הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר מפוליטיקה ובלוג יוצא הפלוג. כי פלוגתאות בפוליטיקה הן דבר טוב
המעקב אחרי המשבר בקואליציה מעייף. כולם יורים לכל הכיוונים ולבסוף אחרי שכמעט כל ראש סיעה הצהיר, יותר מפעם אחת, שאינו מעוניין בבחירות, הם גם יפילו גם את הקואליציה (תיאורית כדור השלג)
בינתיים מהרגע שהתחלתי לכתוב ועד עכשיו – ״נתניהו לבכירים בליכוד – התכוננו לבחירות״.
הנה חלק מן המפמפמים:
יו״ר הקואליציה זאב אלקין: ועדת חוק הלאום שהקימה ציפי לבני היתה ועדת מריחה. לכן הצענו נוסח משלנו.
אלקין 2: ״הנתק עם יש עתיד נמשך רצוף מאז יום רביעי האחרון״ – אבל הוא לא סיפק שום הסבר לסיבה שהליכוד, בתור המפלגה המובילה את הקואליציה אינה משתלטת על הנתק הזה.
בכירים אחרים בליכוד: הליכוד כבר עשה הרבה ויתורים כדי להגיע לנוסח התקציב הנוכחי. למה שנוותר עוד ועוד? הפעם הולכים עד הסוף המר.
נתניהו: חוק הלאום יעבור במתכונת שלנו.
ברקע, כולם מתווכחים על קק״ל (ונזהרים מלומר את השם באופן מפורש), תיירות מרפא ומעמ אפס והדבר הכי גרוע למדינה זה ללכת מיד עכשיו לבחירות.
ניחוש מושכל: יגיעו לפשרה, התקציב יקרטע הלאה, מכיוון שכולם מחפשים רק לריב כל הזמן, והקואליציה איבדה שליטה, תנתן הפוגה בקרבות עד למשבר הבא.
מפלגת העבודה עלתה היום עם קמפיין ממוקד למאבק בתקציב המדינה. על המוקד: נתניהו ולפיד. מי שהכין למפלגת העבודה הם החבר׳ה של מולד, ושישים ואחת (סאני ארזי, שרון שחף). (בטעות כתבתי כאן לפני כמה דקות משהו אחר ושיניתי)
– מנכ״ל ישראל ביתנו העולמית, רונן שובל, עזב את התפקיד. הוא כבר לא עם המפלגה. זה לקח חצי שנה. בעבר התראיין בפלוג ואמר: ״ליברמן נמצא בחבורה מאוד מצומצמת של אנשים שמסוגלים וראויים להנהיג את עם ישראל”.
– מי שמחליף אותו הוא אלכס סלסקי , לשעבר יועץ ראש הממשלה לענייני יהודי ברית המועצות ושובל לא חוזר ל׳אם תרצו׳ (אשר היה בין מייסדיה) אלא ממשיך בפעילות אקדמית וכחבר הנהלה בבית מורשת אצ״ג.
– מסמך סנקציות האיחוד האירופי נגד ישראל (ברק רביד)
– מגזין פוריין פוליסי Foreign Policy ברשימת הגלובל ט׳ינקרס השנתית שלו (הוגים). יחסית לגודל ישראל, יש השנה ייצוג מרשים: ענת אדמתי, כלכלנית, בעז ברק מדען וחוקר שעובד על הפחתת ראשי הנפץ הגרעיניים בעולם (באמצעים עוקפי פקחים), חגי אלעד, מנכ״ל בצלם, ואריה כוכבי, יזם ומפתח פתרונות טיהור מים חדשניים.
– למקרה שפספסתם אתמול: במעריב, טור שלי על הביקור בהירושימה, בסלונה, טור שלי על התרסת הכאפייה, בידוק עובדות על אמירה של ח״כ אחמד טיבי (פוליטיווטש)
אפרופו “ישראל ביתנו”, מה קורה עם יאיר שמיר? אני זוכר שלפני כמה חודשים אמר בראיון עם דוד בן בסט בתכנית “הנבחרים” כי יפרוש מהכנסת אחרי החגים.
את החגים אני כבר לא זוכר אבל שמיר עדיין איתנו. אני מבין שעכשיו זה יפגע בליברמן אבל מילה זו מילה, לא?
הוא אמר את זה באופן מפורש? יש לך לינק לראיון?
לצערי לא, ומעבר לכך, ראיתי ראיון מאוחר יותר שלו בו הוא מבהיר כי לא יפרוש לפני שיתברר מה יעשו ארדן וסער.
נו, אז יאיר התחכם יותר מדי ובטעות עלול לגרום לבחירות, שבהן תיחתך מפלגתו בחצי. כבר קרו דברים גרועים יותר. העבודה, עם כרזות מדממות כאלה ואחרות, עדיין תישאר מפלגה בינונית שלא מאיימת על תואר המפלגה השנייה בגודלה.
הבחירה של פוריין פוליסי בחגי אלעד כדמות מופת, היא טובה, אך לא מצויינת. אם כבר לקחת איש מופת מבצלם, ראוי לבחור בעאטף אבו רוב, שביטא באופן המזוכך והטהור ביותר של “בצלם” – קודם להגיד את האמת הכנה של איך מרגישים (במקרה שלו – להכחיש את השואה), ומייד אח”כ לשקר במצח נחושה, תוך קבלת גיבוי אוטומטי מחבורת השקרנים מסביב (עד שהשקר נחשף, ואז בשקט בשקט נפטרים ממקור המבוכה).
מה שכן, חגי אלעד, האיש שלא הצליח להגדיר את חמא”ס (מפוצצי עשרות אוטובוסים בישראל) כארגון טרור, הוא בהחלט לא קוטל קנים, בתחום המופת האישי.
הקמפיינים של ״שישים ואחת״ עם כל הגרפיקה והקשקושים והאירוניה שמים אותם בדיוק בתפקיד של השמאלני המנותק והמתנשא ומבטיחים שמי שהוא לא מאגניב תל-אביבי לא יקרא את החומר שלהם.
שאלה כנה: מדוע? אני אמנם מצביע שמאל לרוב, אבל אני בהחלט מבין ומקבל שהמפלגות בצד הזה נראות לעתים קרובות כמתנשאות או מנותקות מחלקים גדולים באוכלוסיה. אבל אני לא בטוח שאני מבין למה הקמפיין הזה ספציפית הוא כזה, בסה”כ יש שם הצבעה על בעיות בכלכלה ובמדיניות חוץ שמוסכמות על הרבה בוחרים, הגרפיקה והניסוח לא נראים לי שונים מהותית מקמפייני עבר, ואני לא בטוח שאני מבין מה תל-אביבי במופגן שם.
שוב, רק כדי להבהיר: אני לא שואל רטורית כהתגרות או מווכחנות, אלא באמת בכנות מתוך ניסיון להבין מה אני מפספס.
זה מאבק ציבורי שלהם נגד התקציב והמצב הכלכלי. לא קמפיין בחירות (על אף שזה נראה ככה). המסרים והאופן שבו הם נראים וכולי אמור להיות מחובר למתרחש ברשתות החברתיות.
לי הקמפיין הזה לא נראה מתנשא ומנותק. הוא לא נראה כלום. הוא אפילו לא פרווה. הוא שקוף. אפילו לא מעצבן אותי בתוך ימני. באמת כלום מוחלט. אי אפשר להשיג אפקט יותר גרוע.
יונתן. עם יד על הלב. כל קמפיין נגד ביבי שהיית יודע שממומן מהשמאל, לא היית מקבל אותו, נכון?
נדמה לי שלא הבנת מה שכתבתי. זה לא עניין של לקבל או לא לקבל. אני מדבר על יעילות הקמפיין. אני יכול לא להסכים עם המסר אבל להודות שהוא חזק, אפקטיבי, מעצבן וכו… זה לא המצב כאן. קמפיין סתמי שלא מחדש שום דבר, לא מעביר שום מסר, בקיצור – בזבוז כסף.