– הסיפור המצחיק של היום: עיתון ישראל היום נתנו הבלטה למספר הטלפון של ח״כ כבל בלשכתו בכנסת (מידע שממילא פומבי ונמצא באתר הכנסת) וצירפו גם את המייל (כנ״ל), כדי שמאות אלפי קוראי העיתון יפנו פניות ללשכתו בנוגע לחוק ישראל היום, חוק אשר נועד להטיל מגבלות על הפצת עיתונים בחינם. כבל הגיב בתחכום: הוא הפעיל את שירות ׳עקוב אחרי׳ כך שכל שיחות הטלפון יגיעו ללשכת ראש הממשלה.
– מחר במליאת הכנסת דיון טרומי בהצעת החוק להגבלת חלוקה בחינם של עיתונים. איך יתייחסו בהנהלת הקואליציה לח״כים מישראל ביתנו, יש עתיד, הבית היהודי והתנועה, אשר יצביעו בעד?
– חוק הגיור נראה כ Lose-Lose עבור ראש הממשלה נתניהו. מצד אחד, ח״כ אלעזר שטרן מחזיק ב״שוט״ משמעותי. לפי מה שהתרחש אתמול בועדת חוק חוקה ומשפט, התנועה תוכל להעביר את החוק במליאה. מצד שני, אם לא כחוק אז החלטת מממשלה ביום ראשון הקרוב. וכך יצא נתניהו, כמי שמצד אחד ניסה לרצות את החרדים, ומצד שני לא יביא להם שום תוצאות. הרבנים הראשיים אמרו לנתניהו: שתי האופציות גרועות, אנחנו לא חותמת גומי.
– קמפיין הבחירות של נתניהו: להכנס כמה שיותר באמריקאים. בשלב ראשון, הוא צריך לוודא שהוא זוכה בראשות הליכוד בסוף חודש נובמבר (או ראשית דצמבר). זה לא נראה בעייתי, בטח כשרק ח״כ משה פייגלין מתמודד מולו. מנגד, הצלחה מוגזמת מדי של פייגלין (נניח כל שיעור שהוא מעל ל 24%), תכרסם בתדמית של נתניהו ולכן בכל זאת הוא צריך לנהל איזה שהוא קמפיין. נדמה שזה הכיוון שלו: לחבק את פייגלין ביד ימין ולנהל קרב חרבות עם וושינגטון ביד השניה. כך קונים את לב הבסיס הליכודניקי. אם הייתי האסטרטגית הפוליטית של פייגלין, הייתי אומרת לו להיכנס בראש הממשלה בנושא יוקר המחיה ומחירי הנדל״ן. השטח הליכודניקי ממש מתוסכל בכל מה שנוגע לנושא הזה ופוזל לכיוונו של כחלון.
– שר הבטחון משה יעלון אמנם לא מתמודד על ראשות הליכוד, אבל לפי פרסום בגלי צה״ל (הערב), עוזרו של יעלון סימס את דבר קבלת ההחלטה להפריד קווים בשטחים לפעיל פוליטי בליכוד. האם יתכן ששיקולים פנים ליכודניקיים נכנסים לשיקול הדעת של שר הבטחון של ישראל?
– ירדן הגישה בקשה למועצת הבטחון של האו״ם, לקיים דיון דחוף במשבר בירושלים. הדיון נקבע למחר (ד׳).
– יוקר המחיה: הממונה על ההגבלים העסקיים כשל בתפקידו בשנים האחרונות. הוא שולח את הצרכנים לעשות מאבק ציבורי בזמן שהוא זה העוצם עיניים כשראשי תעשיית המזון עוסקים בינם לבין עצמם בתיאומים אסטרטגיות
– העלתי בבוקר: הבעיה הקשה בסקרים הפוליטיים כיום (לא מחשבים את אחוז החסימה החדש)
– עלה הבוקר באל-מסדר: יו״ר חד״ש מוחמד ברכה מתכנן להישאר יו״ר המפלגה אך לא בטוח שיתמודד בבחירות הבאות.
“חוק הגיור נראה כ Lose-Lose עבור ראש הממשלה נתניהו”… “וכך יצא נתניהו, כמי שמצד אחד ניסה לרצות את החרדים, ומצד שני לא יביא להם שום תוצאות”…
נו באמת, לצערנו החכי”ם החרדים (וכן חלק גדול מידי בציבור החרדי), עדיין הולכים בעיניים עצומות אחר תעתועיו של ביבי, הוא מצליח לעבוד עליהם פעם אחר פעם, הרי כהחלטת ממשלה החוק הזה הרבה יותר קל מאשר בכנסת, הוא בס”ה קורץ לרפורמים כשהוא מוריד מפנה את החוק לכנסת, והחרדים כמו עדר שוטים נופלים בפח הזה עוד פעם…
כחרדי, ברגע שאני שומע את פרשנינו החכמים מתחילים לקשקש באולפן ברדיו אם יש לחרדים סיכוי להיכנס- אני מעביר ערוץ. כמה אפשר להיות מטומטמים?
הכרזתם שביבי הוא טריפה או משו כזה, אז מה אתם מתמוגגים מנחת מכל חיוך דביק שלו לכיוונכם?..
היטבת להתנסח יותר ממני. יישר כח.
כל הסיפור הזה של חוק הגיור אינו סיפור בכלל. אפשר להתווכח בעד או נגד החוק, האמת שהיא לא תשנה שום דבר. מי שרוצה להתגייר היום בקרב עולי ברית המועצות לשעבר שאינם יהודיים – כי להם החוק מיועד – יכול אם הוא רוצה. הקטע שאין המון שרוצים וזה לא כל כך נורא. החוק לא ישנה את זה ולא יגדיל את מספר הגרים באופן משמעותי. סך הכל סערה בכוס תה.