– אחרי מפולת המדינה בבג״צ, עם חוק שהוא בלתי מידתי ופוגעני בכבוד האדם, בזכויות האדם – צפוי יו״ר הקואליציה, האמור להפוך ליו״ר ועדת חו״ב, השואף להיות בעצם שר הפנים יריב לוין, להציף ולהציע שלל חוקי-על שיכרסמו בעצמאותו של בית המשפט העליון. לוין אמר זאת כבר מזמן אך יש לשים לב, שכאשר בית המשפט העליון מנפק תוצאה המתאימה להמשך כיבוש השטחים, אין ללוין שום בעיה עם אישית השופטים ועם תהליך הבחירה שלהם. כלומר, לא מדובר בעניין עם עקרונות חוקתיים באמת, אלא אך ורק חיזוק עמדות פוליטיות.
– התקיפה בסוריה: ארה״ב עדכנה את סוריה מראש (מעניין). וגם: קואליציה מיוחדת ראשונה מסוגה.
– הממשלה אישרה סיוע של חצי מליארד ש״ח לענף התיירות בעקבות המלחמה.
– אתר משרד החינוך חטף על הראש מן העיתונות, ובצדק. הנה ׳חינוך גמיש׳ בלוג חינוך מעניין של שרון רמון עם הערות נוספות. מדוע אין הצעות לפעיליות ראש השנה לעדה האתיופית? מה עם מחשבה על שיעור/ משחק כללי על חגים בישראל שאינם רק יהודיים?
– מצד שני, יש עלייה בשיעור הזכאים לבגרות. בווינט מייחסים את ההצלחה לשר הקודם, גדעון סער.
– בינתיים עושה רושם שדויד התחיל ללכת. כי אקס שר הפנים נראה לגמרי חזרה במשחק. לא מפסיק להתראיין, בעיקר טלוויזיות מהן נעדר כמעט כל השנה האחרונה ולפני שעה קלה בפייס שלו: ״אנו מגבשים כעת הצעות להתמודדות עם המצב בעקבות הפסיקה. לא נרים ידיים!״
– היום בבוקר השתתפתי ב׳העולם הבוקר׳ של אברי גלעד והלה קורח (רשת) עם חמישה פולטיקאים שאפשר להחמיא להם (מעט, מעט, לא להיסחף עם המחמאות)
– במעריב טור שלי: דפני ליף, ברק סגל ושאר מזוכי המחאה החברתית צריכים לתבוע את פרקליטות המדינה והמשטרה בעוולת הנגישה
3 ליכודניקים, 1 מרצ ו1 יש עתיד. זה מוכיח את התיזה שלי שהליכוד הופך להיות ״המרכז״ אם עיתונאים שמאלנים מפרגנים לליכוד.
עוד הוכחה – ההתקפה דווקא על בנט ועל אריאל. יש לי חדשות בשבילך – מי שאחראי על הטיפול ביוקר המחייה זה לא שר הכלכלה או הבינוי אלא ראש הממשלה ושר האוצר. כמעט כל החסמים והכשלי והסיבות ליוקר המחייה נמצאים תחת אחריותם. בנט לא ממש יכול לעשות הרבה. הוא בסך הכל שר התמ״ת, וכן, על זה שהוא שינה את שם המשרד שלו כדי להעניק לעצמו יותר חשיבות ממה שיש לו באמת, הוא גם צריך לשלם.
תזכיר לנו רק מה זה תמ”ת? כי הייתי בטוח שהוא יכול לעשות הרבה יותר להורדת יוקר המחייה מאשר לעגל לנו את 9.99 אבל אולי התבלבלתי ואין לו שום אחריות מיניסטריאלית על המסחר בארץ.
לא הוא לא יכול לעשות הרבה יותר. משרד התמ״ת מטפל בדברים שונים כמו טיפוח סחר חוץ, תקנות שונות, עידוד השקעות. הוא יכול להוריד חסמים פה ושם כמו הקטע של מכון התקנים. אבל מקור יוקר המחייה הוא השליטה של המונופולים, הקרטלים והשדולות בכלכלה הישראלית וכל זה בזכות הרגולציה והחוק.
חייבים לשחרר את המשק, לבטל רגולציה, לאפשר תחרות חופשית בכל תחום, לבטל מכסים, לבטל מועצות הלול והדבש וכדומה. זה משרד האוצר וזה עוד יותר חייב לבוא מראש הממשלה.
כל מה שכתבת זה במסגרת סמכותו של שר הכלכלה. מלחמה בקרטלים ומונופולים. ביטול מכסים. כולן פעולות ששר כלכלה יכול לבחור בהן אבל כמובן הוא לא מחוייב. הרבה יותר קל להתרכז בדברים אחרים ולהסיט את כל האשמה לכיוון יאיר לפיד.
אחרי שבג”ץ החליט להמשיך להתנהג כגוף מחוקק שאין עליו שום בלמים ואיזונים, נוצר, בפעם המי-יודע-כמה, ההכרח להזכיר להם שישראל הינה מדינה דמוקרטית, שבה גם לאזרחים שלה יש זכויות – אפילו אם הם מתעקשים להצביע ימינה ממרצ…
סמכויות ביה”מ העליון חייבות להיות מוגדרות בחוק – שיציין גם את הסייגים ואת הגבולות לאותן זכויות.
כיום ישנו מצב בלתי מתקבל על הדעת, שלא קיים באף מדינה בעולם, שבמסגרתו הסמכויות של ביה”מ העליון, הן כאלה שנטל לעצמו, עקב חששם של המחוקקים לעמוד על שלהם (מתוך פחד-מוות שמא יוגדרו כ”פאשיסטים”, והעיתונות תרד לחייהם, על “סתימת הפיות”…).
הפסיקה אתמול, מעבר להיותה כתם מוסרי מזעזע (מסתבר שלדרוס את זכויותיהם של חלשים אזרחי ישראל, זה דווקא כן מידתי, והפגיעה בזכריות האדם שלהם, היא דווקא בסדר גמור…), היא גם יריקה בפרצוף של החוק הבסיסי ביותר בכל מדינה על פני כדור הארץ: הסמכות של מדינה להיות הגורם שמחליט מי נכנס אליה ואיך. בתוך כל המלל האינסופי אודות רבבות המסתננים, נשכחה העובדה הבסיסית, שכל החבר’ה האלה, עד האחרון שבהם, חצו גבול ריבוני, מבלי שאיש אישר להם זאת. העובדה שלא גורשו לאלתר, נבעה שוב מהפחד המשתק של מערכות השלטון מפני אחיזתם של עמותות הקרן בבג”ץ (האחיזה שהביאה גם לפסיקה השערורייתית מאתמול) – אבל זה ממש לא מצדיק את שילוחם אל שכונות המצוקה של ישראל, באופן שמכביד על השכונות האלה עוד יותר.
הפסיקה הזו, בעייתית ככל שתהיה, בהחלט עשוייה להתגלות כברכה, ולאלץ את נבחרי הציבור הפחדנים לעשות את המתבקש, ולבפעם הראשונה להתעמת עם אותה קבוצה זעירה ובלתי נבחרת, שחבריה ממנים את עצמם בדילים אפלוליים, ללא בדל של שקיפות (אגב, אם כבר עושים קמפיין לשקיפות – למה לא לפתוח אותו בדרישה לשקיפות בדיוני הוועדה לבחירת שופטים?). ביה”מ מייצג ציבור זעיר ומנותק מהמתרחש במדינה. המילייה שלו חי בעצם בעולם אחר לגמרי, ומרשה לעצמו לדרוס ברגל גסה את רצונות הציבור.
יש מקרים שבהם הצלחה גדולה מדי עלולה להפוך לתבוסה – ובהחלט הפסיקה אתמול יכולה להתגלות ככזו עבור עמותות הקרן שדחפו לה.
אני מקווה שנבחרי הציבור שלנו יתעוררו.
השמאל לא מבין שבג״צ פוגע גם בו כי בג״צ פוגע בדמוקרטיה. אכן אין שום מדינה אחרת בעולם שבה בית המשפט העליון נטל ללא רשות כל כך הרבה סמכויות. למעשה אפשר לדבר על פוטש ועל זה שבג״צ עוברים על החוק.
הגיע הזמן לחוקק חוקה, להסדיר את הסמכויות של בית המשפט העליון, ולשום לפארסה הזאת סוף. או שזה ייגמר ממש רע.
יפה כתבת