכל השאר גם יחד.
הגיע הזמן להפסיק לשקר לעצמנו כאילו יש משהו שאנחנו יכולים לעשות שיגרום לכך שלא יגנו אותנו, ושיש משהו שאנחנו יכולים לעשות שיגרום לשכנינו להפסיק לרצות בחיסולנו. זה גורלנו, ולמרות הכל – הרבה יותר טוב לחיות פה מאשר כמעט בכל מקום אחר.
המינוי של דנון, או כל מינוי אחר לשירות החוץ, זה חסר משמעות. סתם ג’וב נחמד בחו”ל. החשיבות של זה היא בכך שזה מזכיר לכולנו, שלמרות הקשקושים של עובדי משרד החוץ, מדובר עדיין בצ’ופר גדול שבכירים רבים נלחמים וחולמים עליו…
המציאות גם לא נגזרת ממה שאתה כתבת למזלנו הרב.
והגיע הזמן שנפסיק לשקר לעצמנו שלמדיניות שלנו, ובפרט למדיניות החוץ שלנו אין השפעה על היחס של מדינות אחרות אלינו.
הערביות והאסלאמיות הן לא המדינות היחידות בעולם.
אבל כאמור, אם אנחנו לא מסכימים על פירוש המציאות, ברור שלא נסכים גם על דנון שלנו 🙂
מי זה דני דנון? צא ולמד ממורשת רבין ששלח לאו”ם את האורטור הדגול חיים הרצוג (אבא של…). תודות לשניהם עמד האו”ם על אופייה של מדינת ישראל וקיבל את החלטה ההיסטורית 3379, “ציונות היא גזענות”. ומה עשה הימין הקיצוני בהנהגתו של הטרוריסט יצחק שמיר? שלח לאו”ם את ה”דני דנון” של אז, יורם ארידור, שיצא נגד הצדק ההיסטורי וגרם לקבלת החלטה 4686 המבטלת את ההגדרה המדוייקת הקודמת באמצעות עוד מזימה ציונית.
טל, אני לא מבין. בעולם שבו סגן שר ללא כמעט שום ניסיון נבחר להיות ראש ממשלה של ישראל ע”י מיליונים לפני כ-20 שנה, בעולם שבו אדם עם בקושי כפית של אינטיליגנציה נבחר להיות נשיא המעצמה הגדולה בעולם (פרש לפני כ-8 שנים) ובעולם בו מאות אלפי שמאלנים בעיקר בחרו במגיש טלויזיה שלקח על עצמו את תפקיד שר האוצר מבלי שסיים בכלל בגרות ושאמר על עצמו שהוא אפילו לא יודע איך לכלכל את ביתו אז מה לא בסדר בדני דנון לשגריר באו”ם??
זהו מהלך פוליטי מבריק של ביבי ואת ככתבת פוליטית צריכה דווקא להעריך את זה ולא לזלזל בזה. כל ראשי הממשלה לאורך השנים (גם משמאל) השתמשו במינויים כאלה ככלי להזיז אנשים במערכת הפוליטית שהם רצו להרחיקם.
בנוסף, ביבי מינה מישהו שמבטא באופן חד וברור את עמדות הימין. באמת מעולה. סופסוף מישהו שלא ישתמש בביטויים חלקלקים ולא יחביא את העמדות הימניות של הממשלה. בתור אוהד מחנה השמאל אני מאוד מבסוט מהמינוי הזה.
״בעולם שבו אדם עם בקושי כפית של אינטיליגנציה נבחר להיות נשיא המעצמה הגדולה בעולם (פרש לפני כ-8 שנים) ״
אתה מתכוון שהוא יפרוש שנה הבא אחרי 8 שנים. כי בהשוואה בוש הוא גאון הדור.
אובמה עיוור למציאות. אבל פיקח ושנון הוא כן.
שנון אולי, פיקח אני בספק. בכל פרמטר שחשוב, הוא אידיוט. הוא התגלמות החצי אינטלקטואל, מי שיש לו איזו השכלה שטחית ומפגין שילוב של בורות, התנשאות, ושנאה כלפי כל מי שלא חושב כמוהו ובמיוחד האינרלקטואלים האמיתיים – שלא נמצאים בשמאל, מעולם לא מצאתי איש באמת לכם בשמאל.
באופן מפתיע אני מסכים עם טל שדנון הוא מינוי עלוב ביותר. מאידך – זה באמת מהלך פוליטי פנימי מעניין מאוד תוך סיכון מחושב. כנראה שהנזק הבין לאומי באמת לא יהיה מורגש, בעולם בו יש לפלסטינים רוב לכל החלטה הצהרתית והווטו לא תלוי כלל בשגריר באום.