הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר מפוליטיקה ובלוג יוצא הפלוג. כי פלוגתאות בפוליטיקה הן דבר טוב
– היום יומולדת 5 לפלוג –
מסמך מעניין אתמול בערב, בתכנית המקור (צפייה מומלצת) על קמפ-דיויד של אהוד ברק, ערפאת וביל קלינטון ביולי 2000. הדבר המהותי שם (לדעתי) הם דבריו של ארון דיויד מילר, בנוגע להיותם של הצדדים רחוקים זה מזה והגעתם לא מוכנים לפסגה. בנוסף, הוצגה בתכנית גישתו של אהוד ברק לכך שזו פסגה בה הוא חשב שיגיע לעסקה בעוד הצד הפלסטיני ראה זאת כאירוע אחד מתוך שורה של אירועים או פגישות ולמעשה, התובנה הנגזרת מכך והעומדת בבסיס השיח הישראלי מאז ועד היום – היא שהפלסטינים לא רצו ולא רוצים לסיים את הסכסוך.
באחד הרגעים (ששודרו אתמול) מדברים נציגי הצד הישראלי, ישראל חסון ואחרים, על ההחלטה של ברק לוותר על חלק מן השכונות במזרח העיר ירושלים ובחלק אחר להסכים לסוג של ריבונות משותפת. הדבר הזה, נתפס בעיני חסון כצעד מוגזם, מרחיק לכת. נתפסתי לחלק הזה בגלל ראיון לרדיו 102 של יו״ר המועצה לבטחון לאומי לשעבר יעקב עמידרור, אשר שירת בתפקידו הנ״ל תחת נתניהו במשך שנתיים עד 2013. באותו הראיון לאודי סגל ודני סידס אשר נערך על רקע אינתיפדת הסכינים לפני כמה שבועות, אמר עמידרור כי ישראל טעתה (עוד ב 1967) בכך שהחילה ריבונות על חלק מן השכונות במזרח ירושלים, וכי אין לישראל מה לחפש שם גם כיום ואולי אף לפעול באופן כלשהו כדי להסיר את הריבונות הישראלית מאותן השכונות.
קונצנזוס ימין-שמאל? הבנה בימין של נתניהו שיש לפצל את ירושלים?
בשבוע הבא, בדיוק כאשר נתניהו יפגש בוושינגטון עם ברק אובמה – ישודר פרק ההמשך של המקור. רוב הצופים יודעים איך מאז שנת 2000 זה נגמר ונמשך. בכל מקרה, אני מתכננת לצפות.
בוושינגטון מקיימים בחצי השנה האחרונה (מאז הבחירות בערך) שיח פנימי שזכה לכותרת ה Re-Assesment, הערכה מחדש של המצב. הם ממתינים לפגישה בין אובמה לנתניהו בשבוע הבא בוושינגטון כדי להכריע מה לעשות במהלך שנת כהונתו האחרונה של אובמה בבית הלבן – אם בכלל לעשות משהו. כידוע, מדובר בתקופת הליים-דאק (Lame Duck) בה לנאומי אובמה אין שום משמעות פרקטית, אלא רק סמלית והצהרתית.
במידה ויחליטו בוושינגטון להביע עמדה פומבית בנושא הישראלי-פלסטיני זה עשוי לקרות באמצעות מסמך כלשהו או נאום או עצם מתן עמדה פומבית במענה למהלכים באו״ם. על כל פנים, העקרון המנחה מבחינת האמריקאים הוא: לוודא ששני הצדדים, הישראלי והפלסטיני, יסתייגו מעמדת הבית הלבן באותה המהירות ואותה החריפות. כלומר, מטרת המדיניות של אובמה בשנה האחרונה היא לוודא שמורשתו מאוזנת, כך שאף צד לסכסוך הישראלי פלסטיני לא יוכל להגיד שהוא שבע רצון.
אנחנו שוב מגיעים לבעייה הקשה ביותר שישנה בשמאל בנוגע לירושלים – אתם לא מכירים את העיר בכלל, וארין לכם מושג מה ההבדל בין מה שעמידרור מדבר עליו, לבין מה שחסון וברק דיברו עליו.
ברק הציע חלוקת ריבונות בתוך העיר העתיקה, מסירת ריבונות על שכונות שנמצאות ברצף האורבני של י-ם, באופן שיהפוך שכונות ענק יהודיות בירושלים, למובלעות בתוך השטח הפלסטיני/המשותף (הכוונה לשכונות כמו גילה, הר חומה, פסגת זאב, נווה יעקב – שגרים בהם סביב ה150,000 יהודים). ברק התכוון, כאמור, לשכונות כמו סילואן, אום טובא, צור באהר, בית צפאפה, שאראפאת, שעאפט (השכונה, לא מחנה הפליטים) וןבית חנינא), בנוסף לכל שאר השכונות הערביות.
עמידרור, לעומת זאת, התכוון אך ורק לשכומנות הערביות שנמצאות בפאתי העיר, וסופחו אליה ב1967, מתוך רצון להכליל בעיר שדה תעופה (עטרות), ולכלול בתוכה את המורדות המזרחיים של הר הצופים והר הזיתים. מה ז”א? שעמידרור מוכן לוותר על א-טור, ג’בל מוכאבר, מ”פ שעאפט, סמירמיס, כפר עקב, א-ראם, סוואחרה והחלקים המזרחיים של עיסאוויה.
המשפט היפה “מה שערבי לערבים ומה שיהודי ליהודים”, אולי נשמע יפה בקלינטונית מדוברת, ומוצא חן בעיני העיתונאי הגוש דני הממוצעכ – אבל ירושלים היא עניין קצת יותר מורכב ממה שאפשר לראות בכתבה של רביב דרוקר, אפילו כשהוא מנסה להפגין מקצועיות…
התוכנית של עמידרור גם היא איוולת גמורה. ההיגיון האסטרטגי שמאחורי סיפוח המרחב הכפרי לירושליים היא זה של תוכנית אלון ששאפה לעצב מבנה של סולם ששני עמודיו הם גב ההר ובקעת הירדן וביניהם לכודים 7 מרחבים ערביים סביב הערים שלהם. בתוכנית זו ירושליים היא מוקד מטרופוליטני שאינו נושק לגבול. כל שכונה/כפר מזרח ירושלמיים שיוצאו מריבונות ישראלית יגרמו לכך שכל תושביהם יעברו לצד הישראלי (כך יהיה גם בתוכנית ליברמן ליברמן לאום אל פאחם) והשטח המפונה ייתפס על ידי מהגרים ממקומות אחרים (מחנה ירמוך?). עמידרור הוא חכמולוג צה”לי טיפוסי שניתוחיו תמיד יובילו להנחת המבוקש.
העיקר זה שהימין מתחיל לחשוב על חלוקת ירושלים בצורה כזו או אחרת.
דבר שבעבר היה בלתי נתפס כי הרי רק פרס ובוז’י יחלקו את המרחב הירושלמי.
וכמובן שאחרי שהימין יחלק את ירושלים ביבי יגיד שהוא תמיד התכוון לחלוקת העיר העתיקה או משהו בסגנון של “לא הבנתם אותי נכון”.
כבר המון שנים שמדברים על תיקון הגבולות של העיר. להוציא איזו שכונת קצה פה ושם. וכשאני אומר שנים, אני מתכוון מעל עשור ובאופן פומבי עם דיונים במכוני מחקר ימניים. אם אתה לא מבין שאין לזה שום קשר לחלוקת העיר, אין מה לעשות.
הבנתי אותך יונתן, כשהימין ימסור חלקים מירושלים זה ייקרא “תיקון גבולות” אבל אם השמאל יעשה בדיוק אותו הדבר אז תקרא לזה :”השמאל מחלק את ירושלים” (או פרס יחלק או בוז’י או כל אחד אחר….)
זה בסדר, גם בגין עשה “תיקון גבולות” וגם שרון….
גם ביבי עשה “תיקון גבולות” בחברון וגם “תיקון הומניטארי” כששיחרר אלף טרוריסטים נאצים…..
תקרא לזה איך שתרצה. אני שמח שהימין יעשה את זה ולא השמאל.
הימין היה הראשון למסור שטחים. מי ציפה שהימין ימסור את כל סיני ויפנה בכח אלפי ישראלים?
מי ציפה שהימין יחלק את חברון?
מי ציפה שהימין ילחץ ידיים ויחתום הסכם עם רב המרצחים עראפת?
מי ציפה שהימין יפנה את ההתנחלויות בעזה?
מי ציפה שהימין ישחרר אלף טרוריסטים וביניהם מגה טרוריסטים שהנאצים יכולים לקנא בהם…?
והיד עוד נטויה…..
תזכור את מה שגאולה כהן “השמאלנית” אמרה: “בהיסטוריה ייכתב בסוף שהשמאל כבש את ארץ ישראל השלמה אבל הימין ימסור אותה”.
כל אחד והעיקר שלו.
בעיני העיקר יהיה ביום שבו אלה שכל הזמן אומרים “העיר מחולקת גם ככה”, מבלי שהיו בה בעשורים האחרונים, אשכרה יידעו איך נראית העיר, ומה ההבדל בין שכונה ערבית איקס לשכונה ערבית וואי.
99% מהתומכים של חלוקת ירושלים לא יודעים להבדיל בין אבו טור לא-טור, בין בית צפאפה לסוואחרה, בין שאראפאת לבין כפר עקב. כמובן אלה בדיוק אותם אנשים שכל הזמן מדברים על הדרה וגזענות…
בכל מקרה – אין חלוקת ירושלים ללא מסירת העיר העתיקה, ומסירת העיר העתיקה לא יכולה לעבור בישראל, למרבה השמחה, כך שהפנטזיה השמאלנית על “חלוקת ירושלים” (על המשמעות הנוראית שלה ביחס לרבבות היהודים שיהפכו לתושבי מובלעות מוקפות בחמושים פלסטינים), כנראה תצטרך להידחות שוב…
מדהים לשמוע אותך אומר “מורכב” על משהו, כשכל תפיסת עולמך היא בשחור ולבן. יפה שהלכת וחיפשת שמות של שכונות, ועכשיו אתה זורק אותן כאילו אתה מכיר אותן כשמעולם אפילו לא היית במקום שממנו אפשר לראות אחת מהן. אבל זה בסדר, אתה תמשיך בלהג חסר הפשר שלך ובסופו של דבר המציאות תטפח לך בפנים.
יואב, הגעת לכאן:)))
האמת היא שדיון על שכונות בירושלים בלעדיך, זה פשוט לא אותו הדבר…
מאז הקטע המיתולוגי שלך עם ארמון הנציב, נראה לי שכל דיון על י-ם בלעדיך, הוא פשוט יתום.
המשפט האחרון שלך אמנם מוזר, אבל מכיוון שהוא מהווה עוד ניסיון שלך “להעליב אותי בחזרה”, אני אפרגן לך בהתפעלות מהביטוי “המציאות תטפח לך בפנים”. אין ספק, העברית שלך עשירה כמעט כמו הידע שלך…
הי, אני נמצא בכל מקום… תמיד שמח להציג את הבורות שלך ולמלא לך את החורים. חוץ מלי, אתה צריך כמובן להודות גם לטל שמוציאה אותך למסעות חיפוש באינטרנט. מה אתה לא תעשה בשביל להתנגח בה.
LOL, הכל עובר עליי וקקה בידיי?:)
מצד אחד, אני לא יכול שלא להתפעל מהזהירות שבה נכנסת לדיון פה (לא כתבת מילה על ירושלים, מחשש התבזות שגרתית), ומצד שני אני לא חדל מלהתאכזב שאין בך אפילו בדל של מקוריות. אתה הבטחת להראות לי ש”גם אתה יודע להעליב”, ומה קיבלנו? עוד חיקויים…
שמע, בניגוד אליך, אני לא זורק סתם שמות שמצאתי בחיפוש באינטרנט. אין צורך בכלל שאזכיר את ירושלים בשביל להבין שלך אין מושג על מה אתה מדבר. ומה שבאמת מאכזב זה שאתה כבר לא מתייחס לבורות שלי אלא רק לחוסר המקוריות. טוב, אתה כן מקורי, אתה מעתיק דברים מקוריים מהאינטרנט, דברים שלא כתבו כאן קודם.
“אתה בעצמך”.
גם הפעם נזהרת לא להביך עצמך עם איזשהו גילוי בקיאות בנושא שנכנסת כביכול לדון עליו…:)
משום מה אתה ממעט במילים עכשיו, אבל זה לא מצליח להסתיר את המוכנות שלך לוותר על הדמוקרטיה והשמחה שלך על כל רצח של ערבי.
“משום מה”?:)
כבר לא צריך לתקן לך שגיאות בכל הודעה, כך שאין לי כ”כ מה להוסיף, מעבר להתפעלות הרגילה שלי מרמת הידע שלך ויכולת ה”העלבות” שלך.
אתה מוזמן להמשיך להתפעל. אני לא מצליח להתפעל מחוסר ההבנה שלך של מושגים בסיסיים, חוסר הידע שלך והגזענות שלך.
“אתה בעצמך”:)
גדול, הגענו שוב לטיעון המנצח שלך. יופי, ילד, רוצה גלידה?
בהחלט רוצה גלידה.
לאכול גלידה ולקרוא טקסטים שלך – החיים הטובים!
נכון, מזון לנפש ומזון לגוף. אתה נהנה ומשכיל בבת אחת.
ענק!!!
הקטע הוא שיש סיכוי שאתה אשכרה חושב שיש איזשהו סיכוי שהטקסטים שלך מרחיבים את אופקיו של מישהו שכבר למד קרוא וכתוב, זה אשכרה priceless…
ואו, למדת ממני ואתה משלב אנגלית… גוגל טראנסלייט עובד שעות נוספות, מה?
הנה כבר הרחבתי את אופקיך, למדת מילה חדשה באנגלית.
למדתי ממך לשלב אנגלית?:) יואב, אתה האיש שחתום על השם ג’ון “בוהנר”. אם יש משהו שאני לא חושד בך לגביו, זה איזושהי ידיעה של אנגלית, מעבר להעתקה שרירותית של קטעים שלא קראת קודם להעתקתם לכאן.עניין הרחבת האופקים הוא בנוהל הרגיל של לחקות אותי, ואני גאה בך על ההתמדה. יום יבוא ותצליח לחקות גם את העניין הזה של לרכוש ידע. אולי.
אז זהו, החזרת לי? שוב “הכל חוזר עליך?” זה גרם לך לתחושה נעימה בפנים?
אורי כתב מה שרציתי לכתוב. אגב לא בטוח על איזו שכונות מדבר עמידרור – שאינו ממש ימני, הוא תומך במדינה פלסטינית. יש הצעה של ברקת ועכשיו ביבי שוקל אותה לצאת מהשכונות שמחוץ לגדר ההפרדה – אגב איך בדיוק בנו את הגדר עם שכונות של עיריית ירושלים מחוצה לה זה כבר מוזר. מדובר על 50-80,000 אנשים שרשמית הם תושבי קבע של ישראל ותושבי ירושלים ובפועל אינם. אים לזה שום קשר לחלוקת ירושלים המדוברת.
אני דווקא לכותרת הנעלמת של דרוקר במקור. מלגלגים שם קצת על ה”אין פרטנר” כאילו יש פרטנר רק “באנו לא מוכנים”. בפועל, כל הדוברים שם אמרו שברק נתן הצעה מרחיקת לכת (קלינטון: “אם ערפאת דוחה את זה הוא זקוק לפסיכולוג”) הרבה מעבר למה שתכנן ולמה שהיה מקובל בארץ ושכל האמריקאים חשבו שברק השתגע. בפועל הכתבה נגמרת בזה שעריקאת מודה שאין שום מהנהיג ערבי שיסכים להצעה כזו. זו בדיוק המשמעות של האין פרטנר. כי “פרטנר” שמסכים שנחזור לגבולות 48 (או עדיף 39) יש גם יש.
זה מובן מאליו אבל אל תנסה לשכנע אנשים שתופסים את העניין בצורה דתית ומשיחית. יש תופעה ידועה של כתות דתיות עם איזה גורו שאומר שבתאריך זה וזה העולם יגיע לסופו. והתאריך מגיע ולא קורה כלום. האם המאמינים מבינים שהוא קשקשן ? כמה, פה ושם. אבל הרוב הופך להיות עוד יותר אדוק ופנאט ומאמין. זה מנגנון הגנה פסיכולוגי. כי אם הוא שקרן זה אומר שהוליכו אותי שולל כל השנים ושהייתי מטומטם ואני מעדיף להמשיך להאמין בשקר ולא להודות שהייתי פרייר.
אז זה השמאל.
אורן, העובדה שאתה טוען שהסרט של דרוקר מוכיח שאין פרטנר, נובעת מכך שאתה ימני פנאט שחושב שגם הצד השני צריך לוותר. אני הקשבתי לדרוקר לאורך כל החודשים האחרונים (שבמהלכם אני מניח שנעשה הסרט הזה), והמסקנה שלי היא שבעיניו יש רק אשם אחד: אנחנו. הפלסטינים אמרו לנו במפורש מה המחיר, ואנחנו, חנוונים צייקנים שכמותנו, ניסינו כל הזמן לנהל מו”מ ולהוריד את המחיר…
מי שרואה את הסרט בלי קטעי הביניים של דרוקר, יכול רק להזדעזע מהמשלחת הישראלית שיוצאת לחו”ל ובמשך שבועיים מקיימת מכירת חיסול, שיש לה השלכות לאומיות וביטחוניות על מליונים – מכירה שנמנעת רק בגלל שהצד השני היה תאוותן מדי וחשב שיצליח להוציא עוד קצת, אם רק יתעקש (כבר עשרים שנה שהטמטום הפלסטיני הוא הדבר היחיד שמציל אותנו מהטמטום הישראלי).
לא טענתי שהסרט מוכיח שאי פרטנר (זה די ברור לכל מי שעיניו ואזניו בראשו) אלא שאפילו לדרוקר יצא מסמך כזה.
אני יודע:)
פשוט היה לי חשוב להדגיש את הניגוד הקורע מצחוק בין מה שיוצא מהסרט של דרוקר, לבין הטקסט שהוא מתעקש להגיד (שבעצם בניגוד למה שעולה מהסרט שלו, אנחנו בעצם אשמים בהכל…).
סוף סוף ראיתי את הסרט, והוא לא חידש הרבה. רון פונדק כבר תאר את מהלך הדברים לפני כמה שנים (http://zope.gush-shalom.org/home/he/channels/archive/1292281180). כרגיל הציבור הישראלי בוחר להאשים את ה”אין פרטנר” הפלסטיני, הציבור הפלסטיני מאשים את הישראלים, כולם מאשימים את האמריקאים וכולם ממשיכים לסבול, עם רסיס בישבן ונונצ’קו ברחוב. ורק הימין ההזוי חוגג מהמשכיות המצב המטומטם שבו אנחנו תקועים, ועושה כל שביכולתו כדי לשמר אותו, כולל “קורבנות ניהול הסכסוך”.