–התאומים ״אלווין״ שוב בפעולה בחודשים האחרונים. זה מוציא ומביא והאחר מכניס ומוציא. מי שמסוגל לזכור מי מחזיק בתיק ירושלים מי בתיק קליטה ומי בתיק התיירות- שיעדכן. על הדרך, הזיווג הממולח הזה חטף ביקורת קשה מאיש הליכוד ארנס אשר קבע שאנחנו לפני רעידת אדמה. יחד עם זאת, ארנס התמקד באלווינים ולא בבוס שלהם.
-מי עדיין מאמין להבטחות השלום של נתניהו בימים האחרונים? בנימין ׳מוכן לצעדים אמיצים עם שכנינו׳ נתניהו מפזר הבטחות מן הסוג הזה שנים. חלק מדבריו נשמעו כמו העתק-הדבק למסיבת עיתונאים בסיום צוק איתן (לדוגמא). אני בטוחה שאפשר למצוא עוד נאומים והצהרות שנשמעים אותו הדבר. אם נותר עוד אדם שמאמין לו – שיקום! ואם הוא באמת מתכוון למה שהוא אומר, הרי שברור ששיחרור הצהרות אינו מביא תוצאות.
-באשר לליברמן, הנה מחשבה והתייחסות אשר עלתה אתמול במהלך שיחה במסדרונות הכנסת בין כמה כתבים. עמיתי, יעקב אייכלר, הסביר את המהלך האחרון של ליברמן בצורך המידי שלו לחתור למגע אל מול הבייס: הבוחרים יוצאי מדינות חבר העמים. זו הסיבה שליברמן לא התעניין במשרת שרה ו/או ועדה עבור אורלי לוי-אבקסיס. הוא אף לא השיב לה טלפונים בנוגע לדרישות תקציביות בנושא (דיור ציבורי, משכנתאות ועוד). לוי אבקסיס הפסיקה לעניין אותו כיוון שעליו להילחם על אותם 6 מנדטים שבקושי הצליח לגרד בבחירות 2015. לוי-אבקסיס (כך לפי הטיעון) לא נמצאת בפורטפוליו של המפלגה לקראת הבחירות הבאות. הכל יהיה ממוקד לכיוון הציבור דובר הרוסית וספיחיו.
לפי הגישה הזו, ״הישראלזיציה״ של מפלגת ישראל ביתנו – הסתיימה. הפנים הקודמים של המפלגה- אהרונוביץ, שמיר, לנדאו, לוי – אינם נחוצים לליברמן יותר. חשוב לו שסופה לנדבר תשב על תיק הקליטה, ומכאן גם הדרישה התקציבית של 3 מיליארד לפנסיות לעולים. חשוב לו שלנדבר תתפטר ותיכנס הבאה ברשימה, יוליה מלינובסקי.
כל העיסוק הנ״ל, בבוחרים דוברי השפה הרוסית מעניין וחשוב (לדעתי), כיוון שבליכוד נערך סיעור מוחות על הגדלת ציבור הבוחרים שלהם והגעה מ 30 מנדטים לכיוון של 40 מנדטים. אחד הציבורים בקירבם חשבו בליכוד להשתפר, הוא בקרב העולים. גם יאיר לפיד, יכול היה ״להינות״ מן הציבור הזה יותר, אם ליברמן היה נשאר באופוזיציה ומגיע לשיתוף פעולה עתידי כלשהו עם לפיד.
על כל פנים, ליברמן נוקט במהלך של אחיזה ולפיתה של בוחריו הטבעיים.
למה התמונה בכתבה היא צילום מסך של אייפון?
עשיתי אתמול שידורים חיים והכל בלחץ ועבודה מתוך כמה אפליקציות. וזה הצילום היחיד ״שיצא״ לי. ורק אחכ שמתי לב שאין לי בעצם צילום (מעבר לוידאו).. ותכל׳ס, חשבתי שזה חביב. אבל אם זה מעיק – אז זו פעם אחרונה, מבטיחה.
בקרוב גם הפעם האחרונה של אסף הראל. המקרתיסת ביבי נוקם בדרוקרים.
זה דווקא חמוד מאוד ונראה מתוכנן מצידך.
זו אחיזה ולפיתה של חוג הקוראים הטבעי.
כל הכבוד לאורלי לוי שמחרפת את נפשה כדי שגם אנשים מהפריפריה יקבלו משכורת של 40000.
דוד לוי מתקשר לאישתו מכביש ת”א – ירושלים “תזהר שם בכביש, דוד” אומרת לו האישה הנסערת, “משדרים בטלוויזיה מבזק מיוחד מכביש ת”א – ירושלים, איזה מטורף נוסע שם נגד התנועה.”! “מטורף אחד?!” ענה בהתרגשות דוד לוי “יש כאן מאות כאלה
אני מאמין לגמרי להבטחות השלום של נתניהו, שכן הן שקולות להבטחות הורדת הירח של אבא לילדים שלו. זה די מגוחך שעדיין צריך להסביר את זה לאנשים מבוגרים שחיים פה, אבל השאלה אם יהיה פה שלום, בכלל-בכלל-בכלל לא תלוייה בנו. אפילו לא במעט. כל מה שאת תהיי מוכנה להציע להם, לא יספיק כדי שיהיה פה שלום. זה יכול להספיק לחתימת הסכם שאחריו תעקרי כמה רבבות יהודים, והפלסטינים ישפרו עמדות לקראת גל הטרור הבא, אבל שלום לא יהיה פה. המקסימום שאת יכולה להציע, לעולם לא יגיע למינימום שיספק אותם.
ההערכה של יעקב אייכלר היא אכן פצצה מרעישה: ליברמן פונה אל הציבור שמצביע לו פעם אחר פעם. מדובר אכן בחשיפה מרעישה, ואני מניח שבפגישת הכתבים הבאה הוא יעדכן שאחמד טיבי פונה בעיקר לאלקטוראט ערבי, למרות שדב חנין מקשט לו את הרשימה בפרצוף אשכנזי למהדרין.
העיסוק בבוחרים דוברי הרוסית הוא מעניין וחשוב לאור הגזענות ביחס של רבים בתקשורת כלפיהם, מהיום שבו התברר שרובם מסרבים להצביע שמאלה, למרות שהם אשכנזים וחילונים. אמיר אורן בשעתו כתב על ליברמן שהוא “ק.ג.ב”, והשבוע צרח רוני דניאל שאלקין הוא “רספוטין” פעם אחר פעם, ואיכשהו לא נמצא מישהו שיגיד לו שזה “טיפונת גזעני”.
לאיזה אלקטורט פןנה נשיאנו האהוב?
https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10154941711624899&set=a.10150975195114899.530145.839709898&type=3&theater
לאותו אלקטוראט שאליו הוא פונה בעקביות בשנתיים-שלוש האחרונות – התקשורת.
התקשורת, שבמשך חודשים צרחה “אבו חדיר/דומא, אבו חדיר/דומא” בערך כל פעם שאיש ימין השתעל. אותה תקשורת שכעת עסוקה בלהסביר ש”הראיות חלשות” בתיק אונס נוראי שנעשה על רקע לאומני. מסתבר שהחבר’ה, שיכלו לקבוע נחרצות מי אשם ולמה, מפגינים פתאום זהירות וישקול דעת, שכן חשוב להגירר להסתה והתלהמות, חס וחלילה…
רובי יודע עם מי יש לו עסק, ולכן הוא מקפיד על התקפי חנפנות לשמאל הקיצוני, יקיר התקשורת, ומשחרר מדי פעם תצלומים המראים עד כמה הוא עממיקו ומסתפק במועט. אגב, למה הוא ממשיך להתגורר במשכן נשיאי ישראל בטלביה, בשעה שפלבאי חביב שכמותו מזמן היה צריך לעבור לדירת שיכון בקטמון ח’. זה יצטלם מצויין, ובטוח יראה לביבי מה זה!
איזה אלקטורט אחראי לזה?
לימור ליבנת אצל רינו צרור: “אני הכי בעד שוק חופשי, אבל ספרים זה לא שוק, זו תרבות. ותרבות לא צריכה להיות חופשית. לא כל אחד שרוצה לכתוב ספר יודע איך לעשות את זה ברמה המספקת”
הולי שיט.
יש משפטים שהם מאסטר פיס. המשפט הזה של לבנת, צריך להכנס לפנתיאון. יש לו את כל הנתונים – סתירה פנימית, קלישאות, פומפוזיות – והכל מתחבר לאפס מודעות עצמית.
בימים האחרונים ישנו קמפיין משעשע במיוחד נגד נפתלי בנט ולחצו לעודד תלמידים לגשת לחמש יחידות במתמטיקה. כל מיני חבר’ה שניגשו ל3 יח”ל כותבים פוסטים ומקבלים קידום מכירות מעיתונאים שכנראה גם עבורם לוח הכפלח זה משהו שמצריך מחשבון, וכולם עסוקים בלהגיד לבנט שהם עשו 3 יח”ל ויצאו אחלה (אחת מהן סיפרה בגאווה שלמרות שנשרה בגיל 23 מלימודי עיצוב, היא פתחה עסק מצליח, ילדה חמש בנות וכיום היא נמצאת בשוק העסקי המתפתח של עולם הפעילים החברתיים…).
לימור לבנת, שעד כמה שזכור לי, הייתה גם היא כוכבת אקדמית מלהיבה למדי בחוג לספרות עברית (אותו לא סיימה), מה שגורם לי להמר שגם היא משתייכת לזן המצויינן שעשה 3 יחל ויצא אחלה…
חוק הספרים היה בזיון נוראי שנולד בגלל רצונה של לבנת למצוא חן בעיני הברנז’ה. זה כמובן לא עזר לה, וכעת, אינשאללה, החוק המטומטם הזה יתבטל, והיא תמשיך להסביר שפשוט לא נתנו לו צ’אנס מספיק.
הסר כל דאגה מליבך, תמיד תהיה לנו גילה גמליאל.
אל תגיד “תמיד”. יש אנשים שחשבו שגם אבי גבאי יישאר לנצח, והנה הוא הלך והשאיר אותנו יתומים…
כעת עודכנו שהחוק לא באמת מבוטל. כולה מוקפא לשבוע הספר הקרוב.
נראה שמישהו עם יותר מידי כסף לחץ על כל מי שצריך ללחוץ.
חוק שפל, לוביסטים שפלים.
טל, הסיבה היחידה שהדרישה לפנסיות לעולים הרוסים עלתה פתאום עכשיו ולא באף אחד מהמו”מ הקודמים בין ביבי וליברמן זה רק בגלל הצמד “אלווין”.
הצמד הזה לא רצה את בוז’י בממשלה ולכן אלקין הפיץ הודעות בתקשורת הרוסית שליברמן אינטרסנט לעצמו בלבד והוא זנח את הקול הרוסי והעניינים החשובים לציבור הזב. בכך הם עוררו את הדב הרוסי ליברמן והכריחו אותו להעלות את הדרישה הזו כתנאי כניסה לקואליציה.
אין פה איזו גאונות פוליטית אדירה מצידם. היו יכולים להכניס אותו לממשלה בעלות הרבה יותר נמוכה אם לא היו עושים רעש כנגדו אצל הציבור שלו.
היום הושבע “מחזק הבסיס בציבור הרוסי”, בנט וביבי ממשיכים הלאה בחריקת שיניים, ולמרות כל ההאשטאגים הדרמטיים והפניות הבוכיות לכחלון שיביא לנו בחירות, נראה ששוב הפרשנים ראו את מה שהם רוצים לראות, ולא את מה שקורה.
לא הגיעה העת לייסד ענף חדש ומהפכני של עיתונות שעוסק בעובדות ולא בפנטזיות? נכון, דרוקר, ורטר, כספית, ברנע, קדמון ושות’, אשכרה יצטרכו לעבוד קצת ולא רק לנחש (משימה לא קלה בהתחשב בכך שאחרי עשור של קללות נגד היושב במשרד ראה”מ, הלשכה שלו לא מתה עליהם, משום מה), אבל אחרי עשורים שבהם מספרים לנו על חשיבותה העצומה של העתונות החופשית שמביאה לציבור את העובדות, עליהן לא היה יודע אחרת, יהיה מה-זה נחמד אם אנשים בישראל יקראו טור פרשנות בעיתון וילמדו משם קצת עובדות, ולא רק תפילות ונבואות ניחומים של הפרשן לקוראיו האבלים.
העובדה שכאן בפלוג ישנה דממת אלחוט של שבוע שלם (בעיצומו של האירוע הפוליטי המשמעותי ביותר בשנה האחרונה), מלמדת שבמערב אין כל חדש: כשנכזבות התקוות לנפילת ביבי, החברים מרכינים ראשם ונכנסים לויפאסאנה ממושכת…
הייתי רוצה לעודד את האבלים/ות ולהבטיח להם שמחר ביבי מתרסק, ובעקבות הבחירות שלאחר מכן, תוקם ממשלת שמאל-ערבים (סליחה, שמאל-מרכז) חזקה, בהשתתפותה של מפלגת בוגי-סער-דיסקין-אשכנזי-גבאי-כחלון-שלושה-ציפורי-דודו-ארבעה-טירנוזאורוסים, המחנ”צ, יאיר לפיד, מרצ והרשימה המשותפת – אבל אני לא יכול להבטיח את זה. הציבור בישראל ממשיך בנדידתו-אפופת-התהליכים אל מחוזות הפאשיזם (הלא הם המחוזות של אי הסכמה למסירת נשק לאש”ף והכנסת חמושים פלסטינים למרכז י-ם, ממש כמו אצל הנאצים), ולא ניכר שיצביע שמאלה גם הפעם. לא משנה כמה נכתוב על שרה, כמה נתקוף את יאיר וכמה ניכנס באבנר – זה פשוט לא הולך. לאחרונה התחלנו להכנס באבא של שרה, שנפטר לפני כמה שנים, בתקווה שיהווה שחקן חיזוק ראוי, אבל נראה שהציבור עדיין לא מפנים כיצד יש להצביע. הכי גרוע זה הבנט הזה, שבמקום לריב עם ביבי עד הסוף, להפיל את הממשלה ואז להצביע בעד הקמת ממשלת שמאל ערבים, מתנהג כאילו נבחר ע”י ציבור ימני ועל כן חובתו לשרת אג’נדה ימנית.
אין מה להגיד, הפאשיזם אוכל בנו בכל פה. יש לקוות שיום אחד הצדק ייצא לאור והציבור הלא-נאור יבין שעליו להפסיק להצביע.
ליברמן פחות ימני מבוז’י. מדינית הוא בעד חלוקת ירושליים וגבול שיעבור בכביש 6. כלכלית הוא בעד מרטין שלאף.
ליברמן הוא חנטריש עם פה גדול. כשנוח למשאל, אז הוא פרטנר פרגמטיסט וכשלא נוח לשמאל, אז פאשיסט רוסי של הק.ג.ב.. במציאות ליברמן הוא עסקן רגיל מהסוג שקיים בכמויות גדולות במערכת הפוליטית. החשיבות שלו היא בכך שהוא מחליש את כוח המיקוח של החזנים, האמסלמים והנגוסים, תוך שנוצר זעזוע בריא בקרב שוחרי ההפיכה הצבאית בישראל, שבתקופה האחרונה, כבר פנטזו על טנקים ברחובות ירושלים, דוהרים תחת דגל אוסלו במטרה להסביר לעם הפוחז הזה מה קורה כשמצביעים לא נכון…